הגורמים הכי חשובים ליצירת סביבת עבודה בריאה (צילום: By Mooshny | Shutterstock)
יותר חברות פועלות לשוויון מגדרי | צילום: By Mooshny | Shutterstock

זה לא סוד שהפערים בין נשים לגברים בתעשיית ההיי-טק גבוהים. פערים הבאים לידי ביטוי בשיעור מכוח העבודה הכללי והטכנולוגי, פערי שכר ופערים בתפקידים ניהוליים. יחד עם זאת, החברות (או לפחות הגדולות שביניהן) עובדות קשה בשביל לשנות את תמונת המצב העגומה, מתוך הבנה שגיוון מגדרי יוצר סביבת עבודה פורה ומתקדמת, שמובילה לצמיחה עסקית וכלכלית.

לפי דוח התחזיות של Deloitte, שבחן את נושא הגיוון המגדרי בתעשיית ההיי-טק הגלובלית, ב-2022 חברות הטכנולוגיה הגדולות ימשיכו בתוכניות הצמצום המגדרי, ובעקבות כך שיעור הנשים בהייטק צפוי לעמוד על כ-33 אחוז, עלייה של כ-2 נקודות אחוז בהשוואה ל-2019. גם שיעור הנשים בתפקידים טכנולוגיים צפוי לצמוח לכ-25 אחוז.

עשרים חברות הטכנולוגיה הגדולות, בהן אפל, גוגל, מייקרוסופט, אמזון ומטא, כבר החלו לקדם תוכניות אופרטיביות של שוויון מגדרי – והן מצליחות לצמצם את הפער בהדרגה. "החברות הגדולות פועלות היום לשינוי מגדרי, יחד עם זאת אנו פחות רואים את זה בחברות הקטנות", אומרת רותם דולב, שותפה ב-Monitor Deloitte וראש מגזר הטכנולוגיה בפירמה. "מאוד מורכב לבצע את השינויים הללו, גם במקומות בעולם שנעשו קמפיינים מאוד אגרסיביים על הנושא, השינוי התרחש באופן איטי. והדוח שלנו מעיד, שחברות יצטרכו בהמשך לעבוד אף קשה יותר על מנת לצמצם את הפערים".

רותם דולב, שותפה ב-Monitor Deloitte וראש מגזר הטכנ (צילום: שיווק)
רותם דולב, שותפה ב-Monitor Deloitte וראש מגזר הטכנולוגיה | צילום: שיווק

נשים בהייטק נפגעו משמעותית בתקופת הקורונה

לצד מגמת השיפור הגלובלית, נגלים אתגרים משמעותיים לשימור הנשים בהייטק לאור מגפת הקורונה. בתקופת הקורונה, נשים בכוח העבודה נפגעו באופן לא פרופורציונלי. הגבולות בין הבית לעבודה קרסו, נשים חשו בעומס גובר בעבודה לצד מחויבות לילדים. נשים רבות חשו שמקום העבודה אינו מאפשר להן את הגמישות הנדרשת ומתארות צניחה משמעותית במוטיבציה, יעילות ושביעות הרצון. כתוצאה מכך, מגפת הקורונה עשויה לעודד נשים לנטוש את הענף או אפילו את כוח העבודה. "הדוח שלנו מראה כי במהלך הקורונה למרות מגמת השיפור בשיעור הנשים בענף, נוספו אתגרים חדשים בשימור הנשים בענף", מציינת דולב. "העומס בעבודה לצד האחריות על הבית והילדים הובילו לצניחה של 50 אחוז בשיעור הנשים שחשו ביכולת לייצר איזון בין הבית לעבודה בין 2019 ל-2021, ורק 38 אחוז מהנשים בהייטק מרגישות כי הארגון שבו הן עובדות היה מחויב לתמוך בהן במהלך המגפה".

דולב מציינת שגם בהסתכלות קדימה יש מקום לשיפור כשרק 42 אחוז מהנשים חשות מוטיבציה, ירידה של 25 נקודות האחוז מהתקופה של טרום המגפה, 57 אחוז נאמנות למקום העבודה ולא צופות שינוי מעסיק בשנתיים הקרובות, לעומת 74 אחוז בתקופה שקדמה למגפה. "חברות טכנולוגיות שידעו ליזום בצורה אקטיבית תוכניות ומדיניות שמסייעת לעובדים לייצר איזון בין צרכי העבודה, הבית והפנאי יוכלו להימנע משחיקה, להעצים את נאמנות העובדים ובסופו של יום גם לשמר את הנשים ולצמצם פערים במהלך המשבר ואחריו", היא מסבירה.

