הפלישה הרוסית לאוקראינה סיפקה לשוק הקריפטו את מה שהוא כבר שנים מחפש: בעיה שאפשר לפתור. למעשה, היא אפילו סיפקה לו שתיים: בעיה אוקראינית ובעיה רוסית. האוקראינים הפכו את הקריפטו לנכס עם ערך אמיתי שמספק להם מזור מימוני בשעת המלחמה, הן למדינה עצמה והן לפליטים שנמלטים מהלחימה. במקביל, הצד הרוסי מגלה שהקריפטו לא בהכרח יכול לשמש כמקלט הון לאורך זמן במקרה של קריסה כלכלית - על רקע היכולת של המערב לנטר ולהגביל את הגישה לבורסות הקריפטו והארנקים הדיגיטליים.
כמו במקרה של צבא ה-IT האוקראיני, גם הבקשה של אוקראינה לתרומות קריפטו התחילה בטוויטר ומאז הניבה למדינה קרוב ל-60 מיליון דולר בעיקר בביטקוין ובאת'ריום. ממשלת אוקראינה הנזילה עד כה יותר משליש מהכסף, שמשמש אותה לצרכים צבאיים ואזרחיים כאחד. נראה כי הסיבה להנזלת רק חלק מהכספים נובעת מהראייה בהם מעין קופת מלחמה שצריך לנהל לאורך זמן ולשמור לצרכים הכרחיים.
על פניו הממשלה האוקראינית יכלה לגייס תרומות גם במטבעות פיאט רגילים כדולר או יורו. לדברי סגן השר האוקראיני אלכס בורניאקוב, שהעניק סדרת ראיונות לתקשורת האמריקאית, הבחירה בקריפטו נעשתה בגלל הגמישות שמעניקה הטכנולוגיה והיעדר התלות בגורמים בנקאיים. "בתקופות כאלו, זמן תגובה הוא קריטי. במובן זה, הקריפטו משחק תפקיד ומעניק לנו גמישות להגיב במהירות ולספק לצבא את הציוד הדרוש לו", אמר בורניאקוב באחד הראיונות. לדבריו, 40% מהספקים שמהם רוכשת ממשלה אוקראינה ציוד מקבלים תשלומים בקריפטו ויתר התשלומים מונזלים ליורו או דולר לפני ההעברה.
לדברי סגן השר האוקראיני אלכס בורניאקוב, גיוס התרומות בוצע בקריפטו בגלל הגמישות שמעניקה הטכנולוגיה והיעדר התלות בגורמים בנקאיים: "בתקופות כאלו, זמן תגובה הוא קריטי"
"זה דרמטי שממשלות מאמצות את הטכנולוגיה", אומר אבישי עובדיה, שותף בקרן קוליידר ונצ'רס ומשקיע ותיק בטכנולוגיית בלוקצ'יין, "זה מעלה את קרנם של המטבעות ונותן כוח לכל הסקטור". להערכת עובדיה, השינויים באוקראינה מסמנים שינוי תפיסתי שיהפוך את הארנקים הדיגיטליים לסוג של ביטוח: "הקריפטו הוא מפלט שכל מה שהוא מצריך זה דף נייר (כדי לרשום עליו את קוד הארנק - א"ל) ויכולת להעביר כסף לארנק. זה הופך פליט אוקראיני מחסר כל למישהו שיש לו נכסים ויכול להתחיל מחדש". אתרי קריפטו וטכנולוגיה אכן דיווחו על מקרים ספורדיים של פליטים אוקראיניים שהמירו את כספם לקריפטו על רקע קשיים בהוצאת מזומן ומהווים הוכחת היתכנות, אך אין סימנים כי מדובר בתופעה רחבה.
גם דניאל לאון, מייסד משותף ומנכ"ל פלטפורמת הקריפטו Celsius, סבור שהשימוש על רקע המערכה באוקראינה מסמן הבשלה של התחום: "בהתחשב בכל מה שקורה היום בעולם, שוק מטבעות הקריפטו מתנהג יחסית בצורה יציבה, וזה מפתיע", הוא אומר. "עוד לפני המלחמה, אוקראינה הייתה מדורגת מספר 4 בעולם בשימוש במטבעות קריפטו. להערכתי, זה נובע מהמחשבה שהם יכולים להפחית את התלות שלהם ברוסיה ולהיות יותר חלק מהעולם. אוקראינה מבצעת מימון המוני כדי לתמוך באוכלוסייה האזרחית ובצבא. אמנם יש אנשים ניצלו את הקלות שבה אפשר להעביר מטבעות בשביל לבצע מעשי רמייה, אבל זה בשוליים".
