השנתיים האחרונות היו הטובות ביותר שעברו על ההייטק הישראלי. היקפי הגיוסים עלו מרבעון לרבעון ומספר היוניקורנים הוכפל, שולש ואז רובע. ועם זאת, מי שקורא היום את רשימת ההקלות לענף שאושרה בוועדת השרים לחקיקה עלול לטעות ולחשוב שההייטק הישראלי מקושש על הפתחים.
קומץ תקנות והטבות מס אישרה הוועדה, מדחיית תשלום רווח הון על מכירת חברה ועד לפטור ממס על הלוואה למוסד זר, אבל זו שעוררה הכי הרבה עניין וכנראה ביקורת היא התיקון לחוק האנג'לים. הטבה זו מקנה זיכוי ממס למשקיעים פרטיים אשר מבצעים השקעות בחברות סטארט אפ בגובה של 25% מסכום ההשקעה. נשים בצד את המרמור - המוצדק ברובו - על כך שהמדינה מעניקה הטבות מס לאלפיון העליון, שהרי מי שיכול לשלוף מחשבון הבנק כמה עשרות ומאות אלפי דולרים למימון רעיון הוא כנראה לא בן מעמד הביניים; השאלה שחייבת להישאל היא האם בחודש אפריל של 2022 יש בהטבה הזו היגיון.
נחזור מעט אחורה - חוק האנג'לים נכנס לתוקף במסגרת הוראת שעה בשנת 2011, קיבל הארכה בשנת 2016 ופג תוקף בשנת 2019 וכבר אז החל המרוץ לחדשו. בשנים 2011, 2016 וגם ב-2019 היה הרבה היגיון בחוק הזה. הקמת סטארט אפ ב-2011 הייתה אירוע מורכב יותר, מציאת הון ראשוני הייתה מסע מפרך, קרנות הון סיכון ישראליות היו בודדות ויזמים היו צריכים לשכנע ולהוכיח ולהמתין להון שיגיע. ב-2016 גיוס הון ראשוני כבר הייתה קלה יותר אבל כשהתקנה פגה בשנת 2019 זה היה אחרי ירידה מתונה אך עקבית בגיוסי סיד ופרה סיד.
לא לחכות ליום סגריר
לפי נתונים של IVC מינואר האחרון, בשנים 2016 ו-2017 נרשמה ירידה במספר סבבי הפרה-סיד (אם כי לא בסיד), ב-2018 היה שיפור בהסבבי הפרה-סיד אבל קיפאון במספר סבבי הסיד וב-2019 עלייה בסיד וירידה בפרה-סיד. הנתונים הללו שיקפו מגמה גלובלית של ירידה בהשקעות בשלבים מוקדמים ומשקיעים שהעדיפו להזרים את ההון לסבבים מאוחרים יותר, בהם ההימור קטן יותר וההצלחה בטוחה יותר.
אבל אז ישראל נכנסה לסבב של מערכות בחירות חוזרות ונשנות וקורונה וחוק האנג'לים שהיה אמור להיטמע בחוק ההסדרים נפלט ממנו והנה אנחנו היום, סוף רבעון ראשון של 2022, מאשרים תקנה שהמתינה על שולחן הכנסת מעל לשנתיים.
נתוני 2021 מראים תמונת מצב אחרת של הסבבים המוקדמים: עם 91 סבבי פרה-סיד לעומת 86 ב-2020 ו-102 סבבי סיד לעומת 72, ובנוסף הסכום החציוני של סבב סיד עמד ב-2021 על 4 מיליון דולר, כל אחד מהמספרים האלה מהווה שיא של שש שנים לפחות
נתוני 2021 מראים תמונת מצב אחרת של הסבבים המוקדמים: עם 91 סבבי פרה-סיד לעומת 86 ב-2020 ו-102 סבבי סיד לעומת 72, ובנוסף הסכום החציוני של סבב סיד עמד ב-2021 על 4 מיליון דולר, כל אחד מהמספרים האלה מהווה שיא של שש שנים לפחות.
