ב-2016 ישבו לשיחה בבית קפה תל אביבי קטן מנכ"ל ישראלי של בנק השקעות זר ואחד הפיננסיירים הבכירים בארץ ושוחחו על העושר הישראלי. הם התחילו בלהסתכל עשור אחורה. "ב-2006, עוד בתקופה של הטייקונים הגדולים, כשהבנק פתח את הסניף בארץ", אומר הפיננסייר ששמו שמור במערכת ל-tech12, "אמרו למנכ"ל שיש פה 20 משפחות עשירות ששולטות בהכל ואם הוא יאתר אותן ואת הכסף שלהן - הוא מסודר".
אבל ב-2016, המצב כבר התחיל להשתנות. "בעקבות ההתפוצצות ההייטק, היה מדובר אז כבר במאות משפחות. ההייטק פיזר לחלוטין את תמונת העושר בישראל", סיפר הפיננסייר. לפי סקר של שמואל רוזנר וקמיל פוקס, ישראל היא המדינה החמישית בעולם מבחינת כמות המיליונרים בדולרים ביחס לאוכלוסייה הכללית כיום, ובארץ יש 157 אלף משפחות המוגדרות כ"עשירות".
המתעשרים של השנים האחרונות אינם דומים לאותן 20 משפחות ותיקות ששמן ככל הנראה מוכר לכל ישראלי. "הישראלי הכי עשיר זה בחור בן 38 שיש לו אצלנו מעל מיליארד דולר במזומן", המשיך הפיננסייר, "והוא עצמו עדיין נוסע במכונית מהתקופה שהוא היה סטודנט. זה מייצג הרבה יותר נכון את ההייטקיסט המודרני". לדבריו, "הם לא מנפנפים בכסף. תראה בחור עם כפכפים וטישירט נכנס למשרד, ומסתבר שהוא יושב על עשרות מיליוני דולרים שעשה מאקזיט. זה מוזר אבל מבורך. מדובר באנשים שבאו ממשפחות ממעמד הביניים, שלהורים שלהם לא היה כסף והיום הם מיליונרים, כלומר זה לא עושר שעובר מדור לדור ויש לזה משמעות אדירה".
התופעה הזו של עושר הולך וגובר בחברה הישראלית, שנובע ברובו ממתעשרי ההייטק, מייצר בעשור וחצי האחרונים נדידה הולכת וגוברת של נציגויות של בנקים לניהול עושר אל מחוזותינו. בשבוע האחרון בלבד הצטרפו שני בנקים חדשים, שניהם משוויץ: בנק רוטשילד ו-EFG, שמגדירים את ישראל כיעד אסטרטגי. מדובר לרוב בבנקים פרטיים לגמרי שספריהם, לקוחותיהם ופעילותם באופן כללי הם סוד כמוס. יתרה מכך, אם מישהו יודע משהו זו תקלה חמורה. כמו בנק הברזל ב"שיר של קרח ואש" של ג׳ורג׳ ר.ר. מרטין - הבנקים הפרטיים הם מוסדות שלעיתים קיימים כבר מאות שנים, ושם המשחק שלהם הוא דיסקרטיות.
האקזיטים מייצרים שכבת מתעשרים
המצב בישראל שונה מאוד מבמקומות אחרים בעולם. קחו לדוגמה את איטליה: במחקר שפורסם בשנת 2016 בפירנצה, שני חוקרים השוו רישומי מס משנת 1427 לרישומי מס משנת 2011. מה שהתגלה הוא שהמשפחות הכי עשירות מלפני 600 שנה בטוסקנה - הן עדיין ברובן המשפחות הכי עשירות בעיר במאה ה-21.
בניגוד לבנק מסחרי, הבנקים לניהול עושר לא מקבלים כל אחד. הרף המינימלי הוא מיליון דולר בעו"ש ולעיתים עושים החרגה למען כוכבים עולים. יש גם בנקים שהרף בהם גבוה יותר והם לא יסתכלו עליכם אם יש לכם פחות מ-3 מיליון דולר
יתר על כן, בשל שמות המשפחה המובחנים לאזורים באיטליה, אפשר היה להשוות ברמת דיוק גבוהה בין רמת ההכנסה דאז לרמת ההכנסה כיום. מרבית המשפחות נותרו פחות או יותר במעמד הסוציואקונומי שהוכתב מעידני עידנים. בישראל, לעומת זאת, ההייטק מאפשר קפיצה בין עשירונים ושינוי משמעותי במעמד הכלכלי - לאלה שמצליחים בו, כמובן.
