אמיר ירון, נגיד בנק ישראל (צילום: רונן זבולון, getty images)
אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. "חוויית תשלום יעילה ונוחה" | צילום: רונן זבולון, getty images

130 מדינות, שמייצגות יחד 98% מהכלכלה העולמית, שוקלות כיום להשיק גרסאות דיגיטליות של המטבעות שלהן, כמעט חצי מהן נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים, פיילוט או השקה - כך עולה ממחקר מקיף שפרסמה אתמול המועצה האטלנטית של ארה"ב - צוות חשיבה גדול בעניינים בינלאומיים, שנמצא בוושינגטון ועוסק בסוגיות של ביטחון בינלאומי ושגשוג כלכלי עולמי.

המחקר מצא התקדמות משמעותית בתחום של הנפקת מטבעות דיגיטליים ריבוניים מתחילת 2023, כך שכיום כל מדינות G20, למעט ארגנטינה, נמצאות בשלבים מתקדמים בתחום. ב-11 מדינות, כולל כמה ממדינות הקריביים וניגריה, כבר הושקו מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים.

מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (Central Bank Digital Currency - CBDC) הוא אמצעי תשלום דיגיטלי שמהווה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי המחזיק בו. הפיתוח של CBDCs צובר תאוצה בזמן שהשימוש במזומנים בעולם פוחת והולך, בעוד השימוש באמצעי תשלום דיגיטליים מתרחב. היכולת של בנקים מרכזיים להנפיק CBDC עשויה, בין השאר, להקטין את הסיכון שנשקף למעמדם של המטבעות הריבוניים בשל אימוץ של מטבעות קריפטו מבוזרים, כמו ביטקוין. 

לדברי בנק ישראל, "אם השקל הדיגיטלי יישאר בפיגור אל מול אלטרנטיבות התשלום השונות, מבחינת האפשרות ליישם תשלומים בעתיד, הדבר עלול להשפיע לרעה על הרצון של הצרכנים ושל בתי העסק לאמץ אותו ולהשתמש בו"

בבנק ישראל טרם התקבלה החלטה על הנפקת שקל דיגיטלי. לדברי בנק ישראל, "בדומה לבנקים מרכזיים מובילים בעולם, הוחלט כי בשלב זה תוכן תוכנית פעולה, שאותה ניתן יהיה להוציא לפועל בעתיד, אם יבשילו התנאים לכך. החלטה עתידית על הנפקת שקל דיגיטלי תתבסס, בין השאר, על הערכה כי התועלות מהנפקתו עולות על הסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בכך".

עם זאת, בנק ישראל כבר ערך כמה ניסויים טכנולוגיים של שקל דיגיטלי, ולפני כשנה ציין כי בפרויקט הראשון שלו בתחום מומשה מערכת בלוקצ'יין מסוג Quorum, שמבוססת על טכנולוגיית את'ריום (Ethereum). 

לפני כשבועיים פירסם בנק ישראל מסמך שכותרתו "עקרונות ליצירת מכובדות ואפקט רשת של השקל הדיגיטלי", ולפיו המאפיינים שעשויים להגביר את האימוץ של שקל דיגיטלי הם מכובדות על ידי המדינה, חוויית תשלום יעילה ונוחה וכן שימוש נרחב במטבע כאמצעי לביצוע תשלומים בין יחידים (P2P).

לדברי הבנק, "אם השקל הדיגיטלי יישאר בפיגור אל מול אלטרנטיבות התשלום השונות, מבחינת האפשרות ליישם תשלומים בעתיד, הדבר עלול להשפיע לרעה על הרצון של הצרכנים ושל בתי העסק לאמץ אותו ולהשתמש בו, ולפגוע במכובדות שלו בטווח הארוך".

כל חדשות הטק מחכות לכם גם בניוזלטר היומי שלנו. להרשמה >>>

במרץ האחרון סיכם בנק ישראל את פרויקט Icebreaker, שחקר את היתרונות והאתגרים הפוטנציאליים בשימוש במטבעות דיגיטליים קמעונאיים של בנקים מרכזיים (retail CBDC) לביצוע תשלומים בינלאומיים.