אבל אולי, יטענו מי שתמכו בחוק, מדובר בהטיית קורונה? פרץ אופטימיות של משקיעים שמוצפים בכסף זול. צריך להתכונן ליום סגריר, ובעיקר לעודד הקמת חברות חדשות על ימין ועל שמאל. הטענות האלה, אם הם אכן נשמעות, לא לוקחות בחשבון מגמות אחרות של השנתיים האחרונות ובוודאי שלא את השינויים שארעו מתחילת השנה.
השנתיים האחרונות לא הביאו לישראל רק כסף זול, הם הביאו לכאן גם קרנות ענק עם כיסים עמוקים. אלה דחפו את הקרנות הישראליות להשקעות מוקדמות יותר כדי להימנע מתחרות עם ענקיות כמו טייגר ואינסייט. לכך נוספה העובדה שכמה עשרות קרנות ישראליות חדשות קמו בשלוש השנים האחרונות ורובן משקיעות בחברות צעירות מאוד. התוצאה היא שמדד ההיצע והביקוש בשוק מוטה היום לטובת היזמים.
המחוקקים עדיין מסונוורים מההייטק
ההצטננות בשווקים הציבוריים הביאה מאז תחילת השנה גם את קרנות הענק להשקיע יותר ויותר בחברות צעירות. דווקא השלבים המאוחרים, הקרובים יותר להנפקה, מעוררים היום חשש אצל משקיעים והערכות השווי הגבוהות מצמצמות את התשואות האפשריות. נכון להיום, אם כך, גם הקרנות הישראליות וגם הזרות מעדיפות את ההשקעות המוקדמות, אפילו המוקדמות מאוד.
השנתיים האחרונות לא הביאו לישראל רק כסף זול, הם הביאו לכאן גם קרנות ענק עם כיסים עמוקים. אלה דחפו את הקרנות הישראליות להשקעות מוקדמות יותר. לכך נוספה העובדה שכמה עשרות קרנות ישראליות חדשות קמו בשלוש השנים האחרונות ורובן משקיעות בחברות צעירות מאוד. התוצאה היא שמדד ההיצע והביקוש בשוק מוטה היום לטובת היזמים
ולבסוף - בישראל יש היום הרבה - הרבה הרבה - יותר יזמים אחרי אקזיט אחד או שלושה שמשקיעים בחברות צעירות, חלקם עושים זאת בקצב מהיר יותר מזה של קרנות הון סיכון מקצועיות. המניעים שלהם הם כלכליים בחלקם, אבל לא רק והסכומים שהם שמים אינם עצומים, אבל הם חשובים כי הם יוצרים כאן תשתית של העברת ידע וניסיון ולא רק הון.
העברת התקנות היום לא באה על חשבון פעולות אחרות שהממשלה מנסה לקדם להגדלת כוח האדם בהייטק, למשל, אבל היא מעוררת חשש שהמחוקקים הישראלים מסונוורים מההייטק ומהצלחתו. הקורונה חשפה את התלות של המשק הישראלי בסקטור הזה וכבר נאמר - באהדה או בהקנטה - שבישראל קמה ממשלת ההייטק הראשונה. אולי זה הזמן להזכיר לממשלה שגם אם נגיע תוך כמה שנים ל-15% מועסקים בהייטק, זה עדיין משאיר 85% שלא. אולי אפשר גם להפנות אותם לתקנות החדשות שמקדמים באיחוד האירופי או אל רפורמת המס בארה"ב. ההיסטוריה הקצרה של חברות הטכנולוגיה מספקות לנו כמה לקחים ברורים: אחד מהם הוא שהטבות מס למיליונרים רק הופכות אותם למיליארדרים, ולא מיטיבות עם התעשייה או עם הציבור הרחב.