"אנחנו רואים השפעה מידיית של הרפורמה וכל משקיע בר דעת שמסתכל על מה שקורה פה מעדיף לחכות לפני שהוא שם מיליוני דולרים". כך מצהיר איתן רייסל, שותף מייסד של קרן ההון סיכון vgames שהוקמה לפני שלוש וחצי שנים, משקיעה בתחום הגיימינג ומנהלת 200 מיליון דולר. לדבריו, "זה לא סוד שהעולם כרגע לא במקום הכי טוב ויש הססנות בתחום ההשקעות. מדד הסיכון והפחד עלה, ובישראל נוספה לזה המהפכה המשפטית".
רייסל מוסיף כי "אם מישהו שחושב שאין השפעה של הגיאופוליטיקה על הפיננסים, זו בורות ואפשר להשתמש גם במילים יותר קיצוניות. המשקיעים שלנו מבזרים את התיקים שלהם ולא בטוח שישראל תהיה ראשונה בסדר העדיפות שלהם".
בימים אלה רייסל משקיע חלק ניכר זמנו בפעולות מחאה. "נכנסתי לאירוע כי אני ציוני ויש לי משפחה פה. באחת ההפגנות הראשונות עליתי לירושלים עם אבא שלי והייתה הקפה של הכנסת וראיתי את אבא שלי בן 71 בוכה. הוא צנחן שלחם בכל מלחמות ישראל ואמרתי שאין מצב שאני לא פועל. ההורים שלנו לא הקריבו כל כך הרבה כדי שכמה פנאטים יהרסו את זה".
רייסל: "נכנסתי לאירוע כי אני ציוני ויש לי משפחה פה. באחת ההפגנות הראשונות עליתי לירושלים עם אבא שלי והייתה הקפה של הכנסת וראיתי את אבא שלי בן 71 בוכה. הוא צנחן שלחם בכל מלחמות ישראל ואמרתי שאין מצב שאני לא פועל"
"יש בישראל סופת טורנדו חזקה אבל אני אומר בכנות שאני אופטימי. יש לי בארץ חברות מדהימות ויזמים ויזמיות מדהימים ואנחנו צריכים לוודא שהמקום הזה נשאר דמוקרטי ואנחנו לא הורסים ערך. ערך בעולם ההון סיכון זה לקחת X ולעשות 10X. אם צריך לעזור לחברה נעשה ואם צריך לעזור למדינה לחזור למסלול נעשה גם את זה".
במסגרת העבודה שלו רייסל נמצא בקשר עם משקיעים מחו"ל והוא מוצא את עצמו בפוזיציה די מוזרה - שמאלצת אותו להסביר להם מה קורה בישראל. "אנחנו פוגשים אנשי עסקים ומשקיעים בכל העולם ובהרבה רבדים אנחנו הפנים של המדינה בחוץ ואנחנו צריכים לתת 'תשובות'. משקיע אמריקאי ענק אמר לי בשבוע שעבר: 'why aren't you guys getting your act together?'".
רייסל מכיר מקרוב את הדרישה של משקיעים לרשום חברות בחו"ל וגם לבצע "היפוך שרוול" לחברות קיימות, סיטואציה מורכבת יותר שבה חברה ישראלית הופכת לחברה זרה. בנוסף הוא נתקל בדרישות "פשוטות" יותר לכאורה, בין השאר לא להחזיק את המזומן בחשבונות בישראל. כל זה קורה, לדבריו, בגלל שפרמיית הסיכון של ישראל עלתה והמשקיעים חוששים.
באופן אישי, הייתה לו אפשרות לעזוב את ישראל. "הייתי בכיר מאוד בגוגל ויכולתי לעבור לכל מקום בעולם, אבל החלטנו להישאר פה כי כאן אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו. אני יכול להעביר את הקרן מחר לפורטוגל, אבל זה לא מה שאני רוצה, ולא האחים שלי לנשק והאחים שלי להייטק רוצים. אני לא חושב שזו הדרך".
"יש בישראל סופת טורנדו חזקה אבל אני אומר בכנות שאני אופטימי. יש לי בארץ חברות מדהימות ויזמים ויזמיות מדהימים ואנחנו צריכים לוודא שהמקום הזה נשאר דמוקרטי ואנחנו לא הורסים ערך"
"זה אחד הסיכונים הכי גדולים שלנו, אם אקדמאי מסטנפורד לא חוזר זה מפחיד אותי. אני לא שופט אף אחד אבל זה עצוב. בסוף יש בישראל כל כך הרבה טוב ואפשר למצוא מקום לכולם. אבל נחטפנו על ידי רדיקלים קיצוניים".
