חברות הטכנולוגיה והסטרטאפים הישראליות מתקדמות היום יותר מתמיד. בינה מלאכותית, שירותי ענן ואינסוף פתרונות מאפיינים את התעשייה הישראלית, אך התאגידים הגדולים נשארים מאחור וקצב אימוץ הטכנולוגיות שלהם לא מספיק מהיר. אייל גולדברג, מוביל תחום אסטרטגיה וטרנספורמציית IT ב-Deloitte ישראל, מציין שלוש מגמות מרכזיות שעל החברות לאמץ כדי להישאר רלוונטיות גם בשנים הקרובות.

כשמדברים על תעשיית ההייטק מתכוונים לרוב לסטארט-אפים ולחברות הטכנולוגיה הגדולות, מה שמקבל פחות פוקוס הוא אימוץ טכנולוגיה בתאגידים המסורתיים והשמרניים יותר, שפעמים רבות נשארים מאחור – במיוחד בישראל. אייל גולדברג, מוביל תחום אסטרטגיה וטרנספורמציית IT ב-Deloitte ישראל, קורא לחברות להתעורר: "היום כל שנתיים שלוש מתחלפות טכנולוגיות ומשדרגות יכולות עסקיות, אם קפאת על השמרים תמצא את עצמך מאחור".

כבר 13 שנה ש-Deloitte, פירמת הייעוץ הגדולה בעולם, מפרסמת את Tech Trends, דוח שנתי הסוקר שבע מגמות טכנולוגיות חדשות. הדוח מתאר את המגמות הצפויות כפי שזוהו על בסיס מחקר מעמיק שביצעו מומחי הפירמה ברחבי העולם, ועל בסיס ניסיון בפרויקטים של לקוחות הפירמה.

כשמדברים על העולם התאגידי השמרני יחסית, הדוח כולל כמה מגמות חשובות חשובות מאוד, שכדאי להתחיל להתכונן אליהן - כבר אתמול. גולדברג מסביר שגם בתחום ה'אנטרפרייז', העתיד קורה ממש עכשיו, וחשוב להבין את המגמות כשהן מתחילות.

אייל גולדברג, מוביל תחום אסטרטגיה וטרנספורמציית IT (צילום: מיכה לובוטון)
אייל גולדברג, מוביל תחום אסטרטגיה וטרנספורמציית IT, ב-Deloitte | צילום: מיכה לובוטון

גולדברג, שהצטרף ל-Deloitte בתחילת השנה כשמאחוריו ניסיון מקצועי של 30 שנה בתחום, מציין שלוש מגמות מרכזיות שכדאי לתאגידים לשים לב אליהן: שיתוף דאטה בין ארגונים שונים, פתרונות ענן ייעודיים התפורים במיוחד לסקטורים, ושימוש בבינה מלאכותית להגנה מפני התקפות סייבר.

הוא מסביר את  נושא שיתוף הדאטה בין הארגונים. "אם אני חברת כרטיסי אשראי, אני רוצה גם למכור ביטוח. אם אני חברת תיירות, אני רוצה למכור ביטוח וכן הלאה", הוא מסביר.

וכולם היום גם רוצים לתת אשראי...

שיתופי הפעולה הללו יכולים להיות מכירת מוצר של חברה אחת ללקוחות חברה אחרת, בין אם מדובר במכירת המוצר כמו שהוא (As is) או כסוג של White Label (כמו למשל כרטיסי האשראי הממותגים של רשתות השיווק או מועדוני הלקוחות). "בסוף כולם רוצים לתת אשראי, זה נכון", הוא אומר. "אנחנו בעידן שיש המון צורך בשיתופי פעולה בין ארגונים, שהתגבר במיוחד אחרי הקורונה, שאיפשרה לאנשים לעבוד מרחוק. אתה לא פוגש את הלקוח מרחוק – אבל מישהו אחר פגש אותו".

שיתוף הפעולה העסקי הזה עולה מדרגה לשלב הבא באמצעות יכולות שיתוף הדאטה הבטוחות והמהירות שמאפשרת כיום טכנולוגיית FHE (Fully Homomorphic Encryption). "המגמה הכי חשובה לביזנס קשורה לדאטה", הוא מציין. "אתה יודע הרבה יותר על הלקוחות שלך והרבה יותר על המוצרים שלך ועל השימוש שנעשה במוצרים שלך – כך אתה אמור גם להגביר את המכירות וגם לשפר את איכות השירות שאתה נותן דרך פרסונליזציה מבוססת דאטה. חשוב שהמנכ"לים, סמנכ"לי מערכות המידע והסמנכ"לים העסקיים יבינו, ראשית, שיש בידיהם נכס אמיתי, מה המשמעות שלו, ומה אפשר לעשות אתו".

