אם סיכום השנה הקודם בהייטק היה אוסף של סופרלטיבים - קפיצה במספר האקזיטים, שיא בהנפקות וגיוס הון בהיקף שהשתווה לעשור כולו - 2022, ובעיקר המחצית השנייה שלה, כבר נראתה אחרת לגמרי. "שנה עם פיצול אישיות", קורא לה עמית הראל, מוביל פעילות ב-Deloitte Catalyst, כשהוא מפריד בין החודשים הראשונים שרכבו על המומנטום של 20'-21' לבין תקופת הלחיצה על הבלמים.
"זה קצת 'החלום ושברו' של עולם הגיוסים הציבוריים", אומר הראל, אפרופו מבול ההנפקות של השנה שעברה בבורסה. "ראינו את גל הספאקים, את הדיבידנד הכלכלי שקיבלו לא רק המייסדים או העובדים הראשונים, אלא גם עובדים מן השורה. אבל השנה, מי שנכנס בשיא וקנה בית 'על הנייר', ראה את החלום מתרסק במהירות". התעוקה הזו נובעת גם מתיקוני השוק שלאחר העליות הפנומנליות, אבל בעיקר מפני שמדובר בחוויה חדשה שרוב היזמים בני זמננו לא הכירו. "כל מה שהם ידעו ב-14 השנים האחרונות זה רק עליות. מה שהעסיק את המנכ"לים זה איך לייצר צמיחה ושוויים, יחד עם תנאים שימשכו וישמרו טאלנטים. לפתע הם נדרשים לנהל חברה במשבר. עד כמה התכוננו למצב כזה? האם המערכות שסביבם יודעות לתמוך בזה?".
מכפיל כוח לאפקט הפאניקה (או הדיכאון) הוא מה שמתחולל בתאגידים הרב-לאומיים. "סטארטאפ הוא עסק וולטילי מטבעו - תקופות של upside ו-downside הן חלק מהחבילה. לא כך התאגידים הגדולים. כשענקיות הטק מפטרות עשרות אלפי עובדים, המכה כפולה: גם משתחררים עובדים רבים לשוק ומועצמת תחושת החרדה, בבחינת 'אם בארזים נפלה שלהבת'; וגם נפגעים במישרין הסטרטאפים שנוסדו כספקי מוצרים ושירותים לתאגידים - סייבר, ענן, אופטימיזציה, DevOps - תעשייה בתוך תעשייה. זה בלתי נמנע כאשר הצריכה הטכנולוגית יורדת ויש רצון להתמקד ב'כאן ועכשיו' וביכולות הליבה".
מן הסתם, זו גם נבואה שמגשימה את עצמה: "כשהשוק למעלה והכול מדהים, כשכל טירון מנפיק בנאסד"ק וכולם רוצים להסתובב בג'ינס בסיליקון ואלי, התעשייה מכיילת את עצמה בהתאם. כשהשווקים מתערערים ודורשים לראות שוויים אמיתיים, חוזרים ל'לחם והחמאה' של שווי שוק, מכפיל הון ו-ROI. לכן, את אותה בערה פנימית שחווינו בדרך למעלה, אנחנו מתחילים לראות כשכדור השלג מידרדר במורד ההר". אלא שכמו בכל אבל, בצד סימני הפאניקה ניתן לזהות גם הדחקה: "חברות ממשיכות לראיין לתפקידים שלא קיימים ולפחות להודיע שהן מגייסות. לחלקן עוד ייקח זמן להתעשת".
התפכחות מטכנולוגיות אמורפיות
תופעה מעניינת שהתרחשה השנה היא התפכחות מסוימת מטכנולוגיות אמורפיות. המטאוורס הוא דוגמה טובה. בתחילת השנה נדמה היה כי ההייפ מוצדק, אבל בדיעבד, מסתבר שניאלץ להמתין בסבלנות עוד כמה שנים עד שנראה את הטכנולוגיות העתידניות האלו קורמות עור וגידים.
אכזבה רבה עוד יותר נוגעת לנהיגה האוטונומית. מתברר, בעיקר בגלל המורכבות החישובית, שזה לא במרחק נגיעה כפי שחשבנו והובטח לנו. "2022 היא שנת יקיצה שהזכירה לחברות, לשווקים ולרגולטורים שליד התקדמות טכנולוגית ראוי לשים סימני שאלה, לאו דווקא סימני קריאה". הראל צופה כי את ההתקדמות הקרובה יותר בתחום נראה באזורי ה-B2B: שדות חקלאיים, מחצבות ואולי משאיות באוטוסטרדה.
