כאשר מיתון עולמי עומד בפתח, מתרחשים שינויים רבים בשווקים הפיננסיים ובין היתר, משתנות הדינמיקות בתחום ההון סיכון. אך בניגוד לסברה הרווחת, ההשקעות ממשיכות וסטארט אפים אינם עומדים מול שוקת שבורה.
יחד עם זאת, הנסיבות בהחלט משתנות ומייסדי סטארט אפים מתמודדים עם מציאות חדשה בבואם לגייס סיבוב השקעות. כמשקיעים מקרן הון סיכון בינלאומית שסייעה לסטארט אפים גלובליים במהלך תקופות מיתון קודמות, חזינו בשינויים כאלה בעבר. ראינו כיצד הם דורשים גמישות מצד כלל הצדדים המעורבים וכן אסטרטגיה שונה מצד המייסדים והקרנות.
שלושה דברים שכדאי למייסדים ישראלים לקחת בחשבון בעת גיוס כספים במציאות חדשה זו:
1. גייסו יותר כסף והתרכזו פחות בשווי החברה: מייסדי סטארט אפים צריכים תמיד לשאוף לדחוף את החברות שלהם למעלה. בעבר, בתנאי שוק מיטביים, מייסדים הוסללו לבצע אופטימיזציה סביב הערכת שווי החברה. זאת במקביל לכך שהם לא לקחו את סכומי הכסף המקסימליים שהם יכלו, ובכך מזערו את הדילול בעת גיוס הכספים.
בכל פעם שיזמים מגייסים הון עבור הסטארט אפ שלהם, הערכת השווי הופכת להיות הרף החדש שיש לעמוד בו לקראת סבב הגיוס הבא. בשוק השקעות משגשג, דילול קטן יחסית בהערכת שווי גבוהה נראה כמו צעד נבון. ואכן, בשנים האחרונות ראינו סבבי גיוס שרודפים סבבי גיוס והערכות שווי שמתעצמות תוך זמן קצר. אך כיום, עם ההתמתנות בשווקים הציבוריים, מכפילי השווי של חברות ציבוריות הצטמקו. כתוצאה, סטארט אפים היום מבינים שהערכת השווי שלהם מקדימה את הישגיהם הנוכחיים באופן משמעותי. הדבר מייצר מעין חרב פיפיות: מצד אחד, ישנו לחץ להצדיק הערכת שווי גבוהה. ומצד שני, יש פגיעה ביכולת הביצוע שכן הושאר כסף על השולחן במטרה לצמצם דילול.
בשנים האחרונות ראינו סבבי גיוס שרודפים סבבי גיוס והערכות שווי שמתעצמות תוך זמן קצר. אך כיום, עם ההתמתנות בשווקים הציבוריים, מכפילי השווי של חברות ציבוריות הצטמקו. כתוצאה, סטארט אפים היום מבינים שהערכת השווי שלהם מקדימה את הישגיהם
זכרו, הקמת חברה בת-קיימא דורשת מאמץ עקבי שמראה שהעסק אכן עובד. הצבת רף הגיוני לעמוד בו עם רשת ביטחון של מזומנים הינה חיונית בכל שלבי החיים של החברה. שאלו את עצמכם מהן אבני הדרך המסחריות שיש להגיע אליהן כדי להכפיל את הערכת השווי האחרונה של החברה. וכמובן לכמה מזומנים אתם זקוקים כדי להגיע לגיוס הבא עם כסף בקופה שיאפשר לפחות לשלושה רבעוני פעילות.
הצלחת גיוס הון נמדדת בטווח הארוך - זהו אינו תרגיל של נקודה בזמן. עליכם לבנות את העסק שלכם כדי שיהיה לכם מספיק כסף במאזן לפני סבב הגיוס הבא - ואתם צריכים גם מספיק זמן ומשאבים כדי לצמוח לתוך הערכת השווי.
2. היזהרו מגיוסי המשך בשווי ירוד מהגיוס האחרון (Down Rounds): גיוסי down rounds מהווים הכרה בכך שהערכת השווי הקודמת של הסטארט אפ הייתה למרבה הצער לא נכונה ו/או שההתקדמות הייתה איטית מהמתוכנן. קרנות הון סיכון פועלות מתוך מומנטום של צמיחה. מעטות, אם בכלל קיימות, הן הקרנות שנבנות מתוך כוונה להשקיע בסבבי down rounds.
למרות שיותר מייסדים מתמודדים עם down rounds בתקופת מיתון, חשוב לזכור שקשה להתאושש מסבב כזה. כדי להשלים סבב גיוס חדש, המייסדים של היום עשויים להתחיל לראות תנאי מימון שלא ראינו בחמש השנים האחרונות בשוק. דוגמה אחת היא שיטת Pay-to-Play - קרנות יכולות לדרוש שמשקיעים קיימים ישתתפו בסבבי down rounds על מנת לשמור על זכויות מניות מועדפות.