"היום כל שנתיים שלוש מתחלפות טכנולוגיות ומשדרגות יכולות עסקיות, אם קפאת על השמרים תמצא את עצמך מאחור"

"בחיבור לנושא העסקי – טכנולוגית FHE מאפשרת לי לשתף פעולה בין ארגונים גם באופן בטוח תוך הגנה על הנתונים, וגם בצורה פשוטה ונוחה לשימוש", הוא מוסיף. "כי הטכנולוגיה מאפשרת להעביר את כל המידע בצורה מוצפנת כאשר פתיחת המידע נעשית רק ע"י השאילתה בצד השני, ארגון שאני סומך עליו, וקיבל לכך הרשאות מתאימות".

זה קצת כמו לאשר לבנק ישראל למסור נתוני אשראי, וגופים יכולים לפנות ספציפית לחברות דירוג ולקבל מידע ספציפי עלי?

"כן. מאגר נתוני אשראי הוא דוגמה, אבל הוא מתעסק בנתונים ברמת שאילתה בודדת זו הייתה המטרה שלו. מה קורה אם אני לא רוצה שאילתה ספציפית, אלא לשאול שאילתה על כל מי שגר בכתובת מסוימת? או כל מי שהוא, נניח, מורה בחטיבה על תיכונית?".

אתה יכול לקבל גם תובנות עסקיות בנוסף למידע ספציפי.

"אני יכול לקבל מידע כמותי. למשל, אם אני עכשיו בקשר עם מועדון לקוחות כלשהו, אני יכול לנסות להבין למי מעשרות אלפי חברי המועדון אני יכול לתת אשראי מעל מאה אלף שקל", הוא מסביר. "יש לי מצד אחד גישה למאגר לקוחות, ומצד שני כלים לנתח את המידע הזה. ואני רוצה לנתח את המידע הכמותי (הלא אישי) - בלי לעשות יותר מדי העברה של מידע שעלול להיחשף במעבר ברשת".

והיכן השוני במגמה הנוכחית לעומת המצב היום?

"באמצעות FHE אפשר לשתף מידע בין עסקים בצורה מאובטחת, כאשר פתיחת המידע  מתבצעת רק בתוך ארגונים מאובטחים. מה שעושים היום בפועל זה משלוח של קבצים ענקיים מארגון אחד לארגון אחר. דרך מאוד לא טובה ומאוד לא מאובטחת".

איך הגופים הגדולים בארץ עובדים בכל נושא שיתופי המידע העסקיים?

"רוב ארגוני האנטרפרייז היום עובדים בשיטה הישנה שבה שולחים קובץ במבנה פשוט אבל  ענק", הוא מציין. "הוא כמובן לא יכול להיות אף פעם מעודכן בזמן אמת. וזה גורם לחסם טכנולוגי בפני צמיחת שיתופי פעולה. טכנולוגית FHE באה לפתור את החסמים הטכנולוגים ולאפשר לארגונים למצות את הפוטנציאל. הדברים קורים לאט מדי ובצורות לא מספיק מאובטחות."

Deloitte מעריכה כי במהלך השנתיים הקרובות יעברו ארגונים רבים בעולם לטכנולוגיה הזו. אבל השימוש בה דורש מעורבות והבנה לא רק של מנהלי מערכות המידע. הבעיה היא שאם לא מדובר בחברה עם אוריינטציה טכנולוגית, לא תמיד יש לדרגי הניהול הבכירים מושג מספיק באשר ליתרונות העסקיים והאפשרויות של הטכנולוגיה. גולדברג: " צריך שכל ההנהלה תהיה מעורבת בסיפור הזה. יש פה נכס ששווה כסף, וכולם צריכים להיות מעורבים".

חשוב גם לציין את האחריות שיש לארגון על הדאטה הרגישה של הלקוחות, ולכן יש לעשות בה שימוש רק על פי מה שאישרו הלקוחות והרגולציה באיסוף הדאטה ולשים דגש על נושא אבטחת המידע.

עידן הענן: "לא לחשוב עליו כשתשתית – אלא כפתרון ורטיקלי"

המגמה החשובה השנייה בדוח היא נושא הענן. אם בעבר התפיסה של הענן הייתה כתחליף ל'ברזלים', כלומר ייתור הצורך בניהול חדר שרתים גדול ויקר הדורש טיפול לתפעולו, כיום מתברר שהענן יכול לספק הרבה יותר מאשר מרחב אחסון זמין ברשת. "גילינו ב-Deloitte שהמגמה היום היא להפסיק לחשוב על הענן כתשתית", אומר גולדברג. "ולהתחיל לחשוב עליו כפתרון, ואפילו כפתרון ורטיקלי. זאת אומרת שאם אני חברת ביטוח, אני צריך ענן שמתאים לעולם הביטוח. ואם אני חברה בתחום הבריאות, אני צריך ענן שמתאים לצרכים הספציפיים שלי מהתחום. הענן הוא תשתית מאפשרת אבל פתרון ורטיקלי נותן לתשתית הזו ערך עסקי גבוה".

