10 חודשים אל תוך המשבר, ונראה שחורף ההשקעות בהייטק כבר כאן. נתונים ראשוניים מצביעים רוחבית על ירידה של בין 30% ל-40% בהשקעות בהשוואה לשנה שעברה. אבל בכיסי הקרנות עדיין שוכבים סכומי עתק, על פי ההערכות, שמחפשים נתיב להשקעה, שיהיה חסין למשבר גם בשנה הבאה, בתחומים שנפגעו פחות מהשינויים בשוק או בכאלה שמהם עשויה להגיע פריצת הדרך הטכנולוגית הבאה.
שרי ברונפלד, משקיעה בצוות ההשקעות ב-NFX, וגיטה רייניץ, משקיעה בצוות הביוטק NFXBio, מסכמות שנה ומסייעות לנו לשרטט את התחומים הבולטים בהשקעות חרף המשבר: סקטורים עם פוטנציאל עצום וצמיחה גדולה, או סקטורים חדשים שצפויים להיות התחומים החמים של 2023.
הניתוח שיוצג לעיל מתבסס הן על נתונים פנימיים שנאספים בקרן, והן על דוחות ומחקרים חיצוניים שממפים את השוק. קרן הפרי-סיד והסיד NFX גייסה 450 מיליון דולר לקרן שלישית באוקטובר 2021, להשקעות בארה"ב וישראל. בקרן מקבלים מאות בקשות השקעה בכל שבוע ומתוך מכלול הנתונים הזה, סייעו לנו לשרטט את שבעת התחומים הבולטים לשנה הקרובה:
פודטק: צמיחה מתוך צורך בפתרונות
לא בכדי זכה תחום הפודטק לכינוי "הסייבר החדש". בשנה האחרונה, אומרת ברונפלד, ניתן היה לראות בפודטק סבבי ענק ושווים מנופחים גם בחברות שהיו עדיין עם אפס הכנסות. הסיבה לכך היא דווקא הצורך הגדול בפתרונות: משבר החלבון העולמי, מודעות של בני דור ה-Z לתזונה בריאה ומשבר האקלים - וגם ביצועים יפים של קרנות בתחום שדחפו אליו משקיעים נוספים.
גם בישראל נרשם שיא של 360 מליון דולר השקעות בחצי שנה הראשונה של 2022, יותר מ-2021 שנחשבת לשיא הבועה. בנוסף, לאחרונה אישר ה-FDA מכירה של בשר מתורבת, מהלך שצפוי לתדלק את התעשייה.
עם זאת, לתחום יש עדיין כמה אתגרים גדולים מאוד להתגבר עליהם: הראשון, מסבירה ברונפלד, הוא לשבור את מחסום המחיר הגבוה של הבשר המתורבת, שעומד היום עדיין על כ-1,000 דולר לקילו. בנוסף יש דרישה בשוק לחידוש מוצרי אמיתי: "כבר לא מעניין להשקיע בעוד חברה של חלבון צמחי", אומרת ברונפלד. "הדור הבא זה פיתוח תחליפים ממקורות חלבון שונים. סויה, אפונה, חומוס וכו' – OUT, חלבון מאצות, בקטריות ופטריות – IN. וישראל היא האב מוביל בתחום הזה, עם הרבה חברות שמראות פוטנציאל אמיתי".
ברונפלד: "הדור הבא בפודטק זה פיתוח תחליפים ממקורות חלבון שונים. סויה, אפונה, חומוס וכו' – OUT, חלבון מאצות, בקטריות ופטריות – IN. וישראל היא האב מוביל בתחום הזה, עם הרבה חברות שמראות פוטנציאל אמיתי"
איך את מסבירה את זה שהכותרות שהגיעו מהתחום בשבועות האחרונים הם דווקא המשבר על ביונד מיט, כנראה החברה הראשונה שהצליחה להביא מוצר פופולרי למדפים?
ברונפלד: "מה שקרה זה שהצרכנים נהיו יותר בקיאים לגבי רשימת המרכיבים, וזה שהמוצר ממקור צמחי לא בהכרח מספיק היום. אם את מסתכלת על התווית של ביונד מיט - יש שם מעל ל-20 רכיבים והצרכנים מבינים שכדי למסך על הטעם הנוראי של חלבון צמחי, חברות צריכות להכניס למוצר הרבה דברים שהם לא בהכרח בריאים. זה גורם לצרכנים להתרחק ממוצרי הדור הראשון".
