"תופעת העדר קורית גם כשהשווקים בשיא וגם שהשווקים קורסים", אומר המשקיע אלון ליפשיץ על המצב המשברי בשוק ההייטק, באמירה שיש בה גם קורטוב ביקורת עצמית. ליפשיץ הוא איש הון סיכון ותיק, מייסד-שותף בקרן הנאקו ונצ'רס (Hanaco Ventures), וגם קול די בולט בתעשייה המקומית - הרבה הודות לחשבון הטוויטר שלו, שם הוא מערב דעות וסיפורים על שוק הטק, קצת חיים אישיים וגם פוליטיקה, בעיקר כשהוא עוקץ פוליטיקאים ועיתונאים מן הימין.
מעבר לדמות הציבורית והציוצים, ליפשיץ הוא גם משקיע פעיל מאוד. הקרן שלו מנהלת כ-2 מיליארד דולר ופורטפוליו החברות שלה כולל גם חברות שהן קצת יוצאות דופן בשוק הטק המקומי. אבל השיחה, מטבע הדברים, מתחילה במשבר.
ממש לאחרונה נאלצה אחת מחברות הפורטפוליו של הקרן SQream לפטר 30 עובדים מכל המחלקות. "הרבה חברות מפטרות ועוד יפטרו. חלק מהחברות פשוט צריכות לפטר אבל חלק מנצלות את המצב ואת הטאלנט שיצא לשוק כדי להחליף כוח אדם איכותי פחות בכוח אדם איכותי יותר. יש אקסודוס מכמה חברות גדולות", אומר ליפשיץ. "זה קשה, זה עצוב מאוד אבל היה ברור שזה יקרה. מצד שני, מנכ"ל שפיטר סיפר לי שהוא קיבל 14 טלפונים ממנכ"לים אחרים ששאלו אותו את מי מהעובדים כדאי לקחת. כל מי שפוטר מוצא עבודה".
בימים כאלו משקיעי VC כמו ליפשיץ פתאום מוצאים את עצמם עובדים עם חברות לא על תוכנית צמיחה ואסטרטגיות ארוכות טווח, אלא על תוכניות קיצוצים: "גם את זה צריך לעשות בשכל. צריך לשמור על איזון עדין בין התייעלות בהוצאות כדי לקנות זמן ריצה, לבין פגיעה בתוצאות העסקיות של החברה. אם התייעלת אבל המכירות ירדו ב-30% כתוצאה מכך - מה הואילו חכמים בתקנתם?", תוהה ליפשיץ. "צריך להפעיל המון שיקול דעת במהלך".
"הרבה חברות מפטרות ועוד יפטרו. חלק מהחברות פשוט צריכות לפטר אבל חלק מנצלות את המצב ואת הטאלנט שיצא לשוק כדי להחליף כוח אדם איכותי פחות בכוח אדם איכותי יותר"
איך זה קורה בפועל - אתם מנחים את החברות לפטר?
"לא. יש שיחה ודרישה מהמנכ"ל להיערך לתקופה קשה, שהמשמעות שלה הוא קושי אמיתי בגיוס כסף חדש לצד מחזורי מכירה יותר ארוכים, אבל אין דרישה לפטר. משקיעים אמריקאים יכולים להיות נחרצים יותר, זה סגנון עבודה קצת אחר".
זה היבט במשבר שפחות מדובר. הנוכחות המסיבית של קרנות הצמיחה הזרות בישראל - אם זו טייגר גלובל, אינסייט או סופטבנק - לוקחת כעת את המטוטלת לצד השני. "המשקיעים הזרים עשו דברים מדהימים לשוק. הכסף ששפכו פה עשה טוב לכולנו, כולל להכנסות המדינה ממסים ולתעסוקה. הוא הניע הרבה גלגלי כלכלה. זו אחת הסיבות שישראל נפגעה הכי פחות בקורונה", טוען ליפשיץ. "אבל עכשיו יש תיקון חד בשווקים. חברות הצמיחה, שכבר הגיעו לשלב שהן היו צריכות לגייס כסף מהקרנות הגדולות, שומעות שהדרישה מהן השתנתה: לא רק צמיחה; היוניט אקונומי צריך להיות חיובי, המודל העסקי צריך להיות הגיוני, והחברה צריכה לעבור למוד של רווחיות".
איך המשבר נראה בפועל מהצד של המשקיעים?
