בשנתיים האחרונות אנחנו עדים לתופעה חדשה בעולם הבריאות הגלובלי וגם זה המקומי - הקמה של קבוצות בריאות, המורכבות בד"כ מתמהיל של גוף מבטח (חברת ביטוח, קופת חולים), מרכז רפואי (פרטי או ציבורי) וספק שירותי רפואה (רפואת עיניים, שירותי דימות וכדומה).

גופי בריאות ענקיים בארה"ב מתמזגים ויוצרים קבוצות בריאות חזקות אשר מספקות שירותים מגוונים למיליוני לקוחות, לדוגמא: Anthem + AmWell ו - Aetna + Teladoc + CVS.

דוגמאות בולטות בארץ הינן קבוצת מדיקה (הפניקס, קופ"ח מאוחדת, מדיקה מרכזים רפואיים) וקבוצת הרצליה מדיקל (ביטוח כלל, קופ"ח כללית, הרצליה מדיקל סנטר). אומנם מבנה שכזה מוכר כבר בארץ דרך קופות החולים, שבעצמן מורכבות מגופים מבטחים ומספקי שירותי בריאות, אך השוני העיקרי הוא האופי הפרטי של הקבוצות החדשות, המגיבות לאקלים העסקי שנוצר בתחום הבריאות בשנים האחרונות.

למה זה קורה?

לארגונים (וגם למטופלים) יש לא מעט יתרונות בהקמת קבוצות כאלה, אך הרווח העיקרי הוא הדאטה שנאסף לאורך המסע - ובעל ערך עצום עבור הארגונים. כאשר ניתן לייצר תמונה הוליסטית של המסע הטיפולי, הכולל את האבחנה, הטיפול המומלץ, תוצאות הטיפול והמעקב – מדובר בזהב עבור הארגונים, לצרכי יצירת הצעות ערך חדשות ומשופרות והבנת הכשלים הפוטנציאליים במסע של המטופל.

תמונה הוליסטית כזו מאפשרת לקבוצה לחזק ולשפר את התחנות השונות במסע, בהתאם לפידבק המתקבל מהלקוח – לדוגמא, לספק תורים זמינים יותר לניתוחים מבוקשים, לשפר את תהליך ההמלצה על הטיפול בהתאם לתוצאותיו, או לייצר "חבילות שירותים" חוצי-חברות המותאמות לצרכי ורצונות הלקוחות. בנוסף, ההתאגדות לקבוצה מצמצמת האת התחרות בין הגופים השונים, ומנצלת את הגודל לצמצום הוצאות תפעוליות.

בארץ, צריכת שירותי הבריאות הפרטיים (והציבוריים) נמצאת בשנים האחרונות בנסיקה, כאשר מרבית הישראלים מחזיקים בביטוח בריאות משלים (76% מהציבור מחזיקים בביטוח משלים וכ-50% בביטוח נוסף בחברת ביטוח), על אף שסל הבריאות רחב מאוד בארץ, ומבצעים פעולות רפואיות ופרוצדורות במרכזים רפואיים פרטיים. משרד הבריאות פועל בשנים האחרונות לצמצום הרפואה הפרטית ולחיזוק הציבורית, אולם בפועל, "תכנית ההסטה" שבנה והוציא לפועל הרחיבה את הפעילות במערכת הרפואה הפרטית, ומאפשרת לישראלים לבצע הליכים רפואיים במרכזים פרטיים על חשבון הביטוח הציבורי - ההערכה הינה שמעל ל-50 אחוז מתקציבי ההסטה הגיעו לכיסי המרכזים הרפואיים הפרטיים.

שמוליק קריבוס דירקטור, מוביל סקטור הבריאות, ב-Delo (צילום: יח"צ)
שמוליק קריבוס דירקטור, מוביל סקטור הבריאות, ב-Deloitte ישראל | צילום: יח"צ

הביקוש לרפואה פרטית הולך וגובר (ב-2019 נרשמה עליה של 7% בדמי החבר לשב"ן, ושל 3% בתביעות מהשב"ן, כאמור על אף תכנית ההסטה), וגופים פרטיים חדשים הוקמו בשנים האחרונות. כעת, גופים אלו נכנסים לשותפויות עם מבטחי בריאות חזקים ונוצרות קבוצות בריאות רחבות.

