צעירים בעבודה (צילום: Arlington Research @arlington_research, unsplash)
חברת הייטק (אילוסטרציה). בישראל קמות פחות ופחות חברות סטארט אפ | צילום: Arlington Research @arlington_research, unsplash

סימנים של התאוששות? חברת המחקר IVC ולאומיטק פרסמו היום את הדוח המלא שסוקר את הרבעון השני של השנה ואת המחצית הראשונה של שנת 2023. נתונים חלקיים מהדוח פורסמו כבר לפני שבועיים והצביעו על ירידה חדה בגיוסי ההון ברבעון השני, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

ברבעון השני נרשמה ירידה חדה של 62% בגיוסים מול הרבעון המקביל ב-2022. במחצית כולה הושקעו בשוק 3.7 מיליארד דולר - מה שמחזיר אותנו שנים אחורה - נתון נמוך מזה נרשם רק בחציון הראשון של 2019.

אבל זוהי תמונה חלקית: אם בוחנים את הגיוסים חודש בחודשו, לאורך כל החציון ניתן לראות התאוששות, ואף מרשימה. התחתית בגיוסים הייתה בינואר השנה - אז נכנסו לשוק 374 מיליון דולר, ואילו בחודש יוני שסגר את החציון נכנסו לשוק 887 מיליון דולר.

התחתית בינואר וגם מגמת ההתאוששות נמצאים בקורלציה עם העלייה במדד הנאסד"ק. יש עוד נתונים שנרשמה בהם עלייה הדרגתית לאורך החציון כמו מספר ההשקעות של יותר מ-50 מיליון דולר, מספר ההשקעות של יותר מ-100 מיליון דולר, השקעות המשך ועוד.

כל חדשות ההייטק, כל יום, ישירות אצלכם במייל. הירשמו לניוזלטר שלנו כאן >>>

במקביל למגמה החיובית, הדו"ח מצביע על משבר בגיוסי הנבטה (Seed). הירידה במדד המרכזי הזה נמשכה לכל אורך 2023 וברבעון השני של השנה נרשמו פחות סבבי סיד מאשר ברבעון הראשון של השנה. סך הכל נרשמו 27 סבבי סיד בחציון, לעומת 143 סבבים בשנת 2022 כולה.

אם בוחנים את הגיוסים חודש בחודשו, לאורך כל החציון ניתן לראות התאוששות, ואף מרשימה. התחתית בגיוסים הייתה בינואר השנה אז נכנסו לשוק 374 מיליון דולר, ואילו בחודש יוני שסגר את החציון נכנסו לשוק 887 מיליון דולר

במקביל יש יציבות בסבבים המוקדמים יותר של Pre-seed, שהקצב שלהם דומה לזה של השנה הקודמת. ב-IVC מעריכים שקרנות ההון סיכון הפכו יותר פעילות גם בסבבי Pre-seed, למרות שאלו מסורתית סבבים שמאפיינים משקיעים פרטיים.

הדוח עוסק גם בחדי הקרן, שחזרו להיות נדירים. רק שניים חדשים כאלו "נולדו" במהלך החציון הראשון של השנה, מול 21 בחציון הראשון של 2022. "חדי הקרן הושפעו בצורה חזקה מהמשבר העולמי בחציון החולף", נכתב, "ויש ירידה גם במספר חדי הקרן החדשים וגם בגיוס הון לחדי קרן קיימים". חדי קרן קיימים גייסו במחצית הראשונה של השנה רק שישה סבבים, לעומת 30 בחציון הראשון של השנה הקודמת.

המצב החמיר גם בגזרת האקזיטים שהפכו לנדירים. במחצית הראשונה נרשמו 43 אירועים כאלו, מול 83 בחציון המקביל ומעבר לכך, האקזיטים של השנה קטנים יחסית. סכום האקזיטים המצרפי עמד על 2.3 מיליארד דולר - נתון נמוך מזה נרשם רק בחציון הראשון של 2017 - כך שחזרנו שש שנים אחורה מבחינת האקזיטים. לזה יש כמובן השפעות מאקרו על קופת המדינה וכיוצא בזה.

מחברי הדוח מתייחסים לכך שבישראל קמות פחות ופחות חברות סטארט אפ, ומדובר בנתון עקבי לאורך שנים, בלי קשר למשבר. למעשה שנת השיא הייתה 2014 בה קמו כמעט 1,400 חברות טק חדשות. אבל הירידה ממשיכה ובחדות: אם בשנת 2022 קמו כ-640 חברות סטארט אפ, השנה יקומו להערכת חברת המחקר 500-550 חברות הזנק בסך הכל.

הדוח עוסק גם ברמז נוסף לכך שהשוק מתקרר. אחת התעלומות הגדולות בשוק הטק כרגע היא האם קורים סבבי דאון ראונדס, היינו סבבי גיוס בשווי חברה יורד, ומתי הם יתחילו להיות שכיחים - ולכולם ברור שכך יהיה.

דו"ח IVC-לאומיטק מרמז שיש כאלה. הדבר עולה מהתאוששות בסבבי המשך (Follow-on), בהם קרנות תומכות בחברות הפורטפוליו שלהן. מספר העסקאות האלה עלה מ-295 ברבעון הראשון של השנה ל-381 עסקאות ברבעון השני של השנה. לא סביר שסכום השקעות ההמשך עלה באותו שיעור ולכן ב-IVC מעריכים בזהירות שבחלק מהמקרים החברות הסכימו לגייס לפי שווי יורד.