2022 אילוסטרציה (אילוסטרציה: hand idea, shutterstock)
אילוסטרציה: hand idea, shutterstock

סיכום הרבעון הראשון בהייטק הישראלי כבר כאן, והמספרים כנראה לא יספקו את מי שרוצה כבר להגדיר מגמות חדשות. לפי הדוח של IVC ולאומיטק, חברות הייטק ישראליות גייסו 5.6 מיליארד דולר ב-212 סבבים, ירידה מרבעון קודם שבו גוייסו כמעט 8.2 מילארד דולר, אבל עליה בהשוואה לרבעון מקביל שבו גוייסו 5.4 מיליארד. 212 עסקאות התבצעו ב-Q1, כאשר העסקה הממוצעת הייתה בגובה של 26 מיליון דולר, נמוך מהממוצע הרבעוני של שנת 2021. 14 מגה-עסקאות – מעל 100 מיליון דולר כל אחת – היו אחראיות ל-44% מסך ההון שהושקע ברבעון. 

אין ספק שכל העיניים בהייטק הישראלי והעולמי נשואות למספרים חד-משמעיים שיעידו על כך שהצטננות השווקים הציבוריים, האינפלציה והעלאות הריבית מחלחלים למגזר הפרטי, אך האמת היא שהנתונים מהדוח הנוכחי גבוליים מספיק על מנת לספק תחמושת למי שרוצה להזהיר מחורף השקעות מחד, ולחזק את אלה שמעדיפים לשמור על אופטימיות מאידך. גם בחינה של השנה שעברה, שהסתכמה בגיוסי שיא חסרי תקדים, מעידה על עלייה בהיקפים ב-Q2, ירידה ב-Q3 וזינוק ב-Q4. כך לגבי היקף כולל, מספר סבבים ואפילו ממוצע וחציון השקעות.

135 השקעות ארלי דווחו ברבעון האחרון בהיקף כולל של 1.2 מיליארד דולר, זאת לעומת 419 עסקאות בכל 2021 בהיקף של 3.8 מיליארד סה"כ. מדובר אמנם בעלייה מדודה מאוד, אבל בהתחשב בכך שעד 2020 השקעות מוקדמות היו במגמת ירידה של כמה שנים, זה שינוי חשוב

שינוי חשוב אחד שעולה מהדוח ויכול בהחלט להסביר את התנודות בהיקפי הגיוסים הוא התאוששות של השקעות הארלי סטייג' על חשבון השקעות הלייט. 135 השקעות ארלי דווחו ברבעון האחרון בהיקף כולל של 1.2 מיליארד דולר, זאת לעומת 419 עסקאות בכל 2021 בהיקף של 3.8 מיליארד סה"כ. מדובר אמנם בעלייה מדודה מאוד, אבל בהתחשב בכך שעד 2020 השקעות מוקדמות היו במגמת ירידה של כמה שנים, זה שינוי חשוב. במקביל, ניתן לראות ירידה בסבבים המאוחרים (סבב C והלאה): רק 23 השקעות כאלה נעשו ברבעון, לעומת ממוצע של 30 בשנה קודמת, אלה היוו 79% מכלל ההון שגוייס לעומת ממוצע של 85% ב-2021.  

השינויים הללו משקפים תהליכים שכבר כתבנו עליהם לא מעט ב-tech12: הכניסה של קרנות ענק זרות לשוק הישראלי הביאה את המשקיעים הישראלים לסגת לביצוע יותר השקעות מוקדמות ברבעונים האחרונים. עם זאת, המגמות האחרונות בשווקים הציבוריים ומחיקת שווי של חברות טק שהנפיקו לאחרונה הביאה לכך שקרנות פעילות מאוד כמו טייגר ואינסייט הודיעו ממש לאחרונה שהן מתכוונות להפנות יותר תשומת לב לסבבים מוקדמים, במקרה של טייגר A ומעלה ואצל אינסייט ניתן לראות כניסה להשקעות סיד עוד בשלהי 2021. 

מי משקיע מתי

לגבי הסקטור שסחף את עיקר ההשקעות ברבעון האחרון אין הרבה הפתעה ומדובר כמובן בסייבר עם 37 סבבים, מתוכם 5 מגה-עסקאות. אחריו הפינטק עם 21 עסקאות והפודטק עם 14. 

בעוד שהקרנות הישראליות שמרו על קצב השקעות דומה, אצל הזרות נרשמה ירידה של 16% בסכום הרבעוני הממוצע. חלק מהירידה הזו מוסברת בכך שקרנות דומיננטיות עברו לסבבים מוקדמים שקטנים יותר בהיקפם מסבבים מאוחרים

כמו בשנים קודמות, הקרנות הזרות מזרימות את עיקר ההון להייטק המקומי ואחריות לכמעט 4 מיליארד מכספי הגיוסים ברבעון האחרון. אולם בעוד שהקרנות הישראליות שמרו על קצב השקעות דומה, אצל הזרות נרשמה ירידה של 16% בסכום הרבעוני הממוצע. חלק מהירידה הזו מוסברת בכך שקרנות דומיננטיות עברו לסבבים מוקדמים שקטנים יותר בהיקפם מסבבים מאוחרים. 639 השקעות זרות בוצעו ברבעון האחרון, עליה קלה בהשוואה ל-625 השקעות כאלה ברבעון מקביל אבל ירידה בהשוואה ל-752 השקעות שנעשו ברבעון הקודם. הנתונים מראים עליה של השקעות זרות בסבבי סיד וירידה בהשקעות מאוחרות.

אצל קרנות ישראליות נרשמה עליה חדה יותר בסיד ושמירה על יציבות יחסית בהשתתפות בסבבים מאוחרים (גם כאן צריך לקחת בחשבון שיש מעט קרנות צמיחה ישראליות שמובילות סבבים מאוחרים ומרבית ההשתתפות נרשמת אצל קרנות שעושות השקעות המשך בחברות פורטפוליו).