"לא הייתי שולח אף אחד עכשיו לבוטקאמפ תכנות - זו הצעת ערך מפסידה", אומר טל מורגנשטרן, שותף בקרן לייטספיד האמריקאית, מהקרנות הזרות הפעילות בישראל, כשאני שואל אותו אם היה שולח את ילדיו ללמוד תכנות על רקע השינוי שמהפכת ה-AI מחוללת בתחום.
התאוצה המהירה שחווה תחום הבינה המלאכותית (AI) בחודשים האחרונים דחפה את מורגנשטרן לצאת לחקור את התופעה לאורכה ולרוחבה. החקירה הזו תורגמה לסדרה ארוכה של שיחות עם יזמים, חוקרים ואנשי אקדמיה ושורה של משקיעי הון סיכון, שהציגו לו את התחזיות שלהם לגבי השלכות מהפכת ה-AI בשורה של סוגיות מפתח: החל משינויים בשוק העבודה, דרך הזדמנויות השקעה ועד לשאלה הגדולה: איך תתמודד האנושות עם עליית המכונות?
מורגנשטרן תיעד את השיחות והפך אותן לסדרת רשת בשם "טרנספורמרים" - משחק מילים על שם של מודל למידה עמוקה שאף העניק את ה-T למונח המפורסם GPT. את כל זה הוא עשה במקביל לעבודתו הרגילה של סקירת סטארט אפים וכתיבת צ'קים להשקעה.
"זה התחיל ממקום מאד אותנטי של 'זה הדבר הכי מעניין שקורה בעולם כרגע, ואולי הדבר הכי מעניין שקרה לי בקריירה כמשקיע'", מסביר מורגנשטרן מה דחף אותו להפוך ליוצר תוכן. "הרי כבר שנים אנחנו כמשקיעי הון סיכון תוהים מה יהיה שינוי הפרדיגמה הבא. מאז המובייל, אני לא חושב שהיה משהו שהסכמנו 'אוקי, זה הולך לשנות את המשחק' ובהמון תעשיות ובהמון מובנים".
"רק היום דיברו איתי על פתרון של פסיכולוג מבוסס AI, קצת כמו טוקספייס, רק בלי צוות אנושי אלא עם תוכנה ו-AI ו-90% שולי רווח. אם היית מציג לי רעיון כזה לפני שנתיים, לא הייתי מאמין, היום אני כבר לא כל כך בטוח"
סדרת הראיונות התקיימה במשרדי לייטספיד במתחם שרונה בתל אביב, וכעת עולה לרשת כפודקאסט וסדרת סרטים ביוטיוב. "באמת שאין לזה outcome תועלתני. זה לא עולה בערוץ היוטיוב של הקרן וגם לא קיבלתי יותר עסקאות כתוצאה מזה", אומר מורגנשטרן בשיחה עם tech12.
"מטבע הדברים אני מדבר עם המון אנשים, חלקם חכמים", הוא מסביר איך הפרויקט יצא לדרך. "וככל שדיברתי עם יותר אנשים גיליתי שהם מגיעים לתצפיות שונות והימורים שונים לגבי המהפכה הזו. מרעיונות של סינגולריות (תנועה המדברת על מיזוג בין אדם ומכונה - א"ז) ועד לשחרור שדים מהבקבוק.
"ומכיוון שאלו דברים מספיק רחבים, בין מדע פופולרי לתרבות פופולרית, חשבתי 'בוא פשוט נשים את זה בחוץ'. אולי עוד חמש שנים נסתכל על זה ונגיד 'וואו מה חשבנו לעצמנו'. ניסיתי לשלב בין שיחות עם אנשים פרגמטים לאנשים שחושבים שעוד רגע אנחנו עושים upload לתודעה שלנו לענן וכסף ודתות יהפכו ללא רלוונטיות".
"אנשים לא הופכים להיות מובטלים בגלל כלים"
אם מאזינים לשיחות אפשר לשמוע באמת מגוון דעות, אבל בבסיסן יש הסכמה רחבה בין הדוברים: זה לא קריפטו וזה לא מטאוורס. "זה אמיתי וזה גדול, ורוב המרואיינים Cautiously optimistic", מסביר מורגנשטרן על הקו המחבר של השיחות - הסכמה שאנחנו בנקודה היסטורית.
השיחות שערך מורגנשטרן היו בסגנון חופשי, אבל היו כמה שאלות שחזרו על עצמן שוב ושוב. האם אנחנו ניצבים בפני אוטופיה או דיסטופיה? אילו מקצועות בסכנה ואילו פחות? האם תשלח את הילדים שלך ללמוד תכנות לאור מהפכת ה-AI? הפניתי את השאלות האלו חזרה אליו.
