נתניהו בחירות (צילום: מנחם כהנא, getty images)
נתניהו בנאום הניצחון, הלילה. להבטחות הבחירות תהיה השפעה דפלציונית | צילום: מנחם כהנא, getty images

הסערה הפוליטית עוד בשיאה, והשאלה לאן מועדות פניה של הכלכלה הישראלית. באופן מפתיע, בבנקים אירופאים אומרים כי השיתוק הפוליטי שהיה בעקבות 4 מערכות הבחירות הקודמות יצר איזון תקציבי והפך את ישראל לחזקה יותר כלכלית – אך עם זאת, ישנם אתגרים בטווח הקצר על רקע הירידה בביקושים בעולם, ובעיקר באירופה, משותפות הסחר החשובות של ישראל. 

"כלכלת ישראל חוותה צמיחה חזקה ביחס לכלכלות העולם במהלך שנת 2022, הודות לצריכה פרטית חזקה, ייצוא והוצאות ממשלתיות", כתבו בבנק לניהול עושר לומברד אודייר. "עם זאת, התחזית הכלכלית לשנת 2023 שונה בתכלית ומאתגרת יותר, שכן העלייה החדה בריבית תכביד על הפעילות הכלכלית לאורך ארבעת הרבעונים הבאים, ובמיוחד על שוק הדיור, הוצאות הצרכנים, וההשקעות של עסקים. האינפלציה במדינה עדיין נותרת הרבה מעל טווח היעד שעומד על 1%-3%, מה שיאלץ את בנק ישראל לנקוט בפעולות ניציות", הוסיפו. 

בלומברד אומרים כי הריביות הגבוהות כנראה יפגעו בפעילות הכלכלית בשנה הבאה. "השאלה המרכזית הנוגעת לתחזית הכלכלה הישראלית בטווח הקצר היא כיצד ריביות גבוהות יותר יגיבו לכך שרמת הפעילות של המשק תישאר חזקה – בעת הנוכחית השפעות העלאת הריבית על התמ"ג טרם נראו. אנו צופים שהעלאות הריבית בישראל לבסוף ידכאו את רמות הצריכה הפרטית וההשקעות במהלך השנה הקרובה". 

במחלקת המחקר של דויטשה בנק אומרים שקיימת התמתנות בפעילות הכלכלית: "אינדיקטורים צופי פני עתיד שפורסמו לאחרונה מצביעים על התמתנות בצמיחה ברבעון השלישי של 2022. הפעילות הכלכלית ממשיכה לאבד מומנטום, הייצור התעשייתי צמח בקצב של 7.2% בחודש יולי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה, התמתנות לעומת קצב של 12.4% ביוני ו-17% בחודש מאי. מדד מנהלי הרכש רשם ירידה חדה של 8.1 נקודות לרמה של 49.5 באוגוסט כאשר מרבית הירידה מיוחסת לירידה בהזמנות ייצוא. אנו מאמינים כי זה משקף את ההאטה בביקוש העולמי, במיוחד מצד אירופה", כתבו בדויטשה. 

דויטשה בנק: "חלק מהבטחת הבחירות של הגוש בהובלת הליכוד הוא לפעול להורדת מכסים ומיסים ולהקפיא את עליית מחירי החשמל למשך שנה. עם זאת, ממשלה בהובלת הליכוד גם תאיץ את האפקט הדיפלציוני שצפוי בשנה הבאה על ידי הורדת מחירי החשמל, דלק ומזון"

בבנק אומרים כי "אחרון הוא מדד בנק ישראל למצב הכלכלה שנותר ללא שינוי לתקופה של יולי-אוגוסט ומאשר את הצפי לצמיחה איטית יותר ברבעון השלישי של 2022 לעומת הרבעון הקודם. סך הכל, אנו מצפים כי התוצר בישראל ירשום צמיחה של 3.8% ברבעון השלישי לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, בהתבסס על המודל שלנו, לעומת 4.9% צמיחה שנרשמה ברבעון השני.

"חלק מהבטחת הבחירות של הגוש בהובלת הליכוד הוא לפעול להורדת מכסים ומיסים ולהקפיא את עליית מחירי החשמל למשך שנה. עם זאת, ממשלה בהובלת הליכוד גם תאיץ את האפקט הדיפלציוני שצפוי בשנה הבאה על ידי הורדת מחירי החשמל, דלק ומזון", סיכמו.

בבנק פועלים, שהוציאו סקירה בתחילת השבוע אמרו כי ישראל במצב טוב בשל הירידה בחוב הממשלתי שנבע מהקיפאון הפוליטי שהיה ב-4 מערכות הבחירות הקודמות. "בניגוד לרוב המדינות בעולם בעת הזו, לישראל יש דרגות חופש נרחבות בתחום הפיסקאלי, כיוון שהתקציב נמצא בעודף, והחוב הממשלתי ירד בחדות בשנה האחרונה, לרמה שמתקרבת לזו של טרם הקורונה", כתבו בפועלים.

הפועלים: "אנו מעריכים כי הצמיחה הנמוכה תאפיין גם את הרבעונים הקרובים, וזאת כחלק מתהליך התאמה של הצריכה לירידה בכוח הקנייה ולעליית הריבית, צמצומים בחברות הטכנולוגיה הגדולות, וירידה חדה בגיוסי ההון של חברות הייטק"

"כל ממשלה שתוקם לאחר הבחירות תצטרך להחליט האם להגדיל את הגירעון ולעצור את ירידת החוב, ואם כן, לאן לנתב את הכסף.  הצמיחה ברבעון השלישי האטה. הפדיון ברשתות השיווק הצביע על מגמת ירידה בחודשים יולי-אוגוסט והרכישות בכרטיסי אשראי עלו בשיעור מתון.

"אנו מעריכים כי הצמיחה הנמוכה תאפיין גם את הרבעונים הקרובים, וזאת כחלק מתהליך התאמה של הצריכה לירידה בכוח הקנייה ולעליית הריבית, צמצומים בחברות הטכנולוגיה הגדולות, וירידה חדה בגיוסי ההון של חברות הייטק", סיכמו.