המשלחת הישראלית לוועידת האקלים במצרים (צילום: יחצ)
המשלחת הישראלית לוועידת האקלים במצרים | צילום: יחצ

כבר במהלך לימודי התואר בטכניון הספיק אוריאל קלר (Klar) להקים מיזם ללא כוונות רווח. כמהנדס סביבה הוא הגה ויזם את SmartAir, פתרון שנועד לסייע לחולי אסטמה לחזות התקפים. לאחר מכן עבד כמה שנים בחברה לטיפול במים וטיהור שפכים, אך בשנתיים האחרונות הוא עומד בראש PLANTech, מלכ"ר בתחום חדשנות, סביבה ואקלים. "חשבתי שזו הזדמנות טובה לעשות את המעבר ולכתוב מחדש את הסיפור של ההייטק הישראלי סביב סוגיית האקלים", הוא מסביר. כעת, בגיל 32, קלר מוביל את משלחת הסטארטאפים הישראלים לוועידת האקלים בשארם א-שייח.

מה זה פלנט-טק?
"ארגון ללא מטרות רווח שכל המטרה שלו להסיט את האנשים והמשאבים לכיוון האקלים, לקחת לשם את ההייטק הישראלי לא רק כי זה דבר חשוב לעבוד עליו, אלא כי זו ההזדמנות העסקית הגדולה ביותר שיש. אנחנו פועלים שנתיים, מפרסמים דוחות, מקדמים שיתופי פעולה, כולל עם חברות כמו מיקרוסופט ואמזון, עוסקים בחינוך והפצת ידע, חיבורים עסקיים, והכל במטרה לקדם את האקוסיסטם בישראל".

"כמו שאתה כותב קוד שעוזר לראות עוד פרסומות, אתה יכול לכתוב קוד שעוזר להציל דבורים, או לספק תחזית מזג אוויר מדויקת לעולם השלישי ועדיין ליהנות ממשכורת טובה ומתנאים מעולים"

תחום הקליימט-טק בישראל עדיין נחשב קטן. אמנם יש בו מעל ל-700 חברות, אבל רובן צעירות, וגם מספר סיפורי ההצלחה מועט. קלר אופטימי: "האקלים טק הפך להיות התחום הכי חם בהייטק, אתה רואה את היזמים הכי חזקים מקימים חברות בתחום, רואה משקיעים שהתעסקו בענן וסייבר משקיעים בקליימט. כל שבוע אני מקבל כמה טלפונים ממשקיעים שרוצים ללמוד ולהיכנס לתחום".

מי למשל?
"הדוגמה הכי טובה זו Grove Ventures, שיש לה יתרון בתחום כי אחד השותפים בקרן, ליאור הנדלסמן, היה ממקימי סולאראדג'. הם השלימו שתי השקעות בתחום האקלים, ב-Continue AI ובעוד חברה שטרם נחשפה. קרן FreshFund שעושה השקעות פרה-סיד עשתה לאחרונה שתי השקעות בתחום לכידת הפחמן. הם החליטו שזה מעניין אותם והם משקיעים. NFX של גיגי לוי הכריזה שתעשה השקעת קליימט אחת לפחות, אבל אלו דוגמאות קטנות - יש מהלך רחב של לימוד ואקספלורציה בקרנות הכי גדולות בארץ ודברים שהם טרם הכריזו עליהם. בגלל שתחום האקלים רחב, כל אחד יכול לבחור את תת התחום או הנישה שמתאימה לו, אבל העניין קיים".

דיברת על קרנות, מה עם יזמים?
"יש דברים שכבר קרו והם נחמדים, כמו סער ספרא המנכ"ל של Beewise שעשתה את גיוס האגריטק הכי גדול בישראל, ושמגיעה מההייטק המסורתי (החברה מפתחת כוורות רובוטיות, א"ז); יש את רם עמר שמכר חברה לגוגל ועכשיו הקים סטארטאפ בתחום לכידת פחמן, אבל אני רואה כל הזמן בוגרי תלפיות, 81, 8200, שיכולים לעשות מה שהם רוצים אבל בוחרים באקלים. לעיתים היציאה שלהם מהצבא מלווה בתחושה של ניתוק מעשייה משמעותית, והקליימט-טק מציע להם חלופה. אני רואה עשרות כאלו בחודש".