"בארלי סטייג' השוויים ירדו אבל לא דרמטית. 20%-25% אחוז פחות, ואין לזה כמעט משמעות בטווח הארוך. אבל תחשוב על חברה שהגיעה להכנסות של 20 מיליון דולר וגייסה לפי שווי של מיליארד דולר. היא צמחה יפה, עכשיו היא כבר מוכרת ב-50 מיליון דולר. עכשיו באים ואומרים לה 'אני יכול לתת לך 400-500 מיליון דולר שווי, את כבר לא יוניקורן - את שווה חצי'. זה כואב. זה קורה כי המשקיעים מסתכלים על המטריקות של חברות דומות בשוק הציבורי, ואלו המכפילים - אז אני יכול להשקיע שם".
ירידות השווי שליפשיץ מדבר עליהן עשויות להפוך ל"דאון-ראונד" מהלך שמשמעותו דילול אגרסיבי באחזקות של כל בעלי המניות הקודמים, כולל המייסדים. האופציות של העובדים הופכות להיות שוות אפס, האווירה ברצפה ועוד השלכות לא נעימות. אבל עבור משקיעים זו עשויה להיות הזדמנות לרכוש מניות בחברה שעד לא מזמן נתפסה כיקרה מדי.
הסיטואציה שאתה מתאר נשמעת כמו חלום עבור משקיע.
"זה נכון שיש לנו יותר say בוולואציות (הערכות השווי - א"ז) עכשיו, אבל משקיע יעשה טעות גדולה אם הוא ינסה למקסם את השווי, וחשוב לא לדלל את היזמים יותר מידי. אני לעולם לא אקח יותר מ-30% בחברה. מעדיף שיהיה לי מעט מהמון מאשר המון מכלום".
"מנכ"ל צעיר שגייס עשרות מיליוני דולרים, מעסיק מאות עובדים, ועכשיו צריך לפטר - מה אתה רוצה שהוא יגיד? שיגיד לעובדים שהוא לא ישן בלילה מחרדות? הוא צעיר, יש מולו ערימת ציפיות וקשה לו להתבטא אחרת"
ליפשיץ טוען שצריך לגשת לכל התקופה הזו ברגישות, וכאן הוא מותח ביקורת גם על העיתונות וגם על שיח ה"הייטקס" שהשתרש בחברה: "עוד בקורונה הפריע לי השיח הזה, כאילו חברות הטק לא עושות כלום כדי לסייע במגיפה, אבל זה פשוט לא נכון. יש לי שלוש-ארבע חברות שהשקיעו ותרמו המון במשבר הקורונה. אחר כך נוצר הדיון על המשכורות של עובדי הייטק, שנע בין קנאה לשנאה, ועכשיו בפיטורים יש סוג של שמחה לאיד".
אני לא חושב שזו שמחה לאיד, אבל אתה יודע, תפקידנו כעיתונאות הוא to call bullshit. אם מנכ"ל מתפאר במשרדים ששכר ואז מפטר, או מבטיח שהוא יכול להיות רווחי מחר ואז שולח עובדים הביתה, זה צורם ומזכירים לו את אמירות העבר.
"זה בחור צעיר שגייס עשרות או מאות מיליוני דולרים, יש לו מאות עובדים, מה אתה רוצה שהוא יגיד?", מגן ליפשיץ על מנכ"לי הטק. "יש סטנדרט מסוים של דברים שאתה אומר ועושה גם בשוק ההון גם בהייטק. אז הוא מדבר בביטחון. מה אתה רוצה, שהוא יגיד לעובדים שהוא לא ישן בלילה מחרדות? הם צעירים, יש מולם ערימת ציפיות ענקית וקשה להם להתבטא אחרת. גם תרבות המסיבות והפאר, אני לא מת על זה אבל שמע, יש לי חברה שהיה לה קשה מאד לגייס עובדים כי היא הייתה 200 מטר יותר רחוק ומעבר לכביש אחד שצריך לחצות. זה מה שהשוק הציע".
"כשהסתובבתי בעולם ראיתי צימאון אדיר לחדשנות ישראלית"
כמו רוב משקיעי ההון סיכון, גם ליפשיץ הגיע לתחום די במקרה. "הלכתי ללמוד ברייכמן (המרכז הבינתחומי וכיום אוניברסיטת רייכמן - א"ז). בשנות ה-90 זה היה כזה 'יש לך כסף? נכנסת'", הוא מספר. "למדתי מנהל עסקים עם התמחות במימון ועבדתי כשכיר בחברת ייעוץ ירושלמית שסייעה לחברות לגשת למענקי מדען".
