למהפכה המשפטית יכולות להיות השפעות גם על חברות ישראליות ציבוריות שנסחרות בחו"ל, רובן המכריע ממגזר הטק. חברות כאלו הנסחרות בנאסד"ק חייבות בדיווח שנתי המכונה 20F (האות F מייצגת חברה זרה) שכולל גם ניתוח רכיבי סיכון על החברה. כעת, שורה של עורכי דין מתחום ההייטק שמלווים חברות ישראליות מעריכים שבעונת הדוחות הקרובה החברות יוסיפו הערת סיכון שנוגעת לשינוי המשטרי המתהווה בישראל, וגם מזהירים מפני ההשלכות של אזהרה כזו בדוח.
"בדוח המכונה 20F יש חובה לפרט גורמי סיכון, כל דבר שעלול להשפיע באופן מהותי על החברה", מסביר עו"ד איאן רוסטובסקי שותף וראש מחלקת ההייטק במשרד עמית, פולק מטלון ושות'. "זה יכול להיות איום טכנולוגי על החברה, פוליטי, גאו-פוליטי או מאקרו כלכלי. כעת, מבלי להכניס לפוליטיקה, על פי חוות דעת כלכליות רבות יכולה להיות השפעה על חברות ישראל מהמהלך השלטוני. חשוב להגיד שבדוח מתייחסים לתסריט הכי גרוע, וחברות יצטרכו להגיד מצד אחד שעוד לא יודעים איך בדיוק יראה החוק ומתי, אבל מצד שני לתאר שהוא יכול להביא לאי-יציבות בישראל, פיחות של השקל, רתיעה של משקיעים זרים וכדומה".
"בדיווח השנתי של חברה שלא מאוגדת בישראל יש את הדוחות הכספיים ויש את החלק המשפטי", מוסיף עו"ד ליאור אתגר, ראש תחום הגנת הפרטיות במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'. "ובתוכו יש חלק שמדבר על גורמי סיכון, דברים שקשורים לביזנס ודברים שקשורים למקום ההתאגדות ולסיכונים המקומיים. מי שמכיר את ישראל מכיר את גורמי הסיכון שהיא מפרסמת שיכול לכלול עימותים עם השכנות, כח אדם שעשוי להיקרא לשירות מילואים או מדינות שאסורות למסחר לפי פקודת המסחר עם האויב. בימים האחרונים הנושא של הרפורמה במערכת המשפט התחיל לרוץ בקבוצות הוואטסאפ של היועצים המשפטיים כי מנסחים את הנוסחים של הדוח השנתי ונוסף גורם סיכון שאי אפשר להתעלם ממנו - כבר רואים השפעה שלו על הכלכלה. לכן זה בעבודה ומשהו שהבורד יצטרך לאשר פרטנית בכל חברה ויעבור את היועמ"ש שלה".
עו"ד ליאור אתגר: "אנחנו לא יודעים כמה עיניים יראו את ההערות האלו אבל אם זה יעשה את דרכו לאנליסטים ויעלה בשיחות משקיעים, יכולה להיות לזה השפעה לרעה. למשל, אם לגוף כלשהו יש הזדמנות השקעה בישראל או באיטליה אז נוסף עוד מינוס לחברה ישראלית בגלל שהיא ישראלית"
נוסח אחד כזה של אזהרה כבר הגיע לידינו וכך נכתב בו: "ממשלת ישראל שוקדת בימים אלו על שינויים נרחבים במערכת המשפט. בתגובה להתפתחות זו, מוסדות פיננסיים בינלאומיים, לרבות בנקי השקעות וכלכלנים מרכזים, ציינו מספר סיבות לחששות בשינויים אלו אם יאומצו. הם עלולים לגרום להורדת דירוג האשראי של ישראל באופן שישפיע על הסביבה המאקרו כלכלית שבה אנו פועלים, ולהרתיע משקיעים בפוטנציה באופן שעלול להקשות על חברות לגייס כספים נוספים אם יידרש מהלך כזה מההנהלה או הבורד".
אתגר מדבר על ההשלכות של הכללת סעיף "יציבות שלטונית" בדוחות החברות הציבוריות: "אנחנו לא יודעים כמה עיניים יראו את ההערות האלו אבל אם זה יעשה את דרכו לאנליסטים ויעלה בשיחות משקיעים, יכולה להיות לזה השפעה לרעה. למשל, אם לגוף כלשהו יש הזדמנות השקעה בישראל או באיטליה אז נוסף עוד מינוס לחברה ישראלית בגלל שהיא ישראלית, והכסף ימצא את דרכו למקומות אחרים".
עו"ד יאיר גבע, ראש מחלקת ההייטק והטכנולוגיה במשרד הרצוג פוקס נאמן, מסביר: "יש חברות שיתחילו לפרסם את הריסק פקטור הזה שנוסף על הסיכונים הביטחוניים בישראל. סעיף שאומר שממשלת ישראל מקדמת שינויים מטריאליים בשיטה המשפטית והחששות שגורמים כלכליים הביעו לגביהם. השינויים האלו עשויים לייצר דיסקאונט במחירי המניות הנסחרות ולהקשות עליהן לגייס כסף בעתיד".
עורך דין בכיר בתחום ההייטק והמשפט הבינלאומי מאחד המשרדים הגדולים, אמר: "השוק נמצא כולו בדילמה אם זה באמת סיכון ממשי שמחייב גילוי בתשקיף וזאת לאור חוסר הבהירות בקשר לגבי המהלכים בכנסת והתזמון שלהם. אבל שיהיה ברור - לכתוב דבר כזה זה רע מאוד לכלכלה הישראלית. זה נזק ענק ובעצם אמירה שאומרת - קיים סיכון קריטי לגבי השקעה בחברה או בישראל".