היכן למשל יכולים לבוא לידי ביטוי הצרכים הספציפיים שלי מהענן כחברת בריאות?

"למשל קופת חולים. אם מטופל משתמש במכשיר רפואי שמשדר נתונים ומדדים רציפים, צריך פתרון ענן שיידע לאסוף ולטפל בנתונים האלו. ואז, כשהדיווח של המידע יעבור מהר, יהיו בענן יכולות ניתוח של המידע שיתנו ערך גבוה מאוד הן לארגון – והן ללקוחות של אותו ארגון בריאות".

"אני אחדד את הקשר לביזנס", מדגיש גולדברג. "אם פיתחתי ענן למכשירים רפואיים, הרי שברגע שהמידע עלה לענן, אני יכול לשתף פעולה עם חברת מומחים בתחום הספציפי. נוצר אקו-סיסטם שלם סביב המידע שנגיש בענן, שהפך לתשתית מאוד נוחה לנושא הזה. המכשיר ישדר מידע, בענן של ארגון הבריאות תהיה אפליקציה של ספק כלשהו שיודעת לנתח את הנתונים, ואפליקציה של ספק אחר שתדע אם צריך להזניק ממוקד השירות אדם שיטפל במטופל הזה. יצרתי אקו-סיסטם של שותפים, שבו הענן מחבר את כולם לצורך פתרון. זה החיבור העסקי".

כל המידע העסקי או הרפואי הזה שמסתובב בענן שלנו ושל השותפים שלנו, מוביל אותנו מדרך הטבע לנושא השלישי שציינת, והוא הגנת סייבר. מעבר לטכנולוגיית FHE שנניח יכולה להגן על נתיבי המידע המשותף שלנו.

"אכן. אנחנו רוצים הרבה שותפים, אבל יותר שותפים אומר יותר חשיפה. השותף שלי זו חשיפה אחת, המתווך שמחבר ביני לבין השותף זו חשיפה נוספת. אנחנו עושים חגיגה של דאטה ויכולות שיתוף דאטה, חגיגה של תשתיות ענן שנותנת פתרונות ורטיקליים – וזה הרי עסק ששווה המון כסף, ויכול לעורר לא מעט פורצים שירצו לנסות ולהציץ שם. ואנחנו לא מעוניינים שהפורצים יגיעו.

גולדברג מציין כי אחת הדרכים שבהן משתמשים הפורצים היא שימוש ביכולות AI (בינה מלאכותית) - הפורצים מנסים לנתח את המידע שהם מזהים כדי לפרוץ אותו. "לכן אנחנו צריכים יכולות AI יותר טובות מהפורצים כדי להתגונן", הוא מסביר. "אם בסייבר 'רגיל' יש מערכת ויש אנשי סיסטם שמסתכלים על המערכת. אנחנו צריכים עכשיו מערכות רובוטיות חכמות שידעו להסתכל על המידע ולזהות מתקפה לפני שהיא מתחילה".

איך בעצם נגן על המידע ועל השיתוף שלו?

"מדובר ב-AI שמשפר את יכולות הסייבר, שיכול לחזות סוג של מתקפה. להרגיש שמשהו קורה. למשל, המערכת מזהה ריבוי של שאילתות, כשכל אחת בפני עצמה היא בסדר, אבל ביחד מזוהה משהו חשוד".  

איפה החברות הישראליות נמצאות מהבחינה הזו של היערכות לעתיד?

"חלק מהטכנולוגיות הללו זמינות היום", מסכם גולדברג. "הסטארט-אפים הישראליים כבר שם. ארגוני האנטרפרייז – כמו ביחס ליתר המגמות שבדוח, עדיין לא שם"

לסיכום, הטכנולוגיה היא כלי לקידום עסקים ושיפור יכולות התפעול, ולכן נדרש חיבור משמעותי עסקי-תפעולי-וטכנולוגי גם בתוך הארגונים כדי לחבר את התהליכים העסקיים בשלבים מוקדמים לטכנולוגיות חדשות שיאפשרו יותר שיתופי פעולה ואפקטיביות. 

לפתרונות אסטרטגיה וטרנספורמציה טכנולוגית עבור חברות ותאגידים