בדרך כלל, כשחושבים על מפתח תוכנה או אלגוריתמיקאי, מהנדסת מכונות או אלקטרוניקה, עבודת צוות אינטנסיבית היא כנראה לא המחשבה הראשונה שקופצת לראש. אבל ביותר ויותר תעשיות, מקצועות ההנדסה והמחשוב כרוכים יחד, והעבודה המשותפת היא כבר עניין מובנה. לא אחת, לא זו בלבד שהמהנדסים עובדים בצמוד לעמיתים מתחומים משיקים או שונים לגמרי - עם הזמן הם מסגלים בהם ידע וניסיון משל עצמם. במקרים רבים זו כבר הדרישה, ולשם גם מכוונת ההכשרה.
"אנחנו משלבים כיום את כל דיסציפלינות ההנדסה במערכות", אומר דודי, מהנדס ברפאל, שהמחשה לעולם החדש אפשר לקבל כבר מתחום ההתמחות שלו: אופטרוניקה - שילוב של אופטיקה ואלקטרוניקה. דודי הוא פיזיקאי בהכשרתו, בעל דוקטורט בפיזיקה יישומית. בעבודה השוטפת הוא חובש שני כובעים: באחד הוא מוביל את קבוצת המחקר סביב פיתוחים הקשורים בלייזר, מצלמות, גלאים וכדומה. "אנשי פיזיקה יושבים יחד ומבצעים הנבטה של רעיונות בקבועי זמן מהירים. זאת עבודה שמזכירה את האקדמיה עם אופי יותר סטארט-אפי - שרטוט על לוח, עבודה סביב השולחן וסימולציות קטנות במעבדה". בכובע השני הוא מוביל את השיח שמתנהל בקבוצות עבודה בין החוקרים לבין המהנדסים, שלוקחים את הרעיונות למימוש. כאן המולטי דיסציפלינריות - גישת המולטיטק - כבר ניכרת היטב.
"אם פעם כל אחד היה ממוקד בעולם שלו - תן לי משימה ספציפית ודבר איתי בעוד כמה חודשים - היום אנחנו יושבים יחד פעם-פעמיים בשבוע, אנשים ממרכזי הפיתוח בכל רחבי הארץ ובהקשרים הלא מסווגים גם בבתיהם הפרטיים, ועובדים בסנכרון ובסינרגיה. סיעור מוחות משולב כזה מאפשר לנו להרים מהר יחסית יכולות ולחבר טכנולוגיות".
בסביבת עבודה כזאת, כשנפגשים פיזית או וירטואלית בעלי התמחויות שונות ומשלימים זה את זה, השלם גדול מסך חלקיו: "אנשי בקרה נותנים פתאום טיפ שלא חשבו עליו במכניקה. פיזיקאים מקבלים פידבקים מאנשי אופטיקה. אלגוריתמיקאים, מומחי סייבר, מהנדסי מכונות, מהנדסי אלקטרוניקה, אנשי חומרה וקושחה - כשהמכלול הזה מתכנס יחד, כשהחשיבה המופשטת פוגשת את הפרקטיקה, מגיעים הפתרונות החדשניים ביותר במחירים הנמוכים ביותר ובלוחות הזמנים הקצרים ביותר. זאת הדרך היחידה לפתח System of systems - מערכות רב דיסציפלינריות שמשנות את הענף".
תעוזה מחשבתית
הפיתוחים של רפאל נועדו לעצב את שדה הקרב העתידי. זה כולל אמצעים להגנה על מדינות, רובוטיקה וכלים לא מאוישים שחוסכים פשיטות של לוחמים, בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת, טילאות, לוויינות, תקשורת ועוד. "לשלב את כל מה שההנדסה יכולה לייצר לנו ולהפוך את זה ליתרון טכנולוגי - זו השאיפה וזה האתגר הגדול", אומרת מיכל עמיאל, מנהלת משאבי אנוש בחטיבת מפ"ה (מחקר, פיתוח והנדסה). נוכח האתגר, השתנו גם הדרישות בגיוס העובדים ובסוג ההכשרות שהם עוברים. "זה כבר לא או - או, אלא גם וגם: אנשים שהם עצמם מולטי דיסציפלינריים, שיוכלו להשתלב בצוותים שכוללים את כל העולמות".
