נאסד"ק Nasdaq (צילום: שאטרסטוק)
צילום: שאטרסטוק

אחרי שנתיים שהריבית בישראל עמדה על 0.1%, בנק ישראל העלה את הריבית ב-25 נקודות בסיס ועכשיו הריבית עומדת על 0.35%. בכך הבנק בעצם הלך אחרי הפד, שהעלה באותו האחוז בחודש שעבר. אבל כשהאינפלציה בארץ ביחס לעולם נמוכה, 3.5% לעומת 8% בארה"ב, השוק עדיין מחכה לפד ולנתוני האינפלציה של חודש מרץ, כדי לראות בכמה תעלה הריבית בארה"ב בחודש הבא. עבור ההייטק בארץ, העלאת ריבית פה בארץ פחות משמעותית מההעלאות בארה"ב, שעלולות לפגוע בשוויים של מניות החברות הנסחרות. עם זאת חשוב להדגיש שאפילו אם הריבית בארה"ב תעלה ב-50 נק' בסיס בחודש הבא, 0.75% ריבית היא עדיין נמוכה מאוד היסטורית.

בכל מקרה פנינו לכיוון ריבית גבוהה יותר: חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כי הריבית בישראל בעוד שנה תעמוד על 1.5%, בדומה להערכות הנגזרות משוק ההון טרם החלטת הריבית. אבל יותר מסביר להניח שהיא תהיה מאוד מתואמת עם שינויי הריבית בארה"ב, כפי שקרה עד עכשיו. השוק הגדול בעולם קובע את הטון ויתר העולם מתיישר לחליל הכלכלי. בחטיבת המחקר טוענים עוד כי לאור מתווה האינפלציה הצפוי, רמת ריבית של 1.5% בעוד שנה עדיין תמשיך לבטא הרחבה מוניטארית חזקה ביחס לעבר, ולכן אם הכלכלה תמשיך לצמוח בקצב נאה ואם נראה המשך האצה של עליות הריבית בעולם, יהיה מקום להמשך תוואי הדרגתי של עלייה בריבית.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל בריאיון (צילום: תוכנית חיסכון, חדשות 12)
נגיד בנק ישראל אמיר ירון. מסונכרן עם הפד | צילום: תוכנית חיסכון, חדשות 12

להערכת יוסי פריימן, המנכ"ל של פריקו ניהול סיכונים פיננסיים, בנק ישראל מחכה להחלטה על הריבית בארה"ב, לפני שהריבית תועלה שוב פה בארץ. "בנק ישראל לא רוצה לייצר לחץ שלילי על השקל, כי צריך לזכור שיש גידורי מטבע של מוסדיים בהיקף של מאות מיליארדים נגד ירידת ערך הדולר. שינויים חדים לפני שהפד יבצע שינוי, יכולים לגרום לשינוי חד בגידורים, מה שבתמורה יכול להשפיע על ערכו של השקל", אמר פריימן עוד לפני ההחלטה היום וצדק, לאחר שבנק ישראל רק יישר קו עם הפד.

האם שיא האינפלציה מאחורינו?

עוד נחזור לדיון הזה. לקראת פתיחת שבוע המסחר, הדימום שהנאסד"ק חווה בחודשים האחרונים מקבל מספר שאפשר להיאחז בו. לפי בלומברג, עם העלייה בתשואות לפדיון על האג"ח של משרד האוצר האמריקאי, הנאסד"ק 100, שלחברות החברות בו יש שווי מצרפי של כמעט 17 טריליון דולר, מחק ב-4 ימי מסחר האחרונים בשבוע שעבר לא פחות מטריליון דולר.

אבל הירידות האחרונות מחווירות לעומת המחיקות של החודשים האחרונים, כשבשיא הירידות של ינואר נמחקו 3 טריליון דולר, בשיא של פברואר נמחקו 1.7 טריליון ובשיא של מרץ נמחקו 1.5 טריליון. בפועל, גרף המחיקות מצטמצם מחודש לחודש - אבל זה אומר שכנראה יש עוד ימים מורכבים לפני שוק ההון. ככל שהתשואות יעלו, כך הדימום, במיוחד בנאסד"ק מוטה הטכנולוגיה, יימשך.

בבנק ניהול ההון הפרטי הגדול בעולם, UBS השוויצרי, אומרים כי להערכתם שיא האינפלציה הגיעה בחודש שעבר ועכשיו אנחנו צפויים לראות ירידה בלחצים

המחיקות נובעות מהחששות שהפד יהיה אגרסיבי הרבה יותר, כפי שהעידו הסיכומים של ישיבת הריבית האחרונה של נגידי הפד שפורסמה ברביעי האחרון והכניסה את כל השוק לתזזית בשל "נציות ההתבטאויות" של חלק מהנגידים.

בעוד האינפלציה בארה"ב שוברת שיאים של 4 עשורים, כשהצפי בבנק ברקליס הוא כי האינפלציה תגיע ל-8.5% בחודש מרץ, בבנק ניהול ההון הפרטי הגדול בעולם, UBS השוויצרי, אומרים כי להערכתם שיא האינפלציה הגיעה בחודש שעבר ועכשיו אנחנו צפויים לראות ירידה בלחצים.

"מרץ היה חודש השיא בתרחיש הבסיס שלנו למחזור האינפלציה הנוכחי ואנחנו צופים האטה חדה של האינפלציה, אבל ייתכן וייקח מספר חודשים עד שנאשר שאכן היינו בשיא אינפלציוני, בשל תנודתיות גבוהה בחלק מהקומפוננטות, כמו מחירי רכבים משומשים", כתב האסטרטג סטיוארט קייזר במכתב למשקיעים והמליץ להחזיק בפוזיציות "Call" למניות טכנולוגיה, כדי לגדר מירידות ערך, כשלאחר מכן הוא סבור שהסקטור יתחיל להתאושש.

"השקל יתחזק, אבל קודם ייחלש"

לאחר פרסום פרוטוקול מישיבת הריבית של הפד, לפי סקר של רויטרס, הקונצנזוס סבור שנראה 2 העלאות ריבית של 0.5% בחודשים מאי-יוני, כש-85% סבורים שבמאי תהיה העלאה, אבל רק 56% סבורים שתהיה עוד העלאה ביוני. אגב, 40% מהכלכלנים הנסקרים סבורים כי בשנה הבאה יהיה מיתון. "זה נכון שהתנאים הכלכליים הורעו מאז המלחמה באוקראינה, אבל אני מסכים. להערכתי יהיו שתי העלאות ריבית רצופות Back to Back", אומר פריימן וממליץ לבעלי עסקים שעוד לא החלו בגידורי מטבע – להתחיל.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים פיננסיים (צילום: יחצ)
יוסי פריימן. בטווח הקצר מעריך שהדולר יתחזק | צילום: יחצ

פריימן אומר כי נכון לכרגע, להערכתו צפויים לשוק ההון חודשים לא פשוטים, אך הצפי עמוק לתוך השנה הוא לשיפור בשווקים. "לפני שנה הערכנו בפני הלקוחות שלנו שהדולר בדרך אל מתחת ל-3 שקלים, הוא כנראה יגיע לשם, אבל בטווח הקצר כנראה שיקרה הפוך והדולר יתחזק. למה? כי כששוק המניות בארה"ב מתחזק, השקל מתחזק ולהפך – וכרגע יש לחצים למטה", הוסיף.

יוסי פריימן, פריקו: "הדבר שהכי חשוב להסתכל עליו אלה התשואות לפדיון על האג"ח האמריקאי ל-10 שנים. כשהם מתקרבים לאזור ה-3%, המוסדיים האמריקאים מוכרים מניות ועוברים לשוק האג"ח. היום התשואות עומדות על אזור ה-2.6%, אז אנחנו בהחלט רואים תנועה החוצה"

"הדבר שהכי חשוב להסתכל עליו אלה התשואות לפדיון על האג"ח האמריקאי ל-10 שנים. כשהם מתקרבים לאזור ה-3%, המוסדיים האמריקאים מוכרים מניות ועוברים לשוק האג"ח. היום התשואות עומדות על אזור ה-2.6%, אז אנחנו בהחלט רואים תנועה החוצה. אנחנו מעריכים שהמגמה הזו תימשך בחודשים הקרובים, אבל בטווח של החצי שנה התשואות לפדיון ירדו שוב וזה יחזיר את המוסדיים האמריקאיים לשוק המניות".

עם זאת, בסוף ינואר השנה, עוד לפני העלאת הריבית הראשונה בחודש שעבר, הערכנו כאן כי על רקע עולם ממונף ושוקים חיצוניים לכלכלה, הפד לא יעלה בחדות את הריבית בחודש מרץ. נעריך כאן שלא יהיו 2 העלאות רצופות של 0.5%, מש-2 טעמים מרכזיים: הראשון זו העובדה שהעלאת הריבית ב-0.5% הוא אירוע שהפד ירצה לבחון למשך מספר חודשים כדי להבין את ההשפעות שלו. שנית, המלחמה באוקראינה והסגרים בסין, שצפויים לייצר שוקים והפרעות נוספות בכלכלה העולמית, ירסנו את פאוול, שירצה להעניק לשווקים קצת אוויר לנשימה, כדי שהלחצים המצטברים מכל עבר לא יגרמו לשוק ליפול בחדות. כי אף אחד, אבל אף אחד, לא רוצה מיתון, כשבנימה אופטימית, לרוב כשמודעים לבעיה ותופסים אותה בזמן, זה כבר 50% מהפתרון.