תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית מחלחלים עמוק גם לתעשיות המסורתיות ביותר. תעשיית הפינטק חוותה צמיחה חסרת תקדים בשנת 2021, הם גיוסים בסכומים של יותר מ-140 מיליארד דולר, פי 3 משנת 2020, גם בתעשייה הישראלית נשברו שיאים. דוח ראשון מסוגו של קבוצתTeam8 ו-Deloitte חוזה כי תחום הפתרונות הטכנולוגיים בעולמות המיסוי, TaxTech, יהיה הוורטיקל המשמעותי הבא בתעשיית הפינטק.
כלים של בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות נכנסו לעולמות שבהם הפרקטיקה לא השתנתה עשרות שנים. תהליכי הכנת הדוחות לרשויות המיסים הפכו למורכבים ומכבידים יותר על בעלי עסקים ועצמאיים, בשילוב הדרישה הגוברת למידע בזמן אמת, המשימה הפכה להיות קשה הרבה יותר. נכון להיום, רוב תהליכי הכנת הדוחות, בעיקר בשוק האמריקני, הם ידניים ולא מתאימים לעידן הטכנולוגי.
הדוח, The Emergence of TaxTech - A New Era of Fintech, ממפה יותר מ-100 חברות שפועלות בתחום ומציג את הפתרונות שהן מציעות ואת קהל היעד הרלוונטי, בין החברות יש גם כמה סטארטאפים ישראלים.
חוק מור של עולם המיסוי
תחום ה-TaxTech מעורר עניין רב בקרב משקיעים, כשההשקעות בפתרונות הטכנולוגיים בתחום זינקו מ-240 מיליון דולר בשנת 2020 ל-864 מיליון דולר בשנת 2021. רונן אסיא, שותף מנהל ב-Team8, מסביר למה הדוח מניח שרמת העניין של המשקיעים בתחום ה-TaxTech רק תגבר: "זה יהיה בהלימה לכך שכל נושא המיסוי, בעיקר בארה"ב אבל לא רק, הולך בכיוון אחד שאפשר לקרוא לו 'חוק מור של המיסוי'".
"מספר המילים שכתובות בחקיקה ובתקנות המס מכפיל את עצמו בכל כמה שנים", הוא מסביר. "נושא המיסוי רק הולך ומסתבך - כשיש לך מצד אחד רגולציה שרק הולכת ומחמירה, גם כלפי אינדיבידואלים וגם כלפי עסקים גדולים וקטנים, ומהצד השני יש לך טכנולוגיה שיכולה להתמודד טוב יותר עם המורכבות הזו - אלו שני טרנדים שביחד נותנים לנו את התמונה השלמה".
"זיהינו בשורה של צמיחת תחום ה-TaxTech, שהוא העולם החדש בעולמות הפינטק", מציין עמית הראל, שותף ומוביל שירותים לתאגידים בינלאומיים, Deloitte Catalyst. "תחום שהוא מאוד נדרש וגם קיים בו צורך אדיר לשדרוגים טכנולוגיים, גם ברמת היחיד, גם ברמת הקורפורייטס וגם ברמת הרגולטור. נוצרה פה מעין סערה מושלמת והשנתיים האחרונות של הקורונה רק האיצו את זה, כשכל המגמות האלו תפסו תאוצה אקספוננציאלית".
במה בעצם עוסקות כל חברות התחום החדש הזה של TaxTech?
הגלובליזציה והדיגיטליזציה, לצד חוקי המס ודרישות הרגולטורים המשתנים ללא הרף, הופכים את המיסים לנטל כבד בכל העולם. הראל מסביר שאת תחום ה-TaxTech אפשר לחלק לשלושה אזורים עיקריים. האזור הראשון הוא בכל מה שקשור לניהול המיסים בעסק עצמו. "הנהנה העיקרי ממוצרי הטכנולוגיה באזור הזה הם הנהלת החשבונות וצוות הכספים", הוא מסביר.
האזור השני הוא הרגולטור, כל מה שקשור לממשלות ולרשויות. "מדובר בטכנולוגיות שעוזרות לממשלות לגבות ולנהל בצורה טובה יותר את נושאי המס", הוא מסביר. "כלים שמאפשרים להם לראות את התמונה המלאה. בגלל ריבוי המערכות, סוגי דיווח שונים בגיאוגרפיות שונות, יכול להיות מאתגר מאוד למדינה להבין מהי חבות המס האמיתית. ואם אתה מייצר כלי אנליטיקה שיושבים על בסיס המערכות ומייצרים תמונת מס שלמה, קל למדינה להבין מי חייב לה וכמה".
בשנים האחרונות התפתח עולם הפרילנסרים (Gig Economy) שיצרו אתגר לא קטן בניהול המיסים, בטח בעידן של מגפת הקורונה שהוביל להתרחבות משמעותית של התחום. האזור השלישי בתחום עוסק באינדיבידואליים. "רבים כיום בעידן של הקורונה ופוסט קורונה הפכו לעובדים היברידים", מסביר הראל. "אתה יכול היום לעבוד בתל אביב, מחר בדרהמסלה ומחרתיים בניו יורק, והחברה שמעסיקה אותך בכלל לא מודעת לאיזו חבות מס יש לך. האם אתה כאינדיבידואל צריך לדאוג מזה שיש לך חשיפת מס מגיאוגרפיות מסוימות על סוגים מסוימים של עבודה? האם לחברה שמעסיקה אותך, עצם זה שפתאום נחתת במדינה אחרת ופתחת שם לפטופ, חושפת אותה לחבות מס בגיאוגרפיה ההיא?".
