אקלים, גרין-טק, אילוסטרציה (צילום: PeachShutterStock)
טכנולוגיות אקלים (אילוסטרציה). להאיץ פיתוחים להתמודדות עם משבר האקלים | צילום: PeachShutterStock

עבודה של קרוב לשנה של שורת משרדי ממשלה לגיבוש תוכנית לעידוד טכנולוגיות אקלים מגיעה כעת לשלב ההכרעה. בשבועות הקרובים צפויה ועדת השרים לענייני חקיקה לדון בתוכנית הממשלתית ולאשר את הוצאתה לפועל - אך תוצאות המהלך ויישומו מותנים ביכולת הממשלה הנוכחית לשרוד את המשבר הפוליטי. ל-tech12 נודע כי התוכנית תוקצבה בקרוב ל-3 מיליארד שקל, שיגיעו ברובם הגדול מהתקציבים הקיימים של משרדי הממשלה המעורבים ומעלות תוספתית בגובה של כמה מאות מיליוני שקלים. תקציב זה הופך את התוכנית לגדולה מבין כלל התוכניות הטכנולוגיות הממשלתיות, כולל אלו לתחומי הקוונטום, ה-AI והביו-קונברג'נס.

התוכנית היא פרי עבודה משותפת של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ורשות החדשנות, והם הגופים שצפויים להוות את מקורותיה התקציבים. דוח ההמלצות של הצוות הבין-משרדי שגיבש את התוכנית הגיע לידי tech12, וממנו עולה כי התוכנית נועדה: להאיץ פיתוחים להתמודדות עם אתגר משבר האקלים מתוך הבנה שמדובר באתגר מרכזי לאנושות כולה; שקיים מחסור בהשקעות מהשוק הפרטי; ושיש כאן הזדמנות לייצר מובילות ישראלית בתחום. עיקר המלצות התוכנית מתמקדות בתמריצים, משלבי המחקר הבסיסי והיישומי, דרך תמרוץ חברות סטארט אפ בתחום ועד הטמעה של מוצרים במגזר הציבורי.

הדוח מגדיר טכנולוגיות אקלים כפעילות בתחומי ייצור האנרגיה ממקורות מתחדשים, התייעלות אנרגטית, ניהול משאבי מים, מחזור פסולת, התייעלות בשימוש בחומרים בתעשייה, חקלאות מדייקת, תחליפי חלבון ותחבורה חכמה. לפי ההמלצות, התוכנית "מכוונת למיצוי הפוטנציאל המקומי לפיתוח טכנולוגיות אקלים חדשניות ולהטמעתן בכלכלה המקומית". חברי הצוות הבין-משרדי מעריכים כי ההזדמנויות בתחום טכנולוגיות האקלים והסביבה יותר מיכפילו את עצמן ויצמחו מ-4.6 טריליון יורו בשנת 2020 לכדי 9.4 טריליון יורו עד ל-2030.

לפי מחברי הדוח, טכנולוגיות אקלים וסביבה סובלות מכשל שוק שמחייב התערבות ממשלתית: "בתחומים אלו השקעת הון צפויה לתשואה משמעותית למשק, אך השוק הפרטי יימנע מלהשקיע או ישקיע בחסר בגלל סיכון גבוה ותשואה בטווח ארוך מדי"

"אותו מאמץ עולמי, שבבסיסו השקעות כלכליות בסדרי גודל משמעותיים, טומן בחובו הזדמנות להצמחת תעשיית טכנולוגיה חדשנית ישראלית שתהווה מנוע צמיחה נוסף לתעשיית ההייטק המקומית ולכלכלה הישראלית כולה", נכתב בהמלצות, "ובד בבד תסייע לישראל לעמוד ביעדי האקלים השאפתניים שהעמידה במסגרת הסכם פריז".

מחברי הדוח הצביעו על 737 חברות ישראליות שפועלות כבר עתה בתחומי טכנולוגיות האקלים, תוך שהן מתמקדות בעיקר בתחומי החקלאות החכמה, מערכות אנרגיה נקייה ותחבורה בת קיימא. פעילויות נוספות הן בטכנולוגיות המים והחלבונים האלטרנטיביים - תחום שבו ישראל מציגה מובילות עולמית. לפי הדוח, שיעור הסטארט אפים בתחומים אלו עלה בהתמדה והגיע ליותר מ-9% מהחברות.

