מטבעות קריפטוגרפיים (צילום: רויטרס)
מטבעות רקיפטו. השוק צונח | צילום: רויטרס

ה-Stablecoins, או המטבעות הקריפטוגרפיים היציבים, היו אמורים להיות התשובה של "הכלכלה המבוזרת" למטבעות הפיאט, אלו הרגילים שמונפקים על ידי ממשלות. אפילו הביטקוין הנפוץ, שמחירו האמיר בשנים האחרונות, עדיין התקשה להיכנס לקונצנזוס בשל התנודתיות במחירו. זו לא אפשרה לו להפוך למטבע בעל ערך פרדיקטיבילי, כזה שנלך לישון כשהוא במחיר X בלי לחשוש שלמחרת יהיה לנו רק חצי ממנו.

המטרה של מטבע הקריפטו "היציב", סטייבלקוין, הוא להיות סוג של מטבע חליפין בעל ערך אחיד, שיוכל לאפשר למשתמשי קריפטו לסחור באמצעותו במטבעות אחרים בערך ובמחיר קבוע. המטבעות היציבים היו אמורים להיות צמודים למטבעות הפיאט, כמו הדולר או השקל. טוב, לפחות אמורים.

אז כשמטבע טרה, TERRA (UST), השלישי בשווי השוק שלו מבין המטבעות היציבים, קרס והתנתק מהשווי של הדולר שאליו הוא מוצמד - והציג תחילה ירידה של 38% ל-62 סנט - השוק החל לרעוד. אחריו, גם Tether, המטבע היציב הכי פופולרי, נותק לכמה שעות מערכו של הדולר. הגלים הגיעו עד לקודקודים בוושינגטון, כלומר לשרת האוצר ג'נט ילן - ועל כך מיד.

נכון למועד כתיבת מילים אלו, ה-UST עדיין לא התאושש והמסחר בו, שמתבצע בבורסות כקוינבייס, הופסק מתחת לשווי של 20 סנט. גם הזרקה של Terraform Labs של למעלה מ-3 מיליארד דולר בביטקוין למערכת מחודש ינואר ועד החודש כדי לנסות ולייצב אותה לא הצליחה למנוע את הקריסה.

מה זה בדיוק סטייבלקוין ולמה הוא לא יציב

אז מה קרה בעצם? נתחיל מהעובדה שאין סוג אחד של סטייבלקוין. Tether למשל מגובה בדולרים וכך שומר על ערכו. כלומר הוא אמנם מבוזר טכנולוגית, אבל נשען על הכסף הישן והטוב שממנו הוא גוזר את ערכו. ה-UST, לעומתו, עובד אחרת: המטבע מונע בידי אלגוריתם, שמאפשר לסוחריו לסחור עם מטבע תאום, שבעזרתו הוא אמור להשיג איזון.

שרת האוצר של ארה"ב ג'נט ילן (צילום: Alexandros Michailidis, שאטרסטוק)
ג'נט ילן. דורשת רגולציה עד סוף השנה | צילום: Alexandros Michailidis, שאטרסטוק

איך זה עובד? כשה-UST או המטבע התאום יורדים מתחת לערכו של הדולר, המשתמשים והמערכת מבצעים סדרה של מכירות הלוך ושוב עם המטבע התאום, שכל עוד נמצא מתחת לדולר, כל מכירה בין המטבעות נעשית ברווח קטן. המהלך הזה נועד לייצר את האיזון שייצב את ה-UST ויעגן אותו לדולר. ובמקביל מחזיקים מנפיקי ה-UST גם במאגר ביטקוין בשווי מיליארדי דולרים כגיבוי.

אבל השפל הגיע לכל הנכסים. והמטבעות, שהיו אמורים לחפות האחד על המחיר של השני, כשלו ונכנסו במקביל לאטרף של מכירה. כשכולם מוכרים, המטבע - ולא משנה איך קוראים לו - צולל כמו אבן. וזה מסוכן, כי זה לוקח את ערך הדולר, המטבע היציב בעולם, ומבצע בו בו מניפולציה במכירות ארביטראז' שמנסות לגרוף רווח מהיר. זה בסדר כשזה אירוע נקודתי, אבל מה יקרה אם מחר מדינה, נניח סין, תנסה לבצע מניפולציה כזו בהיקף גדול? זה עלול להוריד כלכלה שלמה על הברכיים.