מתוך צבר ההזמנות, עמיאל לומדת על הכישורים הנדרשים של דור המהנדסים הבא: "המפתח הוא שילוב בין דיסציפלינות. חייבים יכולות אג'יליות - להיות גמישים ובעלי תעוזה מחשבתית. להיות מסוגלים לזוז ממוסכמות ולבחון את הדברים מנקודות מבט שונות. לקחת רעיונות מתחום הנדסי אחד ולהעביר אותם לתחום אחר - זה מה שיוצר את הפיתוחים הכי בלתי צפויים ומעניינים שיכולים להיות. לצד היכולת להתממשק לטכנולוגיות מגוונות, גם היכולת הבין-אישית משחקת תפקיד מרכזי, כי אנחנו עובדים בצוותים ובסנכרון".
כיוון שהלמידה האקדמית המסורתית לא מרבה לכוון לשם, במקרים רבים נפתחים מסלולי הכשרה והסבה פנימיים וחיצוניים, בשיתוף פעולה עם מוסדות מובילים. "השבוע ישב אצלי מהנדס אווירונאוטיקה שלמד בטכניון. החלטנו להכניס אותו לעולם של הגנה בסייבר - אז שלחנו אותו ללמוד תואר ראשון במדעי המחשב. בפרויקט הלייזר מגן אור אנחנו מושיבים יחד מהנדסי מכונות עם מהנדסי ראייה ממוחשבת בחיפוש אחר פתרונות חדשניים שינטרלו את האיום הרקטי".
זה מייצר מהנדסות ומהנדסים עגולים יותר, עם הבנה וראייה רחבות יותר, ופתרון שקרוב יותר לאופטימלי מאשר זה שיעלה מי שחווה רק נדבך אחד
כבר לא יושבים עם עצמם
בצד השני של הסיפור נמצאת ספיר, מהנדסת תוכנה בארגון. מניסיון של 13 שנים ברפאל, תחילה כסטודנטית וכיום כמנהלת תחום מפתחי BSP (Board Support Package), היא מעידה: "יש בתעשייה כזאת הרבה יותר סינרגיה. מהנדסי התוכנה לא יושבים עם עצמם אלא עובדים בשיתוף אינטנסיבי של גורמים אחרים. כדי ליצור מוצר שיזרז את ה-Delivery, שיענה על דרישות Time to market שהולכות ומתקצרות - מאורך ממוצע של 4-3 שנים לפרויקט לפני 5 שנים לכדי חצי מזה ומטה כיום - ההסתכלות חייבת להיות רחבה והוליסטית".
השאיפה היא לייצר פתרונות מודולריים ומופשטים יותר שיהיו ישימים למספר פרויקטים. אחרת, ייאלצו הצוותים לעבוד בנפרד על פרויקטים דומים. "אנחנו מדברים על מערכת מבוססת חומרה שעל גביה יושבת תוכנה, וזו מכילה לא רק אלמנטים שהם pure software אלא כאלו שמספקים פתרונות למגוון רחב של בעיות. פתרונות של טילאות, בקרה, פיזיקה בכלל".
תהליך כזה חושף את העובדים לפלטפורמות ולמערכות שלאו דווקא נמצאות בדומיין המרכזי שלהם. "זה מייצר מהנדסות ומהנדסים עגולים יותר, עם הבנה וראייה רחבות יותר, ופתרון שקרוב יותר לאופטימלי מאשר זה שיעלה מי שחווה רק נדבך אחד". וזה לא נעצר בידע מעשי ופרקטי: ספיר מתארת הסבות שמתרחשות כל הזמן ומסלולי קריירה מגוונים שנבנים בתוך הארגון. "לוקח זמן להכשיר מולטי טאלנטים. ההתחככות עם עולמות תוכן שונים והניסיון מגזרות אחרות זה נכס אמיתי. אנחנו רואים מהנדסי אלקטרוניקה שעוברים ל-AI ופיתוח תוכנה וגם להיפך. זה בא לידי ביטוי באורך החיים הממוצע הארוך יחסית של עובד בארגון".
עמיאל מוסיפה שהיכולת לגוון את העיסוק ולראות את התמונה הרחבה חופפת לשאיפות המאפיינות את דור ה-Y וה-Z: "לצד תחושת השליחות והמשמעות שמלווה את התחום שלנו, הם רוצים את הגם וגם. רוצים לראות את ההשפעה של הדברים, לטעום מעולמות מגוונים שלא נוגעים רק לעוגן המקצועי המרכזי שלהם. וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים ומציעים".