על בסיס הידע הזה הקים ליפשיץ בתחילת השנות ה-2000 חברה שסייעה ליזמים ישראלים לחדור לשווקי אירופה ויפן. "בישראל לא היה אז ידע בשיווק ומכירות כמו היום, ואירופה ויפן היו בכלל greenfield", הוא מסביר תוך שאילת מונח שמתייחס לאדמה בתולית. "אבל כשהסתובבתי בעולם ראיתי צימאון אדיר לחדשנות ישראלית".
בשלב הבא של חייו המקצועיים ליפשיץ הפך לסקאוטר בישראל: צייד טכנולוגיה או מאתר חדשנות עבור חברות רב לאומיות כמו בריטיש טלקום, וודפון ופוג'יטסו. "זו הייתה תקופה נפלאה ונהנתי מכל רגע. הייתי מקבל דרישות מהחברות - טווח קצר, טווח ארוך - ומוצא טכנולוגיה מתאימה", הוא מספר.
ימי הסקאוטינג העליזים הכשירו אותו לעידן ה-VC שהתחיל לפני יותר מעשור. "ב-2010 פנה אלי דיוויד בלאמברג מבלאמברג קפיטל והצטרפתי לקרן כדי לבנות את הפעילות הישראלית שלה. עשינו דברים מדהימים והיה לי תענוג", מספר ליפשיץ. בין ההשקעות המוצלחות של אותן שנים נמנות Credorax שלאחרונה נמכרה, ויוטפו. לגבי התענוג יש מחלוקת, וכנראה שהיו גם חיכוכים שהובילו לעזיבה. אחרי העזיבה של ליפשיץ היו עד כמה מינוים ועזיבות בקרן, אבל זה כבר נושא אחר.
ליפשיץ חבר לשני שותפים אחרים - פשה רומנובסקי וליאור פרושאור - ובסוף 2017 הם הכריזו על גיוס קרן ראשונה להנאקו ונצ'רס בגובה 100 מיליון דולר. רומנובסקי הוא האיש הטכני בחבורה, הוא עלה בשנות ה-80 מבריה"מ ושירת בצבא בתפקיד טכנולוגי. פרושאור גר בארה"ב והוא האחראי להשקעות שם. "הקרן קרויה הנאקו על שם סבתא שלי, חנה כהן - אישה דגולה וניצולת שואה. הרעיון לקרוא לקרן על שמה היה של אשתי, אני מתייעץ איתה בהכל. אנחנו משקיעים גם בחברות בשלבים המוקדמים וגם במאוחרים ובמגוון ורטיקלים, וכמעט אך ורק ביזמים ישראלים".
קרן הנאקו היא ג'נרליסטית ובאמת חובבת "סיכון". כך השקיע לאחרונה הקרן ב-SpotItEarly, חברה שמשתמשת בכלבי לברדור לזיהוי מוקדם של סרטן באמצעות ריח. בפורטפוליו של הקרן גם חברת חקלאות ורטיקלית (Infarm), שתי חברות קריפטו (סולידוס לאבס ו-Chain Reaction) ושתי חברות חלבון אלטרנטיבי - רימילק ורידיפיין מיט.
"זה שיגעון של פשה", אומר ליפשיץ על נושא תחליפי החלבון, "כששמעתי בפעם הראשונה על רידיפיין אמרתי WTF - מה הכוונה מדפיסה בשר? אבל זו חברה שפותרת בעיה ענקית של נגישות למזון, בעיה אקולוגית אדירה, וגם בסוף לשחוט חיה זה לשחוט חיה. גם ברימילק היינו ה-VC הראשון של החברה. אנחנו באמת ורסטיליים, וגם הולכים לתחומים קצת יוצאי דופן. אנחנו פחות מאמינים בקרן שמתמחה בנושא אחד או שניים, ולראיה גם קרנות כאלו מרחיבות את תחומי העניין שלהן בהדרגה".
בנוסף יש להנאקו אחזקות יותר מסורתיות בחברות סייבר, פינטק, בינה מלאכותית ובריאות דיגיטלית והיא נמצאת ברשימת 20 הקרנות הפעילות בישראל ב-2021 לפי חברת המחקר IVC. הקרן מחזיקה במקום חמישי במונחי מספר השקעות ל-2021 עבור קרנות ישראליות שמנהלות מעל 250 מיליון דולר ובשנה החולפת ביצעה 12 השקעות בנפח מוערך של 740 מיליון דולר.
