מה שהפך את הביג טק ל"ביג טק" בוול סטריט בעשור וחצי האחרונים לא היו מערכות הפעלה, לא סמארטפונים, מנועי חיפוש, חנויות מקוונות, אלגוריתמים חכמים יותר, עננים למיניהם או כל גאדג'ט טכנולוגי אחר. את הסוחרים בוול סטריט מעניין רק דבר אחד – כסף. או אם נהיה מדויקים יותר - החזר על השקעות ברמת ודאות גבוהה, במיוחד בנכסי ריסק כמו מניות, שיכולות כפי שאנחנו רואים לאחרונה, גם לצנוח בחדות. מי שמראה צמיחה פנומלית, כמו הנפט והביג אויל לאורך מרבית המאה הקודמת, נישא על גבי הוולואציות והכסף האדיר שזורם לחברה מהמשקיעים.
גוגל, אמזון, מיקרוסופט, פייסבוק/מטא ואפל (וגם נטפליקס), הידועות במחוזותינו כגאמפא+נ או כל חיבור אחר שתרצו, הפכו לביג טק בעשור הקודם לא רק בשל הוואקום שנוצר מהבנקים אחרי המשבר ב-2008, אלא גם בשל היכולת שלהן להגדיל תחזיות מרבעון לרבעון ומשנה לשנה. ולא רק זה, גאמפא הפכו למה שהן כי הצליחו להכות את התחזיות - גם אלה שהן נתנו לעצמן, וגם את אלה של השוק.
נטפליקס, שכבר לא באמת נחשבת למניית הייטק וגם לא למניית צמיחה אלא ערך, דווקא יוצאת מורווחת מהסיפור. אמנם מתחילת השנה היא עדיין במינוס 51%, אבל בחצי השנה האחרונה היא טיפסה ביותר מ-48% והעתיד עם הפרסומות והמנויים המוזלים - בהחלט קוסם כרגע למשקיעים.
אם מנטרלים את נטפליקס, נכון לרגע זה יש בעצם רק חברה אחת שעדיין מתנהגת כמו ביג טק, וזו כמובן אפל. החברה עלתה בשישי האחרון בכ-7.5% ביום המסחר וסחבה איתה את כל מדד הנאסד"ק לעלייה של כמעט 2.9%. זאת למרות ירידה של 7% של אמזון, שקרסה על התחזיות המצטמקות של AWS ולשווי שוק של קצת למעלה מטריליון דולר, אחרי שבשיא הירידות של שישי (12%-) כבר ירדה מתחת לשווי השוק של הגדולות ביותר. בזמן שכל יתר הביג טק השילו 470 מיליארד דולר בשווי השוק (לפי בלומברג) - אפל הוסיפה לעצמה 150 מיליארד שווי.
אפל הייתה ונותרה המלכה של התחזיות. הרוב המוחלט של לקוחות אפל לא רק שנותר נאמן, יש לו עדיין מספיק כסף בכיס
אפל בנתה מבצר, ולא משנה איזה אבן זורקים עליה - השוק התנודתי אפילו לא מאיים עליה. אפל הייתה ונותרה המלכה של התחזיות. הצפי להאטה בביקושים לאייפון, השפיע רק על הדגם הזול, שכן לקוחותיה של אפל מוכנים להוציא את האקסטרה 100 דולר על המכשיר היקר יותר. החברה נהנתה גם ממכירות גבוהות של לפטופים, אך באפל יודעים שזה לא יחזור ברבעון הקרוב. הרוב המוחלט של לקוחות אפל לא רק שנותר נאמן, יש לו עדיין מספיק כסף בכיס.
הבייבאקים לא עוצרים בינתיים
על פניו נראה שהכול אחלה, אבל לאפל יש ימים מעניינים לפניה. אפל התחייבה ב-2018 להוריד את ערימת המזומנים המופרכת של 163 מיליארד דולר שבה שחתה החברה, ל-0. הם לא התבדחו בכלל. נכון לספטמבר האחרון החברה ירדה ל-59 מיליארד דולר במזומן בלבד אחרי קיזוז חובות.
איך אפל מצמצמת את כמות המזומנים הזו? בעיקר דרך תוכנית רכישה עצמית מסיבית של מניות, שהגיעה ברבעון שעבר לשיא כל הזמנים. החברה הוציאה למעלה מ-25 מיליארד דולר על מנת לקנות בחזרה את מניותיה. רק לשם השוואה, ה-M&A הגדול בהיסטוריה של אפל היה רכישת חברת האוזניות Beats של ד"ר דרה, שנרכשה ב-3 מיליארד דולר ב-2014.
ב-12 החודשים האחרונים החברה רכשה מניות עצמיות בהיקף של 90 מיליארד דולר וגם כאן מדובר בשיא. לפי המגזין בארונ'ס, מאז שהחלה את תוכנית הרכש העצמי אפל קנתה מניות של עצמה ב-554 מיליארד דולר. כמו באיגרוף, אפל מהמרת על עצמה שתנצח. בינתיים זה עובד לה, לפחות במספרים. ההכנסות בעשור עלו ב-150% ומחיר המניה עלה צפונה ל-700% בעשור לעומת 173% של מדד ה-S&P500.
אפל לא לבד. באפריל הכריזה גוגל על תוכנית רכש חדשה של 70 מיליארד דולר, בספטמבר אשתקד מיקרוסופט הכריזה על תוכנית של 60 מיליארד, מטא הוציאה 45 מיליארד דולר בבייבאקים ואמזון עם תוכנית של 10 מיליארד שעליה הכריזו יחד עם הספליט במניה במרץ השנה. עד 1982, הנוהג של רכש עצמי של מניות היה אסור בחוק, אך אז שוכנעו הרגולטורים כי ישנם אירועים שמצדיקים רכש עצמי של מניות.