ברוסיה מגלים שהמרת הרובל לקריפטו מסוכנת
אם המקרה האוקראיני מסמן את הצלחת הקריפטו להפוך לנכס בעל ערך, המקרה הרוסי מסמן מגמה אחרת שעובר התחום: הידוק הרגולציה. לסנקציות הכלכליות שמוטלות על רוסיה מכל עבר הצטרפה גם מערכת הבנקאות השוויצרית, שחרגה ממנהגה לשמור על נייטרליות והודיעה כי היא מקפיאה נכסים של גורמים רוסיים. כבר בתחילת הפלישה לאוקראינה בשבוע האחרון של פברואר החל לצנוח שוויו של מטבע הרובל הרוסי, ובחמשת הימים הראשונים ללחימה המסחר בביטקוין במדינה כמעט והוכפל: לפי "רויטרס", המסחר זינק מ-8.5 מיליון דולר ל-16 מיליון דולר ב-28 בפברואר. אלו עדיין סכומים נמוכים יחסית בהשוואה לגודלו של הקריפטו הרוסי כולו, המוערך ב-20 מיליארד דולר.
באופן יוצא דופן, הסנקציות המערביות שהוטלו על רוסיה מכוונות לא רק למערכת הבנקאות המסורתית אלא גם לשוק הקריפטו. זאת במטרה למנוע מגורמים רוסיים כבנקים, מקורבים לנשיא פוטין ואוליגרכים לפנות לקריפטו כדי לחמוק מהשפעת ההגבלות. כך, ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח שהרשות לאכיפת פשעים כלכליים במשרד האוצר האמריקאי (FinCEN) פרסמה אזהרה שבה כלולים שמות שדוגלו, כדי לסייע למוסדות הפיננסיים לזהות גורמים רוסיים שמנסים לחמוק מהסנקציות ולתזכר אותם כי עליהם לדווח על פעילות חשודה. באופן תקדימי, לצד המוסדות הבנקיים המסורתיים גם בורסות הקריפטו נמנות עם מקבלי האזהרה, על רקע ההבנה שגורמים בעלי אמצעים ינסו לפנות לאפיקים אלו.
באופן יוצא דופן, הסנקציות המערביות מכוונות לא רק למערכת הבנקאות המסורתית אלא גם לשוק הקריפטו, במטרה למנוע מגורמים רוסיים לפנות למטבעות כדי לחמוק מהשפעת ההגבלות
אף שבורסות הקריפטו הודיעו בתחילה כי לא יחסמו ארנקים, יש פער בין ההצהרות לנעשה בשטח. בורסת הקריפטו CoinBase הודיעה כי הקפיאה 25 אלף חשבונות מרוסיה החשודים במעבר על הסנקציות. נראה שהחשש מאובדן הרישיון והיכולת לבצע עסקים בארה"ב חזקה מכל.
למרות החלומות הליברטריאנים של רבים מחסידי הקריפטו, שטוענות להיעדר תלות מוחלט של טכנולוגיית הבלוקצ'יין במערכות הפיננסיות המסורתיות, המציאות לא תומכת בסברה זו. לביזוריות יש גבולות: אולי ניתן לגשת לארנק הדיגיטלי מכל מחשב, אבל בורסות הקריפטו, כמו המוסדות הפיננסיים הרגילים, עדיין נאלצות להקשיב לרגולציה. גם מי שפנו לארנקי הקריפטו כמקלט זמני מפני קריסת הרובל גילו שהיכולות שלהם מוגבלות.
"נראה שרוסיה מקווה לעקוף את הסנקציות באמצעות הקריפטו, אבל היא לא תצליח", מעריך לאון. ""בניגוד לאיראן או צפון קוריאה שנותקו בעבר ממערכת התשלומים SWIFT, רוסיה מחוברת היטב לכלכלה העולמית, 80% מהיבוא והיצוא שלה מתנהל בדולרים, כך שאין סיכוי שהרוסים יוכלו להחליף קריפטו לכמות כזו של דולרים".
לדברי לאון, ניסיונות להעביר סכומים גדולים לארנקי קריפטו יגררו הרמת דגלים וחובת דיווח: "אם מחר פתאום נראה הזרקות של מאות מיליונים לארנק ברוסיה, נצטרך לדווח על כך, וכנראה שנצטרך לבדוק אלף פעם לפני שניתן למשוך כסף", אומר לאון. כשרוצים להחליף מיליארדים בזירת מסחר, אפשר [לעצור את זה] כי כל הארנקים מנוטרים".