תיק דמוי בירקין למטאוורס
תיק דיגיטלי דמוי בירקין שנמכר ביותר ממחירו של תיק מקורי

בתחילת השבוע מטא של מארק צוקרברג השיקה חנות אונליין למכירת בגדי מעצבים וירטואליים. ראינו את דמויות האוואטר המוכרות מפלטפורמות Horizon של מטא לבושות בבגדים שעוצבו בבתי האופנה בלנסיאגה, פראדה וטום בראון, כולם ניתנים לקנייה במחיר שנמוך מ-10 דולר.

חרף שמן היוקרתי, פלטפורמות הורייזן הן סוג של גירסה מאוד מוקדמת למטאוורס, כמו שקופסאות מחוברות בחוט היו גירסה מוקדמת של טלפון סלולרי. לא בטוח שבעלי משקפי ה-VR אוקולוס של מטא, שמדי פעם נקלעים להורייזן, מתעניינים במיוחד במה שלובש אווטאר האימוג'י חסר הרגליים שלהם. ההכרזה של מטא על אופנת המטאוורס היא יותר קריאת כיוון לעתיד הרחוק, ולא שום דבר קונקרטי שהחברה משרה עלינו כיום.

לא כדאי גם להתבלבל גם לגבי הכוונות האמיתיות של בלנסיאגה, פראדה, טום בראון, עוד מאות מותגי-על שנכנסים בשנה האחרונה לעולמות האופנה הווירטואלית ובעיקר אופנת ה-NFT: הם לא בעסקי מכירת ציורים בכמה דולרים, הם רוצים למכור לנו עיצובי NFT וירטואליים של הדבר האמיתי, של חליפת טום בראון ב-3,000 דולר, תיק הרמס בירקין ב-5,000 דולר או שעון רולקס משובץ יהלומים וירטואליים ב-10,000 דולר.

בגדים שימכרו במטאוורס (צילום: מתוך אינסטגרם)
תצוגת האופנה במטאוורס של מטא. דולרים בודדים עבור חיקוי של בגד מעצבים | צילום: מתוך אינסטגרם

ואפשר למנות ברשימה הזו גם את גוצ'י, דיזל, נייק, אדידס, דולצ'ה וגבנה. בחלק מהמקרים המוצר הוירטואלי עולה במחירו על המקביל האמיתי.

מה עובר בראש של מי שקונה תיק בירקין וירטואלי, חסר שימוש מעשי, שאפילו במטאוורס לא ניתן להשתמש בו פשוט כי המטאוורס עוד לא קיים? בחלק מהמקרים המוצרים הדיגיטליים רוכבים על גל הייפ ה-NFT, אולי לא הבחינו שהוא נמצא בדעיכה. מותגים רבים מחברים ל-NFT הטבות פיזיות – שוברי הנחה, חברות במועדונים, אפליקציות – מוכיחים את חוסר ההבנה שלהם בתחום הנכסים הדיגיטליים. ויש כאלה שמבטיחים מוצר תלת-ממדי אמיתי ביום שבו תהיה פלטפורמת מטאוורס זמינה להיכנס אליה.

מה עובר בראש של מי שקונה תיק בירקין וירטואלי, חסר שימוש מעשי, שאפילו במטאוורס לא ניתן להשתמש בו פשוט כי המטאוורס עוד לא קיים?

לפררנה גופטה (Prerna Gupta), מי שכונתה "מלכת האפליקציות הויראליות" על ידי מגזין פורבס, יש הסבר מעניין הרבה יותר. במאמר ב-TechCrunch שפורסם בראשית 2022 היא מספרת שקנתה זוג נעלי סניקרס ב-2,000 דולר. "אלה נעליים שלא אנעל כי הן קיימות רק כ-NFT" היא כותבת, "אני מבינה שזה נראה מטורף למי שלא מצוי בתחום, אבל האם זה לא פחות מטורף מאשר לקנות בסכום כסף דומה נעלי סטילטו מועכות בוהנים?".

