בחסות הקישוריות, הדאטה והקרוס-פלטפורמינג, מתבשל אחד התהליכים המעניינים המתרחשים היום בכלכלה העולמית. אפשר לכנות את התהליך הזה "המונטיזציה של הכול"; או באנגלית "Monetization of Everything". כמו האינטרנט של הדברים, רק בכסף. לדוגמה, היכולת לנטר לא רק מספר צפיות וחשיפות של יוטיובר או גיימר בטוויץ', אלא את האיכות של החשיפות, כולל משך ורמת האינגייג'מנט. המשמעות מאפשרת למותגים לבחור אילו משפיעני רשת יגיעו לקהלי היעד הרצויים, וכמה תגמול זה שווה להם.
כחלק מהליך המונטיזציה המוגברת, הפינטק מערער את עולם התשלומים הדיגיטליים, כשלצד הבנקים וחברות האשראי וענקיות הטק כמו פייפאל (PYPL) גוגל (GOOG) ואפל (AAPL) - גם שחקנים מקומיים רוצים נתח מהשוק. בארץ בולטים ביט, פייבוקס ואפילו רמי לוי. וכרגיל, הרגולטור מפגר אחרי השינויים הטכנולוגיים: מגרש המשחקים נוצר על ידי שחקנים, שהגדירו עובדות בשטח. עכשיו, אחרי שהנפחים צמחו משמעותית, באו הרגולטורים והתחילו לעשות סדר.
השבוע נפל דבר בעולם הארנקים הדיגיטליים בישראל ובעקיפין בכל שוק הפינטק. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, קיבל את המלצות הוועדה שמינה לבדיקת השוק וקבע את אמות המידה החדשות שעל פיהן יתנהלו השחקנים מעתה.
מה זה אומר בפועל? ביולי האחרון קבעה רשות התחרות שאפליקציית ביט של פועלים היא מונופול בשוק הארנקים הדיגיטליים P2P - כלומר, בין משתמשים פרטיים - וקראה להסדיר את שוק הארנקים הדיגיטליים בכללותו, כמו גם להפיל את החומות שמונעות מעבר תשלומים בין אפליקציות כדי לפתוח את התחום לתחרות.
"תחום יישומוני התשלום בין יחידים (P2P) עובר התפתחויות משמעותיות בשנים האחרונות", כתבו אז ברשות. "באופן טיפוסי לפלטפורמות דיגיטליות, התחרות בו צפויה להתכנס למבנה שוק של מנצח יחיד, יישומון ביט. תוצאות המחקר הצביעו על כך שביט כמעט והשתלטה על כל ההעברות הרגילות בין יחידים ביישומונים – העברות שאינן כוללות העברות קבוצתיות והעברות עסקיות". עוד הוסיפו ברשות התחרות ואמרו כי נוצר "אפקט רשת, שמתרחש כאשר התרחבות הרשת מעלה את הערך של השירות בעבור כל משתמש, בין אם זה שירות טלפון, רשת חברתית או פינטק".
המידע שייך ללקוח
כעת נראה שבנק ישראל מסכים עם רשות התחרות. לאחר שחברי הוועדה בחנו את השוק וקיבלו לא פחות מ-17 התייחסויות מהציבור, לרבות כניסתן של שחקניות גלובליות לתחום הארנקים הדיגיטליים לישראל – כלומר שירותי אפל וגוגל פיי שנכנסו לאחרונה לישראל – הבנק הודיע על התנאים הרגולטוריים הראשוניים המחייבים את השחקנים בתחום הארנקים הדיגיטליים.
"התפיסה העקרונית של בנק ישראל, לעניין המידע אשר נוצר ונאסף בגופים הפיננסיים השונים אודות לקוח, היא כי המידע שייך ללקוח, כך שיש בידיו את הזכות להחליט אילו גורמים יחשפו למידע האמור ואילו שימושים יעשו בו", כתבו בבנק ואמרו כי קיימת פעילות של מספר שנים לקידום "עולם פיננסי פתוח" (Open Finance): הן בקידום יישום פרויקט "הבנקאות הפתוחה" במערכת הבנקאית והן במעורבות מקצועית משמעותית בגיבוש ובחקיקת חוק שירות מידע פיננסי.
