נאסד"ק Nasdaq (צילום: שאטרסטוק)
צילום: שאטרסטוק

עונת הדוחות שסיכמה את הרבעון הרביעי של 2021 היתה סוערת: חברה אחר חברה נפלו קורבן לציפיות המופרזות שנוצרו בשוק בשנתיים האחרונות ובכל שבוע חברות נחתכו בלא פחות מרבע משוויין. יחד עם המלחמה ברוסיה שתתחיל לחלחל לדוחותיהן של לא מעט חברות – סביר להניח שרכבת ההרים שחווינו צפויה להימשך בתנאים הכלכליים הנוכחיים ותשפיע על עונת הדוחות החדשה, שנפתחת ביום רביעי.

באופן מסורתי הבנקים פותחים כל עונת דוחות, והביצועים והתחזיות שלהם נותנים את הטון להמשך השנה הכלכלית. ברביעי נקבל גם את מדד המחירים לצרכן האמריקאי לחודש מרץ, שיעיד מה המשך קצב האינפלציה שעמד בחודשיים הראשונים כמעט על 8%. בבנק ברקליס צופים שהאינפלציה תעמוד על 8.5%, הנתון הגבוה מזה 40 שנה.

שבוע המסחר הקודם ננעל במגמה מעורבת. המדד התעשייתי, הדאו ג'ונס, עלה 0.4%, ה-S&P500 ירד 0.3% ומדד הטכנולוגיה, הנאסד"ק, ירד 1.3%. ה-S&P ירד בשבוע המסחר הקודם 1.3% ומתחילת השנה ירד 6.4%. הנאסד"ק במצב פחות טוב: האינפלציה המעיקה והריבית העולה חובטות בחברות המדד. יחד עם צווארי בקבוק שפוגעים באספקה של רכיבים קריטיים, לדוגמה - ניאון מאוקראינה לתעשיית השבבים - הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר 4.6% לרמה של 13,711 נק' ומתחילת השנה ירד 13.4%.

השבוע יהיה שבוע מקוצר, שכן ביום שישי לא יהיה מסחר בשל Good Friday.

אזהרות מפני מיתון

בשבוע שעבר צפה בנק אוף אמריקה, מהמוסדות החשובים בארה"ב, שהכלכלה העולמית בדרך למיתון. לטענת האנליסטים, המלחמה באוקראינה תהיה קטליזטור להאטה משמעותית שיחווה העולם בשנה הבאה. כעת ההאטה מגולמת בהיפוך עקום התשואות לפדיון על האג"ח של משרד האוצר האמריקאי: התשואה על האג"ח בעל המח"מ הקצר – גבוה יותר משל האג"ח ארוך הטווח.

הבנק לא היחיד שמזהיר מפני מיתון. בשבוע שעבר שר האוצר האמריקני לשעבר, לארי סאמרס, כתב במאמר לוושינגטון פוסט כי הניסיון של הבנק המרכזי האמריקאי, ה-FED, לייצר נחיתה רכה להורדת האינפלציה תהיה קשה ליישום. "ב-75 השנים האחרונות, כל פעם שאינפלציה עלתה מעל 4% ורמת האבטלה ירדה מתחת ל-5%, הכלכלה האמריקאית נכנסה למיתון בשנתיים שלאחר מכן", כתב סאמרס.

לארי סאמרס, שר האוצר האמריקני לשעבר: "ב-75 השנים האחרונות, כל פעם שאינפלציה עלתה מעל 4% ורמת האבטלה ירדה מתחת ל-5%, הכלכלה האמריקאית נכנסה למיתון בשנתיים שלאחר מכן"

היום האינפלציה בארה"ב קרובה ל-8% והאבטלה בחודש מרץ עמדה על 3.6%. מצד שני, ב-75 השנים האחרונות לא הייתה מגפה שהשפיעה כל כך עמוקות על הכלכלה העולמית. כלומר מבחינת ההיסטוריה הכלכלית המודרנית – אנחנו במים טריטוריאליים לא ידועים. הפעם האחרונה שהייתה מגפה בסדר גודל שכזה הייתה ב-1917: השפעת הספרדית, שבאה אחרי מלחמת העולם הראשונה. עכשיו המצב הפוך, המגפה באה לפני המלחמה.

קשה להשוות בין הכלכלה של אז לכלכלה של היום. אין מה להשוות גם את תפקידו של הדולר בעולם המוניטרי הגלובלי שנרקם בזכות האינטרנט. לכן, ייתכן שהאינדיקטורים הקלאסיים לא רלוונטיים לעידן שלנו.

האם שוק השבבים יאט ב-2023?

ביום חמישי תחל ענקית השבבים הטיוואנית TSMC את עונת הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה, ובשבוע הבא השוק ייכנס לקצב עם דוחות נטפליקס. בינתיים, אחרי שסמסונג חזתה שההכנסות ברבעון שעבר עלו ב-50%, על רקע המשבר בשוק המוליכים למחצה, עכשיו יש כאלה שצופים שהצמיחה בביקוש לשבבים תיבלם בשנה הבאה.

"ביום רביעי למדנו שנוצר שיפט נגטיבי פתאומי בביקושים של יצרני מחשבים, יצרנים של מוצרי ויצרני תקשורת לספקי המוליכים למחצה", כתב במחקר האנליסט וויליאם סטיין מהבנק טרויסט שהוסיף כי הוא מוטרד מ"קומבינציה של הרס בביקושים ואספקה נוספת של שבבים שתספיק בקושי ותוביל לירידה מחזורית בסקטור".

מה שהוא בעצם אומר, זה שהחברות מתכוננות להאטה כלכלית ואחרי שיצטיידו במספיק שבבים עד סוף השנה, הסטוקפייל שיצרו לעצמן יוריד את הביקושים לסיליקון חדש בשנה הבאה. וזה בזמן שכל השחקניות באמוק של בניית מתקני ייצור חדשים.