insurtech (צילום: shutterstock)
צילום: shutterstock

תעשיית האינשורטק (Insurtech) מההבטחות הגדולות של 2021, נקלעה לצומת דרכים, והמסלול שהיא עברה מזכיר רכבת הרים: בשנת 2020 ראינו גל גיוסים של חברות (ציבוריות ופרטיות כאחד), שהפכו מהר מאד ליוניקורנים מבטיחים ונהנו מעלייה חדה בשווי שלהן. אלו הגיעו לשיא במהלך 2021 – השווי של חלקן עלה פי 5 ויותר(!). וכאן נכנס לתמונה העקרון הפיזיקלי של רכבת הרים: לאחר העליות הגדולות הגיעה ירידה תלולה ומהירה בשווי החברות, עת חלקן איבדו עד כדי 80-90 אחוז מהשווי בשיא.
אין זה פלא שכשהכסף הופך יקר יותר. האינפלציה כאן לצד סימני האטה בצמיחה, וקשה יותר לגלגל חוב בשל הריבית העולה - משקיעים מגלים פחות סבלנות לפלטפורמות הפסדיות ולהבטחות לרווחים לטווח הארוך.

נהנים מהתכנים של המומחים של Deloitte? רוצים להשפיע על התכנים הבאים? לחצו כאן

 

המשקיעים מסתכלים אחרת על חברות צמיחה, על מודלי הרווח שלהן ומעלים שאלות נוקבות יותר. תעשיית האינשורטק, שרכבה על גל הטרנספורמציה הדיגיטלית, נפגעת כעת כמו שאר הסקטורים הטכנולוגיים. אבל יותר מזה: חברות הניאו-אינשורנס (בפרפרזה על הניאו-בנקים) - אותו סגמנט באינשורטק שביקש להחליף את חברות הביטוח המסורתיות - טרם הוכיחו את יכולתן להציג מודל צמיחה רווחי לאורך זמן. עתה, בהיעדר רווחיות ויכולת לגייס כספים, ייתכן ששעון החול של חלקן הולך ואוזל.

איתמר נבו, Deloitte ישראל
איתמר נבו, Deloitte ישראל

איך שוק נולד

הצורך בהתחדשות של תעשיית הביטוח נדון כבר כמה שנים טובות. איתמר נבו, מוביל תחום הביטוח ב-Deloitte ישראל, מסביר שלא במקרה התעשייה הזאת קפאה על שמריה: "המודלים האקטואריים והפיננסיים נחשבים למורכבים למדי, הרגולציה נוקשה (ומשתנה ממדינה למדינה בארה"ב) והתהליכים מיושנים וקפדניים. כיום אנחנו מבינים גם שלא בהכרח יש חפיפה בין האינטרסים של המבוטח לאלו של המבטח. לאור כל זאת, במשך שנים פעלה התעשייה בסביבה נוחה ובלי דחף להשתנות מבפנים. אבל במקביל החלו להבשיל תהליכים ויכולות חדשות – הענן והבינה המלאכותית אשר מאפשרים יכולות עיבוד נתונים שלא נראו בעבר, הנגשת מוצרים ושירותים באופן דיגיטלי ו-seamless, וכן ציפייה גוברת מצד הלקוחות לחוויית משתמש משודרגת, כפי שהורגלו מאפל ועד Airbnb. על הרקע הזה התעוררה תעשיית האינשורטק".

לקחי הפינטק

נבו מביט על תעשיית הפינטק הרחבה יותר בניסיון לגזור תובנות. גם פה התהליך החל באמביציה גדולה להחליף את התעשייה הפיננסית המסורתית. זכורה אמירתו של ביל גייטס: Banking is necessary, banks are not"", כמו גם נבואתו של שר האוצר כחלון מ-2016 כי תוך עשור לא יהיו בנקים. אלא שלמוסדות הוותיקים לא הייתה כל כוונה להרים ידיים. עמדו לזכותם האמון במותג, הרגולציה, בסיס הלקוחות, מקורות המימון , המעמד האיתן שלהן והגישה למערכות הפיננסיות, לצד שינויים שהבנקים עצמם החלו להוביל משהבינו את האיום. "מן העבר השני", אומר נבו, "הניאו-בנקים, שצצו כפטריות אחרי הגשם וביקשו להחליף את הבנקים המסורתיים, טרם הצליחו ברובם להוכיח מודל עסקי שיוכל להעמיד אותם על הרגליים באופן עצמאי לאורך זמן. בשווקים שבהם המערכת הפיננסית הייתה פחות מפותחת - כמו במזרח, הודו או ברזיל - ראינו סיפורי הצלחה לא מבוטלים, אבל בשווקים שבהם קיימת מערכת פיננסית מפותחת ומתקדמת - לא ראינו שהבנקים החדשים הצליחו לשנות יחסי הכוחות באופן ניכר. מה שכן ניכר זו ההאצה בקצב השינוי והדיגיטציה בקרב הגופים המסורתיים (ה-Incumbents)". דוגמה טובה היא הבנק הדיגיטלי הגרמני N26 שנאלץ לסגור את פעילותו בארצות-הברית.

בהדרגה עברו גופים משני הצדדים, הן מקרב ה-Incumbents והן חברות פינטק, לגישת If you can't beat them ,join them. זאת מתוך זיהוי הפוטנציאל ל-Win-Win. "רואים ניצנים לחיבורים ושותפויות מהסוג, וזה לגמרי לא טריוויאלי - לא לבנקים, שצריכים לשתף במידע ולחבר גופים חדשים למערכות שלהם וללקוחות שלהם ולעבור למודלים גמישים יותר; ולא לסטארט-אפים, שנאלצים ללמוד להתמודד אם המערכים הפנימיים (טכנולוגיה ניהול סיכונים, ציות וכד') והתהליכים הממושכים כדי להצליח להיכנס לגוף מסורתי".

