"היה פה אירוע בסגנון ליהמן ברדרס" אומר ל-tech12 אבישי עובדיה, יזם ומשקיע בלוקצ'יין ממייסדי קרן קוליידר שמתמחה בתחום. עובדיה לא מנסה ליפות את המציאות אחרי הקריסה המהירה של FTX ושל היזם הכוכב שמאחוריה, סאם בנקמן-פריד. "הסנטימנט הכללי לא טוב ויש תחושה שהנה, שוב הציבור הולך לשנוא את התעשייה והרגלוטורים הולכים לתקוף אותה אבל הפעם התחושה היא של הכאה על חטא כי לא עבדנו מספיק קשה להרחיק את החבר'ה האלה".
הדברים הכנים של עובדיה, כנראה האיש שהכי מזוהה עם השקעות בתחום בישראל, מעידים שהמשבר הנוכחי והיחס אליו בתעשייה שונים מאירועים קודמים. הסלחנות והתירוצים של "כאבי גדילה" לא הוזכרו בקרב המשקיעים שהתראיינו לכתבה הזו, אם כי כן חשוב להם לשרטט קו בחול בין שני צדדים של התעשייה. "כשצובעים את הכל תחת אותו דבר והכל יושב תחת קריפטו קשה להבדיל, למרות שאם תשאלי אותנו נגיד לך שמה שאנחנו עושים הפוך לגמרי", אומר עובדיה. "גוף מסחרי שקורא לכולם לשים אצלם את הכסף הוא ההפך מהביזוריות שאנחנו מאמינים בה. לא באנו לבנות פינטק אלא לקדם ביזוריות".
עובדיה מתאר הפרדה תאורטית ותפיסתית שיש לה עוגנים ברורים מאוד במציאות: הבורסות ואתרי המסחר נמצאים בצד המעשי שבו נכסים נזילים והעדר רגולציה, ובצד השני אפשר למצוא את הטכנולוגיה המורכבת של בניית תשתיות ואבטחתן, מה שהיום יושב תחת web3. ואכן כל שלושת המשקיעים שדיברנו איתם מגדירים עצמם כמשקיעי ווב3 ומדגישים שהם מדירים ידם ממעורבות באתרי מסחר וחברות דומות. אבל, חשוב לומר, אין הפרדה חד משמעית כזו בקרב גופי השקעה. למעשה את מרבית ההשקעות שלה קיבלה FTX מקרנות ענק - סקויה, סופטבנק, טמסק, טייגר, בלאקרוק ועוד - שרצו להמר על סוס מנצח בתחום. הן שפכו מאות מיליוני דולרים על החברה והדביקו לה הערך שווי של 32 מיליארד דולר וכל זה בחופזה ובלי הרבה שיקול דעת.
אבישי עובדיה, קרן קולידר: "אנשים קוראים להכל קריפטו, אבל מבחינתנו קריפטו זה המטבע שמאפשר לדבר לקרות ואם הוא לא מחובר לתשתית שצריך אותה זה הימורים לכל דבר. יש תופעות לוואי שמבאסות אותנו אבל לא משנות את העובדה שאנחנו מאמינים בתחום"
בנקמן-פריד, דיווח בסוף השבוע הניו יורק טיימס, הציב תנאים מאוד ברורים למשקיעים: בלי עצות ובלי התערבות, שימו כסף וצפו מהצד. והם הסכימו. "נפל פה אסימון גדול מאוד שלא להסתנוור אלא לחזור ליסודות, לנתח מודלים עסקיים בני קיימא ולעשות דיו דיליג'נס" אומר תומר ניב, ראש תחום הקריפטו בקרן ההון סיכון אנטרי קפיטל. "זה אסימון מאוד כואב. ברור שברמה הפסיכולוגית היה פה שילוב של המצב המאקרו כלכלי כשמחירי המטבעות עלו וכולם רצו להיות חלק מהמשחק ולהרוויח כסף מהר וקל. התגובות שהגיעו מהקרנות עד כה הן עובדתיות יותר, עוד לא ראיתי הפקות לקחים. מניח שנראה בקרוב ונשמע את הסיפורים והצעדים להמשך והקרנות האלה מספיק איתנות פיננסית כדי להתגבר על הפסד של כמה מאות מיליונים".
זה נכון במקרה של סקויה אבל אולי זה ימנע כניסה לתחום של שחקניות חדשות או של קרנות שאין להן את הכיסים העמוקים האלה?
"יכול להיות בהחלט שקרנות מסורתיות יסתכלו על הכל יותר בזהירות אבל באופן כללי הירידה בשוק האיטה משקיעים. מה גם שבשלוש השנים האחרונות הייתה כזו עליה שהירידות עכשיו זניחות. כבר גוייסו עשרות מיליוני דולרים לקרנות ווב3. כולם מבינים שהם צריכים לעבוד קשה יותר היום כי כשהשוק בירידה קשה יותר למכור וצריך לעבוד קשה יותר כדי להוכיח את עצמך".