"כבר בשנות השיא נרשמה ירידה של כ-20% במספר חברות ה-Early stage, כשאחת ההנחות היא שפחות עובדים של אותן ענקיות טכנולוגיה בחרו להפוך ליזמים לאור התנאים, הבונוסים והנוחות המופלגת שהציעו החברות הוותיקות. אלו עודדו הישארות באזורי הנוחות ודיכאו את היצר היזמי".
תחום AI שדווקא כן הגיע לבשלות עם הוכחת היתכנות דרמטית נוגע לאוטומציה בטקסט, מה-NLP עד ל-ChatGPT. כאן נזרע זרע לשינוי עמוק בלא מעט מקצועות ותעשיות. גם האגריטק והפודטק חוו קפיצת מדרגה, לכל הפחות בהבנה כי יש פה סקטור אמיתי עם פוטנציאל רווח משמעותי ולא רק "חברות חלום". העלייה במודעות ל-ESG, יחד עם ההכרה בחשיבות העצמאות האנרגטית בצל המלחמה באוקראינה והמשבר שיצרה הקורונה בשרשראות האספקה, מהוות זרז משמעותי בכיוון.
קרן שמש מאוחרת
"בשיחה שקיימתי עם קולגה שלי על עתיד הטק בשנים הקרובות, הוא השתמש במטאפורה שאהבתי - "אפקט קרן השמש"", הראל מרשה לעצמו להתפייט. "חובבי אסטרונומיה יידעו לספר לכם, שלפוטון של קרן שמש צפוי מסע בן 8 דק' למן הרגע שהוא יוצא לדרך, ועד להגיעו לאדמת הפלנטה שלנו". והנמשל? ייתכן מאד, שזרעי הרנסנס הבא בזירת הטק נטמנים כבר עכשיו, במסגרת גלי הפיטורים שמתרגשים עלינו".
כבר בשנות השיא נרשמה ירידה של כ-20% במספר חברות ה-Early stage, כשאחת ההנחות היא שפחות עובדים של אותן ענקיות טכנולוגיה בחרו להפוך ליזמים לאור התנאים, הבונוסים והנוחות המופלגת שהציעו החברות הוותיקות. אלו עודדו הישארות באזורי הנוחות ודיכאו את היצר היזמי. זה מטריד משום שלפי הסטטיסטיקה, כדי להגיע למאה חברות הזנק מצליחות בשנה, צריך להתחיל עם יותר מאלף.
"החשש הכי גדול שלי, כגוף שמביא לפה חברות רב-לאומיות, קרנות הון סיכון וסוכנויות ממשלתיות, זו דעיכה של הרוח היזמית, כאשר יש פחות חברות חדשות שקמות", אומר הראל. "אין ספק שצפוי לנו חורף קר". יחד עם זאת, אולי דווקא התפנית היא מקור לאופטימיות: "להערכתי, ההתקררות בשוק העולמי בכל החברות – קטנות כגדולות - תוביל לחזרה של אנשים איכותיים מרילוקיישן, בדגש על ארה"ב. הם מביאים ידע יזמי עסקי, ניסיון בינלאומי והיכרות קרובה עם סקייל. וכשיש פחות מה להפסיד, כשהסיכון נמוך יותר, חוזרת אש היזמות". הראל מקווה שלקראת 2024, ואולי עוד קודם, נראה שוב עלייה במספר הסטארטאפים החדשים.
תופעה נוספת שכדאי לשים אליה לב היא אי שביעות רצון של משקיעים מתמחור החברות הישראליות בהשוואה לפעילות העסקית הממשית שלהן. "מדברים כבר כמה שנים על תמחור יתר, עם קצב שריפת מזומנים מוגזם וריצה מהירה בין סבבי גיוס. בנוסף, אני נתקל בדעה שלילית שהופכת רווחת בקרב משקיעים כלפי מייסדים ועובדים בכירים שנתפסים לעיתים ככאלה הממלאים את הכיסים וניגשים מהר מדי למימוש בעסקאות סקנדרי. בדרך כלל זרמו עם זה בשם היזמות הטכנולוגית וה-Disruption. אבל עכשיו, כשה'כן' כבר לא אוטומטי ועסקאות נבחנות במסרקות ברזל, זה הופך לעקב אכילס. כשמשקיע מסתכל על יזם הוא רוצה לראות רעב ותשוקה בעיניים; לא שווי מנותק מהמציאות ומפגש מהיר מדי עם הכסף".
