הפגנת הייטק ירושלים (צילום: מחאת ההייטקיסטים)
מחאת ההייטק. הענף מהותי לכלכלה המקומית יותר מאי פעם | צילום: מחאת ההייטקיסטים

האם הרע מכל מאחורינו? "דוח מצב ההייטק 2023", שמפרסמת היום רשות החדשנות, מנסה להשיב על השאלה הזאת והתשובה מורכבת.

הדוח מצביע על כך שאחד מכל שבעה שכירים עובד בהייטק (14%) ומועסק באחת מ-9,093 חברות טכנולוגיה שאחראיות על יותר מ-18% מהתמ"ג של ישראל. כשזה המצב, ההייטק הישראלי מהותי לכלכלה המקומית יותר מאי פעם.

המגמה החיובית שאפיינה את הענף בשנים האחרונות, נכתב בדוח, "התחלפה בירידה במדדים מרכזיים, כולל האטה בגיוסי הון של סטארט אפים ופיטורים בחברות הייטק, שהובילו לירידה במספר המועסקים בענף".

ברבעון הראשון של 2023, לראשונה מאז הקורונה, נצפתה ירידה במספר המועסקים בתחום ההייטק. בשלב הראשון החברות עצרו את הגיוסים ובשלב השני החלו לפטר עובדים.ברבעון הראשון של 2023 מספר המועסקים בענפי שירותי ההייטק ירד ב-2,250 ובחודש אפריל ירד בעוד כ-3,400 איש.

כמעט חצי מהיצוא, חמישית מהתוצר

חלק נרחב מהדוח מוקדש לתרומה של מגזר ההייטק לכלכלה הישראלית, וזו רק הולכת וגדלה. בעשור האחרון הפך ההייטק לענף עם התוצר הגדול והצומח ביותר במשק, האחראי לחלק הגדול ביותר בייצוא מישראל, עם הצמיחה המהירה ביותר במספר העובדות והעובדים בו ועם העלייה המהירה ביותר בקצב עליית השכר.

התוצר של ענף ההייטק צמח ביותר מפי שניים בתוך עשור. בשנת 2012 עמד תוצר ההייטק על 126 מיליארד שקל, ובתוך כעשור הוא עלה ל-290 מיליארד שקל ב-2022.

אם הצמיחה תימשך בקצב דומה, בתוך שנים ספורות יהווה ההייטק חמישית מהתוצר של מדינת ישראל. בשנת 2022 ההייטק היווה 18.1% מהתמ"ג של ישראל - נתון שממצב אותו כענף עם התוצר הגדול ביותר במשק. לשם השוואה, חלקו היחסי של ההייטק מהתמ"ג בישראל גדול כמעט פי שניים מאשר בארה"ב, המדינה שנמצאת אחרי ישראל בדירוג.

בנוסף, בשנת 2022, הענף היה אחראי ל-48.3% מסך הייצוא (71 מיליארד דולר). בעשור האחרון, ייצוא ההייטק גדל יותר מפי שניים. הצמיחה נבעה, כמעט כולה, מהגידול בשירותי תוכנה שצמחו פי 3.3 מאז 2012.

התוצר של ענף ההייטק צמח ביותר מפי שניים בתוך עשור. בשנת 2012 עמד תוצר ההייטק על 126 מיליארד שקל, ובתוך כעשור הוא עלה ל-290 מיליארד שקל

רוב הדוח עוסק בכך שמדינת ישראל תלויה יותר מאי פעם בהייטק, והכלכלה המקומית רגישה במיוחד לזעזועים בענף. ירידה בהשקעות גוררת ירידה במספר המועסקים, על רקע משבר עולמי ומקומי שמשתלבים זה בזה ומטילים ספקות לגבי היכולת של הענף להתאושש בעתיד הקרוב בקצב מהיר.

כותבי הדוח מציינים, למשל, שההשקעות בסטארט אפים בישראל ירדו ברבעון הראשון של השנה ביותר מ-70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ירידה חדה יותר ביחס למקומות אחרים שנבדקו. בנוסף, הם מפנים לנייר העמדה של הרשות, שיצא לפני כחודשיים ומזהיר מהתפצלות ההייטק הישראלי מהמגמה העולמית, שמציגה שיפור קל בחודשים האחרונים. 

אחרי עשור: ירידה במספר העובדים 

המשבר בהייטק משתקף בראש ובראשונה במספר המועסקים בענף. הדוח מציין כאמור ש-14% מהשכירים עובדים בהייטק, אולם הנתון הזה נובע מחישוב חדש, בהתאם להמלצות שפורסמו בדוח פרלמוטר בשנה שעברה. הנתון החדש כולל גם עובדים בתפקידי טכנולוגיה בחברות שאינן נחשבות לחברות הייטק.