ניב מכהן בתפקיד קצת פחות משנה, אחרי שלוש שנים כמנהל תחום פתרונות הקריפטו באיטורו. הפרקטיקה של מינוי משקיע מתמחה בתחום נפוצה בשנה האחרונה בהרבה מאוד קרנות גדולות. חלקן צובע כסף מראש להשקעות בתחום או מגייס קרן ייעודית. חלקן, כמו פיטנגו, מקדם פעילות בתחום.
"אנחנו כקרן מחלקים את השיח לווב3 לעומת מסחר במטבעות ונכסים" אומר אביב ברזילי, מי שמוביל את יוזמת פירסט לאבס עבור פיטנגו. "אין ספק ששניהם יושבים על אותה תשתית של בלוקצ'ין שבעינינו היא בשורה טכנולוגית מהגדולות שהיו פה לצד מחשוב קוואנטי למשל, אבל מה שמעניין אותנו זה לאו דווקא המסחר. אם זה רגע מכונן? עבור המסחר במטבעות בהחלט, ההיסטוריה מלמדת שאחרי רגעים כאלה הרגלוטור נכנס בצורה עמוקה ויש שינויים מאסיביים כתוצאה. אבל עבור שאר הסטארט אפים והחברות בווב3 אני חושב שזה רגע קצת פחות דרמתי. להבדיל, ה-Merge שהיה באת'ריום בספטמבר היה רגע מכונן וכל התעשייה חיכתה לראות את ההשפעות שלו".
"אנחנו לא משקיעים בחברות כאלה" עונה עובדיה כשאני שואלת אם אסטרטגיית ההשקעות של קוליידר תושפע מהאירועים. "קוליידר מתמקדת בהשקעות של תשתיות מבוזרות כי אנחנו מאמינים שהשוק בשלב בראשיתי וצריך לבנות את השכבות שיאפשרו למוצרי הקצה להגיע. במקביל - ואי אפשר לשלוט בזה - קמה תעשייה שמנצלת את העובדה שיש פה שוק נזיל אבל מבחינתנו אלה תופעות לוואי שלא צריך בהכרח לקדם אבל אין דרך לעצור אותן".
אולי אתם צריכים מיתוג מחדש אחרי מה שקרה?
"אנחנו קוראים לעצמנו ווב3 ולפני זה היינו קרן בלוקצ'יין. אנשים קוראים להכל קריפטו ואני לא רב עם התקשורת על כותרות, אבל מבחינתנו קריפטו זה המטבע שמאפשר לדבר לקרות ואם הוא לא מחובר לתשתית שצריך אותה זה הימורים לכל דבר. כבר שכחנו את כל סיפורי הכלבים והקופים של המטבעות האלה, כולן תופעות לוואי שמבאסות אותנו אבל לא משנות את העובדה שאנחנו מאמינים בתחום".
תומר ניב, אנטרי קפיטל: "כולם רצו להיות חלק מהמשחק ולהרוויח כסף מהר וקל. התגובות שהגיעו מהקרנות עד כה הן עובדתיות יותר, עוד לא ראיתי הפקות לקחים. מניח שנראה בקרוב ונשמע את הסיפורים והצעדים להמשך והקרנות האלה מספיק איתנות פיננסית כדי להתגבר על הפסד של כמה מאות מיליונים"
והקרנות המסורתיות יברחו עכשיו מהתחום?
"אני מניח שהרבה יברחו אבל לא כמו שהיה ב-2018. כל סייקל אנשים חדשים נכנסים אבל פחות יוצאים. אצל קרנות ענק שזה כבר לא אקספרימנטלי ויש להם שותפים שאחראים על התחום. זה לא ישתנה דרמטית, אולי הקצב יירד. אני כן חושב שקרנות ייעודיות מכירות את סייקלים של התעשייה ולא נבהלות. אישית הייתי רוצה שקרנות לא יברחו כי יש לי אינטרס שכסף מבוסס יזרום לתעשייה אבל תהיה כאן שאלה אצל קרנות הענק עם מה הן רוצות להיות מזוהות".
Not your keys - not your bitcoin
הכותרות של הימים האחרונים מספידות את תחום הקריפטו, המילים "חוסל" ו"מת" מופיעות בהן לעיתים קרובות, אבל לעיתים קרובות הן חוטאות בהכללה. העובדה היא שלמרות מאמצים ממושכים בתחום, אין היום גוף רגולטורי במדינה מובילה שמוכן להעביר חקיקה מהפכנית מחר בבוקר. ובכל זאת, אחרי קריסת לונה וצלזיוס בקיץ האחרון נשאלת השאלה כמה הופתעו בתחום מההתמוטטות המהירה של FTX.