פחות חלומות וסיפורים
אין ספק שתעשיות ההייטק, כמו המשק כולו, נכנסות לעוד שנה מאתגרת. הפעם, בשונה מ-2008 (ואולי קצת בדומה למשבר הדוט-קום של 2000), מדובר במשבר ריאלי - השלכות המגפה, שרשראות האספקה, המצב הגיאופוליטי, אולי גם עימותים בזירות קרובות. האם זה הולך להיות משבר מתמשך? "2022 לא סיפקה לנו מספיק אינדיקציות", אומר הראל, "23' תהיה שנת מבחן. נייר לקמוס. אין יותר אדי דלק מתקופות השפע, עכשיו זה אמיתי".
להערכתו, נראה המשכיות של תופעות שהתחלנו לזהות: יותר פוקוס על הליבה והיתרון היחסי (פחות חטיבות ומוצרים חדשים של סטארט-אפ בשנתו השלישית); יותר דגש על מכירות, תזרים מזומנים ומחזורים (פחות חלומות וסיפורים); וחשיבות אמיתית לרווחיות. "אחרי שנים של שריפת מזומנים, מוחצנות ואפילו בזבזנות, נראה חזרה לערכים כמו מתינות תקציבית, ניהול חכם וצניעות עסקית. המשקיעים מסתכלים על זה כבר עכשיו, הם סלקטיביים יותר ופחות גמישים עם ROI, כי מרחב הטעות הצטמצם משמעותית. בסופו של דבר, זה תיקון טבעי שיעשה טוב לחברות".
"השוק מבין שקשה לחיות בעולם של 0 או 1 - הכול או כלום. השווקים מחפשים עכשיו מרחק קטן יותר בין ה-High ל-Low. לצמוח בצורה מתונה יותר, להתקדם עקב בצד אגודל"
מגמה נוספת שהראל צופה, בעקבות התקררות השוויים וחזרה ליעדים עסקיים אמיתיים, היא עלייה בכוחן של ה-CVCs (קרנות להשקעה הפועלות כחלק מחברות רב לאומיות, בשונה מה-VCs, קרנות הון סיכון). אלו, מטיבן, מביאות עימן תהליך מורכב ועמוק יותר של קבלת החלטות, אך מנגד מסוגלות להבטיח Revenue stream שהופך ל-must, והיוקרה והרלוונטיות שלהן כמכווינות שוק צפויות לעלות.
האם, כמו במשברים הקודמים, תעשיות הטק יהיו גם הפעם הראשונות לצאת מזה? גם אם כן, לא מן הנמנע שזה יקרה לאט יותר. "השוק מבין שקשה לחיות בעולם של 0 או 1 - הכול או כלום. השווקים מחפשים עכשיו מרחק קטן יותר בין ה-High ל-Low. לצמוח בצורה מתונה יותר, להתקדם עקב בצד אגודל. יש טכנולוגיות מדהימות אבל עדיין לא בשלות. אנחנו נראה הישענות רבה יותר על מכפילי שוויים ומודלים כלכליים קלאסים, ויש לכך סיבה טובה". האם כל ההתפכחות הזאת תהפוך תוך שנתיים-שלוש לזיכרון עמום ורחוק? "מאוד יכול להיות, עיין ערך כמה מלקחי הקורונה".
ולסיום, מקום לאופטימיות זהירה? "המשבר טלטל את התעשייה, אבל כמו כל משבר – הוא גם יוצר הזדמנות עבור היזמים", אומר הראל. "תנאי המגרש משתנים, ומי שיעלה עליו צריך להגיע עם רעב ועם הרבה סבלנות". והוא מסכם: "ישנו פתגם אמריקני קלאסי – "Never let a good crisis go to waste", והוא מאד נכון, לטעמי. משברים מאלצים אותנו לחזור למקורות ולמצוא את הדרייב שמניע אותונ לעשייה. האקו-סיסטם הישראלי משופע בדרייב, יצירתיות וחשיבה מקורית. אם היסודות טובים – יש מקום לאופטימיות".