העשור האחרון היה בסימן צמיחה וההייטק התבסס בו כענף הצומח ביותר במשק במונחי מועסקים ולאחד הגדולים שבהם.

בשנים 2012 ועד תחילת 2023 קצב הצמיחה השנתי הממוצע במספר המועסקים בענף ההייטק היה 6.3%, בהשוואה לקצב של 2.2% בשנה במספר המועסקים בכלל המשק. כלומר, ההייטק צמח בקצב מהיר פי שלושה בהשוואה למספר המועסקים במשק.

רוב הצמיחה במספר העובדים בהייטק בשנים האחרונות נבעה מצמיחה בתפקידי הליבה הטכנולוגיים.

בשנת 2014 מספר השכירים והשכירות בתפקידים טכנולוגיים היה כ-133 אלף, ובתפקידים שאינם טכנולוגיים 116 אלף. כלומר, כמעט על כל שכיר או שכירה בתפקיד טכנולוגי היה שכיר או שכירה בתפקיד שאינו טכנולוגי.

בשנת 2022 מספר העובדים בתפקידים טכנולוגיים עלה בכמעט פי שניים אולם מספר השכירים בתפקידים לא-טכנולוגיים עלה בכ-23% בלבד. יחס זה של מספר עובדים לא-טכנולוגיים לעובדים טכנולוגיים נקרא "מכפיל תעסוקתי" והוא הגבוה ביותר בחברות תוכנה בוגרות.

לעומת זאת, בסטארט אפים, חברות בנות פחות מעשר שנים שמעסיקות עד 80 עובדים ובעלות הכנסות נמוכות מ-20 מיליון שקל - מועסקים רק 0.32 עובדים לא-טכנולוגיים על כל עובד או עובדת בתפקיד טכנולוגי. כ-60% מהעובדים בענף מועסקים בחברות בעלות מכפיל תעסוקתי בינוני-נמוך.

כאמור, מתחילת השנה נצפה שינוי מגמה בגיוסי עובדים לחברות ההייטק בישראל, שמתבטא בפיטורי עובדים. עם תחילת 2023 העמיק המשבר בהייטק: נפתחו פחות משרות חדשות וגל הפיטורים הגובר הביא לכך שמספר המועסקים בענף התחיל להצטמצם.

ההייטק הוא גם הענף שמוביל את השכר במשק ופערי השכר בישראל ממשיכים להעמיק. ב-2022 השכר הממוצע בהייטק עמד על 28,385 שקל – פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (10,452 שקל). מאז שנת 2012 עלה שכר עובדי ועובדות ההייטק ב-9,465 שקל בהשוואה לעלייה של 2,290 שקל בשכר עובדים בשאר ענפי המשק.

פריון העבודה בהייטק (תוצר שעתי לעובד) עמד ב-2022 על 337 שקל לשעה - כמעט פי שניים מהתוצר לשעת עבודה בכלל המשק (178 שקל). רק ענפי השירותים הפיננסים והביטוח ושירות אספקת החשמל ומים ושירותי ביוב. הם בעלי פריון גבוה יותר.

ההייטק הוא עדיין ענף הומוגני מאוד, עם אוכלוסיות רבות שתקועות בתת ייצוג כבר שנים. הדוח מכיר בכך שלמרות המשאבים והמאמצים הרבים המושקעים בתחום הגיוון, ועל אף הצמיחה המואצת בתעסוקה, נשמרים הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות. בעשור האחרון, חלו תנודות מזעריות מבחינת הרכב האוכלוסייה בענף.

ההייטק ישראלי, הכסף זר

הדוח מציין כי 91% מהמו"פ בישראל מבוצע על ידי המגזר הפרטי - השיעור הגבוה ביותר במדינות ה-OECD. בהתאם, בישראל נרשם גם השיעור הנמוך ביותר של החלק של הממשלה במימון מו"פ מבין מדינות ה-OECD – רק 9% מההוצאה הלאומית למו"פ ממומנים על ידי הממשלה.

לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ-50% מהמו"פ שמבוצע במגזר הפרטי.

בנוסף, גם בקרב גורמי המימון שאחראים על השקעות בסטארט אפים ובראשם קרנות ההון סיכון, מקורו של רוב ההון בחו"ל. בפועל, משקל המשקיעים הזרים בהון סיכון הישראלי בשנים 2022-2021 הוא לפחות כ-75%-80%.