רק 3% מהפטנטים בישראל עוסקים בטכנולגיות סביבה

למרות הצמיחה בפעילות בתחום, האתגרים עדיין מרובים. לפי הדוח, בעבר דורגה ישראל במקום השישי במדד החדשנות בקלינטק הבינלאומי, בזכות "האוכלוסיה היזמית שבה, מתקני המחקר והנגישות להון". אלא שלפי מחברי הדוח, טכנולוגיות אקלים וסביבה סובלות מכשל שוק שמחייב התערבות ממשלתית: "בתחומים אלו השקעת הון צפויה לתת תשואה משמעותית למשק, אך שוק ההון הפרטי יימנע מלהשקיע בהם או ישקיע בהם בחסר, בגלל סיכון גבוה מדי ותשואה בטווח ארוך מדי". להוכחת קיומו של כשל השוק בחנו מחברי הדוח רישום פטנטים בתחומי טכנולוגיות הסביבה, ומצאו כי הם אחראים רק ל-3% מהפנטנטים שמוגשים בישראל - נתון שלדבריהם מציב את ישראל "במקום הכמעט אחרון מבין מדינות ה-OECD".

חברות טכנולוגיות אקלים בישראל (אינפוגרפיקה: מתוך דוח חדשנות בטכנולוגיות אקלים הממשלתי)
שיעור הסטארטאפים בתחומי אקלים מתוך כלל הסטארטאפים הישראליים (מתוך הדוח) | אינפוגרפיקה: מתוך דוח חדשנות בטכנולוגיות אקלים הממשלתי

החסם המרכזי שעליו הצביעו מחברי הדוח הוא סוגיית המימון. מידע שריכזו החוקרים העלה שמשך הזמן בין גיוס שלב A לגיוס שלב B בחברות סטארט אפ בתחום האקלים הוא מהארוכים בענף. מהנתונים עולה כי פרק הזמן בין גיוסים אלו הוא כ-490 יום בחברות סייבר ופינטק וכ-560 יום בחברות בתחום השבבים, אך מזנק ל-629 יום בחברות פודטק, ל-676 בתחום טכנולוגיות חקלאיות ומגיע לשיא של 830 יום עבור סטארט אפים בתחום האנרגיה.

חסם נוסף בפני חברות טכנולוגיות אקלים הוא שלב הסקייל אפ של מעבר מפיילוט ראשון להרחבת הפעילות לקנה מידה מסחרי. זאת בשל ההשקעות הרבות הנדרשות בתחום והקשיים במימונן. בנוסף הצביעו מחברי הדוח על היעדר נוכחות מקומית של חברות טכנולוגיות אקלים בינלאומיות, שמונע מהתעשייה המקומית להיחשף לידע ולנסיון, בניגוד למשל לחברות תוכנה.

החסם המרכזי שעליו מצביע הדוח הוא המימון. משך הזמן בין גיוס שלב A לגיוס שלב B לחברות בתחום האקלים הוא מהארוכים בענף: 629 יום לחברות פודטק ו-830 יום לחברות אנרגיה לעומת 490 יום בחברות סייבר ופינטק

 אף שהמלצות הצוות הבין-משרדי לא מפרטות את תקצוב התוכנית הן מציינות כי הן מתייחסות ל"כלל שלבי שרשרת הערך הכלכלי": החל מתמרוץ מחקר אקדמי ועידוד העברתו לחברות השוק הפרטי, דרך הנבטת חברות סטארט אפ ומיזמי אקלים בחברות גדולות ועד תמרוץ הטמעת פתרונות בכלל המשק. במיוחד מציינות ההמלצות עידוד מחקר בתחום באמצעות הגדרת האקלים כתחום ליבה בתוכנית הרב השנתית של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ו"המשך מתן מענקים לחוקרים בתחום".

פעילות ההנבטה של מיזמים בתחום פונה לכלים המוכרים של רשות החדשנות כחממות, מאיצים ומרכזי חדשנות. במקביל מציעה התוכנית להעניק סיוע ממשלתי במימון ומענקים לחברות בשלבי הצמיחה והסקייל אפ כדי להתמודד עם כשלי השוק המבנים בתחום האקלים. כן מצוין כי כדי לסייע בניסוי טכנולוגיות אקלים והטמעתן תציע המדינה ארגז חול רגולטורי כדי להקל על חברות בתחום.