מימין לשמאל עומדים אודי טיזאן, אסף עזרא וטל סייג (צילום: רוית טורקיה)
צילום: רוית טורקיה

אינטל בבליץ התרחבות: תחת המנכ"ל החדש פט גלסינגר, חברת השבבים הוותיקה ממשיכה לירות לכל הכיוונים, כשהיום הודיעה על רכישתה של גרנולייט פתרונות ענן הישראלית. גרנולייט פתחה טכנולוגיה שמטרתה לסייע ללקוחות מרכזי הדאטה למקסם את השימוש באפליקציות, באמצעות פלטפורמת אופטימיזציה אוטונומית. כזכור, זו רכישה שניה תוך חודש של אינטל בישראל, לאחר רכישת טאואר בלמעלה מ-5 מיליארד דולר.

הן באינטל והן בגרנולייט סירבו לפרט היום על הסינרגיה העתידית בין שתי החברות, אך לפי הדיווח בדה מארקר, שחשפו את העסקה, היא עומדת על 650 מיליון דולר (מול 45 מיליון דולר שגייסה עד כה החברה), כשכ-120 עובדי גרנולייט צפויים להשתלב כולם בחטיבה העסקית של מרכז הנתונים באינטל. העסקה צפויה להיחתם סופית ברבעון הנוכחי, כלומר עד סוף יוני. עם השלמתה, אינטל צפויה להאיץ את הטמעת פלטפורמת האופטימיזציה של גרנולייט ותשלב אותה ברחבי פורטפוליו הפתרונות שלה.

וסצ'ונוק: "לאינטל אין טראק-רקורד טוב ברכישות של חברות תוכנה. עד כמה שנשמע שיש סינרגיה בין חומרה לתוכנה, אין באמת. התוכנה משתנה מהר יותר מהחומרה וזה מצריך יכולות מסוימות, שאין אותן באינטל. זה לא ב-DNA שלה"

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט הטכנולוגיה הבכיר של בית ההשקעות אופנהיימר, מתריע כי אין מקום להשוות בין רכישת טאואר לרכישת גרנולייט: "לאינטל אין טראק-רקורד טוב ברכישות של חברות תוכנה", אומר וסצ'ונוק "עד כמה שנשמע שיש סינרגיה בין חומרה לתוכנה, אין באמת. התוכנה משתנה מהר יותר מהחומרה וזה מצריך יכולות מסוימות, שאין אותן באינטל. זה לא ב-DNA שלה, זה לא היה ולדעתי זה גם לא יהיה".

וסצ'ונוק מוסיף כי "מעט מאוד חברות שבבים הצליחו לעשות את האינטרגציה הזו. אחת מהן זו אנבידיה, שהצליחה לבנות שפת תכנות עם קהל רחב של מתכנתים וזה ממש כמו מערכת הפעלה שעליה כותבים אפליקציות. אבל זה מאוד נדיר".

מפעל טאואר במגדל העמק (צילום: tower semiconductors)
טאואר. מחזקת את יכולות הפאונדרי של אינטל | צילום: tower semiconductors

איפה אינטל תשלב את גרנולייט?
"בוא נראה איך זה יבוא לידי ביטוי. לקחת סטארט אפ של 120 איש ולהטמיע אותו בחברה כמו אינטל זה ממש לא סיפור פשוט. אני דווקא מאוד אהבתי את הרכישה של טאואר, אני חושב שהפאונדרי זה בהחלט כיוון טוב מאוד בשביל החברה. כי להערכתי אינטל פספסה את רכבת ה-5 ננומטר, אז היא צריכה להתרכז בננ"מ גדולים יותר, והפאונדרי זה בדיוק המקום הנכון לה".