קליימט-טק: כבר לא ליפי נפש
694 סטארט אפים קיימים בתחום האקלים יש בישראל, 35% מהם הוקמו לאחר 2019, כך לפי סקר עדכני של ארגון PLANETec. יש לסייג ולומר שהמטריה של "קליימט-טק" רחבה למדי, וכוללת חבורת מתחומי האנרגיה, התחבורה, החקלאות, המזון, הבניה ועוד עוד. ועם זאת, המשמעות היא שכל אחד מהתחומים האלה משיק לתחום האקלים ושם דגש על פתרונות בני קיימא. וזו כנראה בשורה טובה.
ב-2021 על כל דולר שהושקע בישראל בהייטק (25.8 מיליארד סה"כ), 10 סנט הלכו לסטארט אפים בתחום האקלים. בעולם היחס היה אפילו גבוה יותר עם 13-14% מסך כל ההשקעות וב-NFX צופים שהיחס אמור לעלות עוד יותר. בקרן מספרים שקיבלו אלפי פניות להשקעה בתחום בשנה החולפת.
זה מעניין כי אין בישראל הרבה קרנות שמתמחות בתחום ואלה שיש חדשות וקטנות לרוב, לא?
"נכון. הרבה כסף נכנס מבחוץ, אבל בגלל שההגדרה של התחום רחבה, זו לא חייבת להיות קרן קליימט שמשקיעה בחברה מסוימת. יש גם בעולם הרבה קרנות ייעודיות שצצו לאחרונה שמנהלות כבר מיליארדי דולרים, ואנחנו, כמו עוד קרנות כלליות, הצהרנו באוקטובר שעבר שאנחנו נכנסים לתחום עם דגש על פודטק. מה שבטוח שזה כבר לא ליפי נפש בלבד, והיוניקורנים הבאים יגיעו משם. יש המון כסף ובעיה אקוטית לפתור".
סייבר: ביקוש קשיח למול "הייפ" מוגזם
בתקופות של חוסר ודאות נוטים להמר על בטוח, והסייבר הישראלי הוא בהחלט הימור שכזה. "יש ביקוש קשיח ומתמיד מול איומים בלתי פוסקים", אומרת ברונפלד ומציינת שב-100 הימים האחרונים היו בישראל מעל 10 סיבובים מתוקשרים בתחום, 4 מהם גבוהים במיוחד. מצד שני, היא מסייגת, יש גם תופעות פחות בריאות כמו נהירה של השקעות לתתי-תחומים, שלא בהכרח מייצגים שווקים גדולים מספיק ואין בהם צורך אקוטי של השוק, אלא "הייפ".
ברונפלד: "קלאוד דאטה סקיוריטי הוא תחום קטן מאוד, והבעיה לא בהכרח מצדיקה הקמת 9 חברות חדשות תוך שנתיים. אבל בגלל שכל אחת מקרנות הטופ-טיר בישראל הימרה על חברה אחת, נוצר מצב שכולן קיבלו כסף"
כדוגמה היא מביאה את תחום ה"קלאוד דאטא סקיוריטי", תחום חדש וקטן יחסית שהחל לפני 3-4 שנים, וכבר קיימות בו 8-9 חברות, מתוכן 5-6 בארץ. "זה תחום קטן מאוד והבעיה לא בהכרח מצדיקה הקמת 9 חברות חדשות תוך שנתיים. אבל בגלל שכל אחת מקרנות הטופ-טיר שפועלות בישראל הימרה על חברה אחת נוצר מצב שכולן קיבלו כסף, אבל אין מקום ליותר ממובילת שוק אחת".
ברונפלד מוסיפה אנקדוטה על חברת סייבר צעירה מאוד שגייסה סבב לפי שווי של 80 מיליון דולר ולא נמצא בו מקום לקרן נוספת. הפתרון? בקרן נתנו לחברה השקעה נוספת במודל של SAFE לפי שווי של 120 מיליון דולר, העיקר לשמור על מקום בקאפ-טייבל.
