ההנפקה של ARM הבריטית, שבשליטת סופטבנק של מסאיושי סאן, היא סאגה שהולכת ומתארכת. כבר למעלה משנה שקרן ויז'ן – שרכשה אותה ב-2016 בכ-31 מיליארד דולר – מנסה להיפטר מהחברה, לאור הקריסה במניות הטק הסיניות ובראשן עליבאבא, שנחשבת להשקעת הליבה של סופטבנק. כעת, לקראת ההנפקה שלה הצפויה בשנה הבאה, כל תעשיית השבבים רוצה לנגוס בה נתח. השחקנים בשוק המוליכים למחצה, אפילו מתחרים, מעוניינים ולקחת חלק ב-IPO, כולל ענקיות כקוואלקום, יצרנית השבבים האמריקאית שהיא גם אחת מהלקוחות הגדולות של ARM.
"אנחנו צד בעל עניין להשקעה (ב-ARM, א"ל)", אמר מנכ"ל קוואלקום השבוע, כריסטיאנו אמון, בראיון ל-FT. "מדובר בנכס חשוב מאוד, וכזה שיהיה חיוני לפיתוח התעשיה שלנו. צריך שכמה שיותר חברות ישתתפו, כדי להוריד את אפקט ההשפעה לנטו ולהשאיר את ARM עצמאית", הוסיף. "ARM ניצחה בכל מקום בגלל ההשקעה הקולקטיבית של כלל האקוסיסטם, מחברות כמו אפל וקוואלקום ועוד רבות וטובות אחרות, וזה בגלל שהיא מעניקה לכולם ארכיטקטורה פתוחה, שכל אחד יכול להשקיע בה", סיכם.
העניין ב-ARM נובע מהחשיבות שלה לשוק כולו. השם שלה אולי פחות מוכר אבל זה טבעי לעולם השבבים, שבו רוב האנשים חשופים לשמות כמו אינטל, אנבידיה, TSMC, סמסונג או AMD. אבל יש כמה חברות שהן יותר ברקע הדברים, וזה לא מוריד מהחשיבות שלהן - ההיפך, הן מאפשרות לשוק המודרני להיות תחרותי.
דוגמה לחברה כזו היא ASML ההולנדית, שמייצרת את המכונות לייצור שבבים המתקדמות בעולם, בפער. בלעדיה, כל החברות שהוזכרו לעיל, לא היו יכולות להגיע לרמות המדהימות של כוח מחשוב לגודל שבב. אז מה שהענקית ההולנדית היא עבור היצרנים, ARM היא עבור השוק הפתוח של שבבי קצה ברמה גבוהה. מה הכוונה? החברה מפתחת טכנולוגיות מתקדמות ומאפשרת לכל שחקן לרכוש את אותם שבבים מתקדמים שהיא מייצרת. למה זה חשוב? כי אם ליצרנית טלפונים חכמים אין חטיבת R&D לפיתוח שבבים כמו של אינטל, היא עדיין יכולה להישאר תחרותית ולהביא מוצרים איכותיים לשוק.
בהתחלה סאן ניסה למכור אותה לאנבידיה, שהציעה 40 מיליארד דולר על החברה, בעסקת מזומנים ומניות. אך למרות ניסיונותיה של ענקית החומרה האמריקאית לגייס תמיכה ציבורית לרכישה, לא פחות מ-3 רגולטורים - ב-3 מדינות שונות, כלומר ארה"ב, בריטניה וסין - בחנו את העסקה, שסאן היה זקוק לה כמו אוויר לנשימה. הכי שוריים על העסקה היו סיטיבנק ובשיא השוריות אפילו הם העניקו לה סיכוי של 30% בלבד. באפריל השנה שעברה, שר הטכנולוגיה הבריטי, אוליבר דאודן אמר כי העסקה "עלולה לפגוע בביטחון הלאומי של הממלכה". גם נציבות הסחר האמריקאית, ה-FTC, הודיעה כי תתבע להפסקת העסקה. שם פחות או יותר זה נגמר, אבל רק בפברואר האחרון העסקה קרסה סופית.
החשיבות של ARM היא גם המקור להתנגדות הרגולטורים לעסקה: אנבידיה נחשבת לשחקנית משמעותית מדי בתחום השבבים, כשחלק מהחששות המרכזיים היו שהחברה של ג'נסן הואנג עלולה לנצל את ARM ליצירת יתרון תחרותי בשוק, תוך הפעלת מדיניות של איפה ואיפה.
קריסת העסקה הובילה את סופטבנק להכריז שההנפקה של ARM בנאסד"ק תתרחש בזמן המהיר ביותר. נכון לכרגע, הדד-ליין הידוע הוא מרץ 2023. את ההנפקה יוביל בנק ההשקעות הגדול בעולם, גולדמן זאקס, כשבסופטבנק מעוניינים להנפיק לפי שווי שוק של כ-60 מיליארד דולר. בבלומברג דווח בפברואר האחרון, קצת אחרי הקריסה, שסופטבנק מעוניינת לקחת הלוואת מרווחים – כמו אילון מאסק בטוויטר – בהיקף של 8 מיליארד דולר כדי לממן את ההנפקה. סופטבנק גם ביקשה מ-GS קו אשראי, אבל לא ברור כמה היא אכן קיבלה.
בינתיים ARM רק הופכת לאטרקטיבית יותר ויותר: הבום שנוצר בתעשיית השבבים בעקבות המחסור החמור שהחל עם הקורונה, הוביל לכך שהמכירות של ARM עלו ב-40% בתשעת החודשים האחרונים של 2021 והסתכמו ב-2 מיליארד דולר. "אנחנו מכוונים להנפקה הראשונית הגדולה ביותר בהיסטוריה של שוק המוליכים למחצה", הכריז סאן בפברואר האחרון.
אבל הנפקת ARM יצרה בעיות חדשות. סופטבנק הודיעה כי עדיין היא בעלת העניין הגדולה ביותר, אחרת כל ההליך לא היה מתאפשר, אבל זה חושף את החברה להשתלטויות ולמניפולציות מצד שחקנים בשוק - כגון ההודעה של קוואלקום השבוע.
הסאגה עוד תמשיך ללוות אותנו בחודשים הקרובים, שכן גם בלי קשר למחסור העולמי, הליך ההאצה הדיגיטלית צפוי להכפיל את שוק המוליכים למחצה בעשור הקרוב, מ-500 מיליארד כיום, ל-1 טריליון דולר. ARM עצמאית חשובה לשוק העולמי ולהמשך החדשנות והתחרות.