לגבי גודל הקרן צריך להתעכב שנייה: ליפשיץ מעדיף להיות מעורפל לגבי הנקודה הזו, כנראה מסיבות רגולטוריות - בעת גיוס קרן חדשה אסור למשקיעים לדבר עליה. אז נכון לדצמבר האחרון הנאקו ניהלה מצרפית 1.3 מיליארד דולר ב-4 קרנות שגויסו עד אותה נקודת זמן - קצב מהיר מאוד של בערך קרן חדשה כל שנה מההקמה.
מבחינת אקזיטים, הנאקו יכולה להתגאות למשל במכירה של מוביט, שבה היא החזיקה 2%, ומנגד מחקה לאחרונה את ההשקעה ב-AVO. "הקרנות המוקדמות שלנו עשו מספרים משוגעים וגם בקרנות late החזרנו את הכסף פלוס פלוס", טוען ליפשיץ.
"אני רוצה עתיד טוב לבנות שלי"
קשה שלא להבחין שליפשיץ הוא טיפוס צבעוני. מילולית. "אני המשקיע הכי מקועקע בישראל ויש לי את אוסף המשקפיים הגדול ביותר מבין המשקיעים - 60 זוגות", הוא אומר. "גם בקרן יש לנו אנשים עם מגוון רקעים מחברות יעוץ, יזמות ואפילו יחסי ציבור. אנשים שונים מביאים נקודות מבט שונות, כי מה ה-VC חושב אני כבר יודע", מספר ליפשיץ.
"צריך לשמור על איזון עדין בין התייעלות בהוצאות כדי לקנות זמן ריצה, לבין לפגוע בתוצאות העסקיות של החברה. אם התייעלת אבל המכירות ירדו ב-30% כתוצאה מכך - מה הואילו חכמים בתקנתם?"
מלבד זה, כאמור, ליפשיץ הוא צייצן לא קטן. "נחשפתי לטוויטר לפני המון שנים אבל רק בשנה האחרונה התחלתי להיות פעיל באמת", הוא מספר. "התאהבתי בציניות ובשנינות של הרשת, וזה גם כלי אינפורמציה עבורי - אני לא מנוי לאף עיתון ויש שם תוכן מקצועי על טכנולוגיה או שוק ההון וניתוחים של חברות, שהוא פשוט מעולה ואני לומד המון. אני גם משתף חוויות, וחשוב לי גם לספר על קשיים ולבטים ולפעמים לתת טיפים מהניסיון שלי".
לאחרונה ליפשיץ הפך כוכב רשת לרגע כאשר הצליח לתעד לגמרי במקרה, בעת חופשה במיקנוס ביוון, את שחקן הכדורגל מוחמד סאלח חוגג בשנייה שמוכרזת הארכת החוזה שלו בליברפול. "זה הגיע למיליוני צפיות, וגנבו את זה אין סוף פעמים. איפה תפרסם את זה אם לא בטוויטר?", הוא מתייחס בחיוך לפרשה.
#mohamadsalah @MoSalah @LFC @LivEchoLFC @LFCTV *so this just happened* - Liverpool announced Salah new contract - Salah and friends got push notification on their phone - and here u see the outbreak of feelings. Live from@#Mykonos #principote @PrincipoteMyk pic.twitter.com/N2wFQ3rkg1
מלבד טק וספורט, ליפשיץ לא מפחד להביע שאט נפש מהפוליטיקה. לציוץ תעמולה של ח"כ אמיר אוחנה הוא כתב: "מתי אתה מגיב על הטבח בהר מירון?"; לצייצן אחר מהצד הביביסטי הוא הגיב: "איך זה מרגיש שם בכת? מקבלים סיגרים?". בשיחה כעת הוא פחות נלהב להיכנס לפוליטיקה ואומר: "אני רוצה עתיד טוב לבנות שלי, וכמו שזה נראה כעת חלק גדול מהמדינה הוא נפלא וחדשני ויש חלק אחר שמפחיד אותי באופן אישי".
אחרי כל זה, למרות הזירה הפוליטית ולמרות ה"משבר" בטק, ליפשיץ אופטימי: "ב-2008 העולם היה על סף פשיטת רגל בלי שאיש הכין אותנו לזה. אבל התגברנו. אז יהיה קשה וחברות יסגרו אבל בסופו של דבר בטק הישראלי יש אנשים מדהימים, ונצא מזה. המשבר עוזר לחברות להתחדד ולמנכ"לים להתפקס. האיכות של החברות מדהימה אותי כל פעם מחדש ואם אני משווה ל-2018, מתי שיצאנו לדרך, האיכות רק השתפרה. סביר להניח שיהיה רע לפני שיהיה טוב וצריך להתמודד עם התקופה הזו באומץ".