חברת הסטארט אפ בריאה (Briya) יוצאת כעת לאור אחרי עבודה של שנתיים "במרתף" ומודיעה על גיוס הנבטה 5.5 מיליון דולר. החברה פיתחה רשת לשיתוף דאטה רפואי בין מוסדות וחוקרים, באופן מבוזר, על בסיס תשתית בלוקצ'יין.
"גם במחקר וגם בפיתוחים רפואיים, כמו סטארט אפים בתחום הבינה המלאכותית, הגישה לדאטה רפואי הוא חסם מטורף, שממש מקטין את כמות המחקר והפיתוחים פי עשרה - בגלל שגישה למידע כזה כיום יקרה בטירוף ואורכת שנים", מסביר דוד לזרסון, מייסד ומנכ"ל בריאה. הדאטה הזה, הוא טוען, ככל שקיים, גם הוא לא מגיע ממספר מקורות מספק ומגיע בצורה "לא מובנית", כך שצריך לבצע עוד עבודה ידנית סזיפית להתאים אותו למערכות מחשב לומדות.
"בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות לפתור את הבעיה דרך איזשהו Hub מרכזי של מידע רפואי שממנו ניתן להנגיש מידע של בתי חולים ומרפאות", טוען לזרסון, "אבל זה יוצר בעיה של פרטיות: בתי חולים, וגם רגולטורים לא אוהבים שמידע רפואי יוצא מהם, ומוחזק באופן מרוכז על ידי גורם צד שלישי".
בריאה פיתחה מערכת מקומית, שמותקנת בבית החולים, ומאפשרת לחוקרים או למפתחים לקבל מידע ישירות מהמוסדות הרפואיים: "אנחנו מבצעים את ההבניה וההתממה של הדאטה בתוך בית החולים אבל לא רואים שום דאטה רפואי בעצמנו לעולם"
בריאה פיתחה מערכת מקומית, שמותקנת בבית החולים, ומאפשרת לחוקרים או למפתחים להוציא שאילתות ולקבל מידע ישירות מהמוסדות הרפואיים, בלי אף גורם באמצע: "אנחנו מבצעים את ההבניה וההתממה של הדאטה בתוך בית החולים אבל לא רואים שום דאטה רפואי בעצמנו לעולם, ותשובות מגיעות ישירות ללקוח. אם יש מספר בתי חולים רלוונטים, אז החוקר יקבל תשובה מאוחדת לשאילתא על גבי אותו מאגר מידע. זו הצעת ערך מאד מיוחדת לא רק כי היא מבטיחה פרטיות מלאה אלא כי היא מאפשר גישה למידע בזמן אמת".
ואת כל זה עושה בריאה על רשת אתריום פרטית. מדוע? גיא טיש, מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיה בחברה מסביר: "הבלוקצ'יין מאפשר לנו לבנות מערכת מבוזרת לחלוטין ותקשורת P2P שעומדת בכלל תנאי הרגולציה. את הרגולציה אנחנו אוכפים באמצעות חוזה חכם שחותם שכל מידע שיצא עמד בתנאי הרגולציה".
יש היגיון להצמיד לזה טוקן? נניח ששני מוסדות יוכלו להתקזז ביניהם?
טיש: "זה בהחלט יכול לפשט תהליכים אבל הסיבה שאנחנו לא עושים את זה כרגע היא שאנחנו עובדים מול ארגונים מאד מיושנים ואם נגיד להם בלוקצ'יין וטוקנים זה עשוי להפחיד אותם".
המערכת כבר עובדת?
"המערכת כבר עובדת ומותקנת אנחנו פשוט מעדיפים לא להגיד איפה בדיוק", משיב לזרסון, "אם יתממשו כל החוזים אנחנו אמורים להיות באזור של 150 בתי חולים בתוך כמה חודשים". לטענת לזרסון התקנת המערכת לוקחת שעות עד ימים בודדים, וכבר כיום בריאה תומכת בדאטה קליני בתחומי רדיולוגיה, אונקולוגיה, פתולוגיה ותחומי ידע רבים אחרים.
חברה כמו בריאה צריכה להתמודד עם אתגר של בניית "אפקט רשת", לייצר הן את צד ההיצע והן את צד הביקוש, כדי שהמערכת תהיה יעילה. על האתגר הזה משיב לזרסון: "אנחנו עובדים בעיקר דרך החוקרים, כמו חברות הפארמה, הבנו שזו הדרך ההמהירה והזולה להגיע לשוק, כי הרבה יותר קל לשכנע בית חולים להתקין אותנו אם יש כסף מול העיניים, אם למשל פייזר באה ואומרת: אני צריכה עשרה בתי חולים לניסוי". המודל העסקי של החברה הוא פשוט, לגבות דמי שימוש במערכת.
"אנחנו עובדים בעיקר דרך החוקרים, כמו חברות הפארמה. הבנו שזו הדרך ההמהירה והזולה להגיע לשוק, כי הרבה יותר קל לשכנע בית חולים להתקין אותנו אם יש כסף מול העיניים, אם למשל פייזר באה ואומרת: אני צריכה עשרה בתי חולים לניסוי"
בריאה קמה לפני שנתיים. לזרסון גדל בשדות הסייבר של 8200 והיה העובד הראשון של חברת סיגניה (חברת ייעוץ מקבוצת טים-8 שנמכרה לטמסק באקזיט גדול). טיש היה ילד-מחשבים שכבר לפני הצבא כתב תוכנת סטיסטיקה לכדורסל ועבד בחברות סטארט אפ. אחרי הצבא עבד טיש ב-Via והקים גם חברת ייעוץ טכנולוגי. את בריאה השניים הקימו לפני שנתיים וכעת החברה "יוצאת לאור" ומודיעה על גיוס סיד של 5.5 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קרן Amiti והשתתפה בו גם אינסייט פרטנרס.
בהודעת הגיוס נכתב כך: "החברה משתמשת בטכנולוגיית בלוקצ'יין על מנת לאפשר לחברות תרופות, חוקרים ומוסדות בריאות לעסוק בנתונים באופן שעומד ב-100% בדרישות רגולטוריות כגון HIPAA, GDPR ו-DUA".
יועץ למיזם הוא ד"ר משה בר סימן טוב, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות שהסביר: ״הטכנולוגיה המאובטחת שבריאה פיתחה לשיתוף דאטה רפואי יכולה למלא צורך קריטי בתעשייה. ביכולתה לחולל מהפכה ממשית בקנה מידה עולמי ולהשפיע באופן דרמטי על הרפואה והמחקר".