כחלק מקידום הפרויקט של הבנקאות הפתוחה, ובניסיון להקטין את הדומיננטיות של השחקנים הקיימים כעת בשוק, ישנה הוראת ניהול בנקאי תקין חדשה שמקודמת על ידי הפיקוח על הבנקים. "לפיה (ההוראה לניהול בנקאי, א"ל) המידע הקיים באפליקציות הבנקאיות – הן העברות בין אנשים פרטיים והן תשלומים בבתי עסק – יהיה חלק מסלי המידע של הבנקאות הפתוחה, ומשכך נגיש גם לצדדי ג'", כתבו. בבנק ישראל מבדלים בין הערך של הדאטה בהתאם לאופי הצרכני – כלומר ערך מסחרי גבוה יותר עבור תשלומים לבתי עסק מאשר העברת כספים בין חברים.
בבנק ישראל מבדלים בין הערך של הדאטה בהתאם לאופי הצרכני – כלומר ערך מסחרי גבוה יותר עבור תשלומים לבתי עסק מאשר העברת כספים בין חברים.
"מידע שנאסף בשירותי ה-P2P באפליקציות התשלום הבנקאיות, הינו בעל ערך תחרותי כאשר מדובר במידע על תשלומים לרכישת מוצרים ושירותים בבתי עסק, אך בעל ערך תחרותי נמוך כאשר מדובר במידע על העברות בין אנשים פרטיים", כתבו.
כעת, בנק ישראל מעוניין להשוות, כאמור, את חוקי הפרטיות בתחום לחוקים הקיימים באיחוד האירופי, הנחשבים לפרוגרסיביים ביותר בעולם. "היות ונושא המידע הוא נושא מורכב שנדון בכל העולם וביחס לסקטורים עסקיים שונים, ראוי כי תעשה בחינה משקית לכל הסקטורים ויבחנו השאלות השונות הנוגעות לאיסוף מידע שעושים גופים שונים לגבי הלקוחות. ביניהן – הצורך בתיקון חוק הגנת הפרטיות והתאמתו למקובל באירופה; חידוד שאלות בנוגע להסכמה כללית או מפורשת; התניית מתן שירותים בדרישה לאישור איסוף מידע וכו'", נכתב.
מה קורה בעולם?
תחום הפינטק ובו הארנקים הדיגיטליים הוא אחד הצומחים בעולם הפיננסיים היום. בדו"ח השנתי של מקינזי, "Global Payment Report", שפורסם באוקטובר האחרון, עלה כי לאחר 6 שנים שבהן ההכנסות בשוק התשלומים הגלובלי (Global payment revenues) עלו בממוצע של 7%, ב-2020, שנת הפנדמיה הראשונה, ההכנסות פחתו ב-5% ביחס ל-2019 והסתכמו ב-1.9 טריליון דולר. טרנד נוסף שהחל ב-2020, הייתה ירידה גלובלית ממוצעת של 16% בשימוש בכסף מזומן לעומת השנה שלפני, כשבארה"ב שיעור העסקאות שבוצעו במזומן ירד ב-24%.
חלק מהפער הזה שנוצר בכסף המזומן, מולא על ידי האי-קומרס והארנקים הדיגיטליים, הן בשל הזמינות שלהם בנייד והן בשל מספר השחקנים ההולך וגדל, המאפשר לבצע פעולות במהירות וחוסר מאמץ. "תשלומים בזמן אמת משחקים תפקיד שהולך ונהיה משמעותי יותר באקוסיסטם התשלומים הגלובלי", כתבו במקינזי והוסיפו כי "ב-2020 לבדה הייתה קפיצה של 41% של טרנזאקציות מסוג זה, לעתים בתמיכת ארנקים ואיקומרס, כשאסיה והאזור הפסיפי מובילים את העולם בשימוש".
עם זאת אוסטרליה נחשבת לאחת המדינות הפרוגרסיביות בתחום, הן מבחינת שימוש והן מבחינת רגולציה. בין מרץ 2020 למרץ 2021 מספר הטרנסאקציות בארנקים הדיגיטליים עלה בלא פחות מ-90%. לפי נתוני הבנק המרכזי האוסטרלי, הנתח של הארנקים הדיגיטליים בשוק התשלומים המקוונים עלה מ-2% ב-2016 ל-8% ב-2019.
