אירוע הקריסה של SVB (סיליקון ואלי בנק) עדיין רחוק מלהסתיים. גם אחרי זריקת ההרגעה של הפד ביום ראשון בערב, העתיד עוד לא ברור. הנשיא ביידן הבטיח שלא יעשה שימוש בכספי הבנק המרכזי (דהיינו כספי משלמי המיסים) אבל לא לגמרי ברור מה היקף ההון שמחזיק SVB וההערכות כרגע הן שלקוחות יקבלו 80%-90% מהונם בשוך הסערה. זו הערכה מרגיעה, אבל עבור חלק מהחברות, במיוחד הקטנות יותר יכול להיות שזה לא יספיק.
"אני מהמר על פגיעה של 10% בממוצע", אומר בועז דינטי, שותף מייסד בקומרה קפיטל. "זה לא נעים במיוחד אם אתה חברה קטנה וזה ההון שתכננת עליו לחודשים הקרובים. שוק ההון והייטק בכלל נמצא בתקופה קשה - חברה קטנה שכתוצאה מהאירוע צריכה לגייס כסף עוד שלושה חודשים במקום ב-2024 עלולה למצוא את עצמה בבעיה, אנחנו לא נמצאים בתקופה טובה לגיוס הון".
בועז דינטי, קומרה קפיטל: "חברה קטנה שכתוצאה מהאירוע צריכה לגייס כסף עוד שלושה חודשים במקום ב-2024 עלולה למצוא את עצמה בבעיה, אנחנו לא נמצאים בתקופה טובה לגיוס הון"
כמעט חצי מחברות הטכנולוגיה מגובות ההון סיכון בארה"ב היו לקוחות של SVB ו-37 אלף מהחשבונות בו החזיקו סכום גבוה מ-250 אלף דולר, תקרת הביטוח שמספק ה-FDIC (התאגיד הפדרלי לביטוח חשבונות). מרבית הפעולות שננקטו עד לרגע זה עונות לצרכים של הלקוחות האלה, אבל המקרה המורכב יותר הוא של לקוחות שלקחו קו אשראי מהבנק וטרם מימשו אותו.
כאן מדובר בחברות שבנו על הכסף כדי להאריך ראנוויי או לביצוע פעולות עתידיות כמו רכישה, התרחבות או מעבר ואפילו סתם למקרה חירום. כעת הן צריכות לחפש אלטרנטיבה לכסף שהיה אמור להיכנס לקופה.
צריך לזכור גם שבתקופה הנוכחית במיוחד הרבה חברות בחרו באופציה של הלוואה כדי לא לצאת לגיוס הון שיכריח אותן לעדכן שווי, כנראה כלפי מטה. המשמעות היא שאלפי חברות, בהן מספר לא מבוטל של ישראליות, יצטרכו כאן להבטיח הלוואה ממקור חלופי, בנקאי או חוץ בנקאי. האם המערכת הפיננסית ערוכה לתמוך בכולן?
"אין ספק שנוצר עכשיו ואקום בתחום", אומר ל-tech12 עידו ויגדור, שותף מנהל בקרן ויולה קרדיט, המתמחה בפתרונות חוב ארוכי טווח לחברות טכנולוגיה, "אבל בכל מדינה וגם אצלנו יש בנקים עם זרועות טק שיודעים לעשות בדיוק את זה וגופים חוץ בנקאיים כמו שלנו. יש היום מספיק דריי פאודר לממן את כל הצרכים מבחינת יכולות אשראי. חברות טק הן גופים מאוד אג'יליים. בסוף השבוע האדמה רעדה, אבל עכשיו כשיש בהירות למצוא פתרונות חלופיים ולעבור בנק זה לא כזה סיפור גדול, זה יכול לקחת רבעון להתארגנות מחדש אבל זו לא קטסטרופה".
עידו ויגדור, ויולה קרדיט: "חברות טק הן גופים מאוד אג'יליים. בסוף השבוע האדמה רעדה, אבל עכשיו כשיש בהירות למצוא פתרונות חלופיים ולעבור בנק זה לא כזה סיפור גדול, זה יכול לקחת רבעון להתארגנות מחדש אבל זו לא קטסטרופה"
ויגדור מדבר על יצירת הזדמנויות לגופים מתמחים אבל גם על סגירת פערים מצד בנקים שלא פנו עד היום לסקטור הזה ומציין כדוגמה את הרוכש של הפעילות הבריטית של SVB, בנק HSBC.
