בשנת 2012 התמודדה פָּאק גוּן-הְיֶה על תפקיד נשיאת קוריאה הדרומית. פאק היתה סוג של נסיכה פוליטית, בתו של נשיא קוריאה המיתולוגי פאק צ'ונג-הי, בעלת השפעה רבה בשדרות הממשל והכלכלה הקוריאנית. "מלכת הבחירות" כינו אותה בעקבות הצלחותיה האלקטורליות הרבות. אבל מולה התמודד אהן צ'אול-סו, איש עסקים, אקדמאי, רופא ויזם טכנולוגי, והסקרים ניבאו מאבק צמוד. פאק שאפה לייצר אג'נדה טכנולוגית-יזמית בדחיפות וכך נולד הקמפיין סביב קרן יוזמה (Yozma) הקוריאנית.

זו לא טעות. בדרום קוריאה פועלת קרן השקעות הון סיכון בשם Yozma Group Korea. מקור השם כמובן בישראל, בהשראת תוכנית יוזמה שממשלת ישראל הוציאה לדרך ב-1993 ובמסגרתה הוקמו 10 קרנות הון סיכון - אירוע שכונן את תעשיית ההון סיכון בישראל וזכה לפרסום עולמי.

האיש שיכול לרשום על שמו את ההישג הזה הוא יגאל ארליך, מי שהיה אז המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר. היום, מתברר, ארליך הוא הגורו של תעשיית ההון סיכון וחממות הסטארט אפים של קוריאה הדרומית. עולם קטן.

האן סון, Yozma Group Korea: "יגאל הוא סוג של סלבריטי בדרום קוריאה. הנשיאה קראה את הספר 'אומת הסטארט אפ' שבו יש פרק שלם שמוקדש ליוזמה, והיא אימצה את זה לקמפיין הנשיאות שלה. למחרת בחירתה כותרות העיתונים עסקו ביוזמה ויגאל הפך לדמות ידועה"

נחזור לפאק גון-היה. היא אימצה את מודל ההשקעות של קרן יוזמה כמוצאת שלל רב, הזכירה אותו לאורך הקמפיין שלה והציגה אותו כחלק מהתוכניות שלה לחידוש פניה של קוריאה. ארליך הוצג כאבי המודל לעידוד יזמות טכנולוגית, שקוריאה צריכה לאמץ. פאק ניצחה בבחירות האלה והיתה לאשה הראשונה שנבחרה לתפקיד נשיאת המדינה. וארליך הפך בעקבות בחירתה לסלב של ממש.

"היא נשבתה בסיפור של יוזמה, מאוד קסם לה העניין", מצטנע ארליך, "בהרבה אירועים היא היתה מציינת את יוזמה. יצא לי גם לדבר איתה והיא מאוד התעניינה איך יוזמה הצליחה. היא בהחלט חשבה שישראל היא משהו מיוחד במינו ושיוזמה היא סמל להצלחה, ובזה היא השתמשה בקמפיין".

אומרים שבעקבות זה רכשת מעמד מיוחד בקוריאה.
"אין ספק שהעובדה שהיא דיברה על יוזמה, קשרה אותי לעניין. באמת הם עשו אותי חצי סלב בתקופה הזו, הזמינו אותי להרבה כנסים, דיברתי על היחסים בין ישראל לבין קוריאה, במה אנחנו טובים, איך אנחנו מצליחים. ליוזמה היה מעמד בולט כי חשבו שזו הצלחה כבירה. בגלל שהופעתי הרבה ודיברתי עם רוב השרים ועם ראש הממשלה, תפסתי איזה מעמד די מכובד".

נשיאת קוריאה לשעבר פָּאק גוּן-הְיֶה (צילום: Chung Sung-Jun, Getty Images)
נשיאת קוריאה הדרומית לשעבר פָּאק גוּן-הְיֶה בקמפיין הבחירות. בזכותה ארליך הפך לסלב במדינה | צילום: Chung Sung-Jun, Getty Images

האן סון, דירקטור השקעות בחברת יוזמה-קוריאה, ומי שאחראי להשקעות בישראל, מספר שהגיע לחברה אחרי שנחשף לדיווחים בתקשורת על יגאל ארליך: "יגאל הוא סוג של סלבריטי בדרום קוריאה. הנשיאה קראה את הספר 'אומת הסטארט אפ' שבו יש פרק שלם שמוקדש ליוזמה, והיא אימצה את זה לקמפיין הנשיאות שלה. למחרת בחירתה כותרות העיתונים עסקו ביוזמה ויגאל הפך לדמות ידועה".

