1.1 טריליון - זהו מספר השבבים שיוצרו בעולם בשנת 2021. אבל אסטרונומי ככל שיהיה, המספר הזה רחוק מאוד מההיקף הנדרש. ההתפוצצות בביקושים לצד הקשיים בשרשרת האספקה, בשוק שההיצע בו מצומצם ממילא ומתרכז לחברות בודדות ולשתי מדינות באסיה - זה הסיפור של המחסור הנוכחי בשבבים, החמור מאז 2009-2008 ואולי אי פעם.
על פי דו"ח התחזיות שפרסמה Deloitte, המנתח את זרם ההזמנות הנוכחי ואת הביקושים בסקטורים עתירי הצ'יפים - דאטה סנטרים, תעשיית האוטומוטיב, שירותי הרפואה ונגזרות הבינה המלאכותית למיניהן - המשבר יגלוש עמוק לתוך 2022, ובמספר ורטיקלים אף יורגש היטב במחצית הראשונה של 2023.
"צ'יפים זה מזמן לא עניין לאנשי מחשוב והנדסה בלבד", אומר שלי תשובה, מוביל מגזר הטכנולוגיה, מדיה וטלקום (TMT) ב-Deloitte. "זה משפיע באופן ישיר על הייבוא והייצוא, על יוקר המחיה, על הכיס של כולנו. וזה משפיע לאורך ולרוחב: תוקע פסי ייצור של מכוניות, וממש לא רק חשמליות או Smart mobility, מעכב את יישומי ה-G5, ה-IoT והתעשיות החכמות, משבש אפילו את החקלאות. ומה שייחודי למשבר הנוכחי הוא שהמחסור הפעם לא מורגש רק בשבבי ה-High End המהווים את הבסיס לסמארטפונים. הוא ניכר אף בתעשיות שתמיד היה להן Capacity של שבבים ישנים ופשוטים יותר. זה משבר Across the board".
בין מגפה למלחמה
את הדחיפה הגדולה למשבר סיפקה כמובן הקורונה. זו, מצד אחד, הזניקה את הטרנספורמציה הדיגיטלית ואת הביקוש לטכנולוגיות מתקדמות ולמכשירים חכמים, ומצד שני, יצרה שיבושים קשים בתהליכי הייצור ובשרשראות האספקה התוצאות ניכרו מיד עם חידוש הפעילות הכלכלית, מעיכובים באספקת כלי רכב (ועלייה במחירי מכוניות יד שנייה) ועד חוסרים בשוק הסמארטפון. "בקרב היצרניות האמריקאיות רצה בדיחה, שהאתגר הכי גדול הוא למצוא חניה של שנה למכוניות שלא השלימו את ההתקנות שלהן", אומר תשובה. "צריך להבין שזה לא לשחרר אוטו בלי רדיו. הצ'יפים טבועים כיום עמוק בליבת המוצר".
וכאילו אין די במגפה, מתברר שמתחת לרדאר, גם למלחמה באירופה עלולות להיות השלכות קשות בשוק השבבים: אוקראינה היא לא רק מעצמה עולמית של דגנים, היא גם מקור חשוב לאספקת גז הניאון המשמש לייצור שבבים. למעשה, כ-90% מאספקת הניאון לתעשיית השבבים האמריקאית מגיעים מרוסיה ומאוקראינה. בינתיים נראה שאכן יש סיבה לדאגה: בשבוע השלישי למלחמה הודיעה קייב על עצירת העבודות בשני מפעלים גדולים שהקרבות התקרבו אליהם. "אם המצב הזה יתארך, אם המפעלים החיוניים יינזקו או יושבתו לתקופות ממושכות, משבר השבבים עלול עוד להעמיק דרמטית".
אבל לא הכול קודר, והתחזית של Deloitte בכל זאת צופה הקלה מסוימת: אם באמצע 2021 המתינו החברות 52-20 שבועות בממוצע לסוגים שונים של מוליכים למחצה, עם עיכובים באספקה והשבתות שגרמו לאובדן הכנסות של עשרות ואפילו מאות מיליוני דולרים, הרי שבסוף 2022 זמן ההמתנה אמור להתקצר לכדי 20-10 שבועות. נדגיש, עם זאת, שהדו"ח פורסם לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה.
"אם המפעלים החיוניים יינזקו או יושבתו לתקופות ממושכות, משבר השבבים עלול עוד להעמיק דרמטית"
הייצור ינדוד מערבה?
פעם, הכול היה אחרת. המונח "עמק הסיליקון", המיוחס למפרץ סן פרנסיסקו שבצפון קליפורניה, קשור במקורו לריכוז יצרניות שבבי הסיליקון שפעלו שם. עם השנים הפך הכינוי למעין מטאפורה על צרכניות השבבים הגדולות, הלוא הן חברות הטכנולוגיה העילית, שלרבות מהן מטות מרכזיים בעמק הסיליקון המקורי. אלא שהשבבים עצמם כבר מיוצרים עבורן, ועבור העולם כולו, בעיקר במזרח הרחוק. "בריכוזיות הזאת, בשוק של שחקנים מעטים ועלויות הקמה אדירות, מתחילה הבעיה", אומרת רותם דולב, ראש סקטור הטכנולוגיה ב-Deloitte. "בפרט כשמדובר באזורים שאף בהם היציבות לא פעם מתערערת".
עוד לפני המלחמה באירופה עלתה הסבירות שסין תפלוש לטייוון, ממעוזי ייצור הצ'יפים הגלובליים וביתה של ענקית השבבים בהזמנה TSMC - כמעט מונופול האחראי ל-56 אחוז מהתצרוכת העולמית. היצרנית השנייה בגודלה היא סמסונג הקוריאנית, אף היא באזור הנחשב לנפיץ ומאוים תדיר מכיוון צפון. ב-2020 היוו דרום-קוריאה וטייוון כתובת ל-81 אחוז מחוזי הייצור של תעשיית המוליכים למחצה. למערב, שרואה מה קורה עכשיו באוקראינה, מתחיל ליפול הצ'יפ.
"בריכוזיות הזאת, בשוק של שחקנים מעטים ועלויות הקמה אדירות, מתחילה הבעיה"
התובנה היא שכמו ביחס לעצמאות האנרגטית, גם נושא השבבים הוא אסטרטגי. כעת מדובר על הקמת מפעלים בהשקעות עתק בארצות-הברית ובאיחוד האירופי, בניסיון להחזיר את הגלגל לאחור ולאפשר מקורות אספקה יציבים יותר לאקוסיסטם של תעשיית השבבים וצרכניה. "זה לא יקרה ביום", אומר תשובה, "יש כאן עלויות הקמה של מיליארדים רבים. אבל כשהמפעלים עומדים על רגליהם, מתפנים בבת אחת מיליוני סלוטים להזמנות עבודה וייצור, מה שאמור לתת לשווקים מעט אוויר לנשימה".
בשורה התחתונה, במה שנוגע למצוקת השבבים, נראה ש-2022 כבר אבודה, וכעת מתנהל קרב מאסף על 2023. "צריך גם לקחת בחשבון שהביקושים ימשיכו לטפס עם כניסת הרכבים האוטונומיים, תעשיות הדור החמישי וההתרחבות של יישומי 'האינטרנט של הדברים'", אומרת דולב. כך שמרדף החתול והעכבר הזה, הפער שבין ההיצע לביקוש, עשוי להישאר איתנו עוד זמן מה. גם אם עמק הסיליקון עצמו יחזור לשורשים.
למידע נוסף על אסטרטגיית צמיחה ופיתוח עסקי לחצו כאן