ההסבר שבא אחרי כך מעמיק הרבה יותר. גופטה מאמינה שעולמות ה-Web2.0 של אתרי הקניות והמדיה החברתית יתמזגו בעידן דור ה-Z עם עולמות ה-Web3.0, וזה יקרה כשהגולשים יבינו את ההבדל בין מלכודת מעקב הנתונים של הפלטפורמות הקיימות, לבין היכולת לרכוש NFT שמדגיש את הייחודיות של כל גולש: המוזיקה שלו, ציורים שקנה, הבגדים שהוא אוהב. כל אחד מאיתנו יוכל להציג את אלה במדיה החברתית, אבל הם שלו בלבד, חתומים ב-NFT, המנוע הכלכלי של ה-Web3.0. אז מתי אתם מעלים לטיקטוק נעליים וירטואליות ב-2,000 דולר?

NFT הוא כר פורה להונאות חדשות

וכאן העלילה מסתבכת. יכול להיות ששמתם לב לירידת ההייפ סביב ה-NFT. למעשה מתחילת השנה שומעים על פחות פרוייקטים חדשים, ויותר על גל של הונאות, גניבות וזיופים של כל מה שקשור ל-NFT. נראה שכל פושעי הסייבר לסוגיהם הרבים גילו את עולם ה-NFT והבינו שהסקרנות וההתלהבות שנוצרו לרכישות NFT הן כר פורה של הונאות הצרכנים החדשים. אבל לא מדובר רק בפושעים, לעיתים אלה יוצרים שבוחנים את גבולות החוק והמוסר של המרחב הוירטואלי החדש.

קחו למשל את מסון רוטשילד, אמן אמריקאי מלוס אנג'לס, שעיצב מאה תמונות של תיקים וירטואליים שנראים דומים מאוד לתיקי בירקין והוציא אותם למכירה כ-NFT בפלטפורמת ה-NFT המובילה אופנסי (OpenSea). כדי לא להשאיר מקום לספק הוא כינה את הקולקציה "מטא-בירקין". התיקים נמכרו בתחילת השנה במחירים שבין 19,000 דולר לכפליים מזה, הרבה הרבה יותר ממחיר תיק בירקין בחנויות הרמס – פחות מ-10,000 דולר.

כשנשאל על ההצלחה אמר רוטשילד בסוג של הקנטה, שזו עוד הוכחה שמותגים יכולים להצליח במרחב הוירטואלי. זה כבר שבר את הרמס, שלא אהבו בכלל את האירוע הזה, והם הגישו תביעה כנגד רוטשילד על זיוף. הוא מצידו טען שמדובר בפרשנות אמנותית, לא שונה מציורי קופסאות המרק של אנדי וורהול.

בהתחשב בהיקף התקציבים שהמותגים הגדולים משקיעים עכשיו בכניסה לעולם הוירטואלי, האירוע של רוטשילד הוא אירוע מכונן: אם בית המשפט יקבל את הפרשנות שלו, זה אומר שכל מה שהתרגלנו אליו בתחום ההגנה על זכויות יוצרים וסימנים רשומים עלול להשתנות כשיגיע המטאוורס.

עד כה תביעות בענייני NFT בבתי משפט הן עניין נדיר. אחת מהן הגיעה לאחרונה לבית המשפט העליון בבריטניה, כשהתובעת טענה ששתי יצירות NFT נגנבו מהארנק הדיגיטלי שלה והן מוצעות למכירה מחדש בפלטפורמת OpenSea. בית המשפט פסק ש-NFT הוא אכן רכוש חוקי וזכאים להגנה משפטית והוא הורה ל-OpenSea להקפיא את הנכסים ולחשוף את שמות בעליהם.

