מימין: עומר שלוס ובן טופור, מייסדי טיטאן (צילום: מאיה לוזון, יחצ)
מייסדי טיטאן. מימין: עומר שלוס ובן טופור. "משקיעים בחברות בוגרות שמובילות שוק" | צילום: מאיה לוזון, יחצ

להיצע הרחב של קרנות ההשקעה שפועלות בישראל מצטרפת השבוע קרן נוספת: קרן Titan Capital Partners נחשפת לאחר סגירה של 100 מיליון דולר. הקרן תשלב בין קניית אחזקות בחברות וקרנות בעסקאות סקנדרי (רכישת מניות משנית) והשקעות במסגרת סבבי גיוס הון.

לצד הקרן המרכזית, טיטאן מנהלת מספר קרנות צד באמצעותן היא מתכננת להפעיל 100 מיליון דולר נוספים בשלוש שנים הקרובות, כלומר 200 מיליון דולר סה"כ.

"אנחנו בוחנים את השוק מלמטה למעלה", אומר ל-tech12 בן טופור, שותף מייסד בטיטאן. "יש לנו סט של 300 חברות שאנחנו עוקבים אחריהן וחושבים מה הדרך הכי טובה להשקיע בכל אחת מהן. אם זה ישירות או באמצעות סקנדרי או בכלל בקרן שמשקיעה בה".

בן טופור, שותף מייסד בטיטאן: "הטיטאנים אלו לא חברות שקמו לאחרונה, אלא חברות מוכרות. לא שלא נשקול להוסיף חברות חדשות לרשימה, אבל עקרונית אנחנו משקיעים בסבבים מאוחרים, לרוב אחרי 10 מיליון דולר מכירות ומעלה"

"הטיטאנים אלו לא חברות שקמו לאחרונה, אלא חברות מוכרות. לא שלא נשקול להוסיף חברות חדשות לרשימה, אבל עקרונית אנחנו משקיעים בסבבים מאוחרים, לרוב אחרי 10 מיליון דולר מכירות ומעלה", הוא מוסיף.

טיטאן הוקמה בסוף 2021 והחלה לפעול לאחר סגירה ראשונית. בין משקיעי הקרן נמנים חמישה משרדים משפחתיים של מיליארדרים מארה"ב, אנגליה, אוסטרליה ודרום קוריאה. זאת בנוסף לקבוצות ניהול עושר של שלושה בנקי השקעות גלובליים מארה"ב ושוויץ. מאז הסגירה ביצעה הקבוצה השקעה של 14 מיליון דולר ביוניקורן ורביט, המשלבת השקעה במסגרת סבב גיוס הון ורכישת מניות בסקנדרי.

בין משקיעי הקרן נמנים חמישה משרדים משפחתיים של מיליארדרים מארה"ב, אנגליה, אוסטרליה ודרום קוריאה. זאת בנוסף לקבוצות ניהול עושר של שלושה בנקי השקעות גלובליים מארה"ב ושוויץ

הקרן צפויה לבצע בין 10-15 עסקאות, שהיקף ההשקעה עד 15 מיליון דולר פר עסקה. היא מתמקדת בעיקר בחברות בתחומי תוכנה ואינטרנט, שמגייסות הון החל מסבב B ומעלה, ויכולות לשקף ביצועים פיננסים של לפחות 10 מיליון דולר מכירות ולפחות 80% צמיחה שנתית. הקרן צפויה לבצע כ-60% מההשקעות שלה בחברות ישראליות.

בן טופור שירת בחיל המודיעין ואת קריירת ההשקעות שלו התחיל בבית ההשקעות קוקרמן, שם גייס קרוב ל-35 סיבובים לחברות ישראליות. לאחר מכן הצטרף כשותף מנהל לקרן קטליסט והוביל עסקאות בחברות BlueVine ו-Trax Retail. עומר שלוס, שפעל בתחום הפרייבט אקוויטי בלונדון ב-CP Group בשש השנים האחרונות תפס את מקומו בקרן כשותף בכיר.

מימין עומר שלוס ובן טופור, מייסדי טיטאן  (צילום: מאיה לוזון, יחצ)
מייסדי טיטאן. "יש לנו מנעד יחסית רחב של אסטרטגיות השקעה " | צילום: מאיה לוזון, יחצ

למה ההחלטה להתמקד בהשקעות סקנדרי?
"יש לנו מנעד יחסית רחב של אסטרטגיות השקעה והגמישות הזו מאפשרת לנו גישה לחברות טובות גם אם הן לא מגייסות. כמו במקרים של סקנדרי או השקעה בקרן עצמה".

לרוב גיוסי סקנדרי כן נעשים כחלק מסבב.
"זה משהו שהיה הרבה לאחרונה אבל באופן כללי תמיד יש צורך בסקנדרי. לחברות טובות בתחום התוכנה אין צורך באקזיט מוקדם ואחרי תקופה שלרוב עומדת על 12 שנה, למשקיעים ראשונים יש צורך לסגור קרן, להקים משהו אחר, או להחזיר כסף ל-LP וכמובן להשאיר עובדים בחברה. הסקנדרי מאפשר לנו לקבל חשיפה גם לחברות שלא מגייסות ובמחירים יותר אטרקטיביים כי מי שמבקש להנזיל צריך למכור בהנחה".