ואקזיטים משמעותיים מייצרים מתעשרים. מלאנוקס, שנרכשה על ידי אנבידיה ב-2020 ב-7 מיליארד דולר ומפתחת השבבים הבאנה לאבס וטאואר סמיקונדקטורז שנקנו על ידי אינטל בסכום מצרפי של 8 מיליארד דולר הן דוגמאות טובות להמשך פיזור העושר, וכמובן גם מתעשרי ההנפקות של אשתקד.
"ישראל זה לא רק הייטק קלאסי"
ואיפה שיש עושר יש גם את מי שהתפקיד שלהם הוא לזהות את הכסף ולהציע שירות אקסקלוסיבי של ניהול עושר באמצעות קבלת החלטות אסטרטגיות. ולכן בשערי ארץ הקודש הגיעו לא מעט שחקנים שמנסים לנגוס מהעוגה.
אבל אלה לא בנקים רגילים. וכדי להבין את ההבדל, נחזור רגע לאיטליה. אומנם ורסיות של בנקאות ומימון אפשר למצוא כבר בתרבויות עתיקות כמו אשור ובבל, אבל שורשי הבנקאות המודרנית החלו בערים העשירות של איטליה, בהן גם פירנצה. הבנק המסחרי הראשון המתועד הוקם בגנואה - העיר של מרקו מהסדרה המצלקת "הלב" - שנוסד כבר ב-1407. גם שורשי המילה בנק מגיעים בין היתר מהמילה האיטלקית הישנה Banca שמשמעותה "שולחן" - זה שעליו היו עורכים את העסקאות.
עם השנים, השוויצרים, בעלי הקנאות לפרטיות והחוקים הנוקשים לטובת סקטור הבנקאות במדינה (שרוככו קלות עם המעבר לכלכלה גלובלית), פחות או יותר השתלטו על התחום. אבל גם בריטניה, בעלת סקטור הפיננסים, כולל מקלטי המס של האי ג'רזי ואיי קיימן, וכמובן רוסיה והאוליגרכים הרוסים - נותנות למדינה הניטרלית פייט.
אף שהיום בכל מדינה מערבית כל אדם מן המניין נדרש לחשבון בנק - בבסיסם הבנקים הם מוסדות שהוקמו כדי לענות על הצרכים של ניהול העושר ומימון עסקאות של בעלי ממון. עד היום הבנקים הגדולים אולי מרוויחים כסף על משקי הבית, אבל מה שבאמת מעניין אותם זה הכסף הגדול.
צריך לזכור שמראש, המטרה של הבנקאים הללו היא להיות בצללים. הם לא מפרסמים מי הלקוחות שלהם, הם לא מקדמים מוצרים כמו הלוואות או מימון ולא תראו פרסומת שלהם בפריים טיים. יש להם מטרה אחת, לנהל עושר. וכשמנהלים עושר, נדרש אמון אישי ואמיתי בין הלקוח לבנקאי, כזה שנבנה לאורך שנים
וכאן נכנסת הבנקאות הפרטית לתמונה. כאמור שני בנקים נכנסו לשוק הישראלי המתעשר בשבוע האחרון. ב-EFG, שמנהל נכסים בלמעלה מ-160 מיליארד דולר, ציינו כי הכניסה לישראל "תאפשר לבנק לנצל הזדמנויות משמעותיות בפעילות ניהול ההון בארץ". הרוטשילדים, ששמם לא מותיר צורך בהקדמות נוספות, מנהלים בנק שבו 100 מיליארד נכסים בבנקאות פרטית ברחבי העולם. אמנם לבנק כבר היתה נוכחות בישראל, אבל לא של חטיבת בנקאות פרטית לניהול עושר. אחרי ששני הבנקים קיבלו אישור רגולטורי בשבוע שעבר, EFG והרוטשילדים הצטרפו אחר כבוד ללא מעט בנקים, בעיקר שוויצריים, שעשו עליה. ביניהם אפשר למנות את יוליוס בר, לומברד אודייר, UBS, קרדיט סוויס, ופיקטה.
