בשנה האחרונה אנחנו רואים יותר ויותר שיטות השקעה אלטרנטיביות בחברות, שנוצרו בשל הקושי להתעלות על השוויים שניתנו לחברות ב-2021. אחת מהשיטות הללו, שהפכה פופולרית בשל המצב בשוק, היא SAFE: ראשי תיבות של Simple Agreement for Future Equity, מנגנון השקעות שהומצא ב-2013 על ידי מאיץ הסטארטאפים Y קומבינטור. SAFE הוא השקעה ללא קביעת שווי לחברה, כאשר המשקיע מקבל את המניות רק בסבב הגיוס הבא, כאשר נכנסים משקיעים חדשים - ולפי השווי שנקבע לחברה בסבב. עם ההשקעה, משקיע הסייף הופך להיות חלק מהמשקיעים ומקבל הטבה כלשהי או הנחה, כמי שלקח סיכון מוקדם יותר.
לאור זאת, עולה שאלה מיסויית: משקיעי ה-SAFE לא ידעו האם ההמרה של ההשקעה למניות היא אירוע מס, או לא. לראשונה, רשות המיסים מפרסמת הנחיות קונקרטיות בנושא, שקובעות באילו מצבים ימוסו משקיעים זרים על השקעות SAFE בחברות ישראליות ומתי יהיו פטורים ממס. באופן גס ניתן לומר שהחלטת רשות המסים היא כי הפטור מכסה את מרבית הסכמי ה-SAFE, וההנחיות חלות על כל ההסכמים שיחתמו עד סוף 2024, כדי לאפשר לרשות המיסים ללמוד את הנושא יותר ולגבש סט כללים אחר בעתיד.
"פנינו לרשות המיסים מכיוון שהיתה מחלוקת עם בנושא סיווג מכשיר ה-SAFE, ובמיוחד בסוגיית ההנחה שניתנת למשקיע בגיוס ההון", מסביר עו"ד אלדר בן רובי, שותף במשרד מיתר וראש צוות המיסוי באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, IATI, בראשות המנכ"לית והנשיאה קארין מאייר-רובינשטיין. בן רובי פנה לרשות המיסים לפני כשנה כדי לקבל הבהרות בנושא. "משקיע SAFE לא מקבל מניות ואין הסכמה על שווי החברה בהשקעה. בעתיד, כשנקבע השווי בגיוס הון, משקיע SAFE יקבל מניות בהנחה של 20%. השאלה מול רשות המיסים אם ההנחה בעת המרת ה-SAFE למניות, צריך לראות אותה כריבית על הלוואה או כתשואה הונית".
ההבדל הזה אינו עניין של מה בכך, שכן משקיעי חוץ שמשקיעים בחברה ישראלית מחוייבים במס ישראלי על רווחים מריבית - אך פטורים ממס על רווחי הון. "בגלל חוסר ודאות המשקיעים ב-SAFE, דרשו מהחברות לקחת על עצמן את סיכון המס, אם וכאשר הוא יקרה", מסביר בן רובי. "המצב הזה יצר קושי בגיוסי כסף, כי המשקיעים לא רצו להיחשף לסיכון ורצו להשית אותו על החברה, שגם היא לא רצתה את הסיכון הזה אצלה".
עו"ד אלדר בן רובי: "בגלל חוסר ודאות המשקיעים ב-SAFE, דרשו מהחברות לקחת על עצמן את סיכון המס, אם וכאשר הוא יקרה. המצב הזה יצר קושי בגיוסי כסף"
ההנחיות החדשות קובעות רשימה של תנאים שבהתקיימם, המשקיעים יהיו פטורים ממס. בצד החברות מדובר בין היתר בתנאים כמו: חברה ישראלית, בתחום ההייטק, שמרבית ההוצאות שלה מסווגות כפעילות מחקר ופיתוח או ייצור ושיווק של מוצרים שפותחו על ידה ועוד.
בצד ההסכם עצמו, שם עבור הפטור ממס ישנם תנאים, כמו סכום השקעה עבור משקיע אחד (אינו עולה על 40 מיליון שקל); ההסכם אינו מוגדר כהלאווה או חוב; למשקיע אין זכות להחזר כספי על ההשקעה שאינו באמצעות המרת מניות; אם כספי ההשקעה יוחזרו למשקיע הוא יקבל חזרה את הקרן בלבד - ועוד.
