ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב (צילום: רויטרס)
פאוול. משחק של "משוך בחבל" כשהוא היחיד שמושך | צילום: רויטרס

זוכרים את ראלי סנטה קלאוס, שסיפרנו לכם עליו בסוף החודש שעבר - גל ירוק לקראת חג המולד, שמתודלק מהשופינג של בלאק פריידיי וסייבר מאנדיי - זה שהזהרנו שלא יגיע השנה, למרות כמה אופטימיסטים? אז ביום רביעי האחרון, במקום סבאל'ה חביב, ליקר ביצים ועצי אשוח, ג'רום פאוול יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, עשה לראלי המסורתי והאופטימי של סוף השנה סיכול ממוקד. הוא עלה לבמה, הבטיח שהריבית תמשיך לעלות ואמר כי צפוי עוד מאבק ארוך עד החזרת האינפלציה ליעד של 2%. "הלוואי והייתה דרך ללא כאב להחזיר את יציבות המחירים", אמר פאוול אחרי שהכריז על העלאת הריבית ב-0.5%.

היעדים שהציבו פאוול והפד דיכאו את כולם. צמיחה של 0.5% ועלייה של כמעט אחוז מלא באבטלה ל-4.5%. כרגע, שוק העבודה חזק מדי לטעמו של פאוול ולמרות התחושה בהייטק של גל פיטורים - פאוול חידד שמעסיקים רבים לא רוצים לפטר, כחלק מלקחי המגפה. אז זה משחק של משוך בחבל, רק שפאוול והפד הם היחידים שמושכים. כל זה אומר דבר אחד: תחגרו חגורות, זו הולכת להיות נסיעה לא פשוטה בשנה הקרובה. או במילים אחרות, 2023 עוד לא התחילה וכבר יש לא מעט שרוצים שתסתיים.

פאוול עוד לא סיים לדבר והנאסד"ק עבר מירוק למינוס 2% וסיים את השבוע בירידה מצטברת של 2.7% והוא במינוס 31.6% מתחילת השנה. ה-S&P500 ירד שבוע שעבר ב-2% והוא חזר בשישי למינוס 19%, קרוב קרוב לטריטוריה דובית (20% מתחת לשיא). רק המדד התעשייתי, הדאו ג'ונס העוקב אחרי 30 החברות הגדולות במשק – ושלדעת רבים לא מהווה אינדיקטור ראוי למצב השוק - גילח בשישי 0.9% אבל נמצא עדיין בירוק בחצי השנה האחרונה.

מי שלקחו ברצינות את דבריו של הפד זו הנהלת בנק ההשקעות הגדול בעולם, גולדמן זאקס, שהודיעה בסוף השבוע על פיטורים של 8% מכוח העבודה שלהם שמהווים בערך 4,000 עובדים. גולדמן הודיעו על הקיצוצים בשל תחזיות לפעילות בשנה הבאה' והצטרפו למורגן סטנלי שם פוטרו 1,600 עובדים ולעוד מספר בנקי השקעות. כך שההאטה כבר מגיעה לבנקים הגדולים של וול סטריט. אמנם מדובר בבנקי השקעות, אבל כשמוסדות פיננסיים רבים מתחילים לדמם, כשלא ברור כמה זמן הסייקל של המדיניות המצמצמת שהבטיח לנו הפד יימשך, זה לא סימן טוב לכלכלה העולמית.

וזה גם לא טוב לשוק ההנפקות, שכרגע, באין הגדרה אחרת: מת. מה זה מת? זו השנה הכי גרועה לשוק ההנפקות שמישהו זוכר. וזה נכון למרבית השנה שחלפה, כשלפי דוח של EY שפורסם בחמישי האחרון, רק 51 חברות טכנולוגיה ובריאות הנפיקו בנאסד"ק השנה וגייסו מצרפית 4 מיליארד דולר. לפי בלומברג, רק 24 מיליארד דולר גויסו בסך הכול השנה בשוק האמריקאי. והיומן? ריק וממתין לאמיצים שיכנסו לשוק הסוער הזה.

אגב, לפי הבנק ג'יי.פי. מורגן, אנחנו לפני סבב ירידות נוסף, כשלהערכת הבנק המשקיעים המוסדיים, קרנות העושר ויתר הקרנות והמשקיעים הכשירים צפויים למכור מניות בהיקף של 100 מיליארד דולר לשוק, כחלק מהליך של איזון מחדש (rebalancing) של הפורטפוליו. בכל שנה יש את השאפל הזה, אבל השנה שוק האג"ח היציב יותר צפוי להרוויח מזה ויחד עם חוסר היציבות הכללי, ייתכן וזה יהיה טריגר לעוד ירידות בשווקים עד סיום 2022.

ראשית גיימסטופ (צילום: שאטרסטוק | עיבוד סטודיו mako)
גיימסטופ. הובילה לשינויי רגולציה | צילום: שאטרסטוק | עיבוד סטודיו mako

לסיום, פרשת מניית גיימסטופ ויתר מניות המם, שהפכו לחביבות של סוחרים קטנים והיו נתונות למסחר ספקולטיבי בפלטפורמות חינמיות כמו רובינהוד – הגיעו לרגולציה. ביום חמישי האחרון, רשות ני"ע בארה"ב והעומד בראשה, גרי גנסלר, הודיעו שהם הולכים לשנות מה שמכונה: תשלום בעבור זרם הזמנות (PFOF); שבפשטות אומר שהפלטפורמות החינמיות משלמות לברוקראז'ים שיבצעו הזמנות.

הדוגמה הטובה ביותר לשחקנית כזו היא זו שגם עמדה בלב פרשת גיימסטופ, קרן Citadel, שמנהלת רבע מההזמנות של חשבונות קמעונאיים. הסיבה למה מוכנים לכל זה: הרבה מאוד כסף. 460 מיליארד דולר בהשקעות ריטייל בעשרת החודשים הראשונים של 2022 עברו מתחת לידיהם של מי שמכונים עושי השוק (Market Makers). בשנתיים האחרונות ההכנסות של החברות הסתכמו למעלה מ-6 מיליארד דולר, אז הם לא רעבים ללחם.

אז לטענת ה-SEC וגנסלר, לעושי השוק יש יתרון לא הוגן והם הציגו 4 חוקים שאמורים להפוך את הפרקטיקה, שאפשרה למיליונים להיכנס לשוק ההון, ללא כדאית כלכלית. בין השאר, התוכנית היא להכניס תחרות בתחום ולאפשר לבורסות עצמן את היכולת להיות עושות שוק.