דודי רוקח, שותף מנהל ב-SOSA (צילום: שגיא לטין)
אל"מ (במיל') דודי רוקח, מנהל שותף ב-SOSA HLS. תחום פעיל במיוחד | צילום: שגיא לטין

תחום הטכנולוגיות הדואליות, טכנולוגיות בעלות שימושים ביטחוניים ואזרחיים גם יחד, רוחש פעילות בימים אלה, ובין היתר מעלה את השאלה אם אימוץ שימושים ביטחוניים לטכנולוגיה של סטארט אפ יכולה להציל אותו מהתרסקות בתקופה הקשה הזו. אחד הגופים המרכזיים בתחום – SOSA HLS – מפעיל לא פחות מארבעה אקסלרטורים שנועדו לאמץ טכנולוגיות אזרחיות לשימושים ביטחוניים. כעת פועלים בסוסא להקמת קרן השקעות חדשה, שתתמחה בטכנולוגיות דואליות מהסוג הזה.

אל״מ (מיל׳) דודי רוקח, שותף מנהל של SOSA HLS, אומר ל-tech12 כי הקרן תתבסס על האקוסיסטם הביטחוני שנבנה בקבוצה ומהיכולת שלה לאתר סטארט אפים רלוונטיים לגופים הביטחוניים ולהנחות אותם כיצד להתאים את הטכנולוגיה שלהם לצרכים ביטחוניים. היא תאפשר לסטארט אפים להתקדם משלב הוכחת ההיתכנות והוולידציה לגיוסי הון בסבב סיד, בתקופה לא פשוטה עבור חברות חדשות.

לדברי רוקח הקרן תגייס בין 10 ל-20 מיליון דולר, בעיקר ממשקיעים בינלאומיים. לא בטוח שהתקופה הנוכחית אידיאלית לגיוס משקיעים לקרן חדשה, אבל יכול להיות שההתמחות של סוסא תשכנע אותם.

הקרן תתבסס על האקוסיסטם הביטחוני שנבנה בקבוצה ומהיכולת שלה לאתר סטארט אפים רלוונטיים לגופים הביטחוניים ולהנחות אותם כיצד להתאים את הטכנולוגיה שלהם לצרכים אלה

אם וכאשר תוקם הקרן, היא תצטרף לכמה קרנות שכבר פועלות בשוק בתחום: קרן Awz Ventures הקנדית בה שותף מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך, שכבר השקיעה בארבע חברות דואליות; קבוצת Chartered של אייל אגמוני שמשקיעה כספים של חברות יפניות בין השאר בטכנולוגיות דואליות; וקרן Dual Impact של אהוד חי ובית ההשקעות אלטשולר-שחם.

לקרנות האלה יש הסכמי שיתוף פעולה עם מפא"ת במשרד הביטחון, על פי המדיניות של ראש מפא"ת ד"ר דני גולד, שמעודדת גיוס כספים חיצוניים מעבר לתקציב משרד הביטחון לתמיכה בפיתוח טכנולוגיות דואליות.

רחפנים בשימוש צבאי, אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
רחפנים בשימוש צבאי (אילוסטרציה). כמעט הכל יכול להיכנס תחת הקטגוריה | צילום: shutterstock

תחת המטריה של טכנולוגיות דואליות אותן הגופים הביטחוניים מחפשים נכנס כמעט הכל: טכנולוגיות חילוץ, הצלה ואיתור בני אדם מתחת להריסות, אימון טקטי ומבצעי במטאוורס, ניווט אוטונומי של כלי רכב ורחפנים, זיהוי אוטומטי של סביבות פשע, ניהול אוטומטי של פינוי פצועים, זיהוי רגשות בקולו של אדם בטלפון, זיהוי טקסט פייק, בניית תמונת שטח תלת ממדית וכן הלאה. כל מה שצריך זה שהיזמים יתאימו את הטכנולוגיה שלהם לאחד הצרכים שמפרסמים הגופים הביטחוניים.

שיתוף פעולה בינלאומי

מודל העבודה במרבית המקרים הוא במסגרת אקסלרטורים ביטחוניים, שגם מאתרים סטארט אפים וגם תומכים בהסבת הטכנולוגיה שלהם. סוסא כאמור, שותפה בארבעה כאלה. היא מפעילה את אקסלרטור Innofence - המרכז לחדשנות ביטחונית של מפא"ת. בימים אלה מתנהל המחזור השלישי שלו, והגיוס למחזור הרביעי נמצא בעיצומו. אקסלרטור נוסף שמנהלת סוסא הוא Garage Downtown של השב"כ והמשרד לענייני מודיעין, שנמצא במהלך המחזור השני שלו. שני אקסלרטורים נוספים, שאינם בשיתוף עם מערכת הביטחון, מוקמים בימים אלה.

רוקח אומר שהאקוסיסטם הישראלי בתחומי הטכנולוגיות הביטחוניות מעורר עניין רב בקרב גורמים בינלאומיים שמחפשים חדשנות. אחד הגורמים האלה הוא ממשלת סינגפור, שהקימה את אקסלרטור SOSA-HTX. בימים אלה סוסא מגייסת את הסטארט אפים למחזור הראשון של האקסלרטור, שיתחיל בתל אביב ביוני הקרוב ויימשך שישה חודשים. כל חברה שתיבחר תקבל מענק של 50 אלף דולר, והיזמים יעבדו עם מומחים מסינגפור על בניית הוכחת ההיתכנות (POC) שלהם וגם ישתתפו בתחרות הסטארטאפים של סינגפור.

אחד הגורמים הבינלאומיים שמתעניינים באקוסיסטם הישראלי בתחום הטכנולוגיה הביטחונית הוא ממשלת סינגפור, שהקימה את אקסלרטור SOSA-HTX. בימים אלה סוסא מגייסת את הסטארט אפים למחזור הראשון

אקסלרטור נוסף - Business Innovation Factory - מוקם כעת על ידי תאגיד האירוספייס הענק Leonardo (שרכש את ראדא הישראלית לפני כשנה). סוסא מנהלת עבורו את תהליך גיוס הסטאטרט אפים בישראל. האקסלרטור מתמקד בטכנולוגיות סימולציה וגיימיפיקציה. "השקנו אותו עם סגן ראש ממשלת איטליה שהגיע לישראל עם 12 כתבים, ועם שר המדע אופיר אקוניס", אומר רוקח. "מבחינתם זה אירוע משמעותי, כי זו הפעם הראשונה שהם יוצרים גישה לשוק הישראלי". לדבריו הוגשו לתוכנית 240 חברות מכל העולם, ושש חברות ישראליות עלו לשלב הבחינה הסופי. התוכנית תתנהל ברומא, ובסופה ייבחרו שלוש חברות שכל אחת מהן תקבל השקעה של 500 אלף אירו מלאונרדו.

לדברי רוקח, למרות ההבדלים בין האקסלרטורים החדשים לבין קודמיהם שמתנהלים בשיתוף מערכת הביטחון, העיקרון בהפעלתם דומה: הגוף שמנהל את האקסלרטור בוחר את החברות שישתתפו בו, ועובד איתן באופן צמוד בפיתוח מערכת הדגמה של הטכנולוגיה הדואלית. הסטארטאפים נהנים ממענקים במהלך התוכנית, אבל היעד האמיתי שלהם הוא בניית קשרים עסקיים שיכולים להזניק את החברה קדימה.