תומכי הרפורמה יגידו לך שמדובר ברוב של 64 מנדטים.
"אני לא חושב שזה נכון. לנופף ב-64 מנדטים ולהגיד שזה הרוב זה לא נכון. אם היינו עושים היום משאל עם לא הייתה תמיכה של רוב ברפורמה. אני מעורב במעגלי שיח מכל הקצוות ויש מאוכזבים מבן גביר שמכר למצביעים שלו חלומות. לא הכל מושלם ויכול להיות שצריך רפורמות אבל צריך לעשות את זה מתוך הסכמה רחבה".
איך המנכ"לים בחברות הפורטופליו שלכם מתמודדים עם המחאה. הם צריכים לתמרן בין המשקיעים לבין העובדים.
"יש כרגע אי יציבות גיאופוליטית קיצונית וזה משפיע על מצב הרוח והאנרגיה של האנשים. ליזמים יש מספיק אתגרים וזה עוד אתגר חיצוני שאין להם שליטה עליו, אבל יש להם הרבה דילמות והחלטות לא פשוטות שהם צריכים להחליט".
מה למשל?
"הפאונדרים מרגישים צורך להניף את הדגל ולצאת להפגין, אבל הם מחפשים את האיזון הנכון, עד כמה הם צריכים להוות דוגמה אישית מול העובדים? עד כמה לפתוח את הדיון הפוליטי ואם זה בכלל דיון פוליטי או לא. אנחנו רוצים ריבוי דעות ולא לדכא אותן. ובסוף הם מנהלי עסקים בקצבי צמיחה מאוד גבוהים והם צריכים למצוא את האיזון בין הפעילות במחאה לבין לעשות את העבודה. הלב נקרע כי מצד אחד, מי שיש לו ילדים וזיקה ציונית רוצה לקחת חלק. היזמים רוצים לקחת חלק ותמיד יש את הדילמה כמה לעשות ואין תשובות נכונות".
"אני מאוד מעורב במחאה וזו השליחות שלי כלפי המשפחה שלי. אני יכול להרשות לעצמי רמת מעורבות יותר גבוהה, אז כנראה שאני מוחה גם קצת בשביל כל הפאונדרים. אני מעורב במטה ההייטק, באחים לנשק וגם בקבוצות של חיל הים כי אני חובל".
אומרים שתעשיית ההייטק משתיקה את מי שתומך ברפורמה.
"ברור שיש תומכים ברפורמה. בין הפאונדרים בחברות שלנו יש מגוון דעות ובפגישות אנחנו מדברים על דברים שנמצאים בלב המחלוקת. אפשר לדבר ואם היינו מורידים את הטירוף שקורה, ואנשים היו מדברים בלי מפת אינטרסים היו מגיעים למתווה מסוים. אפשר לדבר ולהגיע להסכמה, שני אנשים יכולים למצוא את עמק השווה. אז מה אם ההייטק הוא הסמן הליברלי? ההייטק ליברלי ויש עובדים חרדים, להט"בים, נשים וגברים מכל קצוות הדמוגרפיה, כולם עובדים עם כולם ואוכלים צהריים ביחד. אסור לזלזל בתחושות של אף אחד, אין נכון ולא נכון, אין בסדר ולא בסדר. רובנו רוצים מדינה יהודית ליברלית וצריך למצוא את הדרך לחיות ולתרום ביחד. ואם לא אז אין לנו זכות קיום פה".
"הייתי בכיר מאוד בגוגל ויכולתי לעבור לכל מקום בעולם, אבל החלטנו להישאר פה כי כאן אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו. אני יכול להעביר את הקרן מחר לפורטוגל, אבל זה לא מה שאני רוצה"
"אם הרפורמה הייתה קורית עוד עשר שנים, המפה הדמוגרפית לא הייתה מאפשרת להגיע לפתרון ארוך טווח, ואם תוך שנתיים-שלוש לא נגיע לפתרון כזה נהפוך למדינה משיחית, בלי שיהיו אנשים שישלמו מיסים, לא תהיה הגנה ולא ביטחון. אני אופטימי מאוד ועם זאת אני לא רואה את עצמי חי בסיטואציה שבה הילדים שלי יצטרכו ללמוד דברים מסוימים בבית הספר או שיהיה חוסר איזון כל כך משמעותי של שירות צבאי. אני מסתכל על הארבע שנים הקרובות. אם לא יהיה פה פתרון ארוך טווח, אני אסתכל על הקן המשפחתי שלי ואעשה את מה שהכי טוב בשבילו. אבל לא נגיע לזה".