פריון העבודה בהייטק (תוצר שעתי לעובד) עמד ב-2022 על 337 שקל לשעה - כמעט פי שניים מהתוצר לשעת עבודה בכלל המשק (178 שקל). רק ענפי השירותים הפיננסים והביטוח ושירות אספקת החשמל ומים ושירותי ביוב הם בעלי פריון גבוה יותר

"השאלה אם מדובר בבאג או בפיצ'ר", אומר ל-tech12 מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין, "מצד אחד ההייטק הישראלי מאוד אטרקטיבי למשקיעים מבחוץ. מצד שני, בניגוד למציאות שלפני עשור שבה ההייטק נחלק בין עמק הסיליקון לישראל, היום יש עוד האבים טכנולוגיים בעולם. מרבית הכלכלות המפותחות הבינו שזה המפתח לכלכלת העתיד ולמדו את הנס הישראלי ושכפלו אותו.

"באירופה ובאסיה כולם נמצאים בתחרות על הון סיכון שזורם בקלות ממקום למקום. הם מתחרים גם על יזמים שהרבה יותר סלקטיביים בהחלטה איפה לפתוח את המיזם הבא שלהם. ואפילו על כוח עבודה - מיומנויות טכנולוגיות מקנות היום די בקלות ויזת עבודה לכל מקום".

לדברי בין, "חשוב שנבין שאנחנו בתחרות ונשמור על מובילות. מה גם שבתקופות של האטה למשקיעים יש 'home bias' (נטייה להעדיף השקעות קרובות גיאוגרפית, ה"ר) וגם חוסר הוודאות הפוליטית בישראל עלול להשפיע על קבלת החלטות".

דרור בין מנכל רשות החדשנות  (צילום: חנה טייב, יחצ)
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. "להסיר את אי הוודאות מוקדם ככל שאפשר" | צילום: חנה טייב, יחצ

 

שגיא דגן, סמנכ"ל הרשות, מוסיף: "כבר הרבה שנים אומרים שצריך להגדיל את המשקל של ההון המקומי ודיברנו מזמן על זה שבתקופות של תנודות גאו-פוליטיות העובדה שההון המקומי נמוך עלולה להיות לרועץ. מזה נולדו בין היתר מסלול 43 (עידוד מוסדיים להשקעה בהייטק, ה"ר) וזה באמת יצר שינוי.

"היום למוסדיים יש יכולת יותר משמעותית להיות משקיעי צמיחה מקומיים. בנינו תשתית שיכולה להזיז את המחט עוד. צריך לזכור שגם בטקסס רוב ההשקעות בטכנולוגיה מגיעות מסטייט אחר. זה תהליך ארוך ולא משהו שקורה בשנים בודדות".

"חשוב שנבין שאנחנו בתחרות"

בין: "מצאנו גם שחלק גדול מהקרנות בישראל מתמחות בעולם התוכנה - פינטק, סייבר וכו'. אנחנו פועלים בשנים האחרונות להגדלת תחומי ההייטק ואין מספיק קרנות שיכולות להשקיע באזורים חדשים. אנחנו חושבים גם על דרכים לפתור את הבעיה הזו, למשל איך לתמרץ קרנות לעשות שיפט לאזורים האלה".

אני הופכת את השאלה ברשותכם ושואלת האם זה הזמן לעודד מוסדיים להשקיע בהייטק? בתקופת משבר?

דגן: "צריך להבדיל בין השקעה של מוסדיים בקרנות עצמן, שנועדה לפתור להם את הבעיה של השקעה בחברות צעירות שהם לא יודעים לעשות, ובין השקעה ישירה בחברות בשלבים מאוחרים. את האחרון המוסדיים יודעים לעשות היום וזה לא מאוד שונה מהשקעה בחברה ציבורית.

"בעולם של השקעה בקרנות יש השקעה לא קטנה אבל צריך לוודא שאנחנו לא מייצרים להן מגבלות רגולטוריות. לגבי השקעה ישירה בחברות צמיחה, יש היום דווקא הזדמנות כי לקרנות שישקיעו בשפל יש סיכוי טוב יותר לתשואות גבוהות. לצד זה, הירידה הגלובלית במשקיעי צמיחה עשויה לייצר למקומיים יותר הזדמנויות".

בין: "היסטורית תקופת האטה היא זמן טוב להיכנס כמשקיע ולהקים חברות כי יש הרבה הזדמנויות. זו גם תקופה של אתגרים גדולים ושינוי טכנולוגי".

המקום השלישי בעולם

ההשקעות בסטארט אפים ישראלים צמחו מ-2013 ועד תחילת 2023 פי יותר מחמישה, ובסך הכול גויסו במהלך שנים אלה כ-95 מיליארד דולר. נתון זה ממקם את האב החדשנות הישראלי במקום השישי בעולם במונחי גיוס הון לסטארט אפים בתקופה שנבדקה.

