השקעה (אילוסטרציה: BoVLD, shutterstock)
אופציות. העובדים פחות מאוהבים באופציות שלהם השנה מאשר בשנה שעברה | אילוסטרציה: BoVLD, shutterstock

האוויר החם שיוצא בחודשים האחרונים מבלון ההייטק מותיר אחריו יותר ממאות עובדים מפוטרים. האופציות שמחזיקים העובדים איבדו מערכן והתכווצו לשווי שקרוב לאפס, אם מדובר באופציות של עובדים שפוטרו, אופציות של עובדים שההנפקה מתרחקת מהם עד למועד לא ידוע אי שם ב-2024 או אופציות שנמצאות מחוץ לכסף - כלומר שוות פחות ממחיר המימוש שלהן.

מצד אחד, אף חברה לא מתחייבת בפני העובדים שלה, שיום אחד האופציות שהיא מעניקה להם יאפשרו להם לצאת לפנסיה מוקדמת. ומצד שני, האופציות הן מרכיב משמעותי מאוד בשכר וישנה ציפייה לגיטימית שהן יהיו שוות הרבה כסף יום אחד. מתחילת השנה עברו עובדי הייטק רבים ממצב תודעתי של תחושת עושר ורווחה על הנייר, למציאות של – הנייר לא שווה כל כך הרבה כסף.

אחרי פיטורים מחברה עולה השאלה מה לעשות עם האופציות. מה האופציות של העובדים שרוצים בכל זאת לפגוש את הכסף שלהם? צריך להבחין בין עובדים שפוטרו לעובדים שמועסקים בחברה.

למפוטרים אין אפשרות להנזיל את האופציות שלהם, כלומר למכור אותן תמורת כסף. יתרה מכך, הם צריכים להחליט תוך תקופה קצרה, בדרך כלל עד 90 ימים מה הם רוצים לעשות עם האופציות שלהם – לממש אותן או לוותר עליהן.

האפשרות הראשונה פשוטה ומשמעותה ויתור על הזכות להיות בעל מניות בחברה. האפשרות השניה היא לממש את האופציות, ומשמעותה, לגייס כסף כדי לשלם את מחיר המימוש של האופציות, ואחרי המימוש העובד הופך להיות בעל מניות בחברה. אגב, המקרים של עובד שעזב מרצון ועובד שפוטר זהים.

עדי צנטנר, אקוויטיבי: "צריכים תמיד לזכור שאופציות ואחזקה של מניות זה משחק לטווח ארוך, שלא בטוח מתי ואם בכלל הוא יתן את הפירות שלו. זה נכון שצריך לנתח את הדברים לפי תנאי השוק הנוכחיים אבל ההסתכלות צריכה להיות לטווח הארוך"

"צריכים תמיד לזכור שאופציות ואחזקה של מניות זה משחק לטווח ארוך, שלא בטוח מתי ואם בכלל הוא יתן את הפירות שלו. זה נכון שצריך לנתח את הדברים לפי תנאי השוק הנוכחיים אבל ההסתכלות צריכה להיות לטווח הארוך. נכון שלעובדים בחברות פרטיות יש חלום להנפקה או אקזיט מטורף, אבל זה יכול לקחת כמה שנים", מסבירה עדי צנטנר, יועצת משפטית בחברת אקוויטיבי. "בגלל שבשנתיים האחרונות היו הרבה חברות שהנפיקו או נמכרו וחלקן אולי מוקדם מדי ממה שהיה קורה באופן רגיל, עובדים התרגלו לראות חברה מספיק גדולה או מספיק טובה מונפקת ולחשוב שהרבה חברות ינפיקו בעתיד הנראה לעין. בשוק הרגיל זה לא ככה".

עדי צנטנר, יועצת משפטית אקוויטיבי (צילום:  אלה זיו, יחצ)
עדי צנטנר: "עובדים התרגלו לראות חברה מספיק גדולה מונפקת ולחשוב שהרבה חברות ינפיקו בעתיד הנראה לעין" | צילום: אלה זיו, יחצ

עובד שפוטר, נדרש למעשה להיכנס לנעליים של משקיע ולהחליט אם הוא מאמין בחברה ורואה בה השקעה טובה לטווח הארוך, שהמוצר טוב, שיש מודל עסקי חזק והיא צפויה לצלוח את המשבר הנוכחי בה ואם זה המצב הוא צריך לדאוג לא לאבד את הנכס של האופציות.