 ישנן מס' סיבות הגורמות לגופים אלו לשלב ידיים ולהקים קבוצה חדשה – ראשית, השליטה הנכספת על תחנות נוספות בשרשרת הערך. ככל שהגוף מעורב ב"נגיעות" רבות יותר במסע הלקוח שלו, ניתן להגיע למיקסום ההכנסות לצד התייעלות תפעולית הנובעת מעבודה משותפת ויעילה יותר. לדוגמא, קבוצה שכזו יכולה לספק ללקוח הנדרש לטיפול אונקולוגי גם פוליסת ביטוח מותאמת (על ידי חברת הביטוח), גם שירותי דימות מתקדמים (על ידי מכון דימות רפואי) וגם טיפול רפואי מקיף הכולל ניתוח והתאוששות (על ידי בית החולים). למעשה הלקוח לא יידרש כלל לשירותים חיצוניים לאלו המסופקים על ידי הקבוצה, לטובת הטיפול ההוליסטי במצבו.

המטופל יוצא נשכר

גם הצרכן יוצא נשכר, לרוב, מפעילות קבוצות חדשות אלו. המסע הטיפולי שהוא עובר הופך לחלק יותר, עם פחות "העברות" בין הגופים השונים (שעד כה לא "שוחחו" אחד עם השני ושיתפו פעולה באופן הדוק). פחות טלפונים, תיאומים, אישורים וחשבונות, משמע חוויה קלה ונעימה יותר – דבר משמעותי מאוד בעולם הבריאות אשר מכיל לחצים, חששות ותסכולים.

כפי שאנו מעדיפים לבצע את הקניות שלנו בקניון, או בסופר – לעומת כיתות רגליים בין חנויות שונות – גם חוויית צריכת שירותי הבריאות שלנו הופכת לריכוזית יותר.

"הרווח העיקרי הוא הדאטה שנאסף לאורך המסע - ובעל ערך עצום עבור הארגונים. כאשר ניתן לייצר תמונה הוליסטית של המסע הטיפולי, הכולל את האבחנה, הטיפול המומלץ, תוצאות הטיפול והמעקב"

ההיכרות המקיפה והמעמיקה של הקבוצה עם הלקוח וצרכיו, מאפשרת פרסונליזציה והתאמת הצעות ערך שונות לכל לקוח, המתבססות על סל השירותים המקיף של הקבוצה. אנו כצרכנים מקבלים "מוצר" מותאם, חוצה-חברות, בהתאם להעדפותינו.

כמו כן, השותפויות מאפשרות לארגונים לספק שירותים זולים יותר (במידה ומחליטים ל"גלגל" את החיסכון אל הלקוח). מצד שני, קבוצת בריאות תהסס ואף תתנגד לעיתים לאשר טיפול על ידי ספק רפואי שאינו חלק מהקבוצה, גם אם הוא המיטבי ביותר עבור המבוטח שלה, והסיבות ברורות. גם איסוף המידע הנרחב - שיתרונותיו לקבוצה ברורים - לא בהכרח משפר את מצבו של הלקוח, ואף יכול לייצר מצבים בהם השימוש במידע יפגע פוטנציאלית במחיר הפוליסה שלו, או ביכולת להפעיל מרכיבים שונים בה.

מה יקרה בעתיד הקרוב והרחוק?

בארץ כמו גם בעולם, המגמה צפויה להתחזק. אנו אנו צפויים לחזות בחברות שמגדילות את מס' השותפים ומכניסות גופים נוספים, על מנת לחזק את הצעת הערך שלהם והיכולת לשלוט על תחנות נוספות במסע המטופל.

כיום ישנם קרוב ל-5 מיליארד שקל שעוברים לניהול ע"י חברות בנות של קופות החולים - דרך השב"ן, (עם צמיחה של 7%) –סכום אטרקטיבי מאד שהמלחמה עליו רק החלה. מלחמה זו תייצר תחרותיות שתוצאתה הינה איכות טובה יותר של השירותים השונים לציבור.

הקבוצות הפרטיות הופכות לחזקות ומשמעותיות יותר, ויהוו גורם מהותי בעיצוב שוק הבריאות העתידי. הן ירחיבו את סל השירותים (טלרפואה, אשפוז בית, בתי מרקחת) ויאלצו את ארבעת הקופות ששמרו על סטאטוס קוו לחשוב "מחוץ לקופסא" על מנת להיות רלבנטיות.

שמוליק קריבוס הוא דירקטור, מוביל סקטור הבריאות ב-Deloitte ישראל