אוסטרליה אינה פוחדת להתמודד עם ענקיות הטק ומתייחסים שם לחדירה שלהם לשוק וליכולת שלהם להשתלט עליו. לפיכך, הממשלה האוסטרלית בדרך לכמה שינויים רגולטוריים, בהם הגדרת חברות טכנולוגיה כספקי תשלום, הבהרת המצב הרגולטורי של ארנקים דיגיטליים וייצור אסטרטגיית תשלומים לאומית אחידה ובמקביל לפיתוח מסגרת רישוי אחת ומשולבת למערכות תשלום.
אוסטרליה לא לבד. באוגוסט האחרון, הבנק המרכזי העולמי, ה-BIS, הוציא הנחיה לבנקים המרכזיים להתמודד עם כניסתן של ענקיות הטק לשוק התשלומים והסליקה הגלובלית. בין היתר, אמרו ב-BIS כי בנוסף לחששות ולאתגרים המסורתיים בענף הפיננסי, כניסתן של חברות ה-Big Tech לענף השירותים הפיננסיים מעוררת אתגרים חדשים בהתייחס לסוגיות ריכוזיות כוח השוק וניהול נתונים.
בין היתר, אחד מהפרמטרים המשמעותיים שעליו הצביע ה-BIS והוא העברות נתונים חוצות גבולות, שעשויות להשפיע על היתרונות של חברות ביג-טק ביחס לספקי שירותי התשלומים המסורתיים.
ומה בישראל?
ההחלטה של הנגיד מהשבוע לא רק שמיישרת קו עם ה-BIS ורשות התחרות, היא מנסה לייצר מגרש משחקים הוגן בתחום הארנקים הדיגיטליים. מגרש משחקים שבו רק מידע מאושר מהמשתמשים, כלומר כל אחד ואחת מאיתנו, יוכל לעבור לגורמי צד שלישי בתחום הבנקאות שיאפשרו מעבר של כסף בין אפליקציות.
קודם כל מדובר בהחלטה מבורכת, שעושה סדר בשוק, מבדילה בין שוק ה-P2P (תשלומים בין משתמשים) לבין ה-C2B (תשלומים בין משתמשים לעסקים) ומייצרת קו שכל השחקנים אמורים להתיישר על פיו, כדי לשמר את הרישיון לסלוק. הצעד הראשון שחשוב לבצע הוא פתיחה מהירה של האפשרות לתשלום אינטר-אפליקטיבי ב-P2P, קרי - מביט לפייבוקס וכו' - כדי לפתוח את התחרות בתחום. מסתמן כי השחקנים בשוק ינסו למצוא דרכים לדחות את הקץ, כמו התנגדות להקמת המאגר, מה שיחייב את השחקנים לפתח את האופציה בעצמם, או להיות מחויבים לעשות כן ע"י הרגולטור בלוח זמנים שייקבע.
בסוף, צריך לזכור שה-P2P לא רק שמתגמד לעומת הארנקים הדיגיטליים, הוא הרבה פחות רווחי. הוא שירות טוב ללקוח, אבל הכסף האמיתי מגיע מתשלומים לחברות מסחריות ולא בין משתמשים. בימים אלה ביט מנסה לחדור בדיוק לשוק הזה והיא תנסה להשתמש בכוח שצברה ב-P2P כדי לנסות לקדם את עצמה גם ב-C2B.
עם זאת, התפקיד של הרגולטור זה לא רק לקבוע את הכללים הראשוניים, אלא גם לאכוף אותם. על הרשויות לשמור שהחברות לא יתאמו ביניהן בשלל נושאים, כולל תיאום מחירים, כדי שלא ייווצרו קרטלי תשלומים וסליקה. יתר על כן, חובה להעניש על כל שימוש לרעה בדאטה ולא לסחוב עינויי דין במשך שנים, כמו שקורה בשוק ההון.
כרגע, אלה התפרים הראשונים של הרגולציה, סביר להניח שבשנים הקרובות נראה שינויים נוספים, ככל שהשוק ימשיך להשתנות ולייצר שחקנים ומוצרים חדשים, כולל בבלוקצ'יין.