כדי להשלים סבב גיוס חדש, המייסדים של היום עשויים להתחיל לראות תנאי מימון שלא ראינו בחמש השנים האחרונות בשוק. דוגמה אחת היא שיטת Pay-to-Play - קרנות יכולות לדרוש שמשקיעים קיימים ישתתפו בסבבי down rounds על מנת לשמור על זכויות מניות מועדפות
כמו כן, הדרישה יכולה להתבטא בכך שמשקיעים בסבב הגיוס יתוגמלו בכפולות של ההון המושקע לפני יתר בעלי המניות. דוגמה נוספת היא שימוש ב- Liquidation preference - דרישות על פיהן משקיעים יקבלו תשלום פי 1.5 עד 2 או יותר מההון המושקע שלהם לפני שהמייסדים והעובדים יקבלו כסף במקרה של אקזיט. תנאים אלו ואחרים מכאיבים למייסדים ועובדי החברה המחזיקים באופציות רגילות שכן הם מטים את הכף הפיננסית בצורה משמעותית לטובת משקיעים מועדפים.
כיום, אנו רואים חברות רבות פותחות מחדש (בחוכמה) את סיבוב הגיוס האחרון למשקיעים קיימים ו/או חדשים. צעד זה מאפשר לחברות להעשיר את קופת המזומנים בתנאים דומים לגיוס האחרון וכן להמנע מ-down round. בעוד שישה חודשים, אנו צופים שהמצב הזה יהפוך למאתגר יותר מכיוון שחברות רבות יימצאו בצורך אקוטי יותר לגייס כסף. כדי להימנע ממצוקה זו, חשבו כיצד ניתן למזער את קצב שריפת המזומנים כדי להאריך את זמן פעילות החברה ולהראות צמיחה לפני המימון הבא ואיך לאותת על ציפיות הערכת שווי עדכניות בכדי לא להפחיד משקיעים חדשים. שורה תחתונה: נסו להימנע מ-down rounds ככל האפשר ואל תחשבו שזה יהיה הליך פשוט.
3. בנו חברה להצלחה בטווח הארוך: כאשר יזמים חולמים על האקזיט, כדאי לזכור שאין המון רכישות מוצלחות של חברות, אפילו בשווקים חזקים. לעתים קרובות, אנו שומעים מיזמים על תוכנית המגירה שלהם לתרחיש בו דברים לא יסתדרו: למכור את הסטארט אפ שלהם לחברת טכנולוגיה גדולה או קרן הון פרטית (Private Equity). עם זאת, הצלחות של אקזיטים נדירות בהרבה מכפי שהכותרות עשויות לגרום לקוראים להאמין. מנתוני חברת המחקר PitchBook עולה כי 45 חברות ישראליות שגייסו כספים מקרנות הון סיכון נרכשו בחמש השנים האחרונות תמורת סכום של 50 עד 500 מיליון דולר. לעומת זאת, 1,428 חברות ישראליות מומנו על ידי סבב גיוס סיד ו/או סבב A באותה תקופה.
מנתוני חברת המחקר PitchBook עולה כי 45 חברות ישראליות שגייסו כספים מקרנות הון סיכון נרכשו בחמש השנים האחרונות תמורת סכום של 50 עד 500 מיליון דולר. לעומת זאת, 1,428 חברות ישראליות מומנו על ידי סבב גיוס סיד ו/או סבב A באותה תקופה
במילים אחרות, ישנן הרבה יותר חברות עם רעיונות טובים וצוותים חזקים מאשר דרישה לרכוש אותן. ראוי לציין שהרכישות הללו נעשו בשוק משגשג, כאשר רכישת חברה של 50 עובדים הייתה לעיתים קלה יותר מאשר איתור והעסקת 50 מהנדסים מבריקים. ככל ששוק העבודה נחלש וגלי הפיטורים ממשיכים, הדינמיקה הזו תתחיל להשתנות. גם אם חברות גדולות ירכשו סטארט אפים, ניתן להניח שזה לא יהיה בתנאים שהיזמים ייחלו להם. מכיוון שלא תמיד ניתן למכור מהר ולמכור טוב - בנו את החברה שלכם לטווח הארוך.
הכותב הוא אורן יונגר, שותף ב-GGV Capital המתמחה בתשתיות ארגוניות, טכנולוגיות דאטה, כלי פיתוח ואבטחת מידע. הוא ייסד את SVCI ו-InvestInData, קבוצות אנג'לים להשקעות המורכבות ממנהלי אבטחת מידע ומנהלי דאטה המובילים בעולם