מתברר שיש לזה גם יתרונות עסקיים: "יש לנו חשיפת מותג נהדרת, כולם שמעו על יוזמה בשלב כלשהו ולכן יש לנו קשרים עם המנהיגות הבכירה בחברות, אנחנו לא מדברים עם זוטרים אלא ישירות עם המנכ"לים והבעלים".

הנה דוגמה לאיך ממנפים קשרים בקוריאה: אחד מהאנשים שהתעניינו ביוזמה היה פאק וון-סון, ראש עיריית סיאול לאורך שנים רבות. אחרי כמה שיתופי פעולה עם ארליך, פאק החליט לגייס אותו רשמית למאמצי החדשנות של עיר הבירה ומינה אותו למועצה המייעצת של העיר.

"ניצלתי את העובדה שאני חבר במועצה כדי לדחוף שני פרויקטים ישראליים גדולים", אומר ארליך, "אחד היה מובילאיי, שהיו מתים להיכנס לסיאול ואני שכנעתי את ראש העירייה שמובילאיי היא הדבר הכי טוב שסיאול יכולה לקבל. אפילו יצרתי קשר בין אמנון שעשוע לבינו והפניתי אליו עוד חברה ישראלית. אני לא עושה מזה ביזנס, אני רק מקשר אותם".

בעולם ביקשו מארליך לשכפל את ההצלחה הישראלית

עד להקמת רשות החדשנות ב-2016, תפקיד המדען הראשי במשרד התעשייה הישראלי היה בעל עוצמה ויוצא דופן במגזר הממשלתי, עם תקציבים משמעותיים ועם עצמאות מול תכתיבי משרד האוצר. יגאל ארליך היה המדען הראשי בין 1984 ל-1992, וכיהן את התקופה הארוכה ביותר מבין כל המדענים הראשיים. תחת ניהולו גדל התקציב שהמדינה העניקה לקידום ההייטק, והוא יזם רבות מהתוכניות שפועלות עד היום כמו החממות הטכנולוגיות או תוכניות "מגנט" ו"מגנטון".

ארליך: "מה אין בקוריאה? סטארט אפים. ומה יש בישראל? סטארט אפים. מה אין בישראל? הון, יכולות ייצור, יכולות שיווק. אז אמרתי שאתחיל לעבוד בקוריאה ואביא אותם לישראל. ובאמת הבאנו אותם לישראל"

בשנת 1991 הוא שכנע את הממשלה להפעיל תוכנית שתעודד הקמת קרנות הון סיכון ישראליות, שלא היו קיימות עד אז. החברה הממשלתית "יוזמה הון-סיכון" הוקמה בדיוק לפני 30 שנה ב-1993, וארליך פרש מהשירות הממשלתי והתמקד בניהול החברה.

עם תקציב של 100 מיליון דולר יוזמה הקימה עשר קרנות הון סיכון, בהן ג'מיני, JVP, ורטקס, פיטנגו ועוד, וכל אחת מהן הביאה השקעות זרות משמעותיות. היקף ההון שגוייס לאורך השנים מוערך ב-27 מיליארד דולר, וכ-900 חברות וסטארט אפים ישראליים נהנו מההשקעות. תוכנית יוזמה היתה לסיפור הצלחה וארליך קנה את שמו בישראל ובעולם כאבי "השיטה הישראלית" לקידום ההייטק.

ארליך המשיך להיות קולו של ענף ההון סיכון בתפקידו כיו"ר איגוד קרנות ההון סיכון (IVA), שבו כיהן במקביל להפרטה של קרן יוזמה. בשנים ההן הוא יצא למסע בינלאומי נוסח הדלאי למה, להנחלת החדשנות בלבבות והפצת "השיטה הישראלית" בעולם.

