ספינת משא, מסחר ימי (צילום: tonton, shutterstock)
סחר ימי. "מאז הקורונה, הלוגיסטיקה שברה שיאים" | צילום: tonton, shutterstock

קצת אחרי שהחלה המגפה, העולם, או לפחות זה שעוקב אחרי הכלכלה העולמית, הביט בחשש במחירי השילוח המאמירים מסין למערב. בינואר 2020 ממוצע מחירי השילוח העולמיים לקונטיינר עמדו על 1,460 דולר. בספטמבר האחרון הגיע המחיר על אותו הקו, על אותה הספינה ועם אותה המכולה ל-11 אלף דולר. היו לכך לא מעט סיבות: עיכובים בסין שנסגרה, סגרים באים והולכים ביתר העולם, מחסור בספינות בשל תהליך גריטה מואץ שנמשך מעל עשור, מחסור בקונטיינרים, מחסור בנהגים ובמפעילים בנמלים, ספינת אוורגיבן שנתקעה בתעלת סואץ, סערות באוסטרליה ובסין ועוד ועוד.

כל הסיבות הללו התכנסו לתהליך של עליית מחירים, וככל שהמחירים טיפסו, המשמעויות של הזינוק במחירים היו ברורות: תחילה עסקים יספגו את הנזק, עד שלא יוכלו יותר ויגלגלו את זה לצרכנים. מאז מחירי השילוח התאזנו קצת ונכון לכתיבת שורות אלה המחיר הממוצע לשנע מכולה הוא 7,370 דולר. במאמר מוסגר, הממוצע הזה מסתיר לא מעט עיוותים בשוק, בשל כיוון זרימת הסחורות על פני הימים. המרכזי שבהם, הפער העלותי שבין הובלת מכולה מסין לחוף המזרחי בארה"ב - הנתיב המרכזי שממנו מגיע סחורה לעולם - עולה כיום 11,440 דולר. הכיוון ההפוך, סחורות שמגיעות מארה"ב לסין - הוא רק 828 דולר, או פער של 1,282%. בין סין לחוף המזרחי בארה"ב זה קיצוני עוד יותר וקופץ ל-14,570 דולר ורק 777 דולר בכיוון ההפוך – כמעט פי 19. גם באירופה זה פחות או יותר אותו הסיפור: כולם רוצים להביא סחורה מסין, וזה הולך ומתייקר.

המנכ"ל צבי שרייבר: "בעבודה הקודמת שלי הייתי מנכ"ל של חברת חומרה והיינו צריכים לשלח סחורה מסין לארה"ב, שם הבנתי כמה זה מורכב לשלוח משהו"

נחזור לאותם הימים שחברות השינוע הימיות הבינ"ל, בהן צים הישראלית, נהנו מבוננזת המחירים שכמוה לא ידעו מעולם. כאן נכנסת פרייטוס, שהודיעה בשבוע שעבר על מיזוג כל ישראלי עם הספאק Gesher 1, שעוסקת בדיגיטציה של שינוע ומעקב סחורות וגם הקימה מדד למעקב אחר מחירי השילוח.

העיתונים החשובים בעולם, בהם הוושינגטון פוסט ובלומברג, השתמשו בנתוני המדד שהחברה השיקה (Freightos index) כדי להסביר לצרכנים בארה"ב, למה לעזאזל הם לא מצליחים לקבל את הפלייסטיישן שהזמינו, או את פשר פקקי התנועה הימיים בכניסה לנמלים ועוד מיני דברים שקשורים לשרשראות הייצור והאספקה העולמיות, שלרוב מעניינת את האמריקאים כקליפת השום - עד שיש בה שיבושים. 

פרייטוס, יש להסביר, פתחה פלטפורמת אונליין דרכה ניתן לחפש ולהזמין שילוח ימי או אווירי, מעין בוקינג דוט קום של עולם הלוגיסטיקה. החברה נוסדה בסוף 2011, והיא מעסיקה כ-350 עובדים, מהם כ-50 במרכז הפיתוח של החברה ברמאללה. בתחילת הקורונה, כמו כל תעשיית הלוגיסטיקה, החברה חטפה מכה ונאלצה לפטר 50 מעובדיה. "היינו צריכים להתאים את עצמנו לתקופה של ראשית הקורונה, ששוק השילוח ירד לכמעט אפס ולא ידענו מתי נוכל לגייס שוב. מאז הלוגיסטיקה שברה שיאים. גם עשינו 4 רכישות עד כה, ואנחנו יותר גדולים מאשר לפני המגיפה".

