בורסה (צילום: שאטרסטוק)
צילום: שאטרסטוק

אוגוסט שהסתיים זה עתה סימן את החודש ה-20 ברציפות שבו השוק האמריקאי מייצר מאות אלפי עבודות. בניגוד לסין הטוענת לכתר, שם חמישית מהצעירים עד גיל 24 מובטלים, בארה"ב הבעיה היא הפוכה – יש יותר מדי משרות פתוחות ואין מספיק עובדים כדי לאייש אותן. אחת המטרות של הפד בהעלאת הריבית, היא להפוך את הקערה הזו, כדי לקרר את המשכורות העולות - שמניעות את האינפלציה למעלה.

האמריקאים יוכלו להתנחם בשבוע מסחר מקוצר, בשל חגיגות Labor Day, שבגינן המסחר יחל רק ביום שלישי. אמנם הצפי הוא שבשל העלויות הגבוהות האמריקאים יגבילו את ההוצאות שלהם, אבל לפחות לסוחרים תהיה אתנחתא קלה, אחרי שבועות לא קלים במיוחד לאור דו"ח התעסוקה הטוב (יחסית, הכול יחסית) שהראה שהתווספו "רק" 315 אלף עבודות חדשות. זו ירידה ממוצע חודשי של 539 אלף משרות ברבעון הראשון לממוצע חודשי של 378 אלף בשלושת החודשים האחרונים – אבל גם הנתונים האלה לא כל כך עזרו לשוק להתאושש, ועם ראשיתו של ספטמבר, הראלי הירוק של יולי נראה כמו חלום רחוק.

ביום שישי האחרון המדדים בהתחלה עלו בזכות החדשות על דוח התעסוקה, אבל הדיכאון הכללי גבר, כשכל המדדים המובילים ירדו בלפחות 1%. הנאסד"ק סיים 6 ימי מסחר רצופים באדום וכבר מינוס 25% מאז תחילת השנה. ה-S&P500, המדד החשוב בארה"ב - שמאגד לתוכו את 500 החברות הציבוריות הגדולות בוול סטריט - במינוס 17%. המדד התעשייתי הכבד, הדאו ג'ונס, במינוס 13% מתחילת השנה. והעקום, לפחות כרגע, נראה על אותו טרנד יורד.

דוח התעסוקה הצביע על כך שהשכר החציוני עלה רק ב-0.3%. יחד עם ה-CPI של החודש הקודם, מדד המחירים לצרכן, שהראה ירידה בטרנד מ-9.1% אינפלציה ל-8.7%, זה כבר גרם לחלק מהשחקנים בוול סטריט להעריך כי ייתכן והגענו לשיא האינפלציה

כולם מחפשים התקררות בעליות השכר והמחירים, ודוח התעסוקה כן הצביע על כך שהשכר החציוני עלה רק ב-0.3%. יחד עם ה-CPI של החודש הקודם, מדד המחירים לצרכן, שהראה ירידה בטרנד מ-9.1% אינפלציה ל-8.7%, זה כבר גרם לחלק מהשחקנים בוול סטריט להעריך כי ייתכן והגענו לשיא האינפלציה. אופטימיות הצידה, כנראה שרק באוקטובר נדע אם זה טרנד או שהייתה הפוגת קיץ ולקראת עונת החגים והצורך בעובדים נראה את העקום חוזר לסורו כלפי מעלה.

אבל עליית המחירים משפיעה כבר על שוק הנדל"ן המתקרר שעשוי לסייע בבלימת רכבת ההרים. עדיין אין נתונים מלאים על השפעות מחירי השכירות העולים, המהווים נתח משמעותי מהאינפלציה, בשל הנתח המשמעות של הוצאות הדיור בכל משק בית. ועדיין, נכון לכרגע, הריבית על המשכנתא כבר הגיעה ל-5.66% בארה"ב, וזה מתחיל לאכול לתוך ההוצאות של בעלי הנכסים.

ביום שלישי שעבר, בנק ההשקעות הגדול בעולם, גולדמן זאקס, צפה נפילה שנתית של 22% במכירות בתים חדשים השנה, ירידה של 17% במכירות בתים יד שניה וירידה של כמעט 9% ב-Housing GDP, שזה החלק שתורם הסקטור לתמ"ג ושבתחילת השנה עמד על 16.4%. בגולדמן לא צופים שהמצב יהיה טוב יותר בשנה הבאה עם ירידה של 8% במכירות בתים חדשים, 17% ירידה במכירות יד שנייה ועוד נפילה של למעלה מ-9% ב-Housing GDP. 