"האופציות ניתנות בחינם אבל יש להן מחיר מימוש, כלומר מחיר שבו מממשים את האופציה ומקבלים בתמורה מניה בחברה. אם מחיר המימוש נמוך ההחלטה עשויה להיות פשוטה, אבל אם המחיר גבוה זו החלטה מורכבת", מסבירה צנטנר, "סכום המימוש יכול להיות 20 אלף דולר או 100 אלף ועובד, שוב בנעליים של משקיע, צריך לחשוב אם עדיף לו להשקיע את הסכום הזה בחברה בה הוא עבד או בכל חברה נסחרת אחרת. אגב, אפשר גם לפזר את הסיכון ולממש רק חלק מהאופציות".

צנטנר מוסיפה כמה דגשים חשובים לעובדים שפוטרו: דבר ראשון, לבדוק כמה זמן אחרי הפיטורים אפשר לקבל את ההחלטה, כאשר ברוב המקרים מדובר בשלושה חודשים אבל ישנן גם תקופות קצרות יותר. שנית, לבקש ממחלקת HR או המחלקה המשפטית את פירוט כל האופציות, כמה מהן בשלות (עברו את תקופת הווסטינג) וניתנות למימוש. בנוסף, לבדוק את מחיר המימוש בכל הענקת אופציות, שכן עובדים לפעמים מקבלים אופציות במחיר מימוש אחד עם כניסתם לעבודה וחבילה נוספת במחיר מימוש אחר אחרי תקופת מסוימת. במקרה כזה, מן הסתם כדאי לממש קודם את האופציות הזולות. שלישית, לוודא שמעבירים לחברה את סכום המימוש הנכון ולפני מועד פקיעת האופציות.

הכסף יגיע, אם בכלל - אחר כך

זה הזמן לציין שמימוש האופציות לא מכניס כסף לחשבון האישי של העובד, הוא רק הופך להיות בעל מניות בחברה. את הכסף הוא יראה ביום מן הימים, אם וכאשר יהיה אירוע נזילות כמו מכירה או הנפקה של החברה ובמקרה קצת יותר נישתי, כשיש חלוקת דיבידנד. למעשה ביום המימוש של האופציות הוא רק מוציא כסף מכיסו לטובת השקעה עתידית - כשם שהיה יכול לרכוש מניות של כל חברה נסחרת אחרת, אבל לעיתים בהשקעה פחות או אטרקטיבית.

נציין שגם הפתרון הפיננסי שמספקת חברת אקוויטיבי לא מקדם אותו לקראת פגישה עם הכסף, אלא מסייע לו למצוא מימון לממש את המניות. "לאקוויטיבי יש משקיעים שמשקיעים את הכסף שמאפשר לעובד לממש את האופציות למניות, והוא מתחייב שביום שבו החברה מונפקת או נמכרת, הוא מוכר את המניות שלו בחברה, מקבל את הכסף בגינן, וקודם כל מחזיר את סכום ההשקעה למשקיעים ואת הרווח מעל ההחזר הוא חולק עם המשקיע. אין מודל חלוקה קבוע, כל עובד מקבל הצעה אישית ופרטנית בהתאם לחברה, לשלב שהחברה נמצאת בו, עלות מימוש האופציות וכו'", מסבירה צנטנר.

על שאלת מיליון הדולר – האם כדאי או לא לממש האופציות קשה לענות, אבל אפשר לראות שהעובדים פחות מאוהבים באופציות שלהם השנה מאשר בשנה שעברה. לפי נתונים של חברת אלטשר, אחת משלוש חברות הנאמנות, שמחזיקות ביחד בנאמנות את האופציות של רוב העובדים במשק, ב-2021 העובדים מימשו כ-10% מהאופציות שלהם בעת העזיבה לעומת 2022 – בה מומשו עד אוגוסט רק כ-4% מהאופציות. מדובר בסטטיסטיקה מקיפה, שכוללת 3000 סטארט אפים וכ-500 חברות ציבוריות.

