היקף ההשקעות הזרות בחברות טכנולוגיה ישראליות ירד ב-2022 בעשרות אחוזים, ובכירים בתעשייה מזהירים ממפולת ב-2023. דווקא על הרקע הזה בולט שיתוף הפעולה הפורה בין ישראל ליפן, שרשם שיא של 2.9 מיליארד דולר ב-21'. אמנם ב 22' ראינו ירידה בהיקף ההשקעות, אולם חברות יפניות רבות מגלות עניין גובר בתעשייה המקומית, לצד התעניינות רבה של חברות טכנולוגיה ישראליות המחפשות משקיעים אסטרטגיים מעבר לים.
השלם הזה הוא ללא ספק גדול מסך חלקיו. ראשית, יש כאן חיבור של חברות טכנולוגיה ישראליות לכלכלה השלישית בגודלה בעולם - שוק עתיר ביקושים בפני עצמו עם אוכלוסייה של מעל 125 מיליון נפש. שנית, יפן היא שער לשוק האסייתי על כלל איכויותיו ומקצועיותו. שלישית, יש כאן win-win מובהק: חברות ישראליות ידועות כמצטיינות בייצור "הרבה מכלום", בעוד שחברות יפניות טובות מאוד בייצור "מאה מאחד". כך שסטארט-אפים ישראליים ותאגידים יפניים יכולים לייצר שותפויות אסטרטגיות משלימות ואידיאליות לטווח הארוך.
כמדינת אי (למעשה מספר איים), קיימת ביפן תרבות עסקית, ארגונית ופיננסית ספציפית למדי. יחד עם זאת, לאור הצרכים החברתיים והמגמות המקרו-כלכליות, כלכלתה מתאימה מאוד לטכנולוגיות הישראליות. שוטו איקדה (Shuto Ikeda), Japanese Clients Executive בפירמתDeloitte ישראל, עורך במסגרת תפקידו בחברה תהליכי איתור וחיבור (סקאוטינג ומאצ'ינג) עבור חברות ציבוריות ביפן. Deloitte מלווה את החברות היפניות בתהליכי הרכישה וההשקעה בארץ ומנגד מסייעת לחברות ישראליות בגיוס משקיעים יפנים או מציאת רוכשים יפנים. הסיוע לא מסתיים רק בהיבטים מסחריים, פיננסיים ומשפטיים בתהליך, אלא גם בגישור על פערי התרבויות.
בין הדוגמאות לחיבור בין חברות יפניות לתעשיית הטק הישראלית, ניתן למנות את רכישתה של יצרנית המוליכים למחצה Altair Semiconductor בידי ענקית האלקטרוניקה סוני; בחינה של סטארט-אפים ישראליים במגוון רחב של תחומים בידי 20 חברות יפניות דרך JETRO, ארגון סחר החוץ של יפן; רכישת חברת מדיטייט ע"י ענקית הציוד הרפואי אולמיפוס, גיוס כספים ממשקיע אסטרטגי יפני ל-ePlane המפתחת ומפעילה שוק B2B למסחר בחלקי מטוסים; מהלך של פיתוח עסקי ביפן עבור ריסקיפייד, ספקית שירותי SaaS למניעת הונאה ולביטול חיובים במסחר מקוון; ולאחרונה – הרכישה של RAICOL , העוסקת בתחום הגבישים ללייזר על ידי חברת Oxide היפנית.
מסייבר עד פינטק
אילו תחומים, אם כן, מעניינים את היפנים בעת הזאת? איקדה מזכיר את תוחלת החיים ביפן, הגבוהה בעולם, שמובילה להגברת המודעות לתזונה בריאה ולטיפול באוכלוסייה מבוגרת. מגמה נוספת שניכרת בשנים האחרונות, בצל האיומים הגוברים, היא השקעות עודפות בביטחון - עד הכפלת ההוצאה הנוכחית לכדי 2% מהתמ"ג. לאור כל אלו, הביקוש הגבוה ביותר כעת ביפן ביחס לתעשיות הישראליות הוא בתחומי ההגנה בסייבר, מדעי החיים, שירותי הבריאות והציוד הרפואי. בצידם יש עניין רב בפינטק ובאינשור-טק, ובכל מה שנוגע לחקלאות בת קיימא ולתעשיית המזון - אגריטק, פודטק וגרין-טק. גם שדרוגים ואלמנטים חכמים לתעשיית הייצור (תעשייה 4.0) יתקבלו בברכה, וכך גם טכנולוגיות בנייה.
"אנחנו עדים לעלייה מהירה במספר ההשקעות היפניות בחברות ישראליות בכל המגזרים", אומר איקדה. "ההתלהבות היפנית מישראל קשורה לעלייה באינטראקציות בין הממשלות, במגזר הפרטי/עסקי ובאינטראקציות תרבותיות. השנה אנחנו מציינים 70 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין יפן וישראל. טיסות ישירות בין תל-אביב לטוקיו חוזרות אחרי שנתיים של הפסקה, והיחסים צפויים להתחזק עוד יותר. בחודשים האחרונים הגיעו לישראל עשרות חברות כדי לחקור את האקוסיסטם ולחפש הזדמנויות השקעה". עוד הוא מציין כי לאחרונה, הספר "תרבות עסקית ישראלית: בניית קשרים עסקיים אפקטיביים עם ישראליים", שחיברה אסנת לאוטמן, תורגם ליפנית ויצא שם לאור בחסות Deloitte, כשהוא עצמו חיבר את ההקדמה.
לסיום, איקדה מזכיר פער תרבותי שחשוב להכיר בעסקים עם יפן: לא להיבהל כשהתהליך לוקח זמן. "זה לא כי הם לא מעוניינים או חלילה עצלנים - היפנים ידועים כאומה החרוצה בעולם - רק שהתהליך נוטה להתמשך. הדיו דיליג'נס צפוי להיות ארוך יותר ביחס לעסקה עם תאגיד אמריקאי, בדרך כלל נדרש קונצנזוס בהנהלה, גם החתימה על החוזה ארוכה יותר. אז לא להיבהל ולא להציק - בסוף, זה קורה".
מעוניינים לשמוע עוד מהמומחים שלנו? הקליקו כאן