הוא הוזמן להרצאות ולפגישות עם גורמי ממשל במדינות רבות שרצו להקים תעשיית הון סיכון והייטק, בין השאר בדנמרק, פינלנד, הונגריה, ניו זילנד, איטליה, רוסיה ויוון. בחלק מהמקרים הוא שימש יועץ לממשלה, במקרים אחרים הוא לקח חלק בהקמת קרן להשקעות הון סיכון. מרבית הניסיונות האלה הסתיימו בכישלון, למעט קוריאה הדרומית.

"התבייתתי עליהם כי אני חושב שמכל המדינות, שם היתה הסינרגיה והפוטנציאל הוא הכי גדול", אומר ארליך.

סיאול (צילום: trabantos | shutterstock, שאטרסטוק)
סיאול, בירת קוריאה הדרומית. לפי ארליך, "הפוטנציאל הכי גדול" | צילום: trabantos | shutterstock, שאטרסטוק

מדבריו עולה שבקוריאה מקנאים ביזמות הישראלית, בזמן שהתרבות שלהם מקדשת ציות וסמכותנות וכישלון עלול להרוס קריירה. מנגד, התעשייה הקוריאנית היא בעלת עוצמה עם יכולות ייצור ושיווק שאין לישראל. הרעיון שמכר להם ארליך – שילוב המוח הישראלי עם השרירים הקוריאנים – קסם להם. "הרבה דברים הם העתיקו מאיתנו, כשהאשם העיקרי הייתי אני. הם סחטו ממני ידע, מה שנקרא", הוא מחייך.

קרן יוזמה-קוריאה קמה בשיתוף פעולה עם איש עסקים מקומי, וואנג'יי לי, ששהה בישראל כמה שנים והכיר היטב את זירת הסטארט אפים המקומית. כיום הוא משמש כמנכ"ל הקרן וארליך כיו"ר. החברה החלה בהקמת חממות טכנולוגיות לפי המודל הישראלי והמשיכה בגיוס השקעות לחברות סטארט אפ, קוריאניות וישראליות. עד כה השקיעה יוזמה-קוריאה כ-300 מיליון דולר ביותר מ-40 חברות, מהן עשר ישראליות: Nanox, SixAI, llumigyn, Ultrasight, Airovation, Everysight StoreDot,AlphaTau , Meat.The.End ו-UltraRed.

עכשיו, שמונה שנים מאוחר יותר, מחליטה קרן יוזמה-קוריאה להקים שלוחה ישראלית - מרכז חדשנות בשם Yozma Innovation Center, שמוקם בתל אביב.

כשאתה מחפש חברות להשקיע בהן אתה חוזר מקוריאה לישראל?
ארליך: "כי מה אין בקוריאה? סטארט אפים. ומה יש בישראל? סטארט אפים. מה אין בישראל? הון, יכולות ייצור, יכולות שיווק. אז אמרתי שאתחיל לעבוד בקוריאה ואביא אותם לישראל, ובאמת הבאנו אותם לישראל".

מנהל מרכז החדשנות של יוזמה בישראל יניב גולדברג (צילום: עופר חן)
מנהל מרכז החדשנות של יוזמה בישראל יניב גולדברג. "קוריאה היא שער כניסה מדהים לאסיה" | צילום: עופר חן

לתפקיד מנהל מרכז החדשנות של יוזמה בישראל מונה יניב גולדברג, שגויס ממשרד הכלכלה אחרי ששימש ארבע שנים כנספח הכלכלי בקוריאה. לדבריו, ההבדל בין יוזמה לבין קרנות ההון סיכון הישראליות הוא בתועלת הנוספת שעשויה לצמוח מלבד הכסף: "השקעה מטייגר או מאינסייט האמריקאיות היא דבר נחמד, אבל כשהכסף בא מהשוק הקוריאני, מדובר בשער כניסה מדהים לאסיה.

"קוריאה מייצאת לעולם ב-650 מיליארד דולר, לפעמים למדינות שלישראל אין גישה אליהן. ברגע שאתה מצליח לעבוד עם אחד המשקיעים שלנו, שהוא שחקן תעשייתי גדול באסיה, אתה מקבל גישה לשווקים שלא היתה לך בעבר יכולת לקחת את המוצר שלך אליהם".

אתגר גיוס ההון ידחוף את היזם הישראלי למשקיעים הקוריאנים?

