עיון בדו"ח רשות הפטנטים לשנת 2021 שפורסם לאחרונה מעלה נתון מעניין: למרות שבשנה זו חלה עלייה משמעותית ברישום זכויות קניין רוחני בישראל (פטנטים, סימני מסחר, עיצובים), חלה ירידה בשיעור המבקשים הישראלים לעומת המבקשים הזרים. 83.3% מהבקשות לרישום זכויות קניין רוחני היו של מבקשים זרים - עלייה של 3.6% לעומת שנת 2021 - ורק 16.7% היו של מבקשים ישראלים - ירידה של 3.6% לעומת שנת 2020. זהו השיעור הנמוך ביותר של מבקשים ישראלים מאז 2016, אז עמד שיעור המבקשים הישראלים על 20.1%.
נתון מדאיג זה מצטרף לנתוני הרשות לחדשנות מדו"ח 2021, המדווח על ירידה עקבית ודרמטית בכמות חברות הסטארטאפ הישראליות שנפתחו בשנים האחרונות – כך נראה כי ב-2014 הוקמו כ-1400 חברות, לעומת 850 ב-2019 ו-520 בשנת 2020.
חדשנות טכנולוגית שבאה לידי ביטוי ביצירת קניין רוחני, ניזונה באופן ישיר מחברות הסטארטאפ שמוקמות בישראל, לכן נתוני רשות החדשנות מסבירים באופן חלקי את הירידה בפעילות של מבקשים ישראלים.
מדו"ח רשות הפטנטים עולה עוד, כי בשנת 2021 חלה עלייה משמעותית בבקשות לרישום זכויות קניין רוחני בישראל בכל תחומי הפעילות, כאמור, בעיקר על ידי מבקשים מחו"ל. בתחום הפטנטים הוגשו 9,616 בקשות לרישום פטנט בישראל - גידול של 18.5% לעומת שנת 2020; בתחום סימני המסחר הוגשו 12,333 בקשות - גידול של 10% ביחס לשנה שקדמה לדו"ח; ובתחום העיצובים הוגשו 1,890 בקשות - גידול של 25% ביחס לשנת 2020.
כמה מסקנות עולות מהדו"ח. ראשית, מהתוצאות ניתן להסיק שהדימוי הרווח של "אומת הסטארט-אפ" מטעה מעט. עדיין עיקר החדשנות שנוצרת בישראל מקורה בתאגידים וממציאים מחו"ל. שנית, חלק מהגידול, בעיקר בתחום הפטנטים, ניתן ליחס להבשלה המהירה של אמצאות ופיתוחים בתחום הרפואי בשנות הקורונה. עובדה היא, שחלק ניכר מרשימת עשרת המבקשים הזרים הגדולים בשנת 2021 - כפי שעולה מהדו"ח – הוא של חברות תרופות בין-לאומיות ובהן חברת התרופות רג'נרון (Regeneron) שפיתחה את התרופה הניסיונית, המורכבת מקוקטייל נוגדנים בשם REGN-COV2, ששימשה לטיפול במחלת הקורונה. חברות תרופות אחרות ברשימה הן הופמן-לרוש, נוברטיס ואמג'ן.
גם את הגידול בתחום סימני המסחר והעיצובים ניתן להסביר, בין היתר, על רקע הפעילות המואצת של עסקים בפיתוח מותגים חדשים בתקופת הקורונה ומיד לאחריה. אגב, כרבע מהבקשות בתחום ניתנו על-ידי מבקשים ישראלים ואחריהם מבקשים מארה"ב.
ניתן עוד להסביר את הגידול בפעילות של חברות מחו"ל, בכך שהשוק הישראלי הוא כבר לא שוק קטן, אלא שחקן בינלאומי משמעותי – זאת גם עקב גידול דמוגרפי מהיר וגם היותה של ישראל מהמדינות המובילות בעולם בתוצר לנפש אף יותר ממדינות חזקות כמו צרפת, בריטניה, איטליה, ספרד ועוד.
מבין המבקשים הישראלים המובילים, בולטות במיוחד שתי קטגוריות: הראשונה היא של חברות היישום, העוסקות במסחור הטכנולוגיות שפותחו בין כתלי האוניברסיטאות המובילות בישראל, כמו "ידע" של מכון ויצמן ו"יישום" של האוניברסיטה העברית בירושלים. הפעילות הערה של חברות היישום, הגם שאינה ממצה את מלוא הפוטנציאל המסחרי של האוניברסיטאות, ממחישה שוב את מעמדה המוביל של ישראל בתחום של העברת טכנולוגיה (Technology Transfer) וקשרי אקדמיה-תעשייה, כפי שעולה מממצאי מכון המחקר IMD, המציב את ישראל במקום הראשון בעולם בתחום זה.
הקטגוריה השנייה היא של התעשיות הביטחוניות – רפאל, התעשייה האווירית ואלתא - ובולטות זו מובנת על רקע "מרוץ החימוש" בתחום החדשנות הטכנולוגית הצבאית שמאפיינת מאוד את ישראל.
תובנה נוספת העולה מהדו"ח היא שחלק ניכר מהחדשנות בישראל מקורה בחברות קטנות ובינוניות (SME), בעיקר סטארט-אפים. למרות משבר הקורונה, חברות הזנק אלה הצליחו לפתח חדשנות בהיקפים ניכרים וחלקן אף נהנו מתמריצים של רשות החדשנות ומשרד האוצר, שהשיקו ערוץ הגשה מהיר לתמיכה במענקי מחקר ופיתוח של פרוייקטים טכנולוגיים.
העלייה הניכרת בהיקף רישום הזכויות מעיד, כי ישראל הפכה לצומת חדשנות מרכזי במפת הטכנולוגיה העולמית. עם זאת, ממציאים ויזמים ישראלים עדיין לא ממצים את מלוא הפוטנציאל הטמון בהגנה המשפטית על אמצאותיהם ובהמשך לכך ביצירת נכסים. נראה שבמרוץ אחר פיתוח טכנולוגיות חדשות, יזמים ישראלים נוטים לעיתים לשכוח את חשיבות הקניין הרוחני המגן על הפיתוחים הטכנולוגיים, זאת בשעה שחשיבותו רק גדלה על רקע התחרות העזה בשווקים הבין-לאומיים.
להגנות הקניין הרוחני גם חשיבות עצומה ככלי לגיוס השקעות, שכן משקיעים נוטים להעדיף להשקיע בפיתוחים מוגנים. למעשה, עיקר הערך שמיוחס לחברות סטארט-אפ נובע מהגנות הקניין הרוחני, בוודאי כאשר לחברות צעירות אין עדיין מכירות.
לסיכום, הדו"ח האחרון של רשות הפטנטים מחדד היטב את הנקודה שאותה מבינות החברות המובילות בעולם, שלא במקרה הן גם השחקניות המובילות בעולם הקניין רוחני: אסטרטגיית קניין רוחני מקיפה, אשר נקבעת בשלבים המוקדמים של החברה היא האחראית לבניית הערך של החברה ולמיקומה כמובילה בשוק הבינלאומי.
הכותבת היא עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת קניין רוחני המייצגת, בין היתר, את החברות הזרות המובילות במספר הגשות פטנטים בישראל.