"ישראל היא שוק גדול שנוצר בו הרבה עושר", אומר מארק לאוור, מנהל אזור ישראל בבנק רוטשילד בשוויץ, בשיחה שערך עם tech12. "כשמסתכלים איפה רוצים להשקיע - ישראל זה לא רק הייטק קלאסי, אלא גם הלת'ק, ביוטק ופודטק. יש הרבה סוגים של ביזנס, שאנחנו רוצים להיות חלק גדול ממנו, אז החלטנו להעמיק את המיקוד שלנו בשוק הישראלי".
כדי להיכנס למועדון צריך לפחות מיליון דולר בעו"ש
בניגוד לבנק מסחרי, הבנקים לניהול עושר לא מקבלים כל אחד. הרף המינימלי הוא מיליון דולר בעו"ש ולעיתים עושים החרגה למען כוכבים עולים. יש גם בנקים שהרף בהם גבוה יותר והם לא יסתכלו עליכם אם יש לכם פחות מ-3 מיליון דולר.
צריך לזכור שמראש, המטרה של הבנקאים הללו היא להיות בצללים. הם לא מפרסמים מי הלקוחות שלהם, הם לא מקדמים מוצרים כמו הלוואות או מימון ולא תראו פרסומת שלהם בפריים טיים. יש להם מטרה אחת, לנהל עושר. וכשמנהלים עושר, נדרש אמון אישי ואמיתי בין הלקוח לבנקאי, כזה שנבנה לאורך שנים. בתוך כך, אחת מהמטרות המוצהרות של הבנקים לניהול עושר היא לא רק ללוות את בעלי ההון הנוכחיים, אלא ללוות גם את הילדים שלהם והילדים של הילדים שלהם. הם מנסים למצב את עצמם מראש ל-Long run.
ניר ישעיה, מנכ"ל הסניף הישראלי של בנק לומברד אודייר אומר שישראל הפכה ליעד מועדף על לא מעט בנקי השקעות בשנים האחרונות. הבנק מנהל בעולם למעלה מ-300 מיליארד דולר והסניף הישראלי קיים כבר חמש שנים. "ישראל נחשבת לטייר 1 מארקט, שזו אחת מ-16 המדינות האסטרטגיות של הבנק ומושקעים פה משאבים רבים", הוא אומר בשיחה עם tech12.
ניר ישעיה, מנכ"ל הסניף הישראלי של לומברד אודייר: "מהפכת ההייטק יצרה הרבה יזמים צעירים שהרוויחו, וגם הסביבה שלהם הרוויחה. כולל המנהלים הבכירים. האופציות יצרו שכבה של הון שהתחלק בין הרבה יותר אנשים"
האם רואים שינוי בעקבות פיזור ההון?
"בהחלט. אנחנו רואים שיש כאן משפחות ותיקות ועשירות שהיו הבסיס של ההון הישראלי. מהפכת ההייטק יצרה הרבה יזמים צעירים שהרוויחו, וגם הסביבה שלהם הרוויחה. כולל המנהלים הבכירים. האופציות יצרו שכבה של הון שהתחלק בין הרבה יותר אנשים. היחידות הטכנולוגיות בצה"ל היו קטליזטור משמעותי להון החדש וצריך לתת להן את הקרדיט על זה.
"המצב הזה יוצר קהל יעד פוטנציאלי גדול יותר וזה אומר שיש מקום לכולם בשוק הישראלי - לכל בנק יש את הנישה שלו. פעם אנשים אהבו להשאיר את הכסף בבנק ולתת לנו לנהל אותו. היום ההייטקיסטים שאיתם אנחנו עובדים מאוד מעורבים ורוצים לקבל החלטות. אנחנו מאוד בעד, זה מאוד מעניין ואנחנו לומדים מהם כל יום".