בפועל, שיטת ההשקעה של יוזמה שונה מזו של קרנות ההון סיכון המוכרות בישראל. כשהחברה הקוריאנית מאתרת סטארט אפ שהיא רוצה להשקיע בו, היא מקימה קרן מיוחדת (SPV) להשקעה בחברה.

"אנחנו קוראים לזה Project Fund", אומר גולדברג, "אנחנו מוצאים טכנולוגיה מעניינת ומאגדים את ה-LPs שלנו סביב הטכנולוגיה. החיסרון הוא שהתהליכים לוקחים יותר זמן. היתרון הוא שאתה מוצא לחברה את המשקיעים שבאמת מתעניינים בה אסטרטגית. ואנחנו לא עוצרים בהשקעה, אנחנו ממשיכים בלהביא אותם לקוריאה הלוך ושוב, בחיבורים, בשיתופי פעולה, בהקמת מפעלים".

ממה נובעת הגישה הזו? לא קל יותר לגייס קרן גדולה ואז להשקיע את הכסף?
ארליך: "בקוריאה אתה צריך להראות קודם כל שעשית משהו. הקוריאנים מאוד מסוגרים. מאוד קשה לשכנע אותם להשקיע מחוץ לקוריאה. הם רוצים את ההשקעה קרוב לבית, הם מפחדים שיקרה להם משהו אם זה לא יהיה קרוב. אז ליצור אמון לוקח זמן וזו הדרך היחידה ליצור אותו".

וואנג'יי לי, מנכ"ל קרן יוזמה-קוריאה (צילום: קרן יוזמה-קוריאה)
וואנג'יי לי, מנכ"ל קרן יוזמה-קוריאה. "התהליכים לוקחים יותר זמן" | צילום: קרן יוזמה-קוריאה

מרכז יוזמה בתל אביב נמצא עדיין בשלבי הקמה, אבל הצוות כבר עובד, סורק את השוק ומחפש הזדמנויות מתאימות להשקעות קוריאניות. על הפרק: סקאוטינג, שידוך בין חברות ישראליות לבין תאגידים קוריאניים, הבאת קרנות קוריאניות להשקעה בחברות ישראליות.

זו עונת עסקאות המיזוג והרכישה (M&A) וחברות שמתקשות בגיוס הון שיאפשר להן להמשיך בפעילות מגלות גמישות רבה יותר לגבי הסדרים כמו היבלעות על ידי תאגיד זר, אז גם עסקאות מהסוג הזה נבחנות. וגם השקעות סקנדרי באחזקות של משקיעים אחרים. באחרונה הביאה יוזמה לישראל שתי משלחות של אנשי עסקים מקוריאה וכרגע שתי עסקאות נמצאות במשא ומתן אבל ארליך מודה - זה מתקדם לאט.

בזירת היחסים שבין חברות ישראליות לבין משקיעים קוריאניים מעורבים גורמים רבים נוספים, בהם גם משרדי עורכי דין שמשמשים לא פעם לא רק להכנת הסכמים אלא גם לפתיחת דלתות וייזום השקעות. עורכת הדין אילת טורם, שותפה ומנהלת מחלקת גלובל מרקטס במשרד עמית, פולק מטלון ומנכ"לית חברת APMakers Innovative Capital, ייצגה את הקוריאנים בכמה מהעסקאות שעשו בישראל.

זו עונת עסקאות המיזוג והרכישה (M&A) וחברות שמתקשות בגיוס הון שיאפשר להן להמשיך בפעילות מגלות גמישות רבה יותר לגבי הסדרים כמו היבלעות על ידי תאגיד זר, אז גם עסקאות מהסוג הזה נבחנות. וגם השקעות סקנדרי באחזקות של משקיעים אחרים

"זה זמן קוריאה", אומרת טורם, "יש לנו עסקים במדינות נוספות אבל זה זמן קוריאה – גם על רקע הסכם הסחר החופשי שנחתם בין המדינות וגם בגלל הקושי לגייס השקעות בשווקים הגלובליים". להשקעה קוריאנית יש לדבריה יתרון נוסף, גיאופוליטי ניתן לכנות אותו: "אין קושי בצירוף משקיעים מדרום קוריאה ל-CapTable של החברה כי המשקיעים הבינלאומיים, כולל האמריקאים, רואים בהם גורם ראוי".