איך באמת אתה רואה את שוק העבודה לאור מהפכת ה-AI?
"רק היום דיברו איתי על פתרון של פסיכולוג (מבוסס AI - א"ז), קצת כמו טוקספייס, רק בלי צוות אנושי אלא עם תוכנה ו-AI ו-90% שולי רווח. אם היית מציג לי רעיון כזה לפני שנתיים, לא הייתי מאמין, היום אני כבר לא כל כך בטוח. אבל זה לא אומר שכל הפסיכולוגים יהיו מובטלים. האמונה הרווחת שמישהו שהוא 10Xer לא צריך לחשוש".
במינוח הזה מורגנשטרן מכוון לאנשים מוכשרים במיוחד, שהתוצרים שלהם גבוהים פי עשרה מבעלי משרות דומות. "מישהו כזה ייקח את הכלים מהמדף ויהפוך למוביל בתחומו. אנחנו לא יודעים איפה יהיה 'דיסרפשן' למקצועות, אבל יש חשש למקצועות שהם רפטטיביים או תבניתיים. בן אדם שמזיז A ל-B צריך לחשוש, אבל גם הוא ימצא עבודה אחרת, ובסך הכל הפרודוקטיביות תגבר. תהיה השמדת ערך אבל יווצרו גם שווקים חדשים. בסוף AI זה כלי, ואנשים לא הופכים להיות מובטלים בגלל כלים".
היית שולח את הילד שלך ללמוד תכנות?
"בקשר לחינוך, אני מאמין גדול, ותמיד הייתי, בלימודים שיש להם בסיס רחב בתואר הראשון והתמקצעות אחר כך. זאת אומרת, לא הייתי שולח מישהו ללמוד מקצוע כתואר ראשון, עריכת דין או ראיית חשבון. אני מאמין גדול באיש הרנסנס או בלימודים כמו ביוון העתיקה: תלמד האבקות ופילוסופיה וגאומטריה אוקלידית. זה עוד יותר נכון לאור מה שקורה בעולם כעת.
"לגבי השאלה שלך, לא הייתי שולח ילד ללמוד תכנות אלא אם זה מה שהוא אוהב ומתכנת מגיל צעיר אז ברור שלא הייתי עומד בדרכו. יתכן שנכון יותר ללמוד מתמטיקה ופיזיקה וסטטיסטיקה והנדסה, משהו רחב. אבל צריך לסייג שגם תואר במדעי המחשב הוא תואר רחב, אבל נגיד לא הייתי שולח אף אחד עכשיו לבוטקאמפ תכנות - זו הצעת ערך מפסידה".
"זה זמן טוב ליזמים, ל-VC וגם למדינות. זה יכול להיות רגע חשוב גם למדינת ישראל. יש עכשיו חלוקה מחדש של הקלפים, וכל אחד יכול למצוא את עצמו בצד אחד של הגדר. בעבר, גלים טכנולוגים כמו הנטוורק או הסטורג' התלבשו לישראל כמו 'וולה' על הרגל, אבל את ה-Web2 פיספסנו"
האיומים, הפוטנציאלים ואף אלו שמתחילים להתממש, מבינה מלאכותית אמנם נוגעים בהרבה תחומים, מסייבר, ועד שינוי רדיקלי ומהיר בשוק העבודה. אבל מעל הכל מרחפת איזו שהיא נבואת זעם של בינה מלאכותית כללית (AGI) שתנסה להתעלות עלינו ואף להשמיד אותנו - איום שבוטא לא פעם ביצירות מדע בדיוני.
בין תרחישי יום הדין לגאולה באמצעות בינה מלאכותית, בציר בין אוטופיה ודיסטופיה, איפה אתה נמצא?
"היו כמה דוברים שאמרו שאנחנו מאחרים עם הרגולציה וההגבלות של הדבר הזה ו'לך תדע מה מישהו בונה היום בגראז' שלו'. אני חושש מאוד אבל לא מהתסריט הזה של יום הדין, בינה מלאכותית כללית שתתחיל להילחם בנו, כמו בסרטי הטרמינייטור (שליחות קטלנית). יש מרואיינים שדיברו על סוכנים עצמאיים של בינה מלאכותית שמישהו ייתן להם פונקציית מטרה לשכפל את עצמם ולשרוד באינטרנט. מה שמפחיד אותי שהטכנולוגיה הזו לא הולכת להתחלק באופן שוויוני בכדור הארץ".
