"בהחלט היה מאתגר לגייס קרן בתקופה הנוכחית", מספר ל-tech12 גיא קצוביץ', מייסד תכנית ההאצה Fusion שהודיעה כעת על גיוס קרן ראשונה בסך 20 מיליון דולר. "העובדה שזו קרן ראשונה שלנו לצד זה שאנחנו פועלים בתחום של הפרה-פרה-סיד יצרה אתגר עבורנו" הוא מסביר, אבל בסופו של דבר מעל ל-70 משקיעים מוכרים לקחו חלק בסבב, לרבות קרן ההשקעות Insight Partners, גיגי לוי-וייס, ליעד אגמון, עופר בן-נון ועוד.
הפעילות של פיוז'ן מוכרת מאוד בישראל. למרות ואולי בגלל שפעלה עד היום כתוכנית האצה ולא כקרן הון סיכון "רגילה", היא ידועה בפעילות הענפה שהיא מארגנת ליזמים חדשים ומאגדת סביבה את קהילת ההייטק כולה. "עשינו עד היום מעל 300 אירועים לקהילה", מפרט קצוביץ', ומסביר שפיוז'ן מתמקדת ביזמים שזו להם החברה הראשונה: "יזמים חוזרים פחות צריכים אותנו כי הם יכולים להגיע למשקיעים כבר בשלב מוקדם מאוד", אבל מרבית האירועים והפעילויות שלה פתוחים גם לחברות שלא זכו להשקעה מהם. המטרה, הוא אומר, היא להיות המקבילה הישראלית לאקסלרטור הקליפורני המוכר Y Combinator ולהיות הצ'ק הראשון בחברה.
גיא קצוביץ', מייסד פיוז'ן: "אקזיטים של מאות מיליונים הפכו לאקזיטים של עשרות מיליונים. השוק של הסיד התרחב מאוד בשנתיים האחרונות ונראה אותו מתכווץ בשנים הקרובות"
תוכנית Fusion הוקמה בשנת 2017 על ידי גיא קצוביץ' ויאיר ורדי, מאז השקיעה ב-100 חברות ב-12 מחזורים, ביניהם: Agora, DigitalOwl, Base.ai, Innplay Labs, Hoopo ועוד. מעל ל-20% מהחברות מובלות על ידי נשים מייסדות, ובסיום התוכנית מעל ל-70% מהחברות הצליחו בגיוס סבב סיד של 2.5 מיליון דולר בממוצע.
השפעות הרפורמה לא הגיעו לפיוז'ן
הקרן משקיעה צ'ק של 150 אלף דולר בכל סטארט אפ מכל תחום, כאשר לצד ההשקעה היא מעניקה פלטפורמה לתמיכה ביזמים לקראת הפריצה לשוק האמריקאי, ממשרדים בקליפורניה, גישה וחיבור ישיר למשקיעי המשך וקרנות הון סיכון, מנטורים, יועצים ולקוחות פוטנציאליים. התוכנית של Fusion מקיימת פעמיים בשנה בוטקאמפ אינטנסיבי בתל-אביב עם מיטב המשקיעים והיזמים. הוא נמשך כחודשיים ובסיומו טסים היזמים לרוד-שואו של שלושה שבועות בסיליקון ואלי, ניו יורק ולוס אנג'לס, להמשך פגישות עם משקיעים ומנטורים אמריקאים.
אתם קרן קטנה מאוד יחסית לשוק. אתם עושים השקעות המשך או שיש לכם אסטרטגיה של יציאה מוקדמת ומכירת השקעות?
"כמו קרנות אחרות, אנחנו שומרים 10%-15% להשקעות המשך. זה אומר שאחרי השקעה במסגרת האקסלרטור נצרף לפרה-סיד או לסיד ונשים עוד צ'ק קטן. אין לנו משחק פיננסי של לצאת מוקדם. ההסתכלות שלנו היא ריאלית ואנחנו יודעים שאירועי הנזלה משמעותיים לוקחים 5-7 שנים לפחות אם לא עשור, וחשוב לנו לשחק לטווח הארוך".
עם כל השינויים מסביב וירידה בהשקעות - בטח בשלבים המאוחרים - אתה רואה שינוי גם בשלבים האלה שאתם משחקים בהם?
"כמובן שברמת המאקרו אנחנו רואים צניחה של כ-70% בהשקעות ביחס לשנה שעברה וישראל היא לא שוק נישתי אלא אחד מחמשת שוקי הטק הגדולים בעולם. בנוסף, אנחנו רואים בחברות פורטפוליו שלנו שמשקיעים לוקחים יותר זמן עד לביצוע השקעת המשך ומבקשים מטריקות יותר משמעויות כדי לקבל החלטה. ובסופו של דבר אנחנו אצלנו יש יותר דיל פלואו, יותר חברות פונות אלינו לבקש השקעה, כנראה בין היתר בגלל המצב בשוק".
אנחנו רואים קיפאון מוחלט כמעט בהשקעות המאוחרות, אבל נדמה שדווקא השלבים המוקדמים פחות נפגעו.
"המשבר של חברות הצמיחה יחלחל בצורה זו או אחרת לסיד כי אותן קרנות שעושות סבבי A-B יודעות לעשות גם סיד, וקרנות שנמצאות באמצע קרן צריכות לעשות הערכות מחודשות לכל שווי הפורטפוליו שלהן ולבחור על מי הן שמות עוד כסף ולמי הן נותנות למות. הן יודעות שגיוס הקרן הבאה יצטרך להיעשות במשורה. אקזיטים של מאות מיליונים הפכו לאקזיטים של עשרות מיליונים. השוק של הסיד התרחב מאוד בשנתיים האחרונות ונראה אותו מתכווץ בשנים הקרובות".
שאלה מתבקשת היא האם למצב הפוליטי בישראל יש השפעה?
"זו שאלה ששאלתי בעצמי. אי אפשר לבודד את הרפורמה כנתון ספציפי ולבחון את ההשפעות שלה ישירות על המשק. עם זאת, הנתונים מראים שהירידה בהיקף העסקאות במספר ובסכום משמעותית גבוהה יותר מבשוקי הטכנולוגיה במקומות אחרים בעולם והרבה תולים את הדלתא הזו ברפורמה. אנקדוטלית, כשמדברים עם משקיעים או יזמים שניסו לגייס מאנג'לים הרבה מהם אומרים שנאמר להם שההשקעות נעצרו בגלל הרפורמה. אני לא יודע אם זה נכון כי אנחנו לא נתקלנו בזה".
קצוביץ' מספר כי הקרן מתכוונת לבצע כ-60 עד 80 השקעות חדשות ביזמים ישראלים עד 2026. Fusion הקימה גם קהילת בוגרים עבור יזמים שהשתתפו במחזורים שונים של התוכנית, שכוללת למעלה מ-200 מייסדים, המשתפים ב"פורומים" סגורים ומנוהלים, שם הם יכולים לחלוק זה עם זה דילמות, ידע וכלים.