נראה שאפל וכל יתר מניות הביג טק לקחו את זה עד הקצה ובכך אפשרו לעצמן לפמפם את מחיר המניה שלהן, בלי קשר למצב השוק. עכשיו יש מס חדש על מגה בייבאקים, אבל הנוהג צפוי להימשך עד שהאינפלציה תהפוך את הפרקטיקה ללא כדאית או עד שה-SEC ישנה שוב את דעתו.
רוץ, גאמפ, רוץ
נחזור לדוחות. הוצאנו את אפל מתוך המשוואה ומגאמפא בעצם נותרנו עם גאמפ. וגאמפ רצו יפה עד שיום אחד הפסיקו לרוץ, ולא רק שלא עמדו בתחזיות - הן מתחילות בזו אחר זו להראות פגיעות דווקא באזורים שנחשבים לחזקים ולרווחיים ביותר עבורן.
קחו לדוגמה את עוגת הפרסום באינטרנט - גוגל הכניסה פחות מהתחזיות וגם יוטיוב לא הצליחה לפגוע. המצב באירופה והפחד ממיתון בארה"ב לא צפויים לשנות זאת כרגע. כאן, בניגוד לשוק, נטפליקס מרוויחה בשל העובדה שהפרסום המקוון הוא אירוע חדש עבורה, שאמור לייצר תזרים מזומנים קבוע ונאה בשל העלויות הנמוכות לצרכן ויכול דווקא להוות סוג של גידור לחברה בתקופה כלכלית מורכבת.
ובל נשכח את הרכות שהפגינו מיקרוסופט ואמזון בתחום הענן. האחרונה הראתה ירידה בצמיחה ב-AWS, המנוע שאחראי על מרבית האיזון התפעולי של האימפריה. הצמיחה לקראת סוף הרבעון ירדה ל-27.5%, הנמוכה מאז 2014, ובאמזון אומרים שהרבעון הנוכחי ימשיך את טרנד הירידה לכיוון ה-20%. תוסיפו לזה את העובדה שרק חוסנו של הדולר ימחק במצטבר כ-17 מיליארד בההכנסות של אמזון ואת הצפי לירידה במכירות של בלאק פריידיי וסייבר מאנדיי. העתיד אולי לא שחור, אבל גם לא כל כך ורוד כרגע.
אחרי שמארק צוקרברג יצא להגנת המטאוורס ב-150 קמ"ש בשיחת המשקיעים האחרונה, מטא התרסקה ב-25% שוב וכבר עומדת על שווי שוק של 263 מיליארד בלבד ומכפיל הכנסות של 9.35
על פניו, מה שיפה בענן זה שהוא כמו נדל"ן מניב: ברגע שהחזרת את ההשקעה, המרווחים רק גדלים עם הזמן. אמזון צריכה את AWS חזקה כדי שתממן את כל יתר הקבוצה. במקרה של המשך חולשה, אמזון תחזור להיות מפלצת זוללת כסף. עוד נקודה שכדאי לציין היא שבשל העובדה שפרט למשכורות סעיפי הענן הם הכי משמעותיים לתקציב החברות המודרניות - הירידה בהן מסמלת שהכלכלה הריאלית מתחילה לקצץ מהתקציבים העצומים שהוציאו עד כה על שטחי אחסון בשל הצפי לירידה בפעילות הכלכלית.
ומה נאמר על מארק צוקרברג? האבחנה (שלנו) אומרת שבכל פעם שהוא מדבר על המטאוורס עם המשקיעים או באירוע אינטרנטי - המניה של מטא מתחילה לרדת. אז אחרי שיצא להגנת הבייבי התלת ממדי שלו ב-150 קמ"ש בשיחת המשקיעים האחרונה, מטא התרסקה ב-25% שוב וכבר עומדת על שווי שוק של 263 מיליארד דולר בלבד ומכפיל הכנסות של 9.35. נכון לעכשיו המניה של מטא גוססת.
כיום צוקרברג והאווטאר שלו נראים כמו המוהיקנים האחרונים שמאמינים לבור מזומני המטאוורס. ואי אפשר להתעלם מהרעות והחולות של הרשת החברתית, שמאבדת רלוונטיות וההפסד בתחרות מצד טיקטוק, כמו גם לחוסר היכולת שלה להתמודד עם הגדרות הפרטיות של אפל שפוגע בכספי הפרסום. צוקרברג הנפיק את החברה לפני עשור, ומאז הירידות האחרונות החברה בעצם במינוס תשואה בהחזרים, כולל חלוקת הדיבידנדים.
לסיכום, נכון לכרגע, הענקיות עדיין ענקיות - אבל בירידה. לפי הדיווחים של החברות עצמן זה לא צפוי להיפסק ורק שני דברים אינם ודאיים במשוואה הנוכחית: עומק הפגיעה וכמה זמן תימשך. האם השפשופים ימשיכו להיות כאלה, או שמתישהו יהפכו לחתכים מדממים. אלה יאלצו את החברות להתחיל להעניק עזרה ראשונה בדמות קיצוץ של פרויקטים, שיביא לקיצוץ בכוח האדם – תהליכים שאם יימשכו מספיק זמן, גם אפל לא בהכרח תהיה חסינה בפניהם.