וסצ'ונוק מתייחס לעובדה שרכישת טאואר היא פעילות פאונדרי של אינטל (קרי, ייצור שבבים לפי פיתוח חיצוני), במקביל להכרזות של גלסינגר בחודשים האחרונים על הקמתם של שני FABים באוהיו והקמת חטיבת הפאונדרי (אינטל עד כה פיתחה את השבבים עבור עצמה ולא ייצרה שבבים עבור מתחרות). יתר על כן, אינטל פועלת להקים מפעלים חדשים על אדמת אירופה, לאחר שהאיחוד האירופאי הודיע על מטרתו לייצר בעוד עשור כ-20% מהשבבים בעולם.

הפער הטכנולוגי לא אמור להיפתר במפעל החדש באוהיו?
"הבעיה עם המכונה החדשה של ASML (יצרנית מכונות EUV - ייצור השבבים - המתקדמות בעולם, א.ל.) שהשיגה אינטל למפעל שם, זה שהיא עובדת על תהליכים מאוד מתקדמים וכרגע אין לאינטל יתרון יחסי כדי לנצל את התהליכים האלה. כדי להשלים את הפער הטכנולוגי מ-TSMC, להערכתי זה יעלה עשרות מיליארדי דולרים. החברה צריכה להישאר בפוקוס. כי כל פעם שהיא סטתה מעסקי הליבה, שלה היא הרסה לבעלי המניות. החברה צריכה לבנות על היתרונות שלה, כמו יכולת הסקייל שלה".

על פי הודעת גרנולייט הערב, היא פיתחה "פלטפורמת אופטימיזציה אוטונומית שמתאימה את מערכת ההפעלה בצורה ייעודית והטובה ביותר לאפליקציה של הלקוח. זאת על ידי למידה של דפוסי השימוש במשאבים ושל דפוסי זרימת המידע של האפליקציה ברמת מערכת ההפעלה. הפלטפורמה מקצה בעצמה המשאבים הקריטיים כמו זיכרון, CPU ופעולות I/O בצורה שתמקסם את התקדמות האפליקציה כולה ותאפשר ירידה בזמן השיהוי ועלייה בתפוקה".

Pat Gelsinger Intel פט גלסינגר אינטל (צילום: Intel)
פט גלסינגר. בליץ הכרזות ורכישות | צילום: Intel

עוד הם אומרים כי גרנולייט "מאפשרת ניצול מירבי של אותם השרתים שמריצים את התוכנה, ובכך משפרת את זמן התגובה והניצול של רכיבי המעבד. כתוצאה מכך, אותן פעולות דורשות פחות שימוש בשרתים, מה שמוזיל דרמטית את ההוצאות על מחשוב. הטכנולוגיה שעליה מבוססת הפלטפורמה של גרנולייט מאפשרת זאת ללא כל התערבות של מפתחים ומתכנתים או שינוי קוד אצל הלקוח".

מייסד ומנכ"ל גרנולייט אסף עזרא אמר כי "כחלק מאינטל, גרנולייט תוכל להציע את הפלטפורמה ויכולות האופטימיזציה שלה לקהל לקוחות אפילו גדול יותר ברחבי העולם ולהאיץ ולהרחיב את הפיתוח יחד עם 19 אלף מהנדסי התוכנה של אינטל".

אז איפה יש סינרגיה ברכישה בכל זאת?
וסצ'ונוק: "האינטגרציה תיקח הרבה זמן. הסכום לא משמעותי לאינטל ומה הולכים השאלה היא מה לעשות עם החברה. בכל מקרה, באינטל מבינים את החשיבות של ישראל בפיתוח והם מנסים למנוע זליגה של טאלנט לתחרות. צריך לזכור שהשוק מאוד תחרותי, ועדיין לא קיבלנו תחושה שיש לחברה אסטרטגיה מסודרת. הם עושים הרבה דברים במקביל שאין להם קשר אחד לשני. אני לא מכיר את גרנולייט לעומק, לפי ההיסטוריה של אינטל, רוב הרכישות הקודמות שלה מתחום התוכנה היו כשלוניות, אבל ייתכן שהם באמת נפלו על בוננזה, ימים יגידו".