ממה נובע חוסר השוויון המגדרי?

"יש מספר סיבות", אומרת דולב. "הראשונה והחשובה ביותר היא שעדיין לצערנו קיימת הסללה. בנות צעירות בוחרות פחות במגמות ריאליות ביחס לבנים, וזה כמובן ממשיך לאקדמיה ולבחירת התואר. גם תהליך הגיוס המקצועי בתוך החברות מכוון יותר לגברים, גם ברמת השאלות שנשאלות בעת הריאיון, וגם ברמת יכולות הניתוח של המרואיין".

מדוע כדאי לחברות ההיי-טק לקדם שוויון מגדרי?

"לגיוון יש השפעה חיובית על ארגונים", מדגישה דולב. "גיוון במקום העבודה מאפשר ריבוי דעות וגמישות מחשבתית, מקדם עבודת צוות טובה ומאוזנת ומעודד חדשנות ובטחון בקרב העובדים שבסופו של דבר מתבטאת בתוצאות הכספיות של אותן חברות".

מה המצב בישראל?

"הפער המגדרי לא דילג על ישראל", היא אומרת. "על אף שבתחומים רבים ההייטק הישראלי מהווה את הסמן הימני למדינות רבות זה אינו אחד מתחומים אלו. לפי הנתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2021 33.6 אחוז מכוח העבודה בהייטק הן נשים, ירידה קלה משנת 2020. נשים מהוות רק 23 אחוז מהכוח הטכנולוגי ו-19 אחוז בלבד מתפקידי הניהול הטכנולוגיים. להייטק הישראלי, שבו גיוס הטאלנט הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר, נוספו כ-50 אלף עובדים במהלך 2021 אך רק 13 אחוז מתוכם הן נשים".

גם בישראל ישנן סיבות רבות לפערים, הנובעות ממקורות שונים לאורך מסלול החיים של עובדת. כאשר המשמעותית ביותר היא תהליך ההסללה. רק 30 אחוז מתלמידות בעלות בגרות ריאלית ימשיכו ללימודים גבוהים טכנולוגיים לעומת 48 אחוז מהתלמידים. נתון זה גבוה פי 6 מתלמידות שאינן בעלות בגרות ריאלית (בעוד אצל תלמידים היחס הוא פי 3.7). מגמה זו ממשיכה אף בשירות הצבאי הידוע כמקפצה משמעותית לענף שבו הנשים מהוות שיעור נמוך עד זניח, ולאחר מכן באוניברסיטאות ובמכללות. באחרונות, לאחר שיפור משמעותי של עשרות אחוזים בעשור האחרון, שיעור הנשים עומד על כ-30 אחוז. האתגרים בגיוס, בשימור ובקידום נשים מערימים על הקושי לצמצום הפערים ואף מובילים לפער בין שיעור הנשים המתאימות לתפקידים טכנולוגיים לאלו שבאמת עוסקות בהן.

בתקופה שבה התעשייה הטכנולוגית בישראל משוועת לכוח אדם ומושקעים מאמצים רבים בפיתוח מהלכים להרחבת כוח העבודה, ישנה קבוצה משמעותית בלתי ממוצה אשר בניגוד לשאר קבוצות האוכלוסייה נמצאת בתת ייצוג, בלי קשר לפערי תרבות או השכלה: "מעבר לעובדה שהחברות הישראליות ייהנו מכל התועלות הטמונות בגיוון של כוח העבודה, שיפור הביצועים, מוטיבציית ונאמנות העובדים, הכלכלה הישראלית יכולה למנף פוטנציאל לא ממומש זה לסגירת פערי כוח אדם משמעותיים בקטר הצמיחה של המשק הישראלי".

שילוב נשים בתעשייה הוא אחד הנושאים החמים לשנת 2022 לפי דוח התחזיות השנתי שלDeloitte .

השבוע מתקיים אירוע "תחזיות 2022" בו נחשפים הטרנדים החמים בעולמות הטכנולוגיה, המדיה והטלקום. את עיקרי הדו"ח יציג דנקן סטיוארט, דירקטור מחקר עולמי של Deloitte, באירוע שיתקיים בנוכחות שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן ומובילים בתעשייה ובאקוסיסטם.