"זה הפתיע את כולם" אומר עובדיה. "אבל מי שנמצא בתעשייה מספיק זמן יודע לא לשמור את הכסף שלו בבורסות. not your keys not your bitcoin זה ביטוי מוכר בתעשיה שאומר שאם הכסף לא יושב אצלך הוא לא שלך. ברגע שאנשים מעבירים את הכסף לגוף כזה הוא כבר לא בשליטתם, לא משנה איזה חזון מכרו להם. אני מאמין ש-DeFi (Decentralized Finance - ה"ר) הוא הפתרון ולא הבעיה. צריך לפתור את כל הבעיות האחרות אבל עקרונות היסוד של התעשייה טובים. קריסות גדולות היו גם בעולם המסורתי של גופים שניהלו הרבה יותר. פתרון שאני יודע בכל רגע נתון איפה נמצא הכסף, מערכת מבוזרת מגובשת באמת, זה פתרון אמיתי וזה הווב3".
"לא הייתי מופתע" אומר ניב. "הרבה אנשים שעקבו אחרי מה שקורה בשנים האחרונות ידעו שיש דברים מסוכנים ובראש ובראשונה זה הקשר בין אלמידה ל-FTX. ידוע ומוכר בשוק ההון שצריך חומות סיניות במקרים כאלה. אבל בשוק הקריפטו, בגלל העדר רגולציה נתנו לזה לקרות וזה היה מתכון לנזק. תוסיפי לזה שזו בורסה שסוחרת בנגזרים וזה בעצמו מעלה את הסיכון ללקוחות קצה ואת העובדה שאלמידה היא פשוט קרן גידור שבמהות שלה אמורה להרוויח כסף ממסחר מניפולטיבי. גם העליה המטאורית של סבבי הגיוס: חברה שקמה ב-2019 והצליחה בשלוש בשנים לגייס בארבע סבבים סכום אסטרונומי זו גם נורת אזהרה לבועה או לניפוח. מה שכן הפתיע אותי זו הגסות והבוטות שבה הם פעלו, השימוש בכספי הלקוחות והדרך שבה הכל התנהל בטוויטר עם התנצלויות שאין בהן לקיחת אחריות".
זה יום שחור לתחום?
"בטווח הקצר חד משמעית כן. הרבה לקוחות קצה הפסידו כסף והרבה חברות שהסתמכו על FTX יאלצו להיסגר. אז ברמה האנושית זה יום שחור. האם יש לזה השפעה ארוכת טווח? כן, אבל כנראה שבכיוון חיובי כי תהיה יותר רגולציה על בורסות ריכוזיות והגנה על משקיעים פרטיים לצד דגש על פיתוח מוצרים שהם שקופים בבסיס הטכנולוגי שלהם.
"זה הגדיל את ההבנה שיש צורך בפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו שקיפות והגנה על משקיעים. במובן הזה יש כאן יותר הזדמנות ליזמים ולמשקיעים. זה שלילי כי זה מאיר את התעשייה באור שלילי אבל לי כמשקיע זה לא עוצר פעילות או אפילו אמור לגרום להאטה, ההאטה תהיה פסיכולוגית כי המסחר יורד והנזילות בשוק תרד. זה ישפיע על החברות הקיימות ועל ההכנסות שלהן כי מחזורי המסחר ירדו, אבל בפועל הבסיס הטכנולוגי לא השתנה".
"אני משתדל לא להיות נביא זעם", אומר ברזילי. "לא יודע לומר אם הקריסה הספציפית הזו הייתה צפויה או לא. יש שני דברים שצריך להגיד היום: אחד זה שיש כשלים מבניים בתחום המסחר והבורסות בקריפטו ואלה מקומות שמה שמניע אותם זה העדר רגולציה חזקה ומתאימה. הדבר השני הוא המשבר הכלכלי ברמת המאקרו: כשכלל הכסף בעולם מצטמצם אז גופים שעיקרם עיסוק בנכסי סחירים הופכים תנודתיים ומורכבים יותר מבתקופות קודמות. כשאת מצרפת את שני הדברים האלה אפשר להניח שאירועים כאלה יקרו. אבל זה הפתיע אותי ועוד הרבה אנשים בסיבה ובהיקף של זה ועוד נראה את הגלים של זה ממשיכים בשבועות הקרובים".
יהיה לך קשה יותר לגייס את הקרן הבאה בגלל אירועים כאלה?
עובדיה: "לכל גוף בווב3 יהיה קשה עכשיו, כולל חברות הפורטפוליו שלנו שדיברנו איתן והכנו אותן לחורף ארוך. צריך לזכור שבכל עולם ההון סיכון יש כרגע סנטימנט שלילי וספציפית אנחנו בונים במקום שקשה יותר לגייס. מצד שני, רק ב-2021 גויסו למעלה מ-15 מיליארד דולר לתעשייה. יש הרבה כסף וסבבים עדיין נסגרים, הכסף לא חסר. נראה את הקרנות החכמות עושות השקעות, אולי בשווי נמוך יותר אבל הכסף לא יעלם".