בחזרה לאינשורטק, נבו מציין כי לצד אותן חברות ניאו-אינשורנס, שלמרות הבאזז הגדול שהן מייצרות מהוות חלק קטן יחסית מתוך שוק האינשורטק, אנו רואים חברות נוספות הפועלות במודלים חדשים (נסמכות על ההון והרישיון של חברת ביטוח אבל בפרונט יש חברה דיגיטלית לחלוטין), וכן רבות המנסות להשלים את חברות הביטוח או להעצים אותן עם יכולות מתקדמות. "רוב החברות כיום לא באות להחליף את תעשיית הביטוח המסורתית, אלא לשפר אותה ולהעצים את שרשרת הערך".

"אחרי שנים של סטגנציה יחסית, שוק הביטוח עומד לעבור שינויים משמעותיים: בין שדרך חברות ניאו-אינשורנס עצמאיות, בין שמתוך התעשייה המסורתית ובין שכתוצאה משיתופי פעולה ביניהם, החדשנות עומדת לטלטל גם את השוק הזה"

שלושה תרחישים

1. "מכה קלה בכנף". בתרחיש הראשון שמסמן נבו, חברות הניאו-אינשורנס יצליחו להתאושש, להתפתח בקצב הרצוי ולהפוך לרווחיות בטווח זמן סביר. זה בהחלט ייתכן, גם אם כיום, נוכח סביבת שוק ההון ותנאי המאקרו, התרחיש נראה מאתגר יותר.
2. רכישות ומיזוגים, שיהפכו את החברות החדשות לזרוע הדיגיטלית של התעשייה המסורתית. הניסיון מלמד שכאשר "יוצא אוויר" מתעשייה מסוימת, השחקנים החזקים ובעלי המזומנים מנצלים זאת למסע קניות, מה שמוביל לקונסולידציה בענף. כך, למונייד (כשם קוד) אשר אולי לא היתה אופציה רלבנטית לרכישה ב-10 מיליארד דולר, אבל במיליארד זה נראה אחרת.
3. שיתופי פעולה נרחבים יותר. ייתכן שחברות האינשורטק יורידו מעט את החרבות וינסו לצמוח בצורה מדודה וזהירה יותר דרך שותפויות עם הגופים המסורתיים, כפי שקורה יותר ויותר בפינטק.

ההזדמנויות שבפתח

נבו, שמלווה ארגונים פיננסיים מסורתיים בתהליכי השינוי שהם עוברים כדי להיערך לאתגרים העסקיים והטכנולוגיים שהעתיד מזמן להם, מעיד כי ממד הזמן הוא פקטור משמעותי: "יש הבדל אם אני בלחץ, עם הגב לקיר, מה שכנראה יחייב אותי למהלכים מיידיים יותר ודרסטיים - כולל האופציה להקים אופרציה נפרדת או לרכוש פעילויות מבחוץ כדי להאיץ Time to market - או שיש לי זמן להערך ולקבל החלטות באופן שיטתי ומדורג יותר". הגופים הישראליים, הוא מעיר, נהנים מהפריווילגיה של לראות קודם מה עובד מעבר לים. על כל פנים, לתרחישים שתיארנו צריך להוסיף כמשתנה את התהליכים שעוברים הגופים בעולם המסורתי, בין היתר כתגובה לעליית האינשורטק.

לבסוף, צריך לזכור שתעשיית הביטוח ניצבת בפני הזדמנויות משמעותיות – החל משינויי אקלים וחוסר יציבות גלובלית ועד לתקיפות סייבר. מדובר בצרכים ביטוחיים חדשים שהמענה אליהם עדיין חסר. יתר על כן, אנו רואים שינויים משמעותיים באופן הנגשת המוצרים הביטוחיים: אם דרך ביטוחים קטנים (Micro insurance) כאשר הלקוח יכול לשלוט בהפעלה שלהם (on demand) ואם בהטמעה של מוצרי ביטוח בפלטפורמות הצרכניות (Embedded Insurance), למשל: ברכישת מוצרי חשמל, שירותי בריאות, רכבים (יש שכבר מדברים על טסלה כחברת ביטוחי הרכב העתידית הגדולה בעולם).

פן נוסף הוא חדשנות בביטוחי המשנה שאנו רואים לראשונה, למשל ב- Vesttooהישראלית הנחשבת לייחודית בתחום. החברה פיתחה טכנולוגיה לתמחור מהיר ואובייקטיבי (מבוסס AI) של סיכוני ביטוח, להמרה שלהם למכשירי השקעה (באמצעות הנדסה פיננסית מתקדמת), ולהנגשה שלהם למשקיעים באמצעות Marketplace. תהליך זה – במקביל לתהליכים אחרים שמתחוללים בתעשייה - עשוי לשפר משמעותית את האופן שבו ענף הביטוח מתמודד עם סוגיות ההון. "אחרי שנים של סטגנציה יחסית, שוק הביטוח עומד לעבור שינויים משמעותיים: בין שדרך חברות ניאו-אינשורנס עצמאיות, בין שמתוך התעשייה המסורתית ובין שכתוצאה משיתופי פעולה ביניהם, החדשנות עומדת לטלטל גם את השוק הזה", מסכם נבו. 

 

רוצים לשמוע עוד מהמומחים שלנו? מוזמנים להקליק כאן