"תיאבון סיכון שקשה להתחרות בו"
אך לא כולם שותפים לאופטימיות. בבנקים עצמם מדברים על קושי לקחת הלוואה חדשה כשתנאי ההלוואה הקודמת עוד לא ברורים: "אם חברה שלקחה קו אשראי מ-SVB מגיעה אליי עכשיו האם אני נושה ראשון או נושה שני? האם יפרקו את תיקי האשראי של הבנק או לא? אלה דברים שעד שלא תמצא להם תשובה, חברות יתקשו לקבל אשראי חדש", אמרה לנו דמות בכירה בתעשיית הפיננסים.
גם אם וכאשר הסוגיות הללו יפתרו, אומרים לנו, הסביבה הנוכחית שונה מזו שבה הוענקו תנאי ההלוואה הקודמים. "ל-SVB היה תיאבון סיכון אחר שלא כל בנק מסוגל להתחרות בו. חברות טובות לא יתקשו לקחת אשראי גם בבנק מסורתי אבל חברות אחרות? מי ידע לחתם אותן?", הוסיפה הדמות.
ובעוד האבק טרם שקע, בוול סטריט כבר מקפידים לחפש אשמים, ונדמה שנהנים שם כעת להפנות אצבע מאשימה לתעשיית ההון סיכון, כמי שהמליכה את הבנק ואז קיפדה את ראשו בנונשלנטיות. "היו משקיעי הון סיכון שהתלבטו אם לחכות להגיד לחברות שלהם להוציא את הכסף מ-SVB כדי שהם עצם יוציאו את סכומי העתק שלהם משם קודם", מספרת אמש כתבה בוול סטריט ג'ורנל, שכותרתה "עמק הסיליקון הסתער על הבנק שלו".
אין ספק שבתעשייה הרגישו ש-SVB מדבר את השפה שלהם וקל לקרנות וליזמים לעבוד איתו, חלק אפילו דיברו על קשרי חברות שנבנו לאורך השנים. הביקורת מבחוץ, לעומת זאת, מציירות תמונה קצת אחרת. "תאוות הבצע היא שגרמה לקריסה", אמר השבוע ל-CNBC סוחר של Fitz-Gerald Group. היעדר פיקוח, הוא טוען, גרם לבנקים כמו SVB לצאת החוצה ולקנות נכסים במקום להתמקד בהלוואות. "בנקאות צריכה להיות משעממת כמו לצפות בצבע מתייבש", הוא סיכם ורמז שרדיפת סיכונים, אולי חלק בלתי נפרד מהדנ"א של הסקטור הטכנולוגי, הפילה את הבנק של ההייטק.
"יש דעות לכאן ולכאן", מסבירה הדמות הבכירה ששוחחנו עמה, "יש שאומרים שזה בנק שהצמיח תעשייה ויש שאומרים שהוא חלק מהבעיה שניפחה את ההייטק. האמת היא איפשהו באמצע: ברור שהם נתנו אשראי במחיר נמוך לשוק, אבל כל התעשייה הייתה בבום באותה תקופה. האירוע הנוכחי, בכל מקרה, לא קשור לשאלה הזו והוא קושי בנקאי לכל דבר".
"תאוות הבצע היא שגרמה לקריסה", האשים השבוע ב-CNBC סוחר של Fitz-Gerald Group. "בנקאות צריכה להיות משעממת כמו לצפות בצבע מתייבש"
האשמה נוספת מופנית אל הרגולטור האמריקאי, שאיפשר את הטקטיקה הזו למרות שמדובר בבנק שמשרת סקטור נפיץ ומעניק קווי אשראי, בסופו של דבר, לחברות הפסדיות שקצב שריפת המזומן שלהן עולה בהרבה על ההכנסות. ביידן עצמו אמר בפניה לאומה שינקטו צעדים על מנת למנוע מאירועים כאלה להתרחש שוב. יתכן שדרושה כאן התאמה רגולטורית שדורשת מבנקים נישתיים להון סיכון לשמור על רמת נזילות גבוהה יותר או הטלת מגבלות על מתן אשראי, למשל.