עו"ד רונית ברזיק-סופר: "כל יצירה וכל מוצר שמשווק תחת סימן מסחרי, אפשר לעשות להם מקבילה וירטואלית. כשאנשים מתרגלים לחיות שם ולצרוך שם מוצרים ולשלם עליהם הרבה כסף, אז זה הופך להיות חלק מהעולם שלנו. דיני סימני המסחר נועדו להגן גם על הצרכנים וגם על בעלי המותגים"

עו"ד רונית ברזיק-סופר בקבוצת ריינהולד כהן, מומחית לסימני מסחר, אומרת שאין לה ספק שהחוק כמו שאנחנו מכירים אותו כיום, ימשיך להתקיים גם במרחב הוירטואלי: "זה לא מקרי שהוא בחר בשם הזה וזה לא מקרי שהוא מכר נכסים במאות אלפי דולרים. זה קרה כי הוא לקח סימן מסחר של מישהו אחר. זה שעכשיו עוברים לעולם שנקרא מטאוורס (ואולי המטאוורס הופך להיות חלק מהעולם האמיתי), זה לא אומר שאפשר להפר זכויות".

רונית ברזיק סופר (צילום: ריינהולד כהן, יחצ)
רונית ברזיק-סופר. דיני סימני המסחר נועדו להגן גם על הצרכנים וגם על בעלי המותגים | צילום: ריינהולד כהן, יחצ

לדבריה בתי המשפט יקבעו לאט לאט את כללי המשחק בעולם הווירטואלי, ככל שיגיעו אליהם יותר תביעות על הפרות זכויות. "כל יצירה וכל מוצר שמשווק תחת סימן מסחרי, אפשר לעשות להם מקבילה וירטואלית. כשאנשים מתרגלים לחיות שם ולצרוך שם מוצרים ולשלם עליהם הרבה כסף, אז זה הופך להיות חלק מהעולם שלנו. דיני סימני המסחר נועדו להגן גם על הצרכנים וגם על בעלי המותגים קודם כל מפני הטעיה – שלא יחשבו שמוצר של יצרן אחד הוא מוצר של יצרן אחר - וזה תופס גם לעולם הווירטואלי".

בעולם המטאוורס יהיה בית משפט וירטואלי שיעסוק בהפרת זכויות וירטואליות?
"ההפרה היא בעולם האמיתי, יש עילה לתבוע בבית המשפט גם אם ההפרה היא של זכויות שנוצרו במטאוורס. עולם סימני המסחר הולך באופן הדוק עם חיי המסחר והוא משקף את העולם האמיתי, איך הצרכנים תופסים את הדברים. ובגלל שזה הופך לחלק מהעולם שלנו ומה שאנשים בעולם שלנו מוכנים להשקיע בו כסף, אז מדובר בנכסים קיימים ששווים הרבה כסף, ובעלי המותגים ירצו להגן על עצמם בעולם הזה".

אלדד סרי, ראש תחום גיימינג ואנימציה בתלת מימד ב-HackerU אומר שכל מי שקונה כיום דגם של נעל או תיק או כל מוצר אחר מקבל תמונה בלבד, לעיתים היא מוגדרת כ-"metaverse ready" כלומר ניתן יהיה להשתמש בה יום אחד במטאוורס. "אתה לא יכול למכור משהו תלת ממדי כשאין עדיין מטאוורס ואין סטנדרט. אז הם מציעים לך להוריד את הדגם מאוחר יותר אבל הרבה פרויקטים כאלה יעלמו בתוך שנה ולא יהיה איך לעשות את זה".

אלדד סרי, HackerU (צילום: יחצ)
אלדד סרי, HackerU. אנשים מפסיד המון כספים | צילום: יחצ

לדבריו, הסכומים הגבוהים שמשולמים על יצירות NFT מניעות שוק עצום של פשיעת NFT: "זה לא יכול להימשך בסכומים הפסיכיים שבהם זה מתנהל עכשיו, יש המון סקאמרים וגנבים. מישהו מעלה קולקציית NFT, וחצי שעה אחרי מופיעה אותה קולקציה בדיוק".