ובכל זאת, היא מדגישה, התחום עדיין צומח ויש בו לא מעט השקעות ראויות, אפילו בשלב הצמיחה שספג את המכה הקשה ביותר במשבר. "קרנות צמיחה ענקיות ממשיכות להשקיע בסייבר בארץ ואפילו יסגרו השקעות ברבעון שעתיד להיות הרצחני מכולם – Q1 של 2023. תומא בראבו, למשל, שרכשה במחצית השנה האחרונה 3 חברות סייבר שמתמחות בניהול זהויות בסכום מצטבר של 12 מיליארד דולר – הודיעו לא מזמן שהם במשא ומתן עם 6 חברות סייבר ישראליות".
כלכלת יוצרים: מודלי השקעה מתקדמים
כלכלת יוצרים אינה תחום חדש, והוא כנראה נמצא בעיצומה של תקופת פריחה, כשהצפי לשנה בקרובה הוא לסחר מקוון בהיקף שעובר את רף טריליון הדולר. החידוש, לפי NFX, נמצא דווקא בטשטוש הגבול במודלי ההשקעה כשיותר ויותר מותגים וחברות שהקימו משפיענים ויוצרי רשת מקבלים תמיכה מקרנות הון סיכון.
ברונפלד מציינת את ההשקעה של סופטבנק בחברת Jellysmack (שמשתמשת בטכנולוגית AI לזהות יוצרי וידאו ולהגדיל את החשיפה וההכנסות של משפיענים) במאי 2021; השקעה של קרן Viola בסבב סיד למותג הישראלי "מעפילים" הפונה לגברים, אליו חבר השחקן ג'ראד לטו, ואת המותג SKIMS של קים קרדשיאן, בו השקיעה קרן Thrive.
ברונפלד: "החידוש בכלכלת יוצרים הוא שאנחנו רואים יוצרים שהופכים בעצמם ליזמים ומגייסים כסף ואפילו טיקטוק ויוטיוב פתחו קרנות להשקעה ביוצרים כאלה. "מה שהתחיל בבלוגים לפני 20 שנה הפך לאימפריות צרכנות שמגלגלות המון כסף"
זה בעצם תחום שהוא אסופה של דברים?
"זו מטריה רחבה ולא תחום חדש. החידוש הוא שאנחנו רואים יוצרים שהופכים בעצמם ליזמים ומגייסים כסף ואפילו טיקטוק ויוטיוב פתחו קרנות להשקעה ביוצרים כאלה. "מה שהתחיל בבלוגים לפני 20 שנה הפך לאימפריות צרכנות שמגלגלות המון כסף. אנחנו רואים מותגים - לא בהכרח טכנולוגיים - שהקימו יוצרים וצומחים בקצב שיא. יוצר היוטיוב MrBeast למשל הקים מסעדת המבורגרים שמבוססת על מטבחי רפאים, ותוך יממה היו לו 300 לוקיישנים. למקדונלד'ס זה לקח 6 שנים. הוא כבר סירב להצעת רכישה של מיליארד דולר ועם הכנסות של 54 מיליון דולר, הוא גם ניצח במשחק ה'יוניט אקונומיק' בתחום שיש לו שולי רווח נמוכים במיוחד".
ישראל בכלל רלוונטית למשחק הזה?
"אנחנו שוק קטן ולא מעניין. יש חברות ישראליות בתחום שבונות מרקטפלייס ודברים דומים, אבל המותגים הגדולים לא יבואו מישראל".
ביוטק: המהפכה התעשייתית הבאה
פריצה הדרך הטכנולוגית הבאה, אומרים ב-NFX, תתרחש בתחום הביוטק. "המהפכה התעשייתית הגדולה הבאה היא ללא ספק ביולוגיה ממוחשבת וחברות פלטפורמה ביולוגיות" אומרת גיטה רייניץ, משקיעה בצוות NFXBio. "בחרנו להתמקד בשני תחומים - Longevity ו-Delivery, שהם האתגרים הגדולים הבאים בעולם הרפואה בכלל ובהנדסה גנטית בפרט".
