השימוש בדאטה הוא הכרחי היום לעסק בכל תחום, איסוף הנתונים משתכלל בקצב מואץ וחברה שלא תעמוד בקצב עשויה להישאר מאחור. עבור חברות רבות השימוש בדאטה הוא מובן מאליו, אך לא תמיד הן ממקסמות את הערך והופכות את המידע לנכס מניב. רן ברגמן, שותף בדלויט ישראל ו-Chief Data Scientist בארגון מסביר כיצד ניתן למנף את נכסי הדאטה בחברות ועסקים מכלל הסקטורים.
ברגמן מדגיש כי השימוש בדאטה צריך לסייע בכל תחום בארגון ולא רק לשיווק. ''בהסתכלות שלנו כאנשי דאטה, כל דבר הוא דאטה'', מסביר ברגמן בניסיון לפשט את התפיסה הרווחת במרחב הדיגיטלי. ''הלקוח הוא דאטה בתוך המערכת, כך גם המוצר, השירות וכל אלמנט אחר מתורגם בסופו של יום לדאטה''.
"היא נכס לכל דבר ויש לה ערך שלא יסולא בפז", הוא מסביר. "במקביל, הדאטה היא גם משאב שניתן להשתמש בו לדברים נוספים, בניגוד למשאבים אחרים מדובר במשאב היחידי שככל שמשתמשים בו יותר, כך ניתן לייצר ממנו עוד ועוד. משאב אינסופי, שככל שנשתמש בו יותר, הוא רק מגביר את החשיפה והנראות שלו ברשת".
דאטה במגזר העסקי – נכס מניב
השימוש בדאטה לטובת חברות ועסקים עומד כיום בראש סדר העדיפויות של ארגונים רבים, אשר מבינים את הצורך בשינוי תפיסתי שבעזרת הדאטה יסייע להם להתפתח לשלל כיוונים. ''ניקח לדוגמה בנק או חברת ביטוח", אומר ברגמן. "אלו מערכות שמשפרות את עצמן כל הזמן באמצעות שימוש בדאטה. כך למשל הליך של קבלת משכנתא. במקום לשבת מול פקיד ולעבור מסכת בירוקרטית של טפסים ואישורים, באמצעות דאטה מפולחת על הלקוח, ניתן לייעל את התהליך ולכוון את אותו לכדי לביצוע פעולות ספציפיות שיוכלו לקצר את משך הזמן שייאלץ להמתין עד לקבלת מענה''.
איסוף הדאטה הוא החלק הקל, לא פעם מנהלים עוצרים בנקודה הזו ולא מספיק נותנים את הדעת לבניית 'אסטרטגיית דאטה'' לארגון שבעקבותיה ניתן להבין לעומק את הנכסים שיש ברשותו. ''הארגון נדרש להחליט כיצד הוא ישתמש בדאטה שיש ברשותו בצורה הנכונה ביותר", הוא מציין. "האם ירצה להגדיל את שווי נכסי הדאטה שלו? במידה וכן, עליו לצבור דאטה נוספת. דוגמה טובה לכך הם הבוטים שמטרתם לשאוב ולאסוף מידע מדויק יותר אודות הלקוחות. בצורה שכזו הארגון פועל בצורה אקטיבית על מנת לאסוף את הדאטה, ובכך מגביר את שוויו''.
איך ארגון יכול לשפר את שווי נכס הדאטה שלו?
''האסטרטגיה הזו מתייחסת ל-5 אזורי דאטה עיקרים", הוא מציין. "מכירת וביצועים עסקיים, התייעלות לצורך חסכון במשאבים, חוויית משתמש, בדיקה ושיפור איכות המוצר או שירות, כמו גם צמצום וניהול סיכונים".
אלא שהבנת הדאטה והאיכות שלה, אינה מספיקה. על הארגון לנקוט באסטרטגיה מרחיקת לכת שתדע להפיק את המיטב מהדאטה. למשל, חברה יצרנית שמפעילה חיישנים על גבי משאיות ההובלה שלה, שבאמצעותם היא מסוגלת לבצע TRACKING הרבה יותר טוב, ויכולה לדעת בכל רגע נתון מהו סטטוס המוצרים שלה, או לחלופין נהג אמבולנס שבעזרת פענוח איכותי של דאטה, יידע מהו חדר המיון הקרוב ביותר שהינו גם הכי פחות עמוס. בצורה שכזו הוא יוכל לחסוך זמן המתנה יקר מחוץ לחדר המיון, ולסייע למטופל לקבל את המענה הרפואי המהיר ביותר''.
האם קיימים גם סיכונים בעת השימוש בדאטה?
השימוש בדאטה מגיע עם אחריות גדולה, ולכן מסביר ברגמן כי חשוב לעשות זאת בצורה הוגנת ולא לנצל את המידע. ''כל חברה או ארגון שעושים שימוש בדאטה צריכים לדעת כי הם נושאים באחריות, שכן הכל נדרש להיעשות בהסכמת המשתמש ובצורה הוגנת. יש לוודא כי פרטי המשתמשים או הלקוחות נשמרים באופן חשאי ואינם מועברים לגורמים אחרים. נכון להיום חלל הדאטה הינו די פרוץ, כאשר הרגולציה טרם הצליחה לספק לו מענה''.
כיצד יראה עולם הדאטה בעוד עשור?
''אנחנו הולכים בקצב מוגבר למגמות של יותר ויותר ביזור לקצוות. יותר 'שכל' ודאטה שיופנה ישירות למוצרי הקצה, בין אם מדובר במכשירי חשמל או הסמארטפון שלנו. מגמה נוספת שניתן להיווכח אליה כבר היום היא קבלת החלטות באמצעות מכונה, קרי Machine learning. זה תהליך שבטווח הארוך ייתר הרבה מאוד משרות ויחסוך כוח אדם לחברות, שתהפוכנה להרבה יותר יעילות. על כל חברה באשר היא להביא שעליה להימנע בסטגנציה מבחינת דאטה, ובמקביל לבצע את התהליכים הללו בצורה חוקית ומוסרית ככל הניתן, תוך שמירה על כללי הרגולציה.
אנחנו נהיה עדים גם לתהליכי אקוסיסטם משופרים, כלומר חברות שתדענה ''לדבר בינן בין עצמן'' סביב הדאטה. כך לדוגמה, אשפוז בבית חולים הוא תהליך במסגרתו עוברים נתונים בתי החולים לקופות החולים. חברות שלא תשכלנה להתמקצע ולגלות בקיאות מיטבית בתחום הדאטה ויישארו בצילו של 'העולם הישן', סבירות גבוהה שלא תצלחנה לשרוד. זו הסיבה שהארגונים והחברות הגדולות כבר מעסיקות כיום תפקיד ייעודי של CDO (Chief Data Office) שתפקידו לנהל את כל מערך הדאטה הארגוני והשימוש בו''.
למידע נוסף על ניהול וייעול תהליכים באמצעות בינה מלאכותית AI>>