החל מהמחצית השנייה של 2022 החלה ירידה בהיקף ההשקעות בישראל. בסך הכול, בשנת 2022 הצטמקו ההשקעות בסטארט אפים בישראל כמעט במחצית (45%), בהשוואה לשנה שקדמה לה והסתכמו ב-15.9 מיליארד דולר.

עיקר הירידה בגיוסי ההון בשנת 2022 נבע מירידה בגיוסים גדולים - של מעל ל-50 מיליון דולר - שנועדו לתמוך בהמשך הצמיחה של סטארט אפים בוגרים בישראל. לפי נתונים ראשוניים נראה כי ב-2023 נמשכת מגמת הירידה בהשקעות.

איך הנתונים האלה משפיעים על הכלכלה הישראלית?

דגן: "ההייטק בישראל הוא 18% מהתוצר, כשהבאים אחרינו בעולם זה ארה"ב עם 9% בלבד. אין עוד מדינה כזו, אנחנו מחוץ לסקאלה והמודל שלנו הוא שמעל ל-90% מהכסף מגיע ממקורות פרטיים כי ככה בחרנו לבנות את ההייטק הישראלי לפני 40-30 שנה.

"השילוב של שלושת הדברים האלה - הון מחו"ל, שאחראי לצמיחה של הייטק, שאחראי לצמיחה של המשק הישראלי - זה מה שיש, זו הכלה והחתן הוא הכלכלה הישראלית. לכן כל תנודה בהשקעות העולמיות בישראל תייצר תנודה מאוד גדולה בצמיחה של הכלכלה הישראלית".

"מספר מדדים מטרידים"

חלק מרכזי בדוח מופנה לאזהרות מפני ההשפעה של קידום ההפיכה המשפטית על האקוסיסטם המקומי. "בעת הזו עוד מוקדם לקבוע שסוגיות פנים ישראליות הן אלו שמובילות להבדלים בין תוצאות ענף ההייטק הישראלי לאלו שנצפו בהאבים נוספים של חדשנות בעולם", נכתב בדוח, "אולם, ללא תלות במקור הפער, ישנם מספר מדדים מטרידים המצביעים על פערים בין המצב בישראל לבין האבים אחרים בחודשים האחרונים".

כותבי הדוח מפנים לנייר העמדה החריף שפרסמה רשות החדשנות באפריל וחוזרים על אותן אזהרות: "המשבר העולמי ואי הוודאות המקומית מעוררים דאגה בנוגע לתעשיית החדשנות הישראלית ולהמשך מיצובה כמובילה עולמית" וגם "כעת השאלה המרכזית המרחפת מעל הענף היא האם הוא יעקוב אחרי סימני ההתאוששות שכבר מתגלים בארצות הברית, או שיש סיבה לדאגה ממשבר עמוק ומתמשך בעל סממנים ייחודיים לישראל".

אתם מקדישים תשומת לב נרחבת להשלכות של החלטות הממשלה על הענף ומצד שני מספקים שורה של המלצות לגבי תמריצים, רגולציה וזיהוי תחומים עתידיים, סליחה על השאלה, אבל אתם לא מרגישים שאתם מסדרים כסאות על הטיטאניק?

בין: "הנבואה, כמו שאת יודעת, ניתנה לשוטים. כפי שאמרנו כמה פעמים, משקיעים לא אוהבים אי ודאות ומבחינתו הכי חשוב להסיר את אי הוודאות מוקדם ככל שאפשר. מצד שני, ההייטק הישראלי שוקק עם יזמים, חוקרות וכל המרכיבים הדרושים להמשך ההצלחה.

"מהרבה שיחות שלנו עם גופי השקעה ורשויות מקבילות לנו בחו"ל אנחנו יודעים שכולם מסתכלים בהערצה על מה שקורה כאן. אין לדעת מה העתיד צופה לנו, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להמשיך לעשות מה שאפשר כדי שהאקוסיסטם ימשיך להתפתח ומה שמחוץ למגרש שלנו לא תלוי בנו".

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר בהתייחסות לדוח: "למעלה משנה ניכרת האטה בשווקים הבינלאומיים ובתוכם בהייטק. תפקידנו כממשלה הוא להבטיח שמנוע הצמיחה העיקרי של ישראל בשני העשורים האחרונים ימשיך לנוע קדימה, להתעצם ולהמשיך להוביל ולעורר פליאה בכל העולם. אנחנו בעיצומו של הליך החקיקה, לקראת השלמתו, של החוק לעידוד השקעות הון בוועדת הכספים של הכנסת.

"בשבועות הקרובים נפרסם הודעה על החלטות נוספות שיתמכו בחדשנות הישראלית. אני קורא למשקיעים מכל העולם להמשיך ולהשקיע בהייטק הישראלי, במדע ובטכנולוגיה".