באשר לגיוסי קרנות מוסיפה טורם כי "בדרום קוריאה קרנות פנסיה מהגדולות בעולם, שהבולטת ביניהן הינה NPS המדורגת שלישית בגודלה בעולם. כיסי השקעה מוסדיים אלו, לצד סינגל ומולטי פמילי אופיסס נבחרים, יכולים להשקיע גם מאות מיליוני דולרים בקרנות הטובות של ישראל".

עו"ד איל בר-צבי, שותף בהרצוג, פוקס, נאמן, שמייצג את יוזמה-קוריאה בעסקאות שלה בישראל, מסביר כי יש אטרקטיביות רבה בפניה אל השוק הקוריאני, לא רק בעסקאות השקעה סטנדרטיות אלא גם בעסקאות סקנדרי שעדיין מעניינות את המשקיעים. "יוזמה מביאה לחברות הישראליות ערך רב לא רק באמצעות ההשקעה שלה, אלא גם באמצעות הקשרים שלה בשוק הקוריאני.

"גם כאשר יוזמה נכנסת לחברה באמצעות רכישות בשוק הסקנדרי, היא מוסיפה לחברה הרבה ערך ומסייעת לחברות לצמוח. אחד היתרונות של יוזמה, הוא מבנה של קרנות המוקמות אד-הוק לשם השקעה, המאגדות בעלי אינטרסים בתחום של חברת המטרה – מה שמקנה לה יתרון, לדעתי, על פני השקעות אחרות".

עורכת הדין אילת טורם, שותפה במשרד עמית, פולק מטלון (צילום: אייל טואג)
עו"ד אילת טורם. "זה זמן קוריאה" | צילום: אייל טואג

ארליך חושש שהמצב בפוליטי בישראל ילחיץ את הקוריאנים

ארליך נולד בתל אביב ממש השבוע לפני 83 שנים, ביוני 1940. הוא אלמן וחי בזוגיות חדשה, מתגורר בתל אביב, אב לשלושה וסב לשבעה. הוא למד כימיה לתואר ראשון ושני וגם השלים MBA באוניברסיטה העברית, אבל כשהיתה לו האפשרות להצטרף לשירות הממשלתי הוא לא עמד בפיתוי. הוא מונה למפקח על תעשיית התרופות בחטיבת הכימיה במשרד התמ"ס (לימים תמ"ת) ומשם הוא התקדם בסולם הדרגות עד שב-1984 מונה למדען הראשי.

יגאל ארליך: "אם אני הולך עכשיו לגייס קרן, אז אני אהיה מאוד נחמד ויצחקו מהבדיחות שלי אולי וגם נשתה יין, אבל כשהם ילכו הביתה הם יגידו: 'מה זה, הוא יחזיק מעמד עוד עשר שנים? עליו נשים את הכסף?'"

למה עזבת את השוק הישראלי? היית דמות מפתח בתחום ההון סיכון.
"אגלה לך סוד: בהון סיכון יש בעיה מאוד עקרונית, בעיה של גיל ושל ממשיכים. אם אני הולך עכשיו לגייס קרן, אז אני אהיה מאוד נחמד ויצחקו מהבדיחות שלי אולי וגם נשתה יין, אבל כשהם ילכו הביתה הם יגידו: 'מה זה, הוא יחזיק מעמד עוד עשר שנים? עליו נשים את הכסף?' אז צריך לבנות את הקרן כך שיש לך ממשיכים רציניים, שיכולים לקחת את המקל. היו כמה קרנות בארץ שהבינו את זה ובנו את זה יפה והצליחו ויש קרנות שנסגרו בגלל זה".

אז החלטת לוותר על גיוס קרנות חדשות?
"בשלב מסוים הבנתי שאני בעצמי לא הולך לגייס כסף כי אני אתקל ב'בעיה הסמויה', כך אני קורא לזה. לא אומרים לך את זה בפנים, הכל נחמד אבל בסוף זה לא קורה. וגם חשבתי שמה שעשיתי עד כה הספיק כי היתה לנו הצלחה גדולה בקרן האחרונה שלנו".