לונגטיביטי-טק (Longevity Tech)
תת התחום הזה שמשתייך לביו-טק מתייחס לאריכות חיים ובעיקר - לבריאות. פוקוס ההשקעה מתמקד בעיקר במציאת מכניזם להזדקנות (למשל - נזקי DNA, מקצרי טלומרים, נזקי מיטוכונדריה היסטוריים וכו'). התחום מושך אליו לאחרונה משקיעים פרטיים ותיקים בסיליקון ואלי לצד משקיעים מוסדיים מוכרים כמו אנדריסן הורוביץ, שאירחה כנס בנושא.
שינוע ביוכימי (Drug Delivery)
עריכה גנטית היא תחום שמעסיק חוקרים רבים ואף זיכה את אחת מחוקרות התחום, ג'ניפר דאודנה, בפרס נובל לכימיה ב-2020. בשנתיים האחרונות הונפקו מספר חברות המתמחות בעריכה גנטית ומיד לאחר הנפקתן הן רכשו חברות העוסקות ב-Drug Delivery - מה שמעיד על כך שתת התחום הזה, שמתמחה בשינוע מולקולות של תרופות לאיברים ספציפיים באופן ישיר, הופך לאתגר הבא של עולם העריכה הגנטית בפרט ועולם הרפואה בכלל. הקורונה הביאה לעלייה בעניין בתחום ונראה כי המחקר והטכנולוגיה צפויים לצמוח משמעותית בשנים הקרובות.
אוטומציה וייעול: החברות חייבות להתייעל
זה לא נשמע מלהיב במיוחד, אבל הקורונה והמשבר שאחריה שהביא לקיצוצי כוח אדם בחברות רבות, מכריח אותן להתייעל ולחפש פתרונות שמסייעים להם לעשות יותר עם פחות. הפתרונות האלה יכולים להיות כלי אוטומציה של ממש, דרך חברות שמציעות פתרונות כוח אדם זמניים ועד לפתרונות שמזהים כשלים בתוכנה שעד היום נעשו על ידי מתכנתים יקרים ועמוסים.
"כוח אדם הוא המשאב היקר ביותר של חברות הטק", אומרת ברונפלד, "ולכן חברות שמציעות דרכים לחסוך בהוצאה הזו הן מוצר מבוקש כרגע".
Generative tech: הרבה רעש לצד חידוש אמיתי
תחום הג'נרייטיב AI הוא אולי השיבוץ הכי צפוי ברשימה הזו. מונח שלא הכרנו לפני חצי שנה הפך בחודשים האחרונים לבאזז וורד הכי נפוץ בטק. בין אם אלה מנועים גרפיים שמייצרים תמונות או בוטים שכותבים שירה ומנהלים איתנו שיחה מרתקת על כל תחום שבעולם, ההייפ בשיאו. הסיבה לכך היא לא (רק) אפקט העדר, אלא הטיימינג: קפיצת דרך בטכנולוגיות ה-AI והוזלתן הביאה איתה מהפכה בדמות שירותי בינה מלאכותית שמסוגלים לייצר תוכן מורכב ומעניין.
זה לא קורה רק בתחומי הבידור הקליל אלא גם בתתי תחומים כמו כתיבת קוד, גיימינג, תלת מימד, פיתוח אתרים, דאטה, חיפוש סמנטי, קלאסיפיקציה, MLOps, סיכום אוטומטי, ואפילו ביולוגיה.
כמה מזה זה הייפ ולכמה מהדברים באמת יש שימוש מסחרי משמעותי?
"זה נכון שיש הייפ. קבלנו מאות בקשות להשקעה בשלושת החודשים האחרונים ויש המון רעש לנקות. יש גם הרבה חברות שפועלות כבר תקופה ועכשיו פשוט מדביקות לעצמן את התווית הזו, אבל יש גם חידוש אמיתי. המוצרים של היום עדיין עובדים הכי טוב בשילוב עם היד האנושית, במיוחד בכל מה שצריך בו יצירתיות. אנחנו רוצים לראות חברות שמשתמשות בקפיצה הטכנולוגית הזו כדי לעבוד בצורה מדויקת וטובה יותר אבל לא מסתמכות לגמרי על המכונה".