פרויקט Icebreaker, שהתחיל בספטמבר 2022, נערך בשיתוף של הבנק הבינלאומי לסילוקין (BIS) והבנקים המרכזיים של נורבגיה, שבדיה וישראל. לפני כשנה, ביוני 2022, הכריז בנק ישראל על השקת פרויקט "סלע", שנערך בשיתוף עם מרכז החדשנות של BIS והרשות המוניטרית של הונג קונג (HKMA), שבו אמורה להיבחן היתכנות של retail CBDC במודל של Two Tier כולל הגנת סייבר. 

המטבע הסיני היואן הדיגיטלי (e-CNY)  (צילום: FRANCK FIFE)
היואן הדיגיטלי (e-CNY). יותר מ-260 מיליון סינים כבר השתמשו במטבע | צילום: FRANCK FIFE

בסין, ניסויי הפיילוט של היואן הדיגיטלי (e-CNY) כבר התרחבו ל-260 מיליון אזרחים, לפי נתוני המועצה האטלנטית. הודו וברזיל מתכננות גם הן להשיק מטבעות דיגיטליים ריבוניים כבר בשנה הבאה. הבנק המרכזי האירופי עומד להתחיל בקרוב את פיילוט היורו הדיגיטלי שלו, לקראת השקה אפשרית ב-2028, ויותר מ-20 מדינות אחרות בעולם מתקדמות לקראת פיילוטים של CBDC כבר השנה.

בארה"ב, נכון להיום, פיתוח הדולר הדיגיטלי מתקדם רק בגרסה שמיועדת להעברות כספים בין-בנקאיות. לעומת זאת, הפיתוח של גרסה קמעונאית של דולר דיגיטלי, המיועד לשימוש של אוכלוסייה רחבה יותר, עדיין מתעכב, לדברי המועצה האטלנטית.

בשל הדומיננטיות של הדולר האמריקאי במערכת הפיננסית העולמי, לכל התקדמות של ארה"ב בתחום זה עשויות להיות השלכות גלובליות נרחבות. בינואר האחרון אמר הפדרל ריזרב כי ההחלטה אם להנפיק דולר דיגיטלי צריכה להתקבל על ידי בית הנבחרים האמריקאי, ולא על ידי הבנק המרכזי.

המדינות רוצות אלטרנטיבה לויזה ולמאסטרקארד

המחקר מציין כי עוד מניע משמעותי לפיתוח של CBDCs הוא הרצון של מדינות מסוימות להבטיח שתהיה להן אלטרנטיבה לרשתות התשלומים הבינלאומיות של ויזה, מאסטרקארד ו-Swift, מערכת העברות הכספים בין בנקים במדינות שונות בעולם.

לדברי צוות המחקר, "מאז הפלישה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022 והסנקציות שהטילו בתגובה מדינות G7 על רוסיה, הוכפלו הפיתוחים של מערכות CBDC סיטונאיות (להעברות כספים בין בנקים)", וכעת עובדים בעולם על 12 פרויקטים "חוצי גבולות", שבהם שותפות כמה מדינות, לפיתוח מערכות תשלומים דיגיטליות של CBDCs. 

לפי נתוני המועצה האטלנטית, הודו וברזיל מתכננות להשיק מטבעות דיגיטליים ריבוניים כבר בשנה הבאה. הבנק המרכזי האירופי עומד להתחיל בקרוב את פיילוט היורו הדיגיטלי שלו, לקראת השקה אפשרית ב-2028 

המחקר מציין כי פיילוט ה-CBDC של שבדיה, e-krona, הוא אחד הפרויקטים המתקדמים ביותר בתחום. כמו כן, הבנק המרכזי הבריטי נמצא בשלבים מתקדמים של פיתוח לירה שטרלינג דיגיטלית, שעשויה להיכנס לשימוש כבר ב-2025. הבנקים המרכזיים של רוסיה, אוסטרליה, תאילנד וקוריאה הדרומית ממשיכים השנה בניסויי פיילוט של מטבע דיגיטלי משלהם.

למרות העניין הגובר של בנקים מרכזיים ב-CBDCs, לא כל הפרויקטים בתחום נוחלים הצלחה. במועצה האטלנטית ציינו כי בניגריה, שכבר באוקטובר 2021 השיקה את eNaira, הנאירה הניגרי הדיגיטלי לא אומץ באופן נרחב עד היום. ואילו שתי מדינות אחרות, סנגל ואקוודור, החליטו לבטל את פיתוח המטבעות הדיגיטליים שלהן.