"בהחלט ראינו את זה בקורונה כשהרבה אנשים נהיו ניידים, עברו מהעיר לכפר, ואז בסוף שנת המס באירוע המפורסם הזה של למלא את הדוחות אומרים לך רגע, אתה צריך למלא קודם כל דו"ח פדרלי ואחרי זה לפי מדינה", מוסיף אסיא. "אנשים מצאו את עצמם צריכים למלא שתים שלוש מדינות כשהם לא יודעים מתי הם היו בכל מדינה, והסיפור הזה הופך להיות מורכב".
סדר בבלגן והעדפה צרכנית
אז תחום המיסוי הופך מורכב יותר ויותר, לא רק עבור מדינות ורשויות המוסיפות עוד ועוד סעיפים ותקנות מיסוי במסגרת חוק מור של עולם המיסוי, ומנגד גם האזרח הקטן כבר אינו אותו אדם שעובד במקום אחד מרבית חייו, מנהל חשבון בנק אחד ויכול עקרונית להגיש די בקלות את ערימת המסמכים הקטנה שלו לרואה החשבון לקראת אפריל, ולהיות בטוח שפחות או יותר מה שהיה הוא שיהיה.
אסיא מסביר כי במציאות היום אנשים מחליפים עבודה כל שנתיים שלוש ורובם גם צורכים שירותים פיננסיים מגוונים: "אין לי חשבון בנק אחד, אלא שניים שלושה, יש לי חשבונות ברוקרג', אולי יש לי שירות פיננסי שנתן לי הלוואת סטודנטים, אחר שנתן לי משכנתא, עוד אחד נתן לי ביטוח בריאות.... ולכל אחד מהם יש משמעויות מיסוי שונות. ופתאום, בסוף השנה, אתה צריך להביא כל כך הרבה ניירת ומסמכים מכל שירות קיים, וזה יוצר סיבוך מבחינת פרספקטיבה מיסויית".
הראל מציין שחשוב להדגיש שטכנולוגיות ה-TaxTech לא רק פותרות בעיות קיימות, אלא גם מייצרות הזדמנויות חדשות לרווח וקידום לעסקים שישכילו להטמיע אותן. למשל, הטמעה בצורה שקופה של טכנולוגיות TaxTech שיאפשרו לבצע סליקה או טיפול בסוגיית המס במקור (דבר שאינו מקובל כלל במערכת בארה"ב) ויחסכו ללקוח שלהן את הצורך להתמודד עם הסוגיות הללו בהמשך הדרך. לפי הדוח, הדבר יוביל לתנועה והעדפה צרכנית לכיוון אותן חברות, בין אם מדובר בבנקים דיגיטליים, ביטוח, כרטיסי אשראי או סחר אלקטרוני.
"היום כשאתה בוחר לקנות מוצר זה לרוב יהיה על פי שיקולי מחיר", הוא מסביר. "איכות המוצר וגם אלמנט של זמן משלוח ועלות משלוח. אם באמזון פריים מציעים משלוח חינם ב-24 שעות וב-Whole Foods הסופר תוך שעתיים אצלך, אולי תעדיף לקנות שם ולא במקום אחר. אנחנו טוענים שכשזה יקרה בעולמות המס, צרכנים יעדיפו לקנות בבתי עסק ואתרים שמציעים כלי מס כיתרון תחרותי, שהאתרים ירצו לעשות כי זה ימשוך אליהם יותר קהל".
המיסוי יקבע מה זה בעצם קריפטו
תחום הקריפטו צובר תאוצה בעשור האחרון ומושך אליו יותר ויותר משקיעים מסורתיים. ההאצה הובילה גם את הרגולטורים ואת מחזיקי הנכסים הקריפטוגרפיים להתעסק בשאלת המיסוי והדיווח על נכסים אלו, סוגיה שעדין איננה פתורה.
הקריפטו מייצג תופעה מרתקת של נכסים שצמחו מעולם הסחר והריטייל אל המוסדות הפיננסיים, ולא להיפך. אסיא מציין שהדבר תורם לבלבול של המוסדות בכל העולם לנושא הטכנולוגיה, הנכסים שהיא מייצרת ואיך צריך להתייחס אליהם, למרות שתיכף נחגוג בר מצווה לביטקוין שאיתנו כבר 13 שנה. וכשהן יואילו סוף סוף להחליט, זה ייקבע בסוף את המהות של המטבעות הקריפטוגרפיים.
"כמו שאומרים בארה"ב, המושבעים עדיין בחוץ וטרם הגיעו להחלטה האם התחום ימוסה כרווחי הון או כסחר במטבע", הוא אומר. "את הוויכוח הקיים האם ביטקויין הוא רשת לביצוע תשלומים או נכס להשקעות יכריעו בסופו של דבר תקנות המיסוי".
"אם מחר בבוקר יחליטו שהמיסוי על ביטקוין יהיה של רווחי הון, לא סביר שתלך לקנות נעליים עם ביטקוין", מוסיף אסיא. "לא תרצה לקנות נעליים ולגלות שאתה חייב עוד 25% מס כי קנית את המטבע בעבר וכבר עשית עליו רווח. אפשר לומר שלמרות שהמיסוי מגיע באיחור אופנתי, הוא יכול ממש לשנות את ההגדרה של המוצר עצמו".