"קו החמצן העיקרי היום"
בשורת ודאות המס חשובה, אך לא כולם קיבלו את ההנחיות בתשואות שכן בארצות הברית למשל לא מוטל מס על משקיעי SAFE בכלל - ולמעשה רשות המיסים הציגה בכל זאת שורה של תנאים שבגינם כן אפשר יהיה למסות את המשקיעים.
"זה נכון שהמצב הקיים היה יותר בעייתי כי לא הייתה ודאות. ההנחיות אינן פתרון מושלם, ניתן להתייחס אליהן כאל הרע במיעוטו, הן יצור כלאיים שמנסה לייצר נוסחה של הגדרות והגבלות על הסכם ה-SAFE, כדי לבדל אותו מהסכם הלוואה", מסביר עו"ד רן כהן - שותף במחלקת הייטק והון סיכון במשרד עמית, פולק, מטלון ושות'.
בעיה אחרת שרלוונטית יותר לתעשייה במיתון היא השכיחות של עסקאות ה-SAFE בעת הזו, שכן חברות מצאו בהשקעות ללא קביעת שווי לחברה פתרון עדיף על סיבוב גיוס בשווי יורד (Down round). "הסייפים הם קו החמצן העיקרי היום", מוסיף כהן, "ועל שלל הקשיים שקיימים היום בשוק בגיוס הון ממשקיעים זרים, נוסף עוד קושי והוא הצורך של החברות והיועצים המשפטיים להסביר למשקיעים – ובמיוחד למשקיעים זרים – למה לא כדאי להשתמש בפורמט הסייפ המקובל בעולם, ולנסות להסביר את חשיפות המס בישראל", מוסיף כהן.
לדבריו, "בסוף המשקיע הזר מושפע הכי הרבה מההנחיות החדשות כי משקיע זר בישראל פטור ממס ישראלי על רווחי הון ואינו פטור מתשלום מס על רווחים מריבית. לאור ההנחיות, די ברור שתהיה למשקיעים חשיפת מס אם החברה או ההסכם לא יעמדו בתנאים - וקשה מאוד להסביר למשקיע אמריקאי שהשקעה בסייפ תחשוף אותו לתשלום מס בישראל. ההנחיות אמנם לא צפויות לבטל את השימוש בסייפ בצורה גורפת אבל כן מוסיפות עוד שכבה של רגולציה ושוני מהמקובל בעולם, וזה כבר מהלך משמעותי".
בן רובי דווקא לא רואה סיכון משמעותי מול המשקיעים הזרים. "להערכתנו ההנחיות מכסות 90% מהעסקאות ולגבי 10% הנותרים, מדובר בבדיקה נוספת שלהן. כלומר, גם אם הסכם אחד לא עומד בהנחיות, הוא עדיין פתוח לדיון - וזה לא אומר שהוא ממוסה מיידית".
ומה לגבי התנאי שהחברה צריכה להיות ישראלית? הרבה חברות מתאגדות לאחרונה כישות אמריקאיות בגלל הרפורמה המשפטית.
בן רובי: "חברות זרות בכלל לא נמצאות במשחק הזה. אם מדובר במשקיע אמריקאי בחברה אמריקאית, אין שום בעיית מס. היא מתעוררת רק שמדובר במשקיע חוץ בחברה ישראלית".
קרין מאייר-רובינשטין, מנכלית ונשיאת איגוד ה IATI, הוסיפה כי ה-SAFE הוא "דרך המימון הבטוחה ביותר לחברות הייטק לגייס הון בשנים האחרונות". היא מסבירה כי בצורתו ה"טהורה", זהו הליך גיוס הון שתנאיו נקבעים לאורך מספר נקודות בחיי החברה. "בצורתו הלא טהורה, יש בו דמיון להלוואה ומכאן אי הוודאות המיסויית שנוצרה. אי ודאות זו יצרה קשיים לחברות לגייס הון באפיק זה. ההבהרה שגובשה עם רשות המיסים מבהירה את התנאים בהם יראו ב-SAFE מקדמה ע"ח מניות, באופן המסיר, או לפחות מצמצם מאוד, את אי הוודאות ששררה. מתפקיד האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ה IATI להמשיך ולייצר וודאות עסקית לענף, במיוחד בתקופה זו".