"יש ב-AI משהו מוזר ושונה ביחס לגלים הקודמים: זו מהפכה שהיא נגישה לאנשים רגילים, לא יוזרים כבדים של טכנולוגיה. אנחנו מקבלים עכשיו הצצה לעתיד ויכולים להחליט אם אנחנו רוצים להיות אוריינים בעולם הזה או לא"
מורגנשטרן מדבר על פער מעמדי שיכול להיווצר בין אלו שידעו לאמץ את ה-AI ואלו שלא - מדינות שיהיו בחזית ומדינות שישארו מאחור. "צריך גם לחשוב מה הבינה המלאכותית עושה לשדה הקרב העתידי, לסוגיית של פרטיות ברשת, ואני לא חושב שהרגולטורים מצוידים בידע מספיק למהפכה הזו. מה שאותי מטריד זה הקצבים: אנחנו יודעים להתמודד עם מהפכות בקבועי זמן ארוכים כמו מנועי הקיטור או מהפכת האנרגיה, אבל אלו דברים שקרו שנים ופה זה קורה כל כך מהר, אני לא זוכר משהו שקרה כל כך מהר, ואני לא יודע אם המקצבים שלנו מותאמים עם הדבר הזה".
"אני לא חושב שישראל מובילה במחקר העולמי"
שאלה שמטרידה שחקנים רבים באקוסיסטם החדשנות המקומי היא איזה מקום יכולה ישראל לתפוס במהפכת ה-AI. חלק מהם סבורים שישראל כבר פספסה את הרכבת. אחרים חושבים שמוקדם להכריע. מורגנשטרן עצמו רואה את הרגע הנוכחי בעיקר כהזדמנות.
"זה זמן טוב ליזמים, ל-VC וגם למדינות", הוא אומר. "זה יכול להיות רגע חשוב גם למדינת ישראל. יש עכשיו חלוקה מחדש של הקלפים, וכל אחד יכול למצוא את עצמו בצד אחד של הגדר. בעבר, גלים טכנולוגים כמו הנטוורק או הסטורג' התלבשו לישראל כמו 'וולה' על הרגל, אבל את ה-Web2 פיספסנו, ולא צמחה כאן uber או airbnb ישראלית".
מורגנשטרן מקווה שאת מהפכת ה-AI ישראל לא תחמיץ: "לא מלמדים Design ופרודקט ב-8200, לא הרכשת לקוחות ו-funnel, כך שנקודת הפתיחה שלנו פחות טובה", הוא אומר. מורגנשטרן מדבר על כך שאנחנו נמצאים בנקודה בזמן שבה מצד אחת נוצרות הזדמנויות גדולות, אך מהצד השני השמדת ערך ענקית בתעשיות מסורתיות, וכדאי שישראל תעמוד בצד החיובי של המאזן הזה.
מה אתה חושב שהמדינה צריכה לעשות?
"אני חושב שהגישה צריכה להיות לשאול את עצמנו איך תיראה שרשרת הערך המתהווה ואיפה האזורים החשובים בה, ואני לא חושב שמישהו במדינה נמצא ברזולוציה הזו. אבל אם אני מחזיר אותך אחורה בזמן ואומר לך מהפכת הענן הולכת לקרות - והפונקציה שלך למקסם את התועלת - מה כדאי לעשות? לבנות דאטה סנטרטס? להמציא GPU? אני לא יודע, אבל זו צריכה להיות החשיבה.
"לגבי ה-AI, אני לא חושב שאנחנו מובילים במחקר עולמי, אבל בכל מחקר חשוב יש איזה ישראלי שיושב בברקלי או בקרנגי מלון וזה מאוד חבל. אז אם הייתה לי יכולת לנווט, הייתי אומר למדינה: 'אל תתערבי בצד המסחרי, בכלל, להפך, להוריד כמה שיותר חסמים'. אבל בכל מה שקשור ללימודי STEM בתיכון, לקדם, או לתמוך במלגות שיכולות להחזיר חוקרים לכאן. זאת אומרת, לגבי השקעות השוק יסדר את עצמו, יש מספיק תמריצים, אבל בכל הקשור למחקר וחינוך יש מה לעשות".
הדברים צריכים להתחיל מוקדם, סובר מורגנשטרן: "יש ב-AI משהו מוזר ושונה ביחס לגלים הקודמים: זו מהפכה שהיא נגישה לאנשים רגילים, לא יוזרים כבדים של טכנולוגיה. הבת שלי עושה עבודות בתנ"ך עם מידג'רני. זה תפקיד שהמדינה יכולה לשחק - שכל ילד יידע מה זה בארד ומידג'רני כמו שהוא יודע מה זה מחוגה ומד זווית - שילד ידע לג'נרט אימג' - זה יעשה Unlock מטורף ליצירתיות. אנחנו מקבלים עכשיו הצצה לעתיד ויכולים להחליט אם אנחנו רוצים להיות אוריינים בעולם הזה או לא. זה כמו שאני אראה לך מחשב ואתה תגיד - 'נה, יש לי פנקס זה מספיק טוב'".