אלדד סרי, HackerU: "זה לא יכול להימשך בסכומים הפסיכיים שבהם זה מתנהל עכשיו, יש המון סקאמרים וגנבים. מישהו מעלה קולקציית NFT, וחצי שעה אחרי מופיעה אותה קולקציה בדיוק"

כלומר היא זיוף של הקולקציה המקורית?
"כן, מישהו מעלה ומנסה לגנוב את הלקוחות המקוריים. אני אומר לך שעושים מכה: פשוט שומרים את אותה תמונה, ומעלים אותה מחדש, אפילו לא מנסים לחקות אותה. יש המון הונאות ב-OpenSea, אנשים שמחקים את האתר המקורי אחד לאחד, שמספרים שיש מינט (הטבעה של NFT, ט"ש) בעוד יומיים אז בואו מהר ותקנו. זה נראה מאוד חוקי ואמיתי ואנשים מנסים לקנות כמה שיותר מהר. ואז הם מגלים ששמו את הכסף שלהם על סקאמרים, זרקו את הכסף. אנשים מפסידים המון כספים".

היקף הרמאויות בסחר ב-NFT הולך ומתברר בחודשים האחרונים. פלטפורמת אופנסי מצאה ש-80% מה-NFT שמוצעים בה למכירה הם ציורים מזוייפים או גנובים. ציור מוצלח אחד יכול לעלות בעשרות אלפי העתקים שכולם מתיימרים להיות המקור. באופנסי מוחקים אלפי הצעות מזוייפות בשבוע אבל זו טיפה בים. פלטפורמת אמנות אחרת, Cent, הודיעה שהיא מפסיקה את מרבית המכירות של NFT, פשוט מתוך ייאוש.

אמיר שקד, פרימטרX: "ראינו קבוצות תקיפה, שבעבר ניסו להשתלט על מכירות מוגבלות של נעליים או קונסולות משחק, מתחילות להסיט פעילות לעולם ה-NFT. הם יוצרים בוטים של קניה ומכירה של מוצרים במהדורה מוגבלת ב-NFT, ועושים שם יותר כסף מבאתרי המכירות הרגילים"

אמיר שקד, מנהל קבוצת המחקר והפיתוח בחברת הסייבר פרימטר X, אומר שהחברה נתקלת בפשעי NFT בשני מקומות: האחד הוא ניסיונות חדירה לפרטי הזיהוי של המשתמשים, פריצה לארנק הדיגיטלי שלהם, וגניבת הנכסים הוירטואליים. במובן הזה הפושעים מתנהגים כמו חבריהם שמנסים לגנוב פרטי כרטיסי אשראי מחנויות איקומרס.

אמיר שקד, מנהל מרכז הפיתוח של PerimeterX (צילום: ויקטור לוי, יחצ)
אמיר שקד, פרימטרX. שתי חזיתות של רמאות | צילום: ויקטור לוי, יחצ

המישור השני של הפעילות העבריינית היא נסיונות לרכוש מהדורות מוגבלות של יצירות NFT, להוריד את המחיר בקנייה ואז לדחוף אותו במחיר גבוה למכירה. "ראינו קבוצות תקיפה, שבעבר ניסו להשתלט על מכירות מוגבלות של נעליים או קונסולות משחק, מתחילות להסיט פעילות לעולם ה-NFT. הם יוצרים בוטים של קניה ומכירה של מוצרים במהדורה מוגבלת ב-NFT, ועושים שם יותר כסף מבאתרי המכירות הרגילים", הוא אומר.
לדברי שקד, מדובר בהרצת מחירים שמזכירה הרצת מניות: דחיפת מחירי NFT למטה באמצעות הצפה של הצעות רכישה נמוכות וביטולים תכופים, ודחיפת מחירי NFT שנרכשו על ידי הבוטים כלפי מעלה, על ידי הצפה בהצעות מחיר גבוהות ויצירת רושם שמדובר ב-NFT אטרקטיביים במיוחד.

זה קצת מבלבל משתמשים שהסבירו להם שבלוקצ'יין בטוח לחלוטין מזיופים.
"הרצת המחירים קשורה לדרך בה מצמידים שווי לנכס. הבעלות היא אמיתית. אבל כמה הוא שווה – זה כבר עולם ומלואו שעדיין דנים בו הרבה, למה בננה עם מסקנטייפ על הקיר שווה כסף? עכשיו יש יותר כלים לייצר תהודה לאנשים אמיתיים ומזויפים (בוטים) שמוכנים לשלם את הכסף הזה. הבעלות אמיתית, אבל אפשר לשטות בך לגבי כמה היא שווה".