סגרתם את הקרן בסוף שנה שעברה והיום השוק בתקופה קצת אחרת, זה יתרון או חסרון עבור האסטרטגיה שבחרתם?
"עד 2021 לא היה הרבה היגיון בהשקעה בשלבים מוקדמים כי זו אותה תשואה ויותר סיכון. ב-21 הייתה אנומליה ושוויים עלו בצורה קיצונית. הסיכון שלא לעשות כסף בהשקעה עלה מאוד, לכן גייסנו את כל הקרן אבל לא השקענו אותה. יש לנו משמעת - אנחנו מבינים מה המכפילים ההיסטוריים ונזהרים לא להשקיע בשוויים גבוהים ולא השתתפנו בתחרות".

טופור: "הלחץ של בעלי המניות גדל מאוד. יש הרבה בעלי מניות שמבינים שהאקזיט לא היה בתקופת זמן שחשבו ורואים תזוזות בתחום הזה, גם בקרב עובדים וגם אצל משקיעים"

"ברמה הפיננסית הרבה חברות בוחרות לעשות הרחבה של סבב קודם במטרה להכניס יותר הון לחברה בתקופה הקרובה אז יש הרבה עסקאות לפי השווים של שנה שעברה. הלחץ של בעלי המניות גדל מאוד. יש הרבה בעלי מניות שמבינים שהאקזיט לא היה בתקופת זמן שחשבו ורואים תזוזות בתחום הזה, גם בקרב עובדים וגם אצל משקיעים".

אם עד עכשיו עובדים שמרו על האופציות כמה שיותר, עכשיו עובדים לא מפחדים לחכות יותר מדי?
"אני חושב שהמסיבה נגמרה והם כבר פספסו. השווים של שנה שעברה כבר לא כאן. השוק של חברות הטק בנאסדק נפל ב-60% עבור חברות קטנות".

טופור: "אני חושב שהמסיבה נגמרה עבור עובדים ששמרו על האופציות והם כבר פספסו. השווים של שנה שעברה כבר לא כאן. השוק של חברות הטק בנאסד"ק נפל ב-60% עבור חברות קטנות"

מה אתם מחפשים בחברות שאחרים לא מחפשים?
"ברמה של איכות החבר אנחנו לא שונים מכל קרן אחרת, אבל מה שמיוחד אצלנו זה שצורת החשיפה יכולה להיות מהירה יותר. אנחנו גם קונים אחזקות וחשיפה. כשקונים בסקנדרי יש הנחה ולא משלמים את מחיר השוק. בעל האחזקות משלם בהנחה עבור נזילות מיידית".

"אנחנו מודדים חברות לא לפני השווי האחרון שלהן, אלא מה המכפיל כניסה שלו לחברה ואין לנו בעיה לשלם פרימיום כל עוד אנחנו מאמינים שאנחנו עושים עסקה טובה ונכנסים בפחות מהשווי האמיתי של החברה. בגלל שחזרנו לרווח בין סבבי הגיוס יהיו יותר הזדמנות לסקנדרי".

"בכללי יש נטייה לא לעשות סקנדרי אלא לשמור על הכסף של בעלי המניות לתמיכה בחברה ולא להפנות אותו לספק אקזיט לבעל מניות קיימים. ב-21 כולם עשו סקנדרי בגלל התחרות ואנשים עשו דברים שהם בד״כ לא עושים, אבל אני צופה שזה ירד וסקנדרי יעשה פחות כחלק מסבבים ויותר כאפיק עצמאי".

טופור: "אף על פי שאנחנו לא משקיעים בתוך החברה, אנחנו עושים מצגת לפני כל השקעה שממפה את הקשרים שלנו ברחבי העולם ומציגה את תוכנית פעולה שנוציא לפועל אחר העסקה. ממש התחייבות שלנו לחברה"

טופור מסביר שזה לא הייחוד היחיד של הקרן החדשה, אלא גם המעורבות שלה בחיי החברה: "אף על פי שאנחנו לא משקיעים בתוך החברה, אנחנו עושים מצגת לפני כל השקעה שממפה את הקשרים שלנו ברחבי העולם ומציגה את תוכנית פעולה שנוציא לפועל אחר העסקה. ממש התחייבות שלנו לחברה".

בדיעבד ההשקעות שנעשו בשנתיים האחרונות הן אלה שניפחו את השווים, איך אתה מסביר את הבחירה להשקיע לפני שוויים כאלה בזמן אמת?
"זה היה מצב השוק ואין ברירה. אף אחד לא שולט בשוק. אנשים עשו מה שהיה נכון לאותו זמן. אבל אנחנו משקיעים בחברות בוגרות שכבר מובילות שוק".