כעת היא הפכה ציבורית באמצעות מיזוג עם חברת SPAC, דווקא בעידן שבו ההנפקות נעצרו וספאק הפכה כמעט למילת גנאי. "בוא נשכח לרגע מהמילה ספאק", אומר המשקיע עזרא גרדנר, שעומד מאחורי "גשר 1". "אם הולכים 100 שנים אחורה, גולדמן זאקס היו פיננסיירים שמצאו חברות מעניינות, השקיעו בהן והצטרפו לבורד, עזרו להם לגייס כסף ואז עזרו להם לצאת לציבור. זה מה שאנחנו עושים כבר שנים. מצטרפים לחברות, מייעצים להן ואז עוזרים להם להפוך לציבוריות. הספאק זה שניים באחד. זה הון איכותי, שהוא חשוב במיוחד בעידן של משבר כמו העידן הנוכחי", הוסיף.

בפרייטוס בטוחים שיש להם כמות דאטה מספקת לזיהוי טרנדים עתידיים בעולם השינוע הגלובלי, וזה לטענתם גם חלק ממה שמניע קדימה את ההנפקה הזו. "כשננפיק, מחיר המניה פחות מעניין אותי, יש לנו שותפים אסטרטגיים לטווח ארוך שתומכים בנו", אומר ל-tech12 צבי שרייבר, מייסד ומנכ"ל חברת פרייטוס, ויזם ותיק שבאמתחתו כמה וכמה הצלחות.

המשקיע עזרא גרדנר: "בוא נשכח לרגע מהמילה ספאק. אם הולכים 100 שנים אחורה, גולדמן זאקס היו פיננסיירים שמצאו חברות מעניינות, השקיעו בהן והצטרפו לבורד, עזרו להם לגייס כסף ואז עזרו להם לצאת לציבור. זה מה שאנחנו עושים כבר שנים"

"אני צופה שתהיה עלייה בהשקעות ברכישת ספינות ומטוסים, לא רק בגלל המצב שנוצר בשרשרת האספקה, אלא גם אירועים כמו חסימת תעלת סואץ ועלייה בכמות הסערות בשל השינויים האקלימיים, כשהיום הטרנד השולט בתעשיית השילוח הוא גמישות ואג'יליטי", הוסיף, "אתה לא יכול להגיב לשינויים בשטח באמצעות טלפון ומכשיר פקס. כיום אנחנו השחקן הכי גדול בתחום שלנו ובטווח הארוך המטרה שלנו לקחת Take rate של 10% משוק שמגיע לשני טריליון דולר, כמו שבוקינג לקחו נתח גדול מתעשייה של טריליון דולר".

מיזוג כל ישראלי: "בוא נשכח לרגע מהמילה ספאק"

מעבר להחלטה על הנפקה באמצעות ספאק, יש משהו מאוד ייחודי במיזוג הזה – זהו מיזוג כל ישראלי. הספאק  "גשר 1" החל להיסחר בנסדא"ק בשנה שעברה ויש מאחוריו שמות ישראליים: עזרא גרדנר, מייסד ושותף בקרן ההשקעות האמריקאית Varana Capital; עמרי צ'רני, מייסד ושותף בקרן High House Investments הישראלית, וכריס קווארד, בכיר לשעבר ב-UBS ובקרן Point72. מאחורי Gesher 1 עומדים גם המשקיעים וחברי הוועדה המייעצת אדי שלו, מוותיקי המשקיעים בהייטק הישראלי, שייסד את קרן Genesis Partners ושותף בקרן F2 וקובי מרנקו, משקיע אנג׳ל מוכר ומכהן כמנכ״ל חברת ארבה רובוטיקס (Arbe) שהונפקה אשתקד במסגרת מיזוג עם ספאק.