"אולי צריך סוג חדש של Firewall?"
בצד של ההייטק, יזמות והשקעות, אפשר בגדול לחלק את הפתרונות לשתי משפחות: הראשונה היא שכבת התשתית של AI, החל ממודלים של שפה (LLM) ועד פתרונות סייבר שיאפשרו שכל הדבר הזה יקרה בבטחה. באחת השיחות של מורגנשטרן הסוג הזה של הפתרונות כונה "מעדרים", בהשאלה מעידן הבהלה לזהב. המשפחה השנייה הם פתרונות אפליקטיביים, מבוססי AI.
איפה כמשקיע אתה רואה הזדמנויות השקעה לאור מהפכת ה-AI?
"אנחנו רואים הרבה דברים ועשינו גם לא מעט השקעות. אנחנו מסתכלים על מה הצרכים של תאגידים בעולם ה-AI - למשל איך לגרום לבוט של יונייטד איירלנס לא להמליץ על דלתא; איך למנוע דליפת מידע בעידן ה-ChatGPT; אנשים שמים תוסף AI בתוך האימייל הארגוני - איך מוודאים שלא נגנב מידע פרטי של לקוחות? או שמפתח עושה שימוש ב-AI והקוד שלו לא מגיע למתחרה? זה קצת כמו שנוצרה בעיה של BYOD רק ב-AI".
בכך מכוון מורגנשטרן לאתגר ה-Bring Your Own Device בראשית ימי הסמארטפונים, שעובדים רצו להמשיך להשתמש באייפונים שלה, תוך ערבוב של סביבת עבודה וסביבה פרטית, וארגונים לא ידעו איך להתמודד עם ה"מחשב" החדש שנכנס להם לרשת.
"תהיה בועת מוצרים. כל מה שהדור השני שלו היה בענן, הדור השלישי שלו יהיה AI Driven SaaS. בפסיכותרפיה ראינו כמה צוותים מעניינים, בלימודי שפה יש כמה חברות מעניינות"
"הארגון יכול להוריד הוראה שאסור להשתמש בבארד ו-ChatGPT, אבל אנחנו יודעים שזה לא עובד. יש ביקוש מצד אנשים והם יריצו את זה, ועכשיו צריך לנהל בצורה טובה. אז אולי צריך סוג חדש של Firewall? האם פאלו אלטו נטוורקס בנויה לבנות פתרון כזה יותר מהר מחברה צעירה? לא חושב, זה משטח תקיפה חדש לחלוטין ויבואו חבר'ה חכמים שיבנו פתרונות כאלו מה-Ground up. נוצרה 'ערמת' צרכים חדשה בארגון לאור מהפכת ה-AI וטובי המוחות שלנו על זה".
בצד האפליקטיבי, הבעיה של המוצרים היא התחרות - כולם נגישים לאותם המודלים. "תהיה בועת מוצרים", טוען מורגנשטרן, "כל מה שהדור השני שלו היה בענן, הדור השלישי שלו יהיה AI Driven SaaS. בפסיכותרפיה ראינו כמה צוותים מעניינים, בלימודי שפה יש כמה חברות מעניינות. יש דברים שעוזרים לארכיטקטים בתכנון; אפשר לדמיין למשל מוצר לניהול תזרים המזומנים ב-AI, אבל הוא צריך להבין למשל שארומה וארקפה זה אותו סוג של הוצאה.
"בשביל להצליח בשכבת האפליקציה צריך צוות שהוא אורגני ל-Domain עם תובנות מאוד ספציפיות על מה הלקוח צריך ועם גישה לדאטה ייחודי. עשינו מעט השקעות בשכבת האפליקציה וכולן עונות על הקריטריונים האלו. האם זה חפיר מספיק עמוק? נראה. האתגר עם AI הוא שיש יתרון למי שיש לו distribution - אדובי, אלמנטור ו-Wix פשוט יטמיעו פתרונות AI במוצרים שלהן והן נורא מהירות. איפה ההשקעה יותר אטרקטיבית? במקומות שהמתחרה שלך הוא חברת לוגיסטיקה עם מערכות בנות 20 שנה - שם אני מרגיש יותר נוח עם ההימור".