משרד, הייטק, אילוסטרציה (צילום: Israel Andrade, unsplash)
הון סיכון. ענף תחרותי, גם כשאין הונאות | צילום: Israel Andrade, unsplash

גם להוציא הונאות סטייל ג'ונקו, תחום ה-VC הוא ענף תחרותי וקשה: רק קרנות מעטות יניבו למשקיעים תשואות נאות, וגם הקרנות המוצלחות יתקשו לעשות זאת לאורך זמן. הדברים עולים מנתונים שפרסם המשקיע שי גולדמן בטוויטר, ומבוססים על דאטה בייס גדול של חברת המחקר Pitchbook.

 

פיצ'בוק אספו מידע על 800 קרנות הון סיכון לאורך זמן, ובדקו את מדד ה-DPI (קיצור של Distributed to Paid-In Capital) - המדד שבודק כמה כסף ביד קיבלו המשקיעים בסוף תקופת ההשקעה, ששונה ממדדים חשבונאיים אחרים. מסיבה זו, הקרנות במדד הן קרנות ותיקות ואף ותיקות מאוד - בין עשור לשלושים שנה - וברשימה הבינלאומית שמות מוכרים כמו קליינר פרקינס, אקסל וסקויה.

על פי הנתונים רק 100 קרנות מתוך 800 החזירו פי שלושה מההשקעה למשקיעים שלהן, מה שנחשב היעד לשאוף אליו. זאת אומרת שרק כ-12.5% מהקרנות עומדות בציפיות של המשקיעים - חצי ממה שנחשב לכלל האצבע בתעשייה, שלפיו רבע מהקרנות מכות את המדדים.

הנתונים מעלים כי רוב הקרנות המוצלחות הן קטנות - דרומה מ-200 מיליון דולר. זה הגיוני, כי יש גבול לסיכוי לכמה "חדי קרן" יכולה קרן אחת "ללכוד". אלא שמבנה התמריצים של השותפים בקרן דוחף לגייס קרנות כמה שיותר גדולות, שכן שהמשכורת שלהם נגזרת מדמי הניהול

יתרה מזאת, מבין המאה, רק 20 קרנות הגיעו לנתון הנכסף בשתי קרנות נפרדות, היינו 2.5%. המשמעות היא שקשה מאוד למשקיעים "להמר" על קרן שתשיא תשואות טובות. הנתון עשוי לעורר שאלות לא פשוטות - האם כדאי לגופים מוסדיים, שמנהלים את החסכונות שלנו, להשקיע בקרנות הון סיכון ומה מכשיר אותם לבחור סוס מנצח?

עוד נתון מעניין הוא שרוב הקרנות המוצלחות בהיסטוריה הן קטנות - דרומה מ-200 מיליון דולר. זה הגיוני, כי יש גבול לסיכוי לכמה "חדי קרן" יכולה קרן אחת "ללכוד". אך מול זאת, מבנה התמריצים של השותפים הכלליים בקרן הוא לגייס קרנות כמה שיותר גדולות, מאחר שהמשכורת שלהם נגזרת מדמי הניהול.

מגבלת הגודל כנראה עוד יותר נכונה לשוק קטן כמו ישראל ולקרנות גדולות בישראל יהיה קשה עוד יותר להחזיר כסף למשקיעים. הנושא אף נבחן בוועדה ממשלתית בעבר שטענה ש"קרנות הון סיכון בישראל לא הביאו לתשואות גבוהות בממוצע, מתשואות מדדי הייחוס".

בינתיים לא מסתמנת "חזרה לשגרה"

אז מצד אחד ה-VC מסתבר כאפיק השקעה מסוכן, ומנגד, כרגע בשוק יש חלופות השקעה רבות, עקב עליית הריבית. הדברים מתחברים לכדי מה שנראה כמשבר בהון סיכון - התעשייה שמתדלקת את הייטק. בדיוק כעת פרסמה חברת המחקר IVC (בשיתוף משרד גורניצקי GNY) עבודה על ההון סיכון בישראל והנתונים אכן מדאיגים.

החברה סקרה את גיוסי ההון של קרנות והסקירה מראה שברבעון הראשון של 2023 נכנסו לתעשייה הזו רק 165 מיליון דולר, שהגיעו לארבע קרנות. מדובר בקצב שנתי של כ-660 מיליון דולר לערך שנכנסו לקרנות. לשם השוואה, ב-2022 קרנות גייסו יותר מ-4.5 מיליארד דולר ב-56 עסקאות. על כך יש להוסיף שהקרנות מעדיפות לתמוך בחברות הפורטפוליו הטובות שלהן כעת, מה שמעיד שכרגע קשה מאי פעם לגייס הון, במיוחד לחברות חדשות. במחקר של IVC נכתב כי "אנחנו רואים עלייה בהשקעות המשך, מול ירידה חדה בהשקעות ראשונות".

מול זאת יש לציין, כי קרנות משקיעות לאורך תקופה של מספר שנים, ויש עוד סכומים שהן צברו במהלך הגאות בשוק בשנים 2020 עד 2022. שנת 2022 הייתה שנה חזקה למכשירי השקעה אלטרנטיביים כמו קרנות סקנדרי וקרנות אשראי (ונצ'ר לנדינג) והגופים האלה גייסו סכום של 2.5 מיליארד דולר לאורך השנה.

ב-IVC דירגו גם את הקרנות הפעילות בישראל בשנת 2022. הקרנות המובילות הן אינסייט עם 29 השקעות ואחריה טייגר גלובל עם 23 השקעות בישראל. אך הראשונה האטה משמעותית את קצב ההשקעה שלה והשנייה הפסיקה כמעט לחלוטין להשקיע בהייטק 

ב-IVC דירגו גם את הקרנות הפעילות בישראל, לשנת 2022. הקרנות המובילות הן אינסייט עם 29 השקעות ואחריה טייגר גלובל עם 23 השקעות בישראל. אך הראשונה האטה משמעותית את קצב ההשקעה שלה והשנייה הפסיקה כמעט לחלוטין להשקיע בהייטק. שלישית ברשימה היא פלטפורמת ההשקעות OurCrowd עם 18 השקעות ואחריה הקרנות Secret Chord ואנטרי קפיטל.

ליעד אגמון, Managing Director בקרן אינסייט (צילום: Dynamic Yield)
ליעד אגמון, קרן אינסייט. קצב ההשקעות הואט | צילום: Dynamic Yield

גם הרבעון השני של 2023 לא מסמן "חזרה לשגרה" בגיוסי קרנות חדשות ואפשר למנות בקלות את הגיוסים שדווחו, וגם הם רובם ככולם של קרנות קטנות יחסית כמו פיוז'ן, AnD ונצ'רס ו-91, ולאחרונה השלימה גיוס גם קרן הסייבר הייפרוייז. בעבודה אחרת, מסבירים אנשי פיצ'בוק, שלמשקיעים חדשים קשה עכשיו עוד יותר, ביחס למנהלים בקרנות ותיקות, בגלל נטוורק יותר מצומצם והעבודה שאין להם תשואות עבר להציג.