זה כנראה מה שדרבן בסוף השבוע את שרת האוצר האמריקאית ילן להודיע שאמנם לא מדובר בשוק גדול מספיק כדי להביא לפגיעה מטריאלית אמיתית בדולר, אבל היא בכל זאת אמרה לקונגרס שחובה להעביר רגולציה בנושא עד סוף השנה. זאת, כדי למנוע מצב שבו המטבעות הצוברים פופולריות הולכת וגוברת וכן יהוו סיכון מערכתי כלכלי.

הגיע זמן הרגולציה

זה לא סוד שבשנים האחרונות מחירי מטבעות הקריפטו האמירו והאמירו, יחד עם כל השווקים, ועכשיו, כשהם כבר מוגדרים כקלאס של נכסים, הם גם יורדים יחד עם כולם. כי כסף לא מבדיל בין מניה, זהב, נפט, ביטקוין, אתריום או כל סחורה ומטבע אחרים. כסף הולך לאן שהוא יכול לעשות כסף - ובסוף הקווים מיטשטשים, כשהחיבורים הולכים ומעמיקים בין הפיננסיים הישנים, שזולגים אל תוך הנכסים הפיננסיים הקריפטוגרפיים החדשים.

המטבעות הקריפטוגרפיים כבר חדרו עמוק לתוך הגופים הפיננסיים וגם לחברות מסחריות, שמגוונות את פורטפוליו הנכסים שלהם, כמו טסלה שבשנה שעברה רכשה ביטקוין ב-1.5 מיליארד דולר. גם פייפאל החלה לקבל תשלומים ולא מעט קבוצות ספורט מקצועניות מאפשרת לאוהדים לשלם בקריפטו, כמו קבוצת ה-NBA, דאלאס מאבריקס שבבעלות המיליארדר מארק קיובן. ויש אפילו שחקניות בשוק החיסכון ארוך הטווח, כמו פידליטי הענקית, שמאפשרות לחוסכים שלהן להשקיע בקריפטו.

אין כאן מילה רעה על הטכנולוגיה עצמה, שהופכת לנדבך חדש ומשמעותי של האינטרנט עצמו שמכונה Web3.0 . הבעיה היא שכמו שהטכנולוגיה המבוזרת, כך גם מספר המטבעות הקיימים בשוק. פרט לביטקוין ולאתריום, שהגיעו לנפחים שבשלב מסוים איזנו אותם מבחינת תנודתיות, עדיין אין מסה קריטית של הון שמוצאת במטבעות מקלט שישמר את ערכו לאורך זמן. בדגש על עדיין.

הקריפטו נחלש (צילום: שאטרסטוק)
ביטקוין. עדיין לא מצליח להיות פרדקטבילי | צילום: שאטרסטוק

לרגולטורים בארה"ב יש כמה דרכים להתמודד עם זה. ראשית, הם יכולים לקבוע מה חוקי ומה לא. כנראה שכל מי שירצה להפעיל בורסה קריפטוגרפית יצטרך לעמוד באותם הקריטריונים של גופים פיננסיים אחרים. בגזרת הסטייבלז, ייתכן שכדי לייצר איזון מנפיקים יידרשו לייצר יותר ממטבע תאום אחד לכל סטייבלקוין, כדי שיחד ייצרו מספיק תנועה לאזן את הירידות.

מעל הכל, מיום ליום אנחנו למדים יותר ויותר שמערכת מבוזרת אין משמעותה מערכת מנותקת. ההפך, הביזור רק אומר שהיא היפר מחוברת והרבה יותר רגישה לכל תנועה שמשתקללת במחשביה – פשוט כי יש בה פחות כסף. האמירה כי בגאות כל הספינות עולות נכונה גם במצב ההפוך: בשפל, כולם יורדים. אחרי הקריסה של UST ועכשיו כשהשפל ממש על הסף, כל אלה שחשבו שהקריפטו הוא נכס מגדר יכולים לקפל הכל יפה ולהכניס את החלומות למגירה. לפחות לבינתיים, עד שהרגולטורים האמריקאים יאמרו את דברם.