ג'וזף שטיגליץ Joseph Stiglitz (צילום: getty images)
ג'וזף שטיגליץ, אתמול. החברות כבר מגלגלות את עליות המחירים על הצרכנים - ובריבית | צילום: getty images

לצד זאת, חדשות טובות מכיוון משק האנרגיה: עם זאת, למרות מלחמת האנרגיה המתפתחת בין רוסיה לאיחוד – כשבשבוע שעבר רוסנפט ענקית הנפט שבשליטת הקרמלין הודיעה על הפסקה מוחלטת של הזרמת גז דרך צינור נורדסטרים, מתוך רצון לגרום לגרמניה להישבר ולהפסיק לתמוך באוקראינה – מחיר הנפט ממשיך לרדת וכבר ירד ב-28% מהשיא, כשנכון לסגירה של שישי, החוזה העתידי נסחר על קצת למעלה מ-87 דולר לחבית. ככל שהמחיר ימשיך לרדת מול הדולר המתחזק, זה בהחלט יקל על משקי הבית ויעניק להם אוויר לנשימה אחרי תקופה לא פשוטה.

הכלכלן זוכה פרס הנובל ג'וזץ שטיגליץ: "החשש האמיתי שלי הוא שהם יעלו את הריבית גבוה מדי, מהר מדי ורחוק מדי. האם ריבית גבוהה תשפיע על מלאי הנפט, על המחיר שלו, יביא עוד מזון ויוריד את המחיר? התשובה הברורה היא לא, כשהסיכון האמיתי שזה רק יחמיר את המצב"

אז האם כל זה ישפיע על ההחלטה של הפד להעלות את הריבית החודש? סביר להניח שלא וסביר להניח שזה עדיין יהיה 75 נקודות בסיס, או 0.75%. אבל יש כאלה – והכאלה האלה, זה זוכה פרס נובל לכלכלה ג'וזף שטיגליץ – שמבקרים את הפד ואומרים כי ייתכן והעלאות הריבית האגרסיביות דווקא יתרמו לעליית האינפלציה.

"החשש האמיתי שלי הוא שהם יעלו את הריבית גבוה מדי, מהר מדי ורחוק מדי", אמר שטיגליץ ל-CNBC, שהיום מלמד כלכלה באוניברסיטת קולומביה היוקרתית. "האם ריבית גבוהה תשפיע על מלאי הנפט, על המחיר שלו, יביא עוד מזון ויוריד את המחיר? התשובה הברורה היא לא, כשהסיכון האמיתי שזה רק יחמיר את המצב", הוסיף.

הדבר השני לטענת שטיגליץ זה עדויות לכך שהמרווחים של החברות הגדולות דווקא גדלו, בשל השתת העלויות הגבוהות לצרכנים - כלומר התאגידים הגדולים כבר מרוויחים יותר. "לא רק שהם העבירו את העלויות (כלומר גלגלו את עליות המחירים לצרכן, א"ל), אלא עשו זאת אפילו יותר מהנדרש. יש תיאוריה שמראה איך כשהריבית עולה, חברות מנצלות זאת מיידית להעלאת מחירים", הוסיף.

אז מה כל זה אומר לשוק ההון? קודם כל שהתנודתיות הולכת להימשך, אבל גם האסטרטגים המנוסים של וול סטריט לא מצליחים להגיע לקונצנזוס הגיוני. המגזין בארונ'ס סקר 8 כאלה וניסה ללמוד על התחזית שלהם למדד ה-S&P לסוף השנה. התוצאה החציונית עומדת על 4,185 נקודות, שמהוות עלייה של 6% למצב הנוכחי. אבל הטווח של התחזיות נע בין 3,600 נק' ל-4,800 נק'.

האסטרטג הוותיק והמוערך אד ירדני, מייסד מכון המחקר על שמו, אמר למגזין כי הוא צופה מיתון, אבל לא קשה. "אם יהיה לנו מיתון, הוא יהיה מאוד רדוד, או שזה יהיה מיתון מתגלגל, שפוגע בסקטורים שונים בזמנים שונים, כמו מה שראינו בשנות ה-80", אמר.

נקווה שהוא טועה, כי האייטיז היה עשור לא משהו בכלל.