 

רונן סולומון, מנכ"ל ומייסד Altshare   (צילום: דניאל ישראלי, יחצ)
רונן סולומון: "משקיעים פחות מאמינים בשווים הגבוהים ופחות מאמינים ביכולת של החברות להגיע לאקזיט גבוה" | צילום: דניאל ישראלי, יחצ

שינוי האקלים השנה ניכר – עד אוגוסט השנה עזבו או פוטרו עובדים שמחזיקים הרבה יותר אופציות (במספרים, לא בערך כספי) מאשר בכל 2021: כ-760.3 אלף אופציות לעומת כ-730 אלף אופציות. שיעורי המימוש קטנים וירדו ל-4% לעומת 10% בשנה שעברה ובמונחים של עלויות המימוש, קשה לדעת אם מדובר בירידה, שכן מדובר רק על שמונת החודשים הראשונים של השנה בלבד, אבל עד כה הממוצע החודשי מאוד דומה בין השנים, מימוש אופציות במחיר של כ-100 אלף שקל בחודש.

"הגיוני שיש ירידה במימושים בשנה, כי בשנה שעברה השווי רק עלה ועלה, וזה סוחף את העובדים לממש אופציות. מה שרואים השנה זו הבעת אי אמון בחברות, או ליתר דיוק הבעת אי אמון בשווי שלהן וזה די דומה למה שאנחנו רואים אצל המשקיעים. גם הם פחות משקיעים, פחות מאמינים בשווים הגבוהים ופחות מאמינים ביכולת של החברות להגיע לאקזיט גבוה", מסביר רונן סולומון, מנכ"ל ומייסד אלטשר.

רונן סולומון, אלטשר: "הגיוני שיש ירידה במימושים בשנה, כי בשנה שעברה השווי רק עלה ועלה, וזה סוחף את העובדים לממש אופציות. מה שרואים השנה זו הבעת אי אמון בשווי החברות וזה די דומה למה שאנחנו רואים אצל המשקיעים"

"כשעובדים מסיימים לעבוד בחברה הם שואלים את עצמם האם שווה להם להתאמץ ולגייס את הכסף כדי לממש את האופציות? האם יש סיכוי שיהיה פה אקזיט? ו"ב-2022 התשובה היא לא", ממשיך סולומון, "יש אי אמון בשווי החברות, אם מדובר בחברות פרטיות שהגיעו לשווי של 6-7 מיליארד דולר ואם זה 1-2 מיליארד דולר, העובדים ראו מה קרה לחברות האלה בשוק הציבורי והם מבינים שהשוויים אולי לא ריאלים".

האם מדובר בעובדים מפוטרים או כאלה שעזבו, שמשאירים כסף על הרצפה ומוותרים על הסיכוי להתעשר?
סולומון לא סובר כך. "תמיד היתה מחשבה שהעובדים טועים ומשאירים כסף מאחורי אבל אנחנו לא יודעים אם זו טעות או לא. רק ימים יגידו. אני מכיר מקרים של עובדים שמימשו את האופציות וזו היתה טעות ועובדים שלא מימשו וזו היתה טעות. בסופו דבר יש יותר אנשים שהפסידו כשהם מימשו את האופציות כי זה כמו כל השקעה בסטארט אפ ורוב ההשקעות לא מצליחות".

סולומון: "יש עובדים שאולי מעדיפים להשקיע את הכסף הפנוי שלהם בחברות אחרות, ויש גם עובדים שמסתכלים על האינפלציה, המחירים עולים המשכנתא מתייקרת והם מרגישים שזה לא הזמן להיכנס להשקעה בחברה שבה הם עבדו"

לדבריו, ישנן סיבות נוספות בגינן עובדים לא מממשים את האופציות, סיבה אובייקטיבית של עובדים בחברות נסחרות שהאופציות שלהם נמצאות מחוץ לכסף וגם נסיביות אישיות, "יש עובדים שאולי מעדיפים להשקיע את הכסף הפנוי שלהם בחברות אחרות, ויש גם עובדים שמסתכלים על האינפלציה, המחירים עולים המשכנתא מתייקרת והם מרגישים שזה לא הזמן להיכנס להשקעה בחברה שבה הם עבדו. אם מדובר בעובדים שפוטרו ולא עובדים אפילו חודש או חודשיים, אז מן הסתם יכולים להיות מקרים של לחץ ועובדים שמעדיפים לשמור את הכסף בעת הזו. יש הרבה סיבות, אבל לדעתי ההסבר הכי סביר הוא שהם לא יצליחו להרוויח בהשקעה כזו".