ומה עם ציונות?
"עברתי להשתמש בכסף שלי ולא בכסף של אחרים. התחלתי להשקיע לבד בכמה חברות וכמה אנשים שהכרתי עזרו לי. עשיתי עד עכשיו תשע השקעות ואני מחפש דברים אחרים כדי לפרוץ את הגבולות. נהיה פה צפוף, מאוד צפוף. הון הסיכון כבר פרח. יש גם קרנות ישראליות, גם קרנות זרות ואני יצאתי מהמעגל הזה בעצם".

מחאת ההייטקיסטים ברחוב קפלן בתל אביב, ינואר 2023 (צילום: ליאור באקאלו)
מפגינים נגד המהפכה המשפטית. ארליך מדווח על זרם תת קרקעי של זהירות יתר מצד המשקיעים | צילום: ליאור באקאלו

איך הקוריאנים מסתדרים עם ה"דוגרי" הישראלי?
"הם אוהבים את זה, אפילו כותבים ספרים על זה. את ההומור הישראלי הם לא כל כך מבינים, אבל יש להם סגידה ממש למונח 'חוצפה'. אם תדבר עם קוריאנים על ישראלים הם יגידו לך 'חוצפה', בעברית. יש שם פרופסור שכתב ספר שנקרא 'חוצפה', שפיתח תיאוריה על 14 סגנונות של חוצפה, חלק גדול מהם ישראליים".

שלב תקיעת היתד בישראל אינו פשוט כמו שאולי נראה בתחילה. ארליך אומר שהמשבר הכלכלי העולמי נותן את אותותיו גם בקוריאה. חברות ענק קוריאניות, שגם בימים כתיקונם הן שמרניות וזהירות, נזהרות עכשיו עוד יותר מהשקעות בחו"ל.

שלא כמו משקיעים אמריקאיים, הקוריאניים לא יצהירו על הימנעות מהשקעות בישראל בגלל חוסר היציבות הפוליטי, אבל יש זרם תת קרקעי של זהירות יתר. "אתה מתחיל לשמוע אנשים שאומרים שלקוריאה כבר יש סטארט אפים וחדשנות כמו לישראלים ואולי לא צריכים כבר את שיתוף הפעולה. יכול להיות שיש השפעה עקיפה למצב שישראל נמצאת בו", אומר ארליך.

ארליך: "מדינה שתקבל תדמית לא טובה – הלך עליה. אתה לא יכול לדמיין מה עלול להיות הנזק. מספיק שמישהו בקוריאה מתרשם לא טוב ממשהו שקורה כאן בישראל, החלטה מטופשת שמתקבלת פה, וזה יכול להרוס לך את העניין"

זו תקופה טובה לחזור לפעילות בישראל כעת, עם המחאה ברחובות כנגד הממשלה?
"מדינה שתקבל תדמית לא טובה – הלך עליה. אתה לא יכול לדמיין מה עלול להיות הנזק. מספיק שמישהו בקוריאה מתרשם לא טוב ממשהו שקורה כאן, החלטה מטופשת שמתקבלת פה, וזה יכול להרוס לך את העניין".

אתה שותף למחאה? יוצא להפגנות?
"אני לא מסתובב בהפגנות אבל חשבתי על זה די הרבה: למה אנשים נלחמים על חופש? בעצם בחיים הרגילים, מה אתה צריך חופש? אתה חי טוב, אף אחד לא אומר לך אל תיסע כן תיסע. אבל באיזשהו מקום יש לך מועקה, כשאתה מרגיש שנעשים דברים לא טובים. ואז אתה צובר מועקה ואומר – 'החיים לא טובים, בוא נחפש משהו אחר'. וזו בעיה, בעיה".

בגיל 83, אתה מוריד קצת את הקצב?
"אני באווירה של פחות פעילות. הון סיכון זו פעילות אינטנסיבית למדי. וגם החלק של העבודה עם חו"ל היה אינטנסיבי למדי. מאידך, שום דבר לא דומה לאינטנסיביות של התפקיד הקודם שלי כמדען הראשי. אני רואה בו את השיא של כל הדברים שעשיתי. גם השאר הם דברים טובים, אבל פחות משמעותיים אם מדברים על ציונות".