אוריאל קלר מנכל פלנט-טק plantech (צילום: יחצ)
אוריאל קלר. "לכתוב מחדש את הסיפור של ההייטק הישראלי" | צילום: יחצ

היה פעם גל כזה של Cleantech, כולל קרנות מתמחות, והוא די נכשל.
"עובדתית זה נכון, ומבחינת אנקדוטה יש את סולאראדג' מאותו גל שהיא הצלחה כבירה. אבל יש שני הבדלים משמעותיים בין הגל ההוא לעכשיו: ראשית, קליימט-טק וקלינטק זה לא אותו דבר. קלינטק זו חתיכה מאד צרה בקליימט, שעוסקת באנרגיה, מחזור, חומרים וכדומה. קליימט-טק זה כל אלו וגם מזון, חקלאות וחיזוי מזג אוויר - כל מה שעוזר להסתגל לשינויי מזג אוויר ולצמצם פליטות. הדבר השני שקרה הוא שמדינות ותאגידים לקחו על עצמם מחויבויות לאפס פליטות, וזה מוביל לפעילות ותקציבים משודרגים עבור פתרונות אקלים. אנחנו מרגישים את זה מאוד חזק גם בהיבט הדרישה של לקוחות. לפי ניתוח שעשינו, ל-65% מהאתגרים כבר יש פתרונות, אבל ל-35% אין כרגע טכנולוגיות, כך שיש פער משמעותי שלתוכו נכנסות חברות סטארטאפ".

קלר כאמור מוביל את משלחת היזמים לשארם שכוללת כעשר חברות ונסעה לכנס במצרים באוטובוס שיצא מתל-אביב: "לקח לנו 5 שעות עד הגבול, עוד 4 שעות במעבר הגבול, חוויה מצרית, ועוד שלוש שעות עד לשארם. לגביי תוסיף עוד שעה כי הגעתי מעתלית. אבל יש באוטובוס הזה אמירה ברורה לגבי שיתוף פעולה אזורי, ושכולנו חיים תחת אותו אקלים, וגם צימצמנו פליטות משמעותית ביחס לטיסה לכנס".

"לפי ניתוח שעשינו, ל-65% מהאתגרים כבר יש פתרונות, אבל ל-35% אין כרגע טכנולוגיות, כך שיש פער משמעותי שלתוכו נכנסות חברות סטארטאפ"

קלר מבקש להעביר מסר לקהילה: "אנשי ההייטק יכולים לבחור למחזר פסולת, לשנות את הדיאטה שלהם, לנהוג ברכב חשמלי אבל האימפקט האמיתי שלהם זה אם הם יבחרו להקים חברה בתחום האקלים או לעבוד בחברה כזו. אתה רוצה למצוא את עצמך מספר לילד שלך עוד 10 שנים שבנית אפליקציה גנרית או שעשית משהו בחיים המקצועיים שלך שעוזר למשבר האקלים? כמו שאתה כותב קוד שעוזר לראות עוד פרסומות, אתה יכול לכתוב קוד שעוזר להציל דבורים, או לספק תחזית מזג אוויר מדויקת לעולם השלישי ועדיין ליהנות ממשכורת טובה ומתנאים מעולים. זה יותר טוב מלראות סרט בנטפליקס ולהגיד: 'וואי זה מפחיד הקרחונים נמסים'. הכי מדאיגים אותי הורים מודאגים. אתה דואג? לך תתעסק במה שחשוב".

לקריאה נוספת: דוח קליימטק ישראל 2022