בין כלל המגמות והתהפוכות הכלכליות של התקופה, זו אולי הדרמטית מכולן. "אחד מאירועי ה-Disruption היותר מסיביים שראינו בשרשראות האספקה הגלובליות", מגדיר זאת אלי תדהר, ראש מגזר אנרגיה ותעשייה ומוביל Monitor Deloitte. לדבריו, "לאורך שנים, מחומרי הגלם דרך הייצור והשינוע ועד ל-Last mile בהגעה לצרכנים, השרשראות תמיד התחילו במקום הכי זול ומשם נמתחו עד לנקודת הקצה. תהליכי הגלובליזציה הפכו את העולם לשטוח יותר, והיצרנים התעשייתיים בנו שרשראות שמקיפות את הגלובוס ומסוגלות להעתיק את עצמן בעקבות התייקרויות. כולם ייצרו בסין, אחר כך התחילו לעבור לווייטנאם וכן הלאה. אבל כמה זעזועים משמעותיים יצרו משבר גדול במגוון סקטורים - בעולם המזון, בשבבים, בחקלאות ועוד - והביאו לחישוב מסלול מחדש, תרתי משמע".
אירוע מכונן מרכזי אחד הוא כמובן הקורונה. "המגפה הפריעה מאוד לייצור התקין, לשינוע, ובנתה הצטברות של ביקושים בתקופה קצרה. כולם הצטיידו, ונוצרו פקקים וחוסרים". גם לקונפליקט באוקראינה ישנה השפעה רבה על תשומות ספציפיות כמו חיטה, כימיה וספקי משנה המשתלבים בשרשראות האספקה. "אז אנחנו רואים מצד אחד מחסור משמעותי בחלק מחומרי הגלם והרכיבים, ובצד השני, גם מחירי השינוע וההובלה הימית מטפסים בחדות. וכך הגלובליזציה, שבנתה רשת של Supply chain במשך כמה עשורים טובים, החלה להעמיד בסיכון את היכולת של חברות למלא את התפקיד הכי בסיסי שלהן - לייצר מוצרים ולהביא אותם לשוק".
"לאורך שנים, מחומרי הגלם דרך הייצור והשינוע ועד ל-Last mile בהגעה לצרכנים, השרשראות תמיד התחילו במקום הכי זול ומשם נמתחו עד לנקודת הקצה"
ההתנפצות של הנחת היסוד, שלפיה הכול יגיע בזמן ובעלות נמוכה, מחייבת חברות לשנות את מסלול יצירת והפצת המוצרים. יותר ויותר חברות עוברות למשל למודלOnshore אשר חותר, בשונה מכיוון הגלובליזציה, להחזיר לפחות חלק מהייצור הביתה. המגמה כעת היא לייצר בקרבת אתרי הצריכה ובסדרות קצרות יותר, במקום לחכות ולייצר בהיקפים גדולים מאוד במרחק, היכן שזול יותר. דוגמה טובה היא השקעות העתק שנראות כעת בארה"ב סביב ייצור השבבים, מגמה שהחלה עוד בימי טראמפ על רקע מלחמת הסחר עם סין. הלוגיקה ברורה: היצרנים דורשים הבטחה של ספקים מקומיים וקרובים.
זמינות המוצרים, אומר תדהר, הפכה לפתע לקריטית, לא פעם אף יותר מהחדשנות המוצרית. יתרה מזאת: שאלת חומרי הגלם, היכולת להעמיק את שרשרת האספקה כדי לעמוד ב-Projection של החברה, הופכת לסוגיית ליבה אסטרטגית. לבעיה של המנכ"ל ולא רק של סמנכ"ל התפעול. אומנם, עליית המחירים מגולגלת לכאורה לצרכנים. אלא שהביקוש, צריך לזכור, הוא לא באמת קשיח, והוא מונע לא מעט מעקומת המחיר. "חוסר היכולת לייצר חיזוי טוב של מה אני באמת יכול למכור, סביב זמינות חומרי הגלם ושרשראות האספקה, הופך את החיים לקשים מאוד לחברה. נכון שיש מי שגוזר קופון, אבל זה יותר בנישות ספציפיות. ככלל, מנכ"ל אמור להיות מסוגל להעמיד את המשאבים ולהתאים אותם כל הזמן להיקפים. וכשאלו אינם יציבים, זה מאוד לא פשוט".
המדף מתקשר עם המכולה
אז מה עושים? תדהר מציין כי לאורך שנים מתקיים שיח בנוגע ל-Digital Supply Chain, כשגולת הכותרת היא הגברת הגמישות - אג'יליות, והגברת הנראות - ויזביליות. הדרך לשם עוברת בהטמעה של חיבוריות דיגיטלית שמטרתה להגביר את היכולת לחזות, להיות במעקב קרוב יותר אחר התנועה וההתפתחות של חוסרים או הגעת מוצרים לאורך השרשרת, ולחבר את כל החוליות בשרשרת. אלו היו מחוברות באופן ליניארי, כך שכל אחת ידעה מה קורה חולייה אחת לפניה או אחריה, אבל ללא ראיית End-to-end מרמת המדף ועד חומרי הגלם. השרשרת הדיגיטלית אמורה לייצר תמונה הוליסטית דרך אמצעים דיגיטליים בכל חלקיה. "אם נדע לעשות את זה נכון, נגביר את הזמינות, את דיוק התמחור ואת איכות המוצר, הודות לניהול המעברים בין החוליות והמלאים". ואולי, כמעין תוצר לוואי לסנכרון של שרשרת הערך, נוכל גם לשפר את השירות ואת חוויית הלקוח כולה.
כמו בלא מעט תחומים, הקורונה - וכעת גם המלחמה באירופה - היוו זרז משמעותי. תדהר מציג שלוש דוגמאות עדכניות לשדרוגים טכנולוגיים בשרשרת האספקה:
-
מודלים של AI לתכנון הביקושים
תחזית המבוססת על כלי בינה מלאכותית, ובוחנת לאחור טרנדים ודפוסים של צריכה. היא שואבת אינפורמציה מכל אורך השרשרת כדי לזהות נקודות בעלות פוטנציאל ליצור צווארי בקבוק, למשל: שביתה באחד הנמלים שמתקבלת מהם סחורה, מזג אוויר שמניע ביקוש למוצר מסויים ועוד. החיבור בזמן אמת של המידע, של מה שקורה מסביב, עם האופן שבו זה משפיע עליי ועל הזמינות שלי, הוא קריטי ליכולת לשלוח מוצרים לשוק. יש כיום תוכנות ופלטפורמות חיזוי שמוזנות לתוכן אינפורמציה, וזו לאורך זמן מעניקה לחברה אפשרויות מגוונות יותר לקבל החלטות נכונות יותר על כמה מייצרים ורמת המלאים - על סמך ביקושים, זמינות חומרי גלם ופרדיקציה של היקפי הצריכה. הפלטפורמות הללו מבוססות על ההנחה שקיים אינטרס משותף ליצרנים ולספקים לאורך השרשרת לעדכן ולהזין מידע בזמן אמת, אשר יאפשר לתת ערך למודלים.
-
סנסורים וחיבורי IoT
אלו מהווים מעין GPS לגבי מה שקורה בשרשרת מבחינת מצאי המוצרים וחומרי הגלם וזרימתם לאורך נתיב האספקה. יש כיום יותר ויותר שימוש ב Sensing ו-Connectivity, למשל חיישנים העוטפים את המכולות ואמצעי התובלה ומאפשרים שליטה במלאים. חברות הלוגיסטיקה והשינוע הגדולות מכניסות את האמצעים האלו כחלק מהשירות, וישנם גם סטארט-אפים ייעודיים לנושא. המטרה היא להגדיל יעילות ולהוריד את מחיר הטכנולוגיה, כך שישתלם להשתמש באמצעי העקיבה ולהגיע לתמונה מדויקת ככל שניתן לגבי המוצרים. המידע נאסף, מוצלב ומוזרם לענן, ועליו מריצים מודלי חיזוי.
-
תאום דיגיטלי
Digital Twin משקף את שרשרת האספקה, במטרה להריץ על גבי השרשרת הווירטואלית תרחישים וסימולציות להתפתחויות בשוק. בקורונה נבדקו תרחישים של סגירת מדינות והשפעתה על פני השרשרת. ניתן לבדוק מודלי התייקרות קיצונית במחירי תובלה, זמינות פחותה של חומרי גלם או מעבר בין ספקים, מבלי להפעיל את השרשרת כולה לצורך התרחוש.
כלל האמצעים החדשים מקנים מספר יתרונות בולטים לשרשרת האספקה הדיגיטלית:
1. הסתכלות End-to-end – מבט הוליסטי על כל הרכיבים
2. מחוברות - כל חולייה בשרשרת מקושרת לכל החוליות האחרות
3. מידע עדכני ובזמן אמת על כל התקדמות או עיכוב בשלבי שרשרת האספקה
4. יכולת משופרת לבצע אופטימיזציה על בסיס אנליטקה מתקדמת - של זמינות חומרי הגלם, של מחירי המוצריםושל איכות המוצרים
תדהר מלווה ארגונים וחברות בניסיון לייצר מפת דרכים להכנסה של יותר ויותר פתרונות וכלים דיגיטליים לתוך שרשרת האספקה. הוא מדגיש כי למרות שהזעזועים הנוכחיים עשויים לפוג בשלב כזה או אחר, הרי שאין מדובר בטרנד חולף: "תמיד יש משהו - אם לא מגפה אז מלחמת סחר, אם לא מלחמת סחר אז משבר אקלים, או חלילה אסון טבע ופגיעה אנושה ביכולת התפקוד של אזור גיאוגרפי מסוים. מחירי האנרגיה עלולים לזנק בפתאומיות. צו נשיאותי יכול לאסור שימוש באמצעים כלשהם. גם בלי שהעולם יעמוד שוב מלכת, חשיבות ה-Resilience, עמידות שרשרת האספקה, ברורה כיום יותר מאי פעם ומחייבת שינוי הן בתפיסה האסטרטגית והן בטכנולוגיה בשימוש".
מעוניינים לשמוע עוד על הפתרונות שלנו בתחום אסטרטגית צמיחה ופיתוח עסקי? לחצו כאן