צבי שרייבר, Freightos (צילום: Freightos, יחצ)
צבי שרייבר. פחות מעניין אותו מחיר ההנפקה | צילום: Freightos, יחצ

אגב, לספאק של גרדנר יש אמנם שם ישראלי, משקיעים ישראלים והחברה אמנם "תל-אביבית" ומשלמת מס ישראלי - אך היא רשומה במקלט המס באיי קיימן, והספאק עצמו נסחר בנאסד"ק. "זה לא הייבן לחמוק ממס. זה נובע אך ורק מסיבות משפטיות", אומר גרדנר שהקים את הספאק באוקטובר אשתקד.

"מהרגע שהקמתי את החברה תמיד חשבתי שיום אחד היא תהיה ציבורית", מספר שרייבר. "אבל לפני שנה החלה המחשבה שהגיע הזמן להנפיק. נפגשנו עם מספר ספאקים, היו ולואציות שונות, אבל אחרי שפגשנו את עזרא אז היה קליק וזה הלך מהר. אנחנו עובדים בחודשים האחרונים רק איתם", הוסיף.

לטענתו של שרייבר, הצורך לשירותים שמעניקה פרייטוס, שאליהם נגיע בהמשך, הגיע ממורכבות של הזמנת משלוחים בינ"ל ומעקב אחריהם, שבהם נתקל בתפקידו הקודם. "בעבודה הקודמת שלי הייתי מנכ"ל של חברת חומרה והיינו צריכים לשלח סחורה מסין לארה"ב, שם הבנתי כמה זה מורכב לשלוח משהו", הוא אומר. "אומרים לך שאתה הראשון בתור, אבל אתה יכול לחכות יומיים שלושה ל-Quote, לציטוט מחיר, ואתה בכלל מחכה כי לא עשו לך בוקינג בספינה, אבל גם כשהיית מקבל אותו, לא הייתה להם דרך אלקטרונית למעקב ואי אפשר היה לדעת איזו ספינה יכולה לעשות מה".  

שרייבר: "לקח לנו זמן בגלל שלקחנו על עצמנו משימה גדולה ולמשלחים בעולם הזה לא היה API (ממשק תוכנה) עד לפני שלוש שנים. עמדנו בפני אתגר שעומד בפני כל מרקטפלייס וזה אתגר הביצה והתרנגולת"

ההתחלה לא הייתה קלה ופיתוחה התעכב בשל השמרנות של התעשייה אליה פנתה החברה: "לקח לנו זמן בגלל שלקחנו על עצמנו משימה גדולה ולמשלחים בעולם הזה לא היה API (ממשק תוכנה) עד לפני שלוש שנים. עמדנו בפני אתגר שעומד בפני כל מרקטפלייס וזה אתגר הביצה והתרנגולת. לא היינו מרקטפלייס עד 2019 ובעצם היינו חברה שנותנת שירותים לאלף חברות שילוח - נתנו להם כלים לעשות ציטוטים וכלי אוטומציה ובמקביל התחלנו לבנות את הרשת. ב-2020 התחלנו לקבל API מחברות התעופה ומאז התחלנו לקבל גם ממשלחים ימיים".

רוב הייצוא מישראל - מהפריפריה (צילום: 123RF, khunaspix, חדשות)
מכולות בנמל. המדד של פרייטוס סייע להסביר לצרכנים בארה"ב למה הפלייסטיישן שלהם תקוע | צילום: 123RF, khunaspix, חדשות

הולכת על ולואציה סולידית

פרייטוס בנויה על שני ערוצי הכנסה, חטיבת SaaS שמהווה למעלה מ-50% מהכנסותיה וחטיבת השירותים. היא בעצם פלטפורמה להזמנה ומעקב של שירותי שילוח בינ"ל, באוויר ובים. לפי הנתונים של החברה, הפלטפורמה משרתת כיום למעלה מ-10,000 יבואנים ויצואנים, 3,500 אנשי שילוח ו-200 חברות תעופה, הובלה ימית והובלה יבשתית. מאז 2019 רשמה פרייטוס צמיחה מהירה של 213% בהזמנות ושל למעלה מ-60% ברווח הגולמי, אבל העלייה בהכנסות לחברה צומחת היא לא מרשימה למדי. כמו כן היא סובלת מאותן בעיות של חברות SaaS צומחות - העלויות שלה עולות על ההכנסות.

"יש לנו שני סגמנטים: אחד זה SaaS והשני פלטפורמות בוקינג. אנשים משתמשים בנו ליבוא ויצוא ולעקוב אחרי הסחורות. לעיתים מדובר בעסקה ישירה עם חברת לוגיסטיקה ישירות, מה שנקרא Freight forwarder. אנחנו לא כמו ברוקרים, אלא לוקחים עמלה שתלויה בטרנזקציה", אומר שרייבר.

יש סיבה מאוד טובה שפרייטוס החברה מתמזגת עם ספאק ותקבל 80 מיליון דולר נטו שיסייעו לה לשרוד את השנים הבאות, בתקווה; אלא אם מאמינים למנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג'ימי דימון, שאמר לפני שבוע וחצי שארה"ב עומדת בפני "סערה כלכלית". שרייבר לא הודה בכך בפה מלא, אבל חוסר המוכנות של השוק הפרטי לממן יותר חברות עם ROI ארוך, כמו פרייטוס ואוטונומו, הכריח אותן לצאת לשוק הציבורי כדי לגייס ולשרוד בשוק שהמים שלו הולכים ונהיים סוערים יותר בתנאים הגאופוליטיים המתדרדרים. הוא כן ציין שהפיכת החברה לציבורית עשויה לתרום לנראות והלגיטימציה שלה בענף הלוגיסטיקה.

בניגוד לאוטונומו, שהונפקה בשנה שעברה לפי שווי מופרך של 1.26 מיליארד דולר על הכנסות של פחות מ-400 אלף דולר ב-2020 (וכיום נסחרת לפי שווי שוק של 178 מיליון דולר, פחות או יותר הכסף שיש לה בקופה) פרייטוס הלכו על ולואציה משמעותית נמוכה, במיוחד ביחס להכנסות. אבל עדיין, המיזוג עם הספאק Gesher 1 הוא על פי שווי שוק מוערך של 435 מיליון דולר, כשבכל 2021 החברה הכניסה רק 16.6 מיליון דולר וסיימה בהפסד של 12.5 מיליון דולר – כלומר היא שרפה 29 מיליון דולר.

ווהאן סין (צילום: Stringer, getty images)
סגרים בסין. יצרו שיבוש בשרשרת האספקה | צילום: Stringer, getty images

השנה היא צופה להכנסות של קצת למעלה מ-21 מיליון דולר. השווי שלה כרגע זה מכפיל 26 על ההכנסות של אשתקד ומכפיל של 20.6 על ההכנסות החזויות של השנה. לפי המכפילים הנוכחיים בשוק ה-SaaS זה לא בשמיים, אבל זה עדיין גבוה. במיוחד לאור העובדה שהחברה קיימת כבר עשור וטרם הפכה לרווחית, כשרק בסוף 2024, אם ירצו אלוהי האינפלציה וכל התוכניות והתחזיות יתממשו, החברה תגיע ל-break even פיסקלי. "אחרי שנים של איסוף דאטה לפרייטוס יש יכולת חיזוי טובה על נפח ההזמנות דרכה על בסיס החברות שהצטרפו לפלטפורמה", טוען גרדנר.

יתר על כן, בפרייטוס צופים שלאחר שהחברה הראתה שנתיים צמיחה בהכנסות של 29% והשנה הצמיחה צפויה להיות 27%, בשנה הבאה הצפי הוא לצמיחה מרשימה של 87% שיאפשר לה להגיע לאיזון הזה. מכאן עולה שאלה: מה מנע ממנה בעבר להציג כאלה נתונים? "החברה שורפת כסף, אבל לא המון", אומר גרדנר. "זה לא מיליארד דולר בשנה. אנחנו חושבים על ברייק איוון ב-2024 ולייצר מזומנים ב-25. הגיוס הזה יספיק לנו עד הריווחיות", סיכם ואמר שלמרות ההזדמנות, אין לו כוונה להקים ספאקים נוספים, עד הירגעות המים הרגולטוריים והבדיקה של רשות ני"ע האמריקאית, ה-SEC, נגד התעשייה הבעייתית הזו, שהוא בעל כורחו, חלק ממנה.