נסיקתה המשמעותית של תעשיית הקריפטו החלה ב-2019 וצברה תאוצה ב-2020, שהייתה שנת המפנה האמיתית עבור התעשייה. משקיעי ענק, בהם הבנקים הגדולים בארה"ב, משקיעים מוסדיים וכשירים, יחד עם חברות כמו טסלה (TSLA) ופייפאל (PYPL) - החלו להמליץ על השקעות ואף נכנסו אקטיבית לתחום, ובכך העלו את מחירי הביטקוין לראשונה צפונה ל-60 אלף דולר ולשווי שוק שחוצה את הטריליון דולר. כל זה כשתעשיית מטבעות הקריפטו בכללותה נאמדת בשווי של קצת יותר מ-2 טריליון דולר. 

אחת הסיבות המרכזיות לכך, היא כמות הכסף הפנוי בשווקים שמחפש השקעות, בעיקר של קרנות השקעה מוסדיות ופרטיות, אבל גם כזה של VC, מה שהעלה את מחירי מרבית הנכסים, כולל מניות, נדל"ן, שוקי יד שנייה וכו' - וגם נכסים דיגיטליים פר אקסלנס.

השקעה מבטיחה או פירמידה? 

לאן הולך השוק? כמו כל דבר אחר, גם כאן לכל אחד יש דעה בנושא. לדוגמה, המשקיעה המוערכת קת'י ווד, שייסדה ומנהלת את קרנות ARK, עוקבות הטכנולוגיות הדיסרפטיביות, חזתה לא מזמן שהביטקוין יחצה את ה-560 אלף דולר לביטקוין אחד. ראוי לציין אבל שהקרן שלה עשתה שנה רעה במיוחד. מנגד, המשקיע האגדי מייקל ברי, שחזה את משבר הסאב פריים ב-2008, אומר כי מדובר בהונאת פונזי – כלומר פירמידה – והמשקיעים צפויים לאבד את כל כספם. לא ניכנס לשאלה מי צודק, ייתכן ושניהם.

אבל השאלה שאנחנו מעוניינים לדון בה היא האם הביטקוין יכול להיות גידור להשקעות רגילות, בדומה לזהב. כלומר הביטקוין, לדוגמה, יכול לשמש השקעת הגנה, בדיוק כמו שהזהב אמור להגן על הפורטפוליו בעת ירידות בשווקים הפיננסיים. זאת מאחר ויש לו נטייה לשמור על ערכו לאורך זמן, עם תנודתיות נמוכה יחסית במחיר, בשל ערכו האמיתי בעולם כבר אלפי שנים. 

כדי לבחון את הסוגיה, בואו נחזור אחורה, לפברואר 2020, כשהייתה תחושה של סוף העולם. המדדים המרכזיים בוול סטריט – ובעולם – החלו ליפול בחדות עקב התפשטות המגפה והכרזת ארגון הבריאות העולמי (WHO) על הקורונה כפנדמיה גלובלית. הירידות ההיסטוריות בבורסה בניו יורק היו כואבות כל כך, עד שחודש מרץ 2020 קיבל את הכינוי "מרץ השחור". 

ב-19 בפברואר המדדים בוול סטריט הגיעו לשיאים חדשים, כשהנאסד"ק הגיע לשיא של 9,817 נק'. בשיא הירידות, ב-23 למרץ, הנאסד"ק ירד 30% (6,861 נק'). והביטקוין? הוא נחתך מרמה של קצת יותר מ-10,184 דולר לביט וירד נמוך ל-5,032 דולר ב-17 במרץ. ב-21 במרץ עמד על 6,209 דולר, מה שאומר שהוא איבד בשיא למעלה מ-50% ובשורה התחתונה - 39%. 

באותה תקופה גם הזהב איבד מערכו, אבל לא באותה הקיצוניות. החוזה העתידי על הזהב עמד ב-19.2 על כמעט 1,608 דולר לאונקיה, הגיע לנמוך של קצת יותר מ-1,477 דולר, אך  ב-18.3 וב-23.3 כבר תיקן ל-1,567 דולר. כלומר, בשיא הירידות הזהב ירד רק ב-8.1%, אבל בסוף ירד רק ב-2.5%.

גם ביולי האחרון, עם וריאנט דלתא הידוע לשמצה, וגם בסוף נובמבר עם הופעת האומיקרון - כל הנאסד"ק, הביטקוין והזהב, הגיבו פחות או יותר כמו במרץ 2020. אגב, בתבהלת האומיקרון, הנאסד"ק ירד ב-2.5%, כשלעומתו הביטקוין נפל בשיא בכ-10% והזהב ירד רק ב-1.2%. 

"מטבעות הקריפטו אינם נכס שמשמר ערך לטווח ארוך" 

בספטמבר האחרון, מייקל בוליגר, מנהל ההשקעות הראשי של בנק UBS - הבנק הפרטי הגדול בעולם, פרסם יחד עם מנהל מחלקת המט"ח דומיניק שניידר, מחקר למשקיעים בנושא "הלדג'רים של הבלוקצ'יין ונכסים דיגיטליים". להקדמה הם קראו: "עולם חדש מופלא" – על שם הספר האלמותי והדיסטופי של אלדוס האקסלי – אבל כותרת הסיכום, או ה-Deep Dive שלהם הייתה: "הקריפטו הוא לא זהב". כלומר, הם חושבים שיש הרבה אפסייד להשקעה בנכסים דיגיטליים מבוססי בלוקצ'יין, אבל הקריפטו עוד רחוק מההגדרה של נכס שמסוגל לשמור על ערכו לאורך זמן.

לפי הכותבים, כדי שמטבעות הקריפטו יוכלו להיחשב כנכסים משמרי ערך, הם חייבים לעמוד בכמה תנאים וציינו כי הביטקוין תנודתי פי 3 ממדד הנאסד"ק. "תומכי הקריפטו טוענים כי בשל הנדירות של הביטקוין ויכולת האחסון הקלה, המשמעות היא שהוא יעקוף נכסים שומרי ערך מסורתיים כמו זהב", כתבו ב-UBS. "בנוגע לטענת הנדירות, ההיסטוריה מראה שנכסים בעלי תפקיד מהותי בעולם האמיתי – משהו שלביטקוין חסר באופן כללי – שמרו על ערך בטווח הארוך, כמו נכסי מניות ונדל"ן. אומנות, זהב, יין ומכוניות וינטג' הן דוגמאות טובות לנכסים משמרי ערך שאינם צוברים תשואה ונהנים מהיותם נדירים, אבל יש להם שימוש ברור". 

ההיסטוריה מראה שנכסים בעלי תפקיד מהותי בעולם האמיתי – משהו שלביטקוין חסר באופן כללי – שמרו על ערך בטווח הארוך, כמו נכסי מניות ונדל"ן.

לפי המחקר, כדי לתפקד כנכס משמר ערך, הקריפטו יצטרך לעמוד בשלוש תכונות: נזילות, הסכמה אוניברסלית ואפליקציה מהותית בעולם האמיתי. מדוע? אפשר להסביר את זה דרך הציטוט האלמותי של קוקו שאנל: "הדברים הכי טובים בחיים הם בחינם, הדברים השניים בטיבם הם מאוד מאוד יקרים". 

"בנוסף, לנכסים משמרי ערך חייב להיות טרנד של יציבות מחירים. בקריפטו ראינו תנודות קיצוניות במחיר שנעות בין 50 ל-100%", סיכמו החוקרים. וכאן המקום להוסיף ולהסביר כי כדי ששוק הקריפטו יתייצב ויוכל יום אחד להיות משמר ערך, הממשל האמריקאי צריך לאסדר אותו - מאחר והממשל שם הוא הבנצ'מארק הגלובלי והוא מכתיב את הטרנדים הגלובליים בנושאים אלה. מה שסביר להניח שיקרה זה שהשוק יאוסדר בחלקו ומה שלא יהפוך לחוקי, יוצא אוטומטית אל מחוץ לחוק. כך שלא בטוח שהביטקוין עצמו ישרוד, מה שכבר אומר שהערך שלו מוטל בספק - בניגוד לזהב, שערכו האמיתי אינו תלוי בדבר. 

הדאטה פה כדי להישאר

אז אם הביטקוין ודומיו אינם זהב, מה כן? לפחות לפי ההגדרות של UBS, יש לכך תשובה והיא הייתה ונותרה מילה אחת: דאטה; שכמו הזהב, אפשר לשמור אותה לנצח ולהשתמש בה. האם לתחום יש נזילות? מיקרוסופט, גוגל ואמזון, שהן גם צוברות עצומות של דאטה וגם מפעילות מרכזי דאטה עצומים כשירות בתשלום ללקוחות, יעידו שיש. 

הסכמה אוניברסלית? קיימת. זה שמדינות, חברות וגורמים פרטיים, משקיעים ממיטב זמנם, מרצם והונם לצבור, לשמור ולנתח מידע, זה לא סוד - זה ידע בסיסי. רק תראו את סין ואת כמויות הדאטה שהם אוספים על 1.4 מיליארד סינים באופן יומיומי, במקביל שימו את סוכנות הביון ה-NSA האמריקאית ואנחנו מדברים על טרות על גבי טרות של דאטה בכל יום. 

ביטקוין  (צילום: shutterstock)
30 מיליון שקלים מס מאדם אחד. אילוסטרציה | צילום: shutterstock

האם יש לדאטה אפליקציות מהותיות בעולם האמיתי? בוודאי. חברות כלכליות מבססות על פיה תוכניות פעולה, היא מעניקה יכולת לנתח נתונים ודעת קהל ולתפקד גם כמשמרת ידע. לכן יכולת יצירת מסות הדאטה, היכולת לשמר והיכולת לנתח אותה ולהפיק ממנה תועלת, היו, עודם ויהיו הנכסים המשמעותיים ביותר שמייצר עולם הטק כשירות של השחקנים לעצמם וכשירות לאחרים. הטכנולוגיה אולי משתנה ומתחלפת, הידע נשמר ובר שימוש לעד. 

בקיצור, מטבעות הקריפטו הם לא זהב. כרגע, לפחות מבחינת השקעה, מדובר בדיוק בהיפוך של הזהב הבטוח. נכון שאפשר להרוויח ממטבעות קריפטו, NFT ויתר נגזרות הבלוקצ'יין, אפילו אפשר להרוויח הרבה. אבל הערך עצמו שנוי במחלוקת, כשלפחות כרגע, כל עוד אינו מוסדר בארה"ב, במיוחד הרווחים של המטבעות מגיעים עם סימן